אישה קיבלה מבן זוגה זכות לגור בדירה שבבעלותו עד יום מותה. אלא שבני הזוג התגרשו. האם הזכות הזו עדיין בתוקף? בבית משפט לענייני משפחה נקבע כי הזכות של האישה להתגורר בדירה נמשכת גם לאחר הגירושים. הנימוק של השופטת מירה דהן, היה הסתמכות על "לשון ההסכם". לטענת השופטת, אם הכוונה היתה רק לתקופה בה הם נשואים אזי היה הבעל צריך להדגיש זאת במפורש - כלומר לכתוב סעיף בהסכם שמסייג את המגורים של האישה בנכס אם לא תהיה אשתו.

ההסכם המקורי הוא בעצם פנייה כדי לרשם הערת אזהרה לטובת האישה כדי שתוכל להתגורר בנכס. הזוג, הכיר והתחתן בחו"ל ועבר להתגורר יחד בישראל בדירת הבעל. לאחר כשנתיים, הם רשמו הערת אזהרה בלשכת רישום מקרקעין  שם נכתב  - "מטרת הבקשה היא לאפשר לאשתי לגור ולשהות בדירה עד יום מותה!". השניים התגרשו והגרוש ביקש את ביטול הערת האזהרה.

השופטת דהן, כאמור התנגדה לכך ואף ציינה כי אם האישה תעזוב את הדירה על האיש לשלם לה תשלום חודשי של 4,000 שקל לחודש במשך כל חייה.