גירושים
צילום: Pixabay

האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל את תביעו של אב להפחתת מזונות כלפי גרושתו. אשתו טענה שהכנסתו דווקא עלתה עקב שירות המילואים שלו. השופט ירון אלטרזון קבע כי השינויים שחלו מאז ההסכם המקורי, בהם חלוקת זמן כמעט שוויונית בין ההורים, עלייה בהכנסות האם והולדת ילדים נוספים לשני הצדדים - מצדיקים עדכון. האב יחויב לשלם 1,216 שקל בלבד בחודש במקום 4,400 שקל, החל מינואר 2025

עוזי גרסטמן |

ב-2013 חתמו בני זוג לשעבר על הסכם גירושים שנראה אז סופי וברור. ההסכם הזה, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, קבע את שיעור דמי המזונות שישלם האב לשני ילדיו הקטינים. השנים חלפו, כל אחד מהם בנה לעצמו חיים חדשים, אך המציאות המשתנה - ילדים נוספים, שינויים בהכנסה וזמני שהות שנהפכו לשוויוניים כמעט - הובילה אותם שוב אל אולם בית המשפט. הפעם לא כדי להתגרש, אלא כדי לשוב ולבחון את הסדר המזונות הישן, שלדברי האב נהפך לבלתי צודק.

הצדדים נישאו ב-2006 והתגרשו ב-2013. במהלך השנים שבהן היו נשואים נולדו בת ב-2008 ובן ב-2010, והם מתגוררים באותו יישוב. בהסכם הגירושים שנחתם ונכנס לתוקף נקבעו זמני שהות מוגבלים לאב, בין היתר בשל היותו איש קבע בצה"ל. אלא שכבר מ-2018, לדבריו, נהפכו הזמנים לשוויוניים כמעט, ובינואר 2023 אף ניתן לכך ביטוי בהסכם חדש שאושר כפסק דין: הילדים יבלו לילות רבים גם בבית האב, כך שהחלוקה קרובה ל-50%.

בספטמבר 2023 הגיש האב תביעה להפחתת המזונות. חודש לאחר מכן פרצה מלחמת חרבות ברזל, והוא גויס לשירות מילואים פעיל. במשך ארבעה חודשים רצופים שהו הילדים אצל אמם בלבד. השופט ירון אלטרזון ציין כי ניהול התיק בזמן שהאב לוחם במילואים יצר תחושת אי נוחות, אך הדיונים נמשכו, מתוך רצון להביא לסיום מהיר של ההליך.

טענות האב: ירידה בשכרו, עלייה בשכר האם וילדים נוספים

האב טען כי מאז פרישתו מצה"ל פחת שכרו באופן ניכר, בעוד שגרושתו שילשה את הכנסותיה. "שינוי הנסיבות הזה מזכה אותי בהפחתת דמי המזונות", אמר האיש, והוסיף כי הוא מוכן לשאת בחלק ניכר מהוצאות הילדים במישרין. עוד הוא ציין כי נולדו לו שלושה ילדים נוספים מנישואיו השניים, כשהצעירה שבהם נולדה ביוני 2024, והכנסתו צריכה להתחלק כיום בין חמישה ילדים. הוא הוסיף וטען כי במשך שנים ניסה להגיע להבנות מול האם על עדכון המזונות, אך הניסיונות לא צלחו. לדבריו, דווקא הוא זה שנאבק על הרחבת הקשר עם הילדים, לאחר שבמשך שנים נעדר מהבית בשל תפקידו הצבאי.

האם טענה מנגד כי ההסכם שנחתם ב-2013 היה מקיף, וכי היא אף ויתרה במסגרתו על זכויות פנסיוניות משמעותיות. לדבריה, "הוספת ימי לינה אצל האב היתה צפויה מראש ואינה מהווה שינוי נסיבות". עוד היא הדגישה כי יציאתו של האב לפנסיה היתה ידועה מראש, ולדבריה פוטנציאל ההשתכרות שלו כעורך דין, תחום עיסוקו הנוכחי, גבוה משלה. היא הוסיפה כי האב מסתיר הכנסות, וכי בפועל שכרו אף עלה, בין היתר בשל תגמולים גבוהים ששולמו לו מהמוסד לביטוח לאומי בגין שירות המילואים. עוד היא הלינה על כך שאינו מצמיד את המזונות למדד, ולטענתה קיים לו חוב מצטבר כלפיה.

