2 הערות על פרופ' אמנון שעשוע ותחזית אחת על הבנק הדיגיטלי
1.משיח - בתחילת מגפת הקורונה, פרופ' אמנון שעשוע מצא פתרון להתפשטות הקורונה. האיש חכם, מבריק, מתמטיקאי גדול, יזם, הייטקיסט, עשיר ומכובד, וכשאתה כזה – כולם צריכים להקשיב ולבצע. אז לא הקשיבו ולא ביצעו. המשיח רק רצה לעזור לעמו, למה לא נתתם צ'אנס. אתם רוצים שהוא לא יבוא יותר?
המשיח ממשיך לבוא. פרופ' אמנון שעשוע הוא היזם של הבנק הדיגיטלי, וואן זירו, הבנק שהושק לפני מספר חודשים ושיהפוך את מפת התחרות במערכת הבנקאית מקצה לקצה.
האמת הלוואי, אבל זה לא יקרה. התחרות צריכה להגיע מהמפקח על הבנקים שעוצר-בולם-מרסן כל תחרות אמיתית. דיגיטל זה נחמד, אבל יש לכולם. אז אומרים לי, במילים אחרות - "זה לא הדיגיטל, יא אוהב בנקים גדולים, זה השירות שלנו. אנחנו נותנים שירות מיוחד ללקוח. מקווים שאתה לא מוטה-מושחת". אני עדיין לא מאמין, גם האנליסטים בתחום הפיננסים ומנהלי ההשקעות לא מאמינים. אבל, זה נכון שבתחום הפיקדונות, הבנק הדיגיטלי נותן פייט. הכי משתלם לשים את הכסף לטווח של עד שנתיים בבנק הדיגיטלי.
2. חלומות - רווחים זה לחלשים. מי שלא מסוגל לעמוד בהפסדים הוא לוזר. הפסדים הם ההוכחה שמשהו קורה, שמשהו זז, שמשקיעים, שרצים קדימה, שיש חלום. הפסדים הפכו להיות אסטרטגיה עסקית אצל הרבה חברות. לא רוצים להרוויח כי ברגע שירוויחו ימדדו אותם אחרת, רוצים להגיע ליעדים – טכנולוגיים, שיווקיים, דיגיטליים.
- מובילאיי: ההכנסות עלו ב-15%, מעדכנת תחזית ללמעלה
- מובילאיי קופצת - רכיב החברה ישולב במערכת נהיגה אוטונומית רמה 3
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מובילאיי הפסידה הרבה שנים, זה לא מנע ממנה להנפיק בוול סטריט, ואז היא צמחה והפכה לרווחית ואז פרופ' שעשוע מכר אותה לאינטל הגדולה. הערך הכולל (רווח מצרפי) שמובילאיי ייצרה לבעלי המניות עד שנמכרה הוא כ-200-250 מיליון דולר, אבל שעשוע מכר אותה במעל 15 מיליארד דולר. הוא מכר חלום.
חמש שנים אחרי האקזיט, שעשוע עדיין היו"ר והאיש החזק במובילאיי. הוא מוביל אותה להנפקה בוול סטריט כנראה בשנה הבאה. ממש לא בטוח שאינטל עשתה עסקה טובה, אבל החלום עדיין נשאר. שעשוע מדבר על מספרים של פי 10-20-30-40 מהמכירות הנוכחיות. וכל זה תוך כמה שנים - 7-8 שנים. מה זה היום 7-8 שנים? כשהרכבת הקלה תגיע, מובילאיי תהיה לכאורה על פי התחזית עם מכירות של 100 מיליארד דולר - מטורף, אבל הייתכן? כן, זה ייתכן, רק שזה חלום - בחלומות הכל ייתכן.
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- 12.חיים8 04/10/2022 15:03הגב לתגובה זוטפסים 867. 858 וסטטמנט סוף שנה. זה לא משחק
- 11.משה 04/10/2022 09:17הגב לתגובה זוהאיש מאבד את זה. המגע שלו ממש לא זהב אלא כשלון.
- 10.8 03/10/2022 21:46הגב לתגובה זופעם בנק היה עסק עצמאי שהיה מלווה ולווה ועושה רווחים מהפרש הריביות. אולם הכל היה מבוסס על תרמית ששמה "רזרבה", כלומר שאפשר לשמור רק חלק מהפקדונות והכל יהיה בסדר. למעשה הכל היה לא בסדר, והיו (ועדיין יש) משברים בלי סוף. עד שבסופו של דבר הממשלות החליטו שהן למעשה מבטחות את הבנקים, וכך הבנקים הפכו לחברות קש של הממשלות. כמו אגד, דן, דואר ישראל, חברת החשמל, נת"ע, וכו' וכו' - חברות חצי פרטיות, שלמעשה הן חברות קש של הממשלה. נכון לכל המדינות, לא רק לישראל.
- 9.8 03/10/2022 21:43הגב לתגובה זוזה יהיה "עוד בנק", כמו מזרחי או דיסקונט.
- 8.מובילאי זה האלרגן של אינטל (ל"ת)יחזקאל 03/10/2022 14:59הגב לתגובה זו
- 7.אהבתי את המשיח (ל"ת)דניאל 03/10/2022 09:25הגב לתגובה זו
- 6.כל שקל בבורסה מבוסס על חלומות (ל"ת)מר מריר 02/10/2022 19:26הגב לתגובה זו
- 5.קנאי קטן (ל"ת)מורה 02/10/2022 16:34הגב לתגובה זו
- 4.סתם אחד 02/10/2022 12:02הגב לתגובה זוהוא כתב דברים מוזרים, ברמה של תלמיד (לא חזק במיוחד) לתואר שני. לשעשוע יש ראש עסקי מצויין וכמה חידושים מדעיים. אני לא מזלזל. זה לא הופך אותו למתמטיקאי דגול או למומחה לקורונה. ואגב, הבנק שלו הוא כשלון מוחלט ומביך. הבנק לא מציג שום יתרון ביחס לבנקים האחרים, אבל יש בו כמה חסרונות.
- 3.טור חשוב (ל"ת)שמעון 02/10/2022 12:00הגב לתגובה זו
- 2.אין עוד הנפקה באופק ואתם כבר ממליצים למכור? (ל"ת)מבין2 02/10/2022 10:15הגב לתגובה זו
- 1.חלומות למכירה (ל"ת)נכון 02/10/2022 09:51הגב לתגובה זו

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.