בית המשפט
צילום: Pixbay

בת 30 גרה עם הוריה ונקלעה לחובות - מדוע נדחה ההסדר?

הצעירה עובדת במשרה מלאה, וביקשה לפתוח בהליך חדלות פירעון בטענה כי הסתבכה כלכלית, מבלי שידעה להסביר כיצד צברה חובות בהיקף של כ-280 אלף שקל. כשנדרשה להציג מסמכים התומכים בטענותיה, היא לא עשתה זאת. היא לא הציגה תדפיסי חשבון בנק, לא פירוט כרטיסי אשראי ולא כל מסמך שמאיר באור כלשהו את נסיבות הסתבכותה הכלכלית. לדבריה, את הראיות היא השמידה כדי למנוע פגיעה בה מול משפחתה

עוזי גרסטמן | (1)

בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה, נחשף מקרה מעורר תהיות הנוגע לאישה צעירה בת 30, עובדת במשרה מלאה, שביקשה לפתוח בהליך חדלות פירעון בטענה כי הסתבכה כלכלית, מבלי שידעה להסביר כיצד צברה חובות בהיקף של כ-280 אלף שקל. השופטת מירב קלמפנר נבון לא חסכה בביקורת על התנהלותה של המבקשת, והורתה לבסוף על ביטול ההליך, תוך שהיא קובעת כי מדובר במקרה מובהק של חוסר תום לב.

הצעירה, רווקה המתגוררת עם הוריה בבית המשפחה, לא משלמת דמי שכירות ומשתכרת כשכירה בעבודתה כסייעת בגן ילדים בסכום של כ-6,800 שקל לחודש. לא מדובר באשה שחיה מתחת לקו העוני או חסרת מקורות הכנסה. ובכל זאת, היא נטלה הלוואות בהיקף גבוה במיוחד, מבלי להציג אסמכתאות שיבהירו כיצד נוצר החוב ומדוע אין באפשרותה לעמוד בו.

בתחילה טענה המבקשת כי נפלה קורבן לסחיטה רגשית מצד גבר שעמו היתה בקשר, ככל הנראה עמית לעבודה, שסחט ממנה כספים תוך הפעלת לחצים רגשיים. לדבריה, היא אף הגישה תלונה במשטרה כבר בינואר 2024, אך מאז לא ידוע מה עלה בגורלה. התיק ככל הנראה לא התקדם. כמו כן, כשנדרשה להציג מסמכים התומכים בטענותיה, היא לא עשתה זאת. היא לא הציגה תדפיסי חשבון בנק, לא פירוט כרטיסי אשראי ולא כל מסמך שמאיר באור כלשהו את נסיבות הסתבכותה הכלכלית. את הראיות, כך סיפרה באמצעות בא כוחה, היא השמידה - לטענתה כדי למנוע פגיעה בעצמה מול בני משפחתה. בית המשפט התקשה לקבל את ההסבר הזה.

במהלך הדיון שנערך ב-14 ביולי 2025, במעמד כל הצדדים, טען עורך הדין של החייבת כי מדובר במערכת יחסים שקרית שבמסגרתה נוצלה נפשית וכספית. הוא הוסיף כי "כשזה נודע להוריה, הכל נפתח", והסביר כי המבקשת השמידה את מכשיר הטלפון בשל חששה מתגובתם. לדבריו, אף מתנהלת חקירה במשטרה, אך לא ניתן לקבל חומרים מהחקירה, ואין בידיהם מסמכים פורמליים לאשש את הטענות.

מאידך, הנאמנת מטעמה של המדינה הצביעה על שורה של פעולות חריגות שביצעה המבקשת גם לאחר מועד הגשת התלונה. כך למשל, יומיים לפני שהגישה את התלונה, היא העבירה 30 אלף שקל מחשבונה, ואילו שלושה חודשים לאחר מכן היא העבירה סכום נוסף של 82 אלף שקל. "אין כל ראיות באשר להעברות הכספים ומי קיבל אותם", טען בא כוחה של הנאמנת, והוסיף כי כל טענות המבקשת נשארות תלויות באוויר. גם השופטת עמדה על כך כשכתבה: "מתעוררת השאלה, אם פני הדברים הוא כמתואר בידי היחידה, מדוע היחידה העבירה מחשבונה הפרטי, בשונה מהחשבונות הדיגיטליים שם לטענתה בוצעו העברות הכספים, סך 82,000 ש"ח , שלושה חודשים לאחר הגשת התלונה במשטרה?!".

