עובדת ארבע שעות בשבוע - ותחזיר מזונות ששולמו ביתר
בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע מזונות של 115 שקל בלבד לכל אחד משלושת הילדים של בני הזוג לשעבר, ואף חייב את האם להשיב את ההפרש ממה ששולם בשנתיים האחרונות בהחלטה חריגה יחסית
פסק דין מעניין שניתן באחרונה בבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה מציג לקח ברור לכל מי שמגיע לבית המשפט לתבוע מזונות: אם בחרת לא לנצל את יכולת ההשתכרות שלך, אתה תשלם על כך, ולפעמים גם תחזיר. השופטת אפרת ונקרט דנה בתביעת מזונות של אם לשלושה ילדים, בני 13, 12 ו-8, שהגישה נגד האב. ההליך נפתח בדצמבר 2020, עבר דרך דיוני הוכחות ממושכים, וסיכומים אחרונים הוגשו באפריל 2025. בסוף, לאחר שהתמונה המלאה התבהרה, ההכרעה היתה מפתיעה עבור שני הצדדים.
הצדדים היו נשואים כשמונה שנים ובמהלך נישואיהם נולדו להם כאמור שלושה ילדים. זמני השהות של הילדים אצל שני ההורים שווים - 50/50. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, כשילדים מעל גיל 6 שוהים שווה בשווה אצל שני ההורים, החובה לשאת במזונות מתחלקת ביחס לפער ההכנסות, ולא מוטלת אוטומטית על האב. המחלוקת היחידה בין הצדדים היתה בעצם סביב גובה הכנסותיהם. האם טענה להכנסה של 4,500 שקל בחודש, בעוד שהאב ניסה לשכנע את בית המשפט שהוא משתכר בסביבות 6,260 שקל בחודש בלבד.
השופטת ונקרט לא היתה קלה כלפי האם. בחקירתה הנגדית הודתה האם כי היא עובדת בממוצע כארבע שעות בשבוע בלבד, ומרוויחה מכך 4,500 שקל לחודש. כלומר, שכר שעתי של כ-250 שקל לשעה. "לא יכולה להיות מחלוקת שהיא פנויה לעבוד בימים שהקטינים שוהים עם האב ללא כל הפרעה", ציינה השופטת בפסק הדין. כשנשאלה מדוע היא לא עובדת יותר, השיבה האם: "אני לא יכולה לעבוד יותר ממה שאני עובדת. מבחינה בריאותית כרגע. ודבר נוסף, כשהילדים אצלי מגיעים הביתה ב-13:00 אני צריכה להיות שם". השופטת דחתה גם את הטענות הבריאותיות - שהועלו בעל פה ובלי שום אישור רפואי - וקבעה כי מדובר בהרחבת חזית שלא הועלתה בכתבי הטענות.
אך מה שהכביד עוד יותר על מאזן האמינות של האם, היה מה שנחשף לגבי כספיה: במסגרת הגירושים, מכרה האם את חלקה בדירה המשותפת לאב, וקיבלה תמורתה כמיליון שקל. ובחרה להעביר את כולם לידי אביה, לטענתה "בפיקדון לדירה עתידית". באותו הזמן היא טענה כי חשבון הבנק שלה מעוקל ואין לה ממה להתקיים. "קודם כל, הכסף שיש לי זה לא מספיק לי", היא אמרה. השופטת ציינה כי "עדותה של התובעת היתה לא מהימנה בלשון המעטה".
האב: 18.5 אלף שקל - כי הוא אמר זאת לבנק
גם האב ניסה להציג תמונה לא מדויקת של המציאות. בזמן שהוא טען בבית המשפט שההכנסה שלו היא כ-6,260 שקל בחודש מהעסק שלו, עלה מסמך שהוא הגיש לבנק לצורך קבלת משכנתא, שבו הוא ציין הכנסה מצרפית ללא ערבים של 18,511 שקל. ניסיונותיו "להסביר" את הפער לא שכנעו את השופטת. "המסמך מדבר בעד עצמו", כתבה השופטת בהחלטתה, "וככל שהנתבע הגיש מסמך בנקאי ובו הצהיר שזו הכנסתו, זאת כאשר לא היה לו אינטרס להקטין את הכנסתו - מצאתי להעדיף את הצהרתו במסמך על עדותו".
על הכנסה זו צריך להוסיף שכר דירה של 5,400 שקל לחודש מיחידות הדיור שצמודות לדירתו, אלא שסכום זה מתקזז כמעט לגמרי מול תשלומי המשכנתא שאביו משלם עבורו. לכן נותרת הכנסתו הפנויה על כ-18.5 אלף שקל בחודש.
לאחר כל החישובים, קבעה השופטת ונקרט כי יחס ההכנסות הפנויות בין הצדדים הוא כ-45% לאם ו-55% לאב. כשכל אחד מהילדים שוהה שווה בשווה אצל שני ההורים, ועלות המחיה הבסיסית של כל קטין מוערכת בכ-2,250 שקל לחודש, האב חייב לאם מזונות של 115 שקל בלבד לקטין בחודש. לגבי הקטין הצעיר, שהיה מתחת לגיל 6 עד ה-28 לדצמבר 2024, חל חיוב גבוה יותר של 1,000 שקל עד לאותו המועד.
אבל זה לא הסוף. השופטת הורתה גם שהאם תשיב לאב את מלוא הפרש המזונות ששולמו ביתר מאז ה-1 לינואר 2023 - פסיקה נדירה יחסיץ, שסוטה מהכלל ש"מזונות שנאכלו אין להשיבם". ההנמקה שהיא נתנה לכך היתה ש"כל החלטה אחרת יהיה בה משום חוסר צדק כלפי הנתבע... אין כל הצדקה לכך שהנתבע יישא במזונות גבוהים שלא אמור היה לחוב בהם." העברת הכסף תתבצע תוך 60 יום מיום פסק הדין. הוצאות המשפט, אף שהשופטת לא היתה מרוצה מההתנהלות של שני הצדדים, לא הוטלו על אף אחד מהם - כל צד ישא בעלויותיו.
