
האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את תביעו של אב להפחתת מזונות כלפי גרושתו. אשתו טענה שהכנסתו דווקא עלתה עקב שירות המילואים שלו. השופט ירון אלטרזון קבע כי השינויים שחלו מאז ההסכם המקורי, בהם חלוקת זמן כמעט שוויונית בין ההורים, עלייה בהכנסות האם והולדת
ילדים נוספים לשני הצדדים - מצדיקים עדכון. האב יחויב לשלם 1,216 שקל בלבד בחודש במקום 4,400 שקל, החל מינואר 2025
ב-2013 חתמו בני זוג לשעבר על הסכם גירושים שנראה אז סופי וברור. ההסכם הזה, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, קבע את שיעור דמי המזונות שישלם האב לשני ילדיו הקטינים. השנים חלפו, כל אחד מהם בנה לעצמו חיים חדשים, אך המציאות המשתנה - ילדים נוספים, שינויים בהכנסה וזמני שהות שנהפכו לשוויוניים כמעט - הובילה אותם שוב אל אולם בית המשפט. הפעם לא כדי להתגרש, אלא כדי לשוב ולבחון את הסדר המזונות הישן, שלדברי האב נהפך לבלתי צודק.
הצדדים נישאו ב-2006 והתגרשו ב-2013. במהלך השנים שבהן היו נשואים נולדו בת ב-2008 ובן ב-2010, והם מתגוררים באותו יישוב. בהסכם הגירושים שנחתם ונכנס לתוקף נקבעו זמני שהות מוגבלים לאב, בין היתר בשל היותו איש קבע בצה"ל. אלא שכבר מ-2018, לדבריו, נהפכו הזמנים לשוויוניים כמעט, ובינואר 2023 אף ניתן לכך ביטוי בהסכם חדש שאושר כפסק דין: הילדים יבלו לילות רבים גם בבית האב, כך שהחלוקה קרובה ל-50%.
בספטמבר 2023 הגיש האב תביעה להפחתת המזונות. חודש לאחר מכן פרצה מלחמת חרבות ברזל, והוא גויס לשירות מילואים פעיל. במשך ארבעה חודשים רצופים שהו הילדים אצל אמם בלבד. השופט ירון אלטרזון ציין כי ניהול התיק בזמן שהאב לוחם במילואים יצר תחושת אי נוחות, אך הדיונים נמשכו, מתוך רצון להביא לסיום מהיר של ההליך.
טענות האב: ירידה בשכרו, עלייה בשכר האם וילדים נוספים
האב טען כי מאז פרישתו מצה"ל פחת שכרו באופן ניכר, בעוד שגרושתו שילשה את הכנסותיה. "שינוי הנסיבות הזה מזכה אותי בהפחתת דמי המזונות", אמר האיש, והוסיף כי הוא מוכן לשאת בחלק ניכר מהוצאות הילדים במישרין. עוד הוא ציין כי נולדו לו שלושה ילדים נוספים מנישואיו השניים, כשהצעירה שבהם נולדה ביוני 2024, והכנסתו צריכה להתחלק כיום בין חמישה ילדים. הוא הוסיף וטען כי במשך שנים ניסה להגיע להבנות מול האם על עדכון המזונות, אך הניסיונות לא צלחו. לדבריו, דווקא הוא זה שנאבק על הרחבת הקשר עם הילדים, לאחר שבמשך שנים נעדר מהבית בשל תפקידו הצבאי.
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם טענה מנגד כי ההסכם שנחתם ב-2013 היה מקיף, וכי היא אף ויתרה במסגרתו על זכויות פנסיוניות משמעותיות. לדבריה, "הוספת ימי לינה אצל האב היתה צפויה מראש ואינה מהווה שינוי נסיבות". עוד היא הדגישה כי יציאתו של האב לפנסיה היתה ידועה מראש, ולדבריה פוטנציאל ההשתכרות שלו כעורך דין, תחום עיסוקו הנוכחי, גבוה משלה. היא הוסיפה כי האב מסתיר הכנסות, וכי בפועל שכרו אף עלה, בין היתר בשל תגמולים גבוהים ששולמו לו מהמוסד לביטוח לאומי בגין שירות המילואים. עוד היא הלינה על כך שאינו מצמיד את המזונות למדד, ולטענתה קיים לו חוב מצטבר כלפיה.