בפסק הדין שפורסם נכתב כי המבקשת נדרשה פעם אחר פעם להמציא מסמכים שיתמכו ולו באופן חלקי בגרסתה, אך לא עשתה כן. מעבר לכך, ההתנהלות הכלכלית שדיווחה עוררה תהיות בפני עצמה. כך למשל, הגישה קבלות עבור רכישת דלק למספר כלי רכב שונים ודיווחה על הוצאות רכב גבוהות, מבלי שהמציאה רישיון רכב או הסבר לגבי הבעלות. גם השתתפותה המדווחת בתשלומי חשמל, מים וארנונה בבית הוריה לא לוותה באסמכתאות על כך. "היחידה אומנם עמדה בתשלום צו התשלומים החודשי והמציאה דו"חות חודשיים באופן חלקי", קבעה השופטת, "אך מחדלה העיקרי בהליך הוא היעדר שקיפות והיעדר שיתוף פעולה מלא עם בעלי התפקיד".

השופטת קלמפנר נבון הסבירה כי לא ניתן להיעתר לבקשה להליך חדלות פירעון כאשר המבקשת פועלת תוך חוסר שקיפות וחוסר תום לב. "הליך זה מצריך מידה משמעותית של שקיפות ומידה לא מבוטלת של שיתוף פעולה, כיאה למי שרוצה לזכות בחסד המחוקק שהוא מהותו של הליך זה", כתבה. בהמשך התייחסה גם לאפשרות שמדובר בסחיטה אינטימית: "לא נסתרו מעיניי, הדברים העולים 'מבין השורות' של ב"כ היחידה וכי ייתכן שמדובר בסחיטה על רקע רומנטי או אינטימי, עם כל הקשיים המובנים הנובעים מכך. אולם, היחידה לא יכולה להסתתר מאחורי טענות עלומות אלה ולבקש את חסד המחוקק ללא נטילת אחריות, באשר לנטילת ההלוואות ומסירת מידע מהימן בצירוף אסמכתאות באשר לנסיבות אותן הלוואות וההסתבכות הכלכלית".

קיראו עוד ב"משפט"

השופטת המשיכה והבהירה כי אין מנוס מביטול ההליך. לדבריה, המבקשת "נהנית מן ההטבות שהוענקו לה מכוח צו פתיחת ההליכים ומאידך היא פועלת בניגוד גמור לחוק", ולכן "יש בהתנהלות זו טעם לפגם מהותי ואף משום חוסר תום לב". מאחר שאין בידיה של המבקשת כוונה אמיתית לחשוף את פרטי הסתבכותה, ואין אפשרות לקבוע תוכנית שיקום כלכלי, ההליך כולו מבוטל.

בסיום פסק הדין נקבע כי הצו לעיכוב יציאת המבקשת מהארץ יישאר בתוקף למשך 90 יום נוספים. עוד הובהר כי ככל שתרצה להגיש בקשה חדשה בעתיד, תיאלץ להמתין בין שנה לשנתיים וחצי, בהתאם להלכת אלקצאצי, תוך שהיא מחויבת בתשלום נוסף על סך 2,000 שקל. את הוצאות ההליך המשפטי תשלם המבקשת לפי התקנות או לפי הנחיות הממונה.

בעוד שהשופטת הכירה בקושי של יחידים להביא ראיות במקרים של סחיטה רגשית, היא לא היתה מוכנה להשלים עם ניצול ההליך לצרכים לא ברורים. בעיניה, כשמדובר באדם בגיר, עצמאי כלכלית, שמבקש חסד מהמדינה - מוטלת עליו אחריות מלאה להבהיר את נסיבות הסתבכותו, ולספק את המידע הנדרש לכך. לדבריה, לא ניתן לדרוש את חסות החוק ולהסתתר בו-זמנית מאחורי טענות שלא ניתן לבדקן.


מדוע לא הסתפקה השופטת בכך שהחייבת עמדה בצו התשלומים והגישה דו"חות חודשיים חלקיים?

עמידה בצו התשלומים היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק. הליך חדלות פירעון נועד לאפשר שיקום כלכלי למי שזכאי לכך בתום לב, אך רק כשהחייב משתף פעולה באופן מלא עם רשויות האכיפה הכלכלית ומספק שקיפות מלאה על נסיבות הסתבכותו. במקרה זה, השופטת קבעה כי אין שקיפות מספקת, והעובדה שהחייבת לא מסרה מידע בסיסי ואף השמידה ראיות - שוללת את האפשרות להעניק לה את "חסד המחוקק".


האם בית המשפט נתן משקל לנסיבות האישיות של החייבת, לרבות טענותיה בדבר סחיטה רגשית?

כן, בהחלט. השופטת הביעה מודעות לכך שיתכן ומדובר בסיטואציה רגישה מאוד, הכוללת סחיטה רומנטית או אינטימית, והדגישה את הקשיים המובנים שמלווים מקרים מסוג זה. עם זאת, היא הבהירה כי גם בנסיבות מורכבות יש לצפות מהחייבת ליטול אחריות מלאה ולספק מידע מהימן. השתיקה, ההשמדת ראיות והיעדר שיתוף פעולה, מנעו את האפשרות להעניק לה הגנה משפטית.