השופט אלטרזון סקר בהרחבה את ההלכות הקובעות מתי ניתן להפחית מזונות שנפסקו בהסכם גירושים. לדבריו, "אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות". רק שינוי מהותי וחריג מצדיק התערבות. במקרה זה, קבע השופט בפסק הדין שפורסם, התמונה ברורה. "השינוי בזמני השהות... משמעותי מאוד עד כדי כך שהוא עולה לטעמי לכדי שינוי נסיבות מהותי", הוא כתב בהכרעתו. בנוסף, עליית שכרה של האם, בצד ירידת שכרו של האב לאחר פרישתו (גם אם בתקופת המלחמה חלה עלייה זמנית בהכנסתו), וכן הולדת שלושה ילדים נוספים - כל אלה יחד יוצרים מציאות חדשה.

ההתלבטות סביב תגמולי המילואים

אחד הנושאים המרכזיים היה השאלה האם יש להביא בחשבון את תגמולי המילואים הגבוהים שקיבל האב מאז פרוץ המלחמה. השופט ציין את המורכבות של הדבר. לדבריו, "במובן הצר של המלה... ניתן לראות את שירות המילואים כעבודה לכל דבר ועניין", ואולם הוא הוסיף כי, "הקושי המוסרי גדול. האם אותו לוחם... אמור לאבד את זכותו להפחתת דמי המזונות?". בסופו של דבר קבע השופט כי כל עוד האב מחויב בשירות מילואים פעיל, יש להביא את התגמולים בחשבון, אך החל מינואר 2025 - המועד שבו יזכה לפטור - לא ייחשבו כסכום קבוע בחישוב הכנסותיו.

קיראו עוד ב"משפט"

השופט בחן את ההכנסות של שני הצדדים: הכנסתו החודשית של האב, החל מינואר 2025, הוערכה ב-21 אלף שקל נטו (14 אלף מקצבת הפנסיה ועוד 7,000 נטו מהכנסה צפויה כעורך דין צעיר). האם, לעומתו, משתכרת כ-12 אלף שקל נטו בחודש. זמני השהות נקבעו ביחס של 57% אצל האם לעומת 43% אצל האב. בחישוב כולל של מזונות, מדור והוצאות נלוות, קבע השופט כי חלקו של האב מסתכם ב-1,216 שקל לחודש בלבד - 608 שקל לכל ילד. מדובר בהפחתה דרמטית לעומת סכום של 4,400 שקל שנקבע בהסכם המקורי.

השופט הדגיש כי יש לתת משקל לעיקרון ההסתמכות: האם בנתה את חייה על סמך המזונות שנקבעו בהסכם. עם זאת, הדינמיות של החיים מחייבת גמישות. "מפאת העובדה כי אני סבור שיש לתת ביטוי לעקרון ההסתמכות עת נחתמים הסכמים מחד, ומאידך היות החיים דינמיים ובלתי צפויים... מצאתי לנכון שלא להורות על קיזוז קצבת הילדים המשולמת לאם", נכתב בהכרעת הדין.

לבסוף, פסק השופט כי החל מינואר 2025 ישלם האב 1,216 שקל בלבד עבור שני ילדיו המשותפים. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תועבר לאם בנוסף לסכום זה. עד לסוף 2024 ימשיכו לחול הוראות ההסכם הישן.


למה בכלל אפשר לשנות סכום מזונות אחרי שכבר נחתם הסכם הגירושים?

בית המשפט קבע כבר מזמן שאין "נעילה" מוחלטת של סכום המזונות. אם מתרחש שינוי משמעותי בחיים, כמו ירידה או עלייה חדה בהכנסות, שינוי בזמני השהות או הולדת ילדים נוספים - אפשר לבקש בחינה מחודשת של הנושא. אבל זה לא קל, ובית המשפט מתערב רק כשבאמת מדובר בשינוי מהותי.


מה נחשב שינוי נסיבות מהותי?

זה לא מספיק שיש שינוי קטן. צריך לראות שהמצב החדש שונה ממש מהמצב שהיה כשההסכם נחתם. במקרה הזה, השופט אמר שהשינויים כוללים שלושה דברים מרכזיים: חלוקת זמני שהות כמעט שווה בין ההורים, עלייה בהכנסות האם ולידת שלושה ילדים נוספים לאב. השילוב של כל אלה יחד היה מספיק כדי לפתוח מחדש את הנושא.


למה היה כל כך חשוב ההבדל בזמני השהות?