השופט אלטרזון סקר בהרחבה את ההלכות הקובעות מתי ניתן להפחית מזונות שנפסקו בהסכם גירושים. לדבריו, "אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות". רק שינוי מהותי וחריג מצדיק התערבות. במקרה זה, קבע השופט בפסק הדין שפורסם, התמונה ברורה. "השינוי בזמני השהות... משמעותי מאוד עד כדי כך שהוא עולה לטעמי לכדי שינוי נסיבות מהותי", הוא כתב בהכרעתו. בנוסף, עליית שכרה של האם, בצד ירידת שכרו של האב לאחר פרישתו (גם אם בתקופת המלחמה חלה עלייה זמנית בהכנסתו), וכן הולדת שלושה ילדים נוספים - כל אלה יחד יוצרים מציאות חדשה.
ההתלבטות סביב תגמולי המילואים
אחד הנושאים המרכזיים היה השאלה האם יש להביא בחשבון את תגמולי המילואים הגבוהים שקיבל האב מאז פרוץ המלחמה. השופט ציין את המורכבות של הדבר. לדבריו, "במובן הצר של המלה... ניתן לראות את שירות המילואים כעבודה לכל דבר ועניין", ואולם הוא הוסיף כי, "הקושי המוסרי גדול. האם אותו לוחם... אמור לאבד את זכותו להפחתת דמי המזונות?". בסופו של דבר קבע השופט כי כל עוד האב מחויב בשירות מילואים פעיל, יש להביא את התגמולים בחשבון, אך החל מינואר 2025 - המועד שבו יזכה לפטור - לא ייחשבו כסכום קבוע בחישוב הכנסותיו.
- חשוד בתקיפת זוגתו דרש לאכן טלפון שלה: הפרה צו הרחקה
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
השופט בחן את ההכנסות של שני הצדדים: הכנסתו החודשית של האב, החל מינואר 2025, הוערכה ב-21 אלף שקל נטו (14 אלף מקצבת הפנסיה ועוד 7,000 נטו מהכנסה צפויה כעורך דין צעיר). האם, לעומתו, משתכרת כ-12 אלף שקל נטו בחודש. זמני השהות נקבעו ביחס של 57% אצל האם לעומת 43% אצל האב. בחישוב כולל של מזונות, מדור והוצאות נלוות, קבע השופט כי חלקו של האב מסתכם ב-1,216 שקל לחודש בלבד - 608 שקל לכל ילד. מדובר בהפחתה דרמטית לעומת סכום של 4,400 שקל שנקבע בהסכם המקורי.
השופט הדגיש כי יש לתת משקל לעיקרון ההסתמכות: האם בנתה את חייה על סמך המזונות שנקבעו בהסכם. עם זאת, הדינמיות של החיים מחייבת גמישות. "מפאת העובדה כי אני סבור שיש לתת ביטוי לעקרון ההסתמכות עת נחתמים הסכמים מחד, ומאידך היות החיים דינמיים ובלתי צפויים... מצאתי לנכון שלא להורות על קיזוז קצבת הילדים המשולמת לאם", נכתב בהכרעת הדין.
לבסוף, פסק השופט כי החל מינואר 2025 ישלם האב 1,216 שקל בלבד עבור שני ילדיו המשותפים. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תועבר לאם בנוסף לסכום זה. עד לסוף 2024 ימשיכו לחול הוראות ההסכם הישן.
למה בכלל אפשר לשנות סכום מזונות אחרי שכבר נחתם הסכם הגירושים?
בית המשפט קבע כבר מזמן שאין "נעילה" מוחלטת של סכום המזונות. אם מתרחש שינוי משמעותי בחיים, כמו ירידה או עלייה חדה בהכנסות, שינוי בזמני השהות או הולדת ילדים נוספים - אפשר לבקש בחינה מחודשת של הנושא. אבל זה לא קל, ובית המשפט מתערב רק כשבאמת מדובר בשינוי מהותי.
מה נחשב שינוי נסיבות מהותי?
זה לא מספיק שיש שינוי קטן. צריך לראות שהמצב החדש שונה ממש מהמצב שהיה כשההסכם נחתם. במקרה הזה, השופט אמר שהשינויים כוללים שלושה דברים מרכזיים: חלוקת זמני שהות כמעט שווה בין ההורים, עלייה בהכנסות האם ולידת שלושה ילדים נוספים לאב. השילוב של כל אלה יחד היה מספיק כדי לפתוח מחדש את הנושא.
למה היה כל כך חשוב ההבדל בזמני השהות?
