גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

בית הדין למשפחה הכריח את הגרוש להשאיר את הגרושה בביתו; בית הדין המחוזי הציל את המצב

הבעל הסכים לתת לאשתו זכות לגור בדירתו על יום מותה. הם התגרשו והאישה דרשה את זכותה. בית המשפט קבע - זה היה תקף רק לתקופה שהיו נשואים, הגירושים ביטלו את ההסכם

אישה קיבלה מבן זוגה זכות לגור בדירה שבבעלותו עד יום מותה. אלא שבני הזוג התגרשו. האם הזכות הזו עדיין בתוקף? בבית משפט לענייני משפחה נקבע כי הזכות של האישה להתגורר בדירה נמשכת גם לאחר הגירושים. הנימוק של השופטת מירה דהן, היה הסתמכות על "לשון ההסכם". לטענת השופטת, אם הכוונה היתה רק לתקופה בה הם נשואים אזי היה הבעל צריך להדגיש זאת במפורש - כלומר לכתוב סעיף בהסכם שמסייג את המגורים של האישה בנכס אם לא תהיה אשתו.

ההסכם המקורי הוא בעצם פנייה כדי לרשם הערת אזהרה לטובת האישה כדי שתוכל להתגורר בנכס. הזוג, הכיר והתחתן בחו"ל ועבר להתגורר יחד בישראל בדירת הבעל. לאחר כשנתיים, הם רשמו הערת אזהרה בלשכת רישום מקרקעין  שם נכתב  - "מטרת הבקשה היא לאפשר לאשתי לגור ולשהות בדירה עד יום מותה!". השניים התגרשו והגרוש ביקש את ביטול הערת האזהרה.

השופטת דהן, כאמור התנגדה לכך ואף ציינה כי אם האישה תעזוב את הדירה על האיש לשלם לה תשלום חודשי של 4,000 שקל לחודש במשך כל חייה. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מבין2 20/10/2022 15:03
    הגב לתגובה זו
    לא היה צריך לעשות הסכמים וודאי שלא הערת אזהרה
  • 8.
    מה לגבי פסיקת הוצאות 25/06/2022 22:37
    הגב לתגובה זו
    איזו אישה נבזית!! התגרשת ואת דורשת לגןר אצל הגרוש בבית שלו? צאי לעבוד פרזיטית תכלכלי את עצמך
  • 7.
    לגבר אסור להתחתן בישראל. בתי המשפט יישחטו אותו. (ל"ת)
    סכנת נפשות 24/06/2022 14:20
    הגב לתגובה זו
  • צודק 25/06/2022 22:38
    הגב לתגובה זו
    צודק
  • 6.
    נחום 24/06/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
    השופטים/שופטות משחררים פושעים עם עונשים מאוד קלים ביחס לחומרת העבירה, כנראה שהפשע משתלם לאותם עבריינים !
  • וזה אוד קשור לכתבה אה? (ל"ת)
    נילי 24/06/2022 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טוב שבסוף הצדק יצא לאור... (ל"ת)
    רפאל 24/06/2022 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המילה הכתובה קובעת - בעליון יהפכו את ההחלטה (ל"ת)
    לילי 24/06/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 24/06/2022 05:29
    הגב לתגובה זו
    אם הבעל רשם הערת אזהרה שרשום בה אישתי ועוד 6 פעמים צריך להיות ממש הזוי על מנת לא להסיק שזה לא נועד להיות לה הטובה הזו כגרושה.עצוב שזו הרמה של שופטת ומזל גדול של הבחור לפחות שהמערכת ידעה לתקן החלטה הזויה של שופטת ולהוקיע את ההטבה של האישה כגרושה.
  • 2.
    האווילות של בתי המשפט ממשיכה לייצר כותרות (ל"ת)
    גדעון 24/06/2022 02:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנימוק של השופטת… הבנתי הכל .. (ל"ת)
    23/06/2022 23:23
    הגב לתגובה זו
בנימין נתניהובנימין נתניהו

החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?

רן קידר |

עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק. 

בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.

חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.

עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?

חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.


הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?

חבקין: נכון.

עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?

חבקין: מה זו "היענות חריגה?"

חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?

חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.


בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה. 

בנימין נתניהובנימין נתניהו

החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?

רן קידר |

עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק. 

בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.

חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.

עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?

חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.


הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?

חבקין: נכון.

עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?

חבקין: מה זו "היענות חריגה?"

חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?

חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.


בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.