כיצד ראה בית המשפט את העובדה שהחייבת מתגוררת עם הוריה ולא משתתפת בהוצאות המדור?

העובדה שהחייבת מתגוררת בבית הוריה ללא תשלום, ושאינה נושאת בהוצאות בסיסיות כגון שכירות, ארנונה ומים, שימשה כבסיס להנחת מוצא כי הכנסתה מספיקה לכלכלתה, ולכן הסתבכותה הכלכלית אינה נובעת מקשיי מחייה רגילים. זהו פרט ששולל, בעיני השופטת, את האפשרות להסביר את החובות במונחים של מצוקה כלכלית או עוני.


האם טענה כללית על סחיטה מספיקה כדי לקבל סעד משפטי?

לפי פסק הדין, לא. טענה על סחיטה חייבת להיות מגובה בעובדות, מסמכים או לפחות הסברים עקביים. אם לא ניתן להוכיח מי סחט את מי, כמה כסף הועבר, ומדוע - לא ניתן לבסס על כך בקשה לשיקום כלכלי. יתרה מכך, הטענה עצמה נחלשה כשהתברר כי גם לאחר הגשת התלונה, המבקשת המשיכה לבצע העברות בסכומים גבוהים מבלי להסביר אותן.


מה ההשלכות של ביטול ההליך עבור החייבת?

ביטול ההליך מביא לחידוש כל ההליכים המשפטיים וההגבלות שהיו מוקפאות בזכות צו פתיחת ההליכים. בנוסף, עיכוב היציאה מהארץ יישאר בתוקף לשלושה חודשים נוספים. אם תרצה המבקשת לפתוח הליך חדש, היא תצטרך להמתין בין שנה לשנתיים וחצי ולשלם אגרה מראש, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בהלכת אלקצאצי.


אילו לקחים עולים מהמקרה הזה עבור חייבים אחרים?

הלקח המרכזי הוא שחייב אינו יכול להסתמך רק על תחושת עוול או על נסיבות רגשיות כדי לזכות בהגנת החוק. שקיפות, שיתוף פעולה והצגת מסמכים, הם תנאים יסודיים בהליך חדלות פירעון. מי שמבקש את חסד המחוקק חייב לנהוג באמון, באחריות ובשקיפות מלאה.


במקרה אחר,גבר בן 46, מסתערב לשעבר ונכה צה"ל, נקלע לחובות של כמעט 2 מיליון שקל, והחליט לפנות לבית המשפט לחדלות פירעון - הליך שאמור להעניק לו הגנה מפני הנושים ולאפשר לו התחלה חדשה. ואלם מה שהתחיל כניסיון להוציא את ראשו מהמים, נהפך לדרמה משפטית שחשפה הסתרת הכנסות מוצנעת ודפוס התנהלות שיטתי שהוביל לסיומו המר של ההליך מבחינתו. במאי האחרון ניתן פסק דין חריף במיוחד בבית המשפט המחוזי בחיפה. מאחורי הפסיקה המשפטית מסתתר סיפור מסובך של מסיבות יוקרה, הסתרת הכנסות, ודפוס התנהלות שחזר על עצמו לאורך השנים. הגבר הגיע לבית המשפט עם רקע של שירות ביחידת המסתערבים של משמר הגבול ופציעה במהלך מלחמת לבנון השנייה. הוא הציג עצמו כנכה רפואי בשיעור 50%, עם אובדן כושר עבודה בשיעור של 100% באופן זמני על רקע נפשי. עם זאת, התמונה שהתגלתה בהליך היתה מורכבת בהרבה. על פני השטח, הוא גר בחדר בדירה שכורה עם בת זוגו לשעבר ובילה את זמנו בגידול הילדים. אך מאחורי הקלעים, כפי שגילתה הנאמנת מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון, הוא היה מעורב בפעילות כלכלית שלא דווחה - הפקת מסיבות למבוגרים בלבד בווילות יוקרתיות בקיסריה ופרדס חנה, שכוללות אלכוהול חופשי, ונראה כי מדובר בעלויות משמעותיות, כולל שכירות ורכישת שתייה ומזון. הפעילות התגלתה בעיקר דרך פרסומים בקבוצות טלגרם, שבהן הציג האיש את עצמו כמנהל הקבוצה ופרסם מודעות דרושים בנוגע למסיבות. עוד הפנתה נציגתה של הממונה חדלות הפירעון לפרסומים בקבוצות טלגרם, שמהם עולה שהוא גם מפרסם את המסיבות, שנקראות על ידו "המסיבות של ע' וג'", וגם מציג את עצמו כמנהל הקבוצה, ואף מפרסם מודעות דרושים בעניינן.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערן הראל 03/09/2025 18:07
    הגב לתגובה זו
    מה זה חוג במתנס