תשובה: פעם האב ראה את הילדים בעיקר בסופי שבוע ובערבים קצרים. כיום, לפי ההסכם החדש, הם ישנים אצלו לילות רבים, כמעט כמו אצל האם. זה אומר שהוא נושא בחלק גדול יותר מהוצאות היומיום - אוכל, ביגוד, חשמל - ולכן בית המשפט לקח את זה בחשבון בחישוב המזונות.
מה העניין עם תגמולי המילואים?
בזמן המלחמה האב קיבל הרבה מאוד כסף מהמוסד לביטוח לאומי עבור השירות. בית המשפט התלבט אם זה נחשב חלק מהכנסתו הקבועה. השופט הסביר שזו הכנסה אמיתית, אבל זמנית, מכיוון שברגע שהוא יסיים את שירות המילואים, היא תיעלם. לכן הוא לקח אותה בחשבון רק עד סוף 2024, ואילו מ-2025 הוא התבסס על פנסיה והכנסה צפויה מעבודתו כעורך דין.
האם לידת ילדים חדשים תמיד משפיעה על המזונות?
לא תמיד. השופטים נזהרים לא לקבוע שכל ילד חדש מביא להפחתה. אבל כאן נולדו לאיש שלושה ילדים, וזה כבר משנה משמעותית את חלוקת ההכנסות של האב. לכן השופט התייחס לזה כחלק מהשינוי בנסיבות.
למה האב לא קיבל "הנחה" בגלל שהוא לוחם במילואים?
השופט כתב במפורש שהעובדה שהוא לוחם לא נותנת לו יתרון מיוחד בבית המשפט. ההחלטות לא נעשו מתוך הערכה לשירות הצבאי שלו אלא לפי מבחן כלכלי-משפחתי נטו.
למה האם לא קיבלה קיזוז של קצבת הילדים מביטוח לאומי
בית המשפט יכול היה להוריד את קצבת הילדים מהסכום שהאב משלם, אבל השופט בחר שלא לעשות את זה. הוא אמר שצריך לתת משקל גם ל"עיקרון ההסתמכות". כלומר לכך שהאם בנתה את חייה על בסיס ההסכם המקורי. לכן הקצבה תמשיך לעבור אליה במלואה, בנוסף למזונות.
מה ההבדל בין הסכום שהיה קודם לסכום החדש?
בהסכם המקורי האב שילם 4,400 שקל בחודש. כעת, אחרי כל השינויים, הוא ישלם 1,216 שקל בלבד - ירידה של יותר מ-3,000 שקל בחודש.
האם זה אומר שכל אב שיש לו כמעט משמורת שווה יכול להפחית מזונות?
לא בהכרח. כל מקרה נבחן לגופו. בית המשפט בודק גם את הפערים בהכנסות בין ההורים, את גיל הילדים, ואת הנסיבות המיוחדות של המשפחה. כאן כל הנתונים יחד הראו שיש מקום להפחית.
מה היה הקו המנחה של השופט?
השופט חזר כמה פעמים על העיקרון המרכזי - טובת הילדים קודמת לכל. ההחלטה על ההפחתה נועדה לאזן בין הצרכים שלהם לבין המצב הכלכלי החדש של שני ההורים, ולא כדי "להעניש" או "לתגמל" את אחד הצדדים.
במקרה אחר, בני זוג התגרשו ב-2017, והתגלגלו לקרב משפטי חוזר על מזונות ילדים, שהגיע להכרעה ביוני האחרון. בניגוד לרבים מהתיקים האלה, הפעם עמדו במרכז הדיון לא רק טענות על צורך ושכר, אלא גם על העתיד - על שכרה הצפוי של האם כעורכת דין במהלך ולאחר סיום שלב ההתמחות שלה, ועל חובות הגינות ואמת, שהשופטת קבעה כי לא מולאו כנדרש על ידי האב. התובע, אב לשני ילדים מהקשר הקודם, שבמרכז התביעה, פנה לבית המשפט בבקשה להפחתת המזונות שהוא משלם. הוא טען שחלו שינויים קיצוניים במצבו הכלכלי: פיטורים, ירידה בהכנסה והולדת ילד נוסף מבת הזוג החדשה שלו. מנגד, לטענתו, מצבה של אם שני ילדיו הגדולים השתפר: היא סיימה לימודי משפטים וצפויה להתחיל התמחות, שלדבריו המשמעות שלה היא "עלייה ברורה ברמת ההכנסה". ואולם האם מדובר אכן בשיפור כלכלי מצד הנתבעת? לא בהכרח.

העבירה דירה במתנה; אחרי שנפטרה, האחות טענה שזו העברה לא חוקית - מה קבע בית המשפט?
