אמנון שעשוע
צילום: יחצ

אורקם של פרופ' שעשוע וזיו אבירם שרצתה להנפיק לפי 2.5 מיליארד דולר - מפטרת 20% מהעובדים

החברה שגייסה את שחקן הכדורגל לאו מסי מגלה שכוכבים זה לא מספיק, וגם שווי של 2.5 מיליארד דולר בינתיים היא לא מקבלת בנאסד"ק
נתנאל אריאל | (11)

חברת אורקם (OrCam) שהוקמה ע"י פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם (מייסדי מובילאיי ושעשוע גם של הבנק הדיגיטלי וואן זירו) מצטרפת לגל הפיטורים ומפטרת עובדים. מדובר על כ-20% ממצבת כח האדם בחברה שמעסיקה 350-400 עובדים. רוב המפוטרים הם ככל הנראה אנשי מו"פ (מחקר ופיתוח). ההודעה מגיעה לאחר שלאחרונה גם מנכ"ל החברה רני חגג התפטר ובמקומו מונה אלעד צרפתי, שעבד במובילאיי לפני כן. לדברי החברה מדובר על רה-ארגון בגלל הסביבה המאקרו כלכלית (או בקיצור - בגלל ששוק ההון כבר לא קונה כל סחורה שיש בכל מחיר). 

החברה שרצתה להנפיק בנאסד"ק לפני שנתיים לפי שווי של 2.5-3 מיליארד דולר בינתיים נפגעת גם היא מהירידות בשווקים והצורך להדק את החגורה - עכשיו כבר לא מספיק להציג צמיחה. צריך גם רווחים. בינתיים ההנפקה בנאסד"ק לא קורית בפועל.

בשנת 2018 היא גייסה 30 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, וב-2021 היא גייסה 10 מיליון דולר מהראל ובנק לאומי לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

ההערכות בשוק הן שאורקם כבר רווחית, וזאת ייאמר בשונה מחברות טכנולוגיה רבות שמגייסות כסף מהציבור, וכי ההכנסות ב-2020 עמדו על כ-100 מיליון דולר. ב-2018 למשל, הכניסה החברה כ-30 מיליון דולר, פי שלושה מאשר שנה קודם לכן. המשקיעים הגדולים באורקם הם אינטל קפיטל, מיטב דש וקרן אביב ונצ'רס. 

על פי הצהרות החברה, שעוסקת במוצרי מחשוב לביש, והוקמה ב-2010 וגייסה גם את ליאו מסי כפרזנטור, מכשירי אורקם משווקים ב-40 מדינות ברחבי העולם וזמינים ב-25 שפות שונות. לפני כחצי שנה החברה אף הכריזה בחגיגיות על כניסה לשוק הסיני, כאשר לדבריה כ-60 מיליון מתושבי סין מתמודדים עם לקויות ראייה. 

המכשיר שלה קורא טקסטים, מזהה פנים, מוצרים, צבעים, שטרות כסף ועוד וכך עוזר להם. כשלוחצים על הכפתור המתאים המכשיר יקריא טקסט דיגיטלי או מודפס, מספר, מחשב נייד או מכשיר סלולרי ללא צורך בחיבור לרשת או לענן. לפני שנתיים החברה גם השיקה מכשיר שמיעה.

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    עובד אורקם 24/10/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
    רק מי שבפנים יודע מה קורה שם.. יותר לא תשתיקו אותנו!!!
  • 10.
    אליעד 24/10/2022 16:58
    הגב לתגובה זו
    יום הדין הגיע, כל החרא יתחיל לצוף
  • 9.
    רותם 24/10/2022 16:57
    הגב לתגובה זו
    אורקם קורסת מובילאי מאבדת את ערכה מה גורלו של הבנק הדיגיטלי?
  • 8.
    לא ריווחית ולא נעליים.. שעשוע עובד על כולם (ל"ת)
    חושחש 23/10/2022 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יאיר 23/10/2022 16:22
    הגב לתגובה זו
    חברה מושחתת ובריונות הנהלה שמתנהלת כמו ארגון פשע עוולות וסיפורים שמושתקים, הגיע יומם.
  • 6.
    שיטת מובילאי 23/10/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
    עם תחזיות מנותקות מהמציאות בסכום מופקע לחברה מסונוורת כמו "אינטל"
  • 5.
    שדגכש 23/10/2022 14:13
    הגב לתגובה זו
    ראה ערך משה חוגג.
  • 4.
    מזכיר את קינדל 23/10/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    עם מציאות רבודה. של אפל, גוגל (שוב) וכו'. ואז כל אפליקציה שלהם תעשה את זה.
  • 3.
    צופה מהצד 23/10/2022 13:18
    הגב לתגובה זו
    עשו מיני פיבוט למוצר נוסף, אבל היתכנותו הכלכלית בשוק לא רלוונטית. כאמור, שוק קטן מדי.
  • 2.
    שלומיד 23/10/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
    לא מעניין
  • 1.
    מוצר חלש. לא עובד. (ל"ת)
    משתמש 101 23/10/2022 11:31
    הגב לתגובה זו
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIטראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AI

אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B

מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית

רן קידר |

״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב. 

האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.

מהי תכנית H-1B?

תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.

האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.

חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.