מה חשוב יותר, לאשר פרוייקט תמ"א 38 או לגלות רגישות למצוקת הדיירים? ביה"מ הכריע
בתי המשפט רגישים מאוד לגבי עניינים שנוגעים לפגיעה בדיירים. מפעם לפעם, מוגשות לבית המשפט תביעות בנוגע ליזמי נדל"ן שהורסים את הנוף או פוגעים בערך הנכס והשופטים מנסים להלך על קו התפר הדק שבין הרצון לקדם פרוייקטים מצד אחד, לבין פגיעה בדיירים.
בית המשפט העליון דן לאחרונה בערעור של יזמית נדל"ן, זאת בעקבות החלטה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה לאשר פרוייקט של תמ"א 38. עד כאן הכל בסדר, אלא שהסיבה שבגינה הוגש הערר שלה אחרי שערעור הדיירים התקבל, מעט שונה.
מדובר בפרוייקט ברחוב ההסתדרות בחולון והעתירה של הזימנית לקבל היתר בניה נדחתה בשל העובדה שלא הקצתה מספיק מקומות חניה לדיירים. מה זה אומר? שבמסגרת פרוייקט תמ"א 38, היא הקצתה כמתחייב בחוק חניות לדיירים החדשים, אך ביטלה את החניות של הדיירים הקודמים. למה? כי הם קמו בניגוד למה שכתוב בהיתר.
קניתם דירה "קו ראשון" והנוף נחסם? כנראה שלא תוכלו לתבוע
למעשה, באותו פרוייקט מדובר היה על תוספת של 34 חניות. חברת דניאל פז השקעות הייתה אמונה על הפרוייקט ולכן ביקש בסוף שנת 2020 לאשר לה את הפרוייקט. בעלי הדירות התרעמו: הם טענו במשפט שנערך בקיץ 2021 כי לקחו להם 30 חניות.
- סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היזמית טענה מנגד, ואפשר להבין את טענתה, כי מקומות החניה אינן מצוינות בהיתר הבניה. על אף זאת, החליט בית המשפט לדחות את הערעור, בטענה שהוא לא יהיה מוכן לתת היתר לבניין שבו 44 מקומות חניה, כשיש בו 80 דירות - מה שישפיע מאוד על הרחוב עצמו.
הערעור של היזמית הגיע תחילה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולאחר שזה דחה אותה - לעליון. היא טענה כי החוק מחייבת אותה להחזיר את מקומות החניה למצב בהיתר והוסיפה כי עמדה בתקן, ולא רק זה - היא גם הוסיפה ל-32 החניות עוד 12 מקומות חניה נוספחם, כך שחלק מהדיירים הותיקים יקבלו חניה.
השופט דוד מינץ, אליו הצטרפו גם השופטים חאלד כבוב ורות רונן, חשב אחרת. הוא טען כי אי מתן מקומות חניה לכלל הדיירים תפגע בחזות הבנין וגם ברחוב עצמו. הרי ברור שהרחוב יסבול ממצוקת חניה ומצפיפות של כלי הרכב. אז מצד אחד, טוען השופט, הוועדה המקומית הייתה יכולה לאשר את הבקשה בהתבסס על התקן בהיתר, אולם יש להביא כאן מכלול אחרת של השלכות תכנוניות - על הסביבה, למשל.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- יקבל 1.5 מיליון שקל גם בלי פגיעה מוכחת בהכנסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- 3.תמא38=אסון 15/03/2023 07:55הגב לתגובה זולמזלם , היזם לא הבטיח, מכפילים וחנייה רובוטית. הזבל החשמלי , לא שורד שנתיים. בהרבה מבנים המערכות האלה הושבטו, והדיירים (הישנים והחדשים) נאלצים לחפש חנייה ברחוב המפוצץ ממילא
- 2.נקווה שוועדות מקומיות וגורמי התיכנון ייפנימו (ל"ת)שם הבעייה 12/03/2023 19:24הגב לתגובה זו
- 1.משה לדר 12/03/2023 15:04הגב לתגובה זומקרה קלסי של התערבות הממשלה בהחלטת בית משפט עליון . עם היזמית ומי מבעלי איש ליכוד או מקורב לאנשי הליכוד . תמורת 500000 ש"ח משנים ההחלטה של בית המשפט העליון. הבנת את זה אמסלם? שר לעניני חנינות במשרד המשפטים
אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
משה ינאי (רשתות)משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות
בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.
החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.
ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.
קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים
משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.
ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.