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה את תביעתה של אחות שביקשה לבטל את העברת זכויות הדירה מאִמן לאחותה, בטענה כי האם לא היתה כשירה לחתום על המסמכים. השופט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח את חוסר הכשירות של האם בעת החתימה על המסמכים או השפעה בלתי הוגנת שהיתה
עליה, ואישר את צו קיום הצוואה מ-2010
במרכז אולם בית המשפט ישבה אשה, בתה של המנוחה, כשהיא מחזיקה בערימת מסמכים ותמונות שצולמו לאִמה בשנותיה האחרונות. היא הייתה משוכנעת כי מצבה הבריאותי הקשה של האם, שנזקקה למטפלת צמודה ונשארה מרותקת לכסא גלגלים, שולל את כשירותה לחתום על מסמכים מהותיים כמו העברת זכויות בדירה או צוואה. במשך שנים היא ניסתה לשכנע את בני המשפחה ואת עורכי הדין שחייבים להשיב לה את חלקה בירושה, אך השבוע קבע בית המשפט כי טענותיה אינן מבוססות - והזכויות בדירה יישארו בידיה של אחותה.
הפרשה החלה כשב-2013 גילתה התובעת כי אִמה העבירה לאחותה, ללא תמורה, את יתרת זכויותיה בדירה המשפחתית בשכונה ותיקה בחיפה, לרבות זכויות הבנייה שנותרו על הגג. לטענתה, האם היתה באותם הימים במצב רפואי ותפקודי ירוד במיוחד, סבלה משבץ מוחי, היתה משותקת בחצי מגופה והיתה תלויה לחלוטין בעזרה של מטפלת בכל הפעולות היומיומיות. "מה אני יכולה לעשות, אם הייתי יכולה הייתי נותנת לך הכל", כך השיבה האם לבתה כשזו ניסתה להבין מדוע לא קיבלה חלק שווה בזכויות הנכס.
התובעת טענה כי פנתה אל בני המשפחה בבקשה לחתום על מסמכים שיאפשרו לה לקבל מחצית מהזכויות, ואף עורך הדין המשפחתי הכין טיוטות להעברת מחצית מהזכויות, אך לדבריה בני המשפחה התחמקו והמסמכים מעולם לא נחתמו. בסמוך להגשת התביעה, היא פנתה לבית המשפט בבקשה לפסק דין הצהרתי שיבטל את עסקת המתנה, וכן עתרה לבטל את צו קיום הצוואה של האם מ-2010.
"רצונה של האם היה עקבי"
האחות הנתבעת, שגרה בנכס שבמרכז המחלוקת, דחתה מכל וכל את הטענות של אחותה. לדבריה, הנכס היה רשום על שם האם אך למעשה היה בבעלות משותפת של שני ההורים שחיו בו ביחד במשך 60 שנה. כבר ב-1999 הוסכם על חלוקה פנימית של הזכויות: הבנות קיבלו חלקים במקרקעין כדי שיוכלו לבנות דירות עבור משפחותיהן. הנתבעת בנתה דירת מגורים בקומה השנייה, ואילו התובעת בנתה את דירתה בקומה השלישית. בהסכם המתוקן הובהר כי הגג וזכויות הבנייה הנוספות יישארו בידי ההורים.
- מאבק משפטי: האח יפנה את הבית שקיבל ברשות מאמו המנוחה
- הצוואה המקורית תימסר לאלמנה - למרות התנגדות הרשם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר פטירת האב, כך לטענת הנתבעת, חתמה האם ב-2011 על תצהיר מתנה שהעביר לה את יתרת הזכויות שנותרו בנכס, וב-2013 חתמה האם על תצהיר נוסף שהעביר לה גם את זכויות הבנייה. כל המסמכים, לדבריה, נערכו לאחר שהאם נבדקה על ידי רופא שקבע כי היא כשירה לחתום עליהם. הנתבעת הוסיפה כי, "רצונה של האם היה עקבי לאורך שנים, והיא ביקשה להבטיח שהנכס יישאר ברשותי ובידי בניי".
פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
שישה ימים לאחר שנדרשה לטפל בכמות חריגה של פניות ישנות, כתבה פקידת תביעות במוסד לביטוח לאומי מכתב פרידה ונטלה 17 כדורים. לאחר הליך משפטי ממושך, שכלל חוות דעת סותרות של מומחים בתחום הפסיכיאטריה, קבע בית הדין האזורי לעבודה בחיפה כי מדובר בפגיעה בעבודה.
