גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

בית הדין למשפחה הכריח את הגרוש להשאיר את הגרושה בביתו; בית הדין המחוזי הציל את המצב

הבעל הסכים לתת לאשתו זכות לגור בדירתו על יום מותה. הם התגרשו והאישה דרשה את זכותה. בית המשפט קבע - זה היה תקף רק לתקופה שהיו נשואים, הגירושים ביטלו את ההסכם

אישה קיבלה מבן זוגה זכות לגור בדירה שבבעלותו עד יום מותה. אלא שבני הזוג התגרשו. האם הזכות הזו עדיין בתוקף? בבית משפט לענייני משפחה נקבע כי הזכות של האישה להתגורר בדירה נמשכת גם לאחר הגירושים. הנימוק של השופטת מירה דהן, היה הסתמכות על "לשון ההסכם". לטענת השופטת, אם הכוונה היתה רק לתקופה בה הם נשואים אזי היה הבעל צריך להדגיש זאת במפורש - כלומר לכתוב סעיף בהסכם שמסייג את המגורים של האישה בנכס אם לא תהיה אשתו.

ההסכם המקורי הוא בעצם פנייה כדי לרשם הערת אזהרה לטובת האישה כדי שתוכל להתגורר בנכס. הזוג, הכיר והתחתן בחו"ל ועבר להתגורר יחד בישראל בדירת הבעל. לאחר כשנתיים, הם רשמו הערת אזהרה בלשכת רישום מקרקעין  שם נכתב  - "מטרת הבקשה היא לאפשר לאשתי לגור ולשהות בדירה עד יום מותה!". השניים התגרשו והגרוש ביקש את ביטול הערת האזהרה.

השופטת דהן, כאמור התנגדה לכך ואף ציינה כי אם האישה תעזוב את הדירה על האיש לשלם לה תשלום חודשי של 4,000 שקל לחודש במשך כל חייה. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מבין2 20/10/2022 15:03
    הגב לתגובה זו
    לא היה צריך לעשות הסכמים וודאי שלא הערת אזהרה
  • 8.
    מה לגבי פסיקת הוצאות 25/06/2022 22:37
    הגב לתגובה זו
    איזו אישה נבזית!! התגרשת ואת דורשת לגןר אצל הגרוש בבית שלו? צאי לעבוד פרזיטית תכלכלי את עצמך
  • 7.
    לגבר אסור להתחתן בישראל. בתי המשפט יישחטו אותו. (ל"ת)
    סכנת נפשות 24/06/2022 14:20
    הגב לתגובה זו
  • צודק 25/06/2022 22:38
    הגב לתגובה זו
    צודק
  • 6.
    נחום 24/06/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
    השופטים/שופטות משחררים פושעים עם עונשים מאוד קלים ביחס לחומרת העבירה, כנראה שהפשע משתלם לאותם עבריינים !
  • וזה אוד קשור לכתבה אה? (ל"ת)
    נילי 24/06/2022 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טוב שבסוף הצדק יצא לאור... (ל"ת)
    רפאל 24/06/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המילה הכתובה קובעת - בעליון יהפכו את ההחלטה (ל"ת)
    לילי 24/06/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 24/06/2022 05:29
    הגב לתגובה זו
    אם הבעל רשם הערת אזהרה שרשום בה אישתי ועוד 6 פעמים צריך להיות ממש הזוי על מנת לא להסיק שזה לא נועד להיות לה הטובה הזו כגרושה.עצוב שזו הרמה של שופטת ומזל גדול של הבחור לפחות שהמערכת ידעה לתקן החלטה הזויה של שופטת ולהוקיע את ההטבה של האישה כגרושה.
  • 2.
    האווילות של בתי המשפט ממשיכה לייצר כותרות (ל"ת)
    גדעון 24/06/2022 02:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנימוק של השופטת… הבנתי הכל .. (ל"ת)
    23/06/2022 23:23
    הגב לתגובה זו
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.