תשובה: פעם האב ראה את הילדים בעיקר בסופי שבוע ובערבים קצרים. כיום, לפי ההסכם החדש, הם ישנים אצלו לילות רבים, כמעט כמו אצל האם. זה אומר שהוא נושא בחלק גדול יותר מהוצאות היומיום - אוכל, ביגוד, חשמל - ולכן בית המשפט לקח את זה בחשבון בחישוב המזונות.


מה העניין עם תגמולי המילואים?

בזמן המלחמה האב קיבל הרבה מאוד כסף מהמוסד לביטוח לאומי עבור השירות. בית המשפט התלבט אם זה נחשב חלק מהכנסתו הקבועה. השופט הסביר שזו הכנסה אמיתית, אבל זמנית, מכיוון שברגע שהוא יסיים את שירות המילואים, היא תיעלם. לכן הוא לקח אותה בחשבון רק עד סוף 2024, ואילו מ-2025 הוא התבסס על פנסיה והכנסה צפויה מעבודתו כעורך דין.


האם לידת ילדים חדשים תמיד משפיעה על המזונות?

לא תמיד. השופטים נזהרים לא לקבוע שכל ילד חדש מביא להפחתה. אבל כאן נולדו לאיש שלושה ילדים, וזה כבר משנה משמעותית את חלוקת ההכנסות של האב. לכן השופט התייחס לזה כחלק מהשינוי בנסיבות.


למה האב לא קיבל "הנחה" בגלל שהוא לוחם במילואים?

השופט כתב במפורש שהעובדה שהוא לוחם לא נותנת לו יתרון מיוחד בבית המשפט. ההחלטות לא נעשו מתוך הערכה לשירות הצבאי שלו אלא לפי מבחן כלכלי-משפחתי נטו.


למה האם לא קיבלה קיזוז של קצבת הילדים מביטוח לאומי

בית המשפט יכול היה להוריד את קצבת הילדים מהסכום שהאב משלם, אבל השופט בחר שלא לעשות את זה. הוא אמר שצריך לתת משקל גם ל"עיקרון ההסתמכות". כלומר לכך שהאם בנתה את חייה על בסיס ההסכם המקורי. לכן הקצבה תמשיך לעבור אליה במלואה, בנוסף למזונות.


מה ההבדל בין הסכום שהיה קודם לסכום החדש?

בהסכם המקורי האב שילם 4,400 שקל בחודש. כעת, אחרי כל השינויים, הוא ישלם 1,216 שקל בלבד - ירידה של יותר מ-3,000 שקל בחודש.


האם זה אומר שכל אב שיש לו כמעט משמורת שווה יכול להפחית מזונות?

לא בהכרח. כל מקרה נבחן לגופו. בית המשפט בודק גם את הפערים בהכנסות בין ההורים, את גיל הילדים, ואת הנסיבות המיוחדות של המשפחה. כאן כל הנתונים יחד הראו שיש מקום להפחית.


מה היה הקו המנחה של השופט?

השופט חזר כמה פעמים על העיקרון המרכזי - טובת הילדים קודמת לכל. ההחלטה על ההפחתה נועדה לאזן בין הצרכים שלהם לבין המצב הכלכלי החדש של שני ההורים, ולא כדי "להעניש" או "לתגמל" את אחד הצדדים.


במקרה אחר, בני זוג התגרשו ב-2017, והתגלגלו לקרב משפטי חוזר על מזונות ילדים, שהגיע להכרעה ביוני האחרון. בניגוד לרבים מהתיקים האלה, הפעם עמדו במרכז הדיון לא רק טענות על צורך ושכר, אלא גם על העתיד - על שכרה הצפוי של האם כעורכת דין במהלך ולאחר סיום שלב ההתמחות שלה, ועל חובות הגינות ואמת, שהשופטת קבעה כי לא מולאו כנדרש על ידי האב. התובע, אב לשני ילדים מהקשר הקודם, שבמרכז התביעה, פנה לבית המשפט בבקשה להפחתת המזונות שהוא משלם. הוא טען שחלו שינויים קיצוניים במצבו הכלכלי: פיטורים, ירידה בהכנסה והולדת ילד נוסף מבת הזוג החדשה שלו. מנגד, לטענתו, מצבה של אם שני ילדיו הגדולים השתפר: היא סיימה לימודי משפטים וצפויה להתחיל התמחות, שלדבריו המשמעות שלה היא "עלייה ברורה ברמת ההכנסה". ואולם האם מדובר אכן בשיפור כלכלי מצד הנתבעת? לא בהכרח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?

עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.

בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.

העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.

אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.

הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים

מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.

שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?

עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.

בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.

העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.

אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.

הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים

מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.