ההכרה התבססה על סמיכות הזמנים, חומרת האירוע והקביעה כי אותו יום היה הקש ששבר את גב הגמל
בשלהי אוקטובר 2021, יום עבודה שגרתי בסניף של המוסד לביטוח לאומי קיבל תפנית קשה עבור פקידת תביעות ותיקה, ילידת 1963, שעבדה במקום מאז תחילת שנות התשעים. במשך שנים רבות היא עסקה בעבודה מאומצת, אך באותו יום עמדו מולה נתונים חריגים במיוחד. מנהלת הסניף ערכה בדיקה וגילתה כי ברשותה הצטברו פניות רבות שלא טופלו זמן רב, במספר שחרג באופן משמעותי מהממוצע לפקיד. בעקבות זאת פנתה אליה המנהלת וביקשה שתטפל באופן מיידי ובדחיפות באותן פניות ישנות.
אותו מפגש, כך עולה מפסק הדין, היה נקודת מפנה. התובעת חשה לחץ כבד וחוסר אונים מול המשימות, תחושה שהחריפה והלכה. למחרת היא כבר לא הגיעה לעבודה ונכנסה לחופשת מחלה, כשחזרתה תוכננה ל-17 באוקטובר. אלא שיום קודם לכן, ב-16 באוקטובר, היא כתבה מכתב פרידה וניסתה לשים קץ לחייה באמצעות בליעת 17 כדורים. האירוע הטראגי הזה נהפך ללב התביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בבקשה להכיר בדיכאון שממנו היא סובלת כפגיעה בעבודה.
במסגרת ההליך, שמיעת הראיות היתה ממושכת ומורכבת. כבר במאי 2023 הסכימו הצדדים למנות מומחית פסיכיאטרית מטעם בית הדין, ד"ר עדינה נעון. היא בדקה את התובעת בדצמבר באותה השנה, וקבעה בחוות דעתה כי, "קיים קשר ישיר וסיבתי בין האירוע מיום 10.10.21... וה-10.10.21 היה השיא - הקש ששבר את גב הגמל". לדבריה, מדובר ב"הפרעה אפקטיבית דיכאונית, מסוג דיכאון מג'ורי קרוב לוודאי בעת ביצוע הניסיון האובדני עם מרכיב פסיכוטי". ד"ר נעון ציינה כי הדיכאון התפתח על רקע מבנה אישיות רגיש ותכונות אובססיביות, אך האירוע החריג בעבודה היה הטריגר שהוביל להתמוטטות.
האירוע במוסד לביטוח לאומי היה נקודת השבר
המוסד לביטוח לאומי לא השלים עם הקביעה ופנה בשאלות הבהרה. הוא הצביע על אבחנות קודמות מ-2017 שבהן אובחנו חרדה ודיכאון, וטען כי ההפרעה קדמה לאירוע בעבודה. ואכן, המומחית אישרה כי "בשנתיים האחרונות חל שינוי במצבה הנפשי", אבל עמדה על כך שהאירוע במוסד לביטוח לאומי היה נקודת השבר. בהמשך, בשל תחושת חוסר בהירות, מונה מומחה נוסף - ד"ר אילן טל. הוא בדק את התובעת וקבע בחוות דעתו כי מתקשה לייחס קשר ישיר בין האירוע המיוחד לניסיון ההתאבדות. לשיטתו, מדובר במכלול של גורמים, ובהם דפוס אישיותי וקשיים משפחתיים, ולא ניתן לקבוע כי אירוע אחד הוא זה שהוביל לתוצאה כה חמורה.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- נפצע בקורס מאבטחים - ביהמ"ש: רשלנות בהנחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים בחנו לעומק את שתי חוות הדעת ואת התשובות שניתנו לשאלות ההבהרה. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "נראה כי שני המומחים מסכימים כי לאירוע היתה השפעה על הליקוי ועל ניסיון ההתאבדות", אך בעוד שד"ר נעון ראתה בו את "הקש ששבר את גב הגמל", ד"ר טל התקשה לקבוע קשר סיבתי ברור. הכרעת בית הדין נטתה לעמדתה של ד"ר נעון. "דווקא סמיכות הזמנים שבין האירוע מיום 10.10.21 לבין ניסיון ההתאבדות ביום 16.10.21... יש בה כדי להצביע על הקשר", נכתב. השופטים הדגישו כי התובעת חיה שנים בסטרס משפחתי ותעסוקתי, אך "אין בכך כדי להסביר מדוע דווקא ביום 16.10.21 ניסתה להתאבד, פרט לאירוע המיוחד שארע בעבודה ימים ספורים קודם לכן".