זוגות במסיבה צילום: ביזפורטלזוגות במסיבה צילום: ביזפורטל

נכה צה"ל שנקלע לחובות מצא אפיק הכנסה חריג

האיש צבר חובות של כמעט 2 מיליון שקל, אך הליך חדלות הפירעון שלו בוטל לאחר שהתגלה כי לא מנהל עסק של מסיבות לחילופי זוגות. בנוסף, הוא לא העביר מסמכים שנדרש, והתגלה כי התנהלותו סיבכה גם את הקרובים לו, בהם שתי בנות הזוג שלו - הקודמת והנוכחית. "אין בשירותו הצבאי ותוצאותיו כדי להצדיק את אי חשיפת כל המידע הכלכלי והמסמכים הנדרשים ע"י בעלי התפקיד ואת אי העמידה בכל תנאי הליך חדלות הפרעון, בו נקט מיוזמתו"

עוזי גרסטמן | (2)

בדירה שכורה בשפלת חיפה התגורר גבר בן 46, מסתערב לשעבר ונכה צה"ל, עם שלושה ילדיו הקטינים ועם בת זוגו לשעבר. מחוץ לדלת ציפו לו חובות בסך של כמעט 2 מיליון שקל, והוא החליט לפנות לבית המשפט לחדלות פירעון - הליך שאמור להעניק לו הגנה מפני הנושים ולאפשר לו התחלה חדשה. ואלם מה שהתחיל כניסיון להוציא את ראשו מהמים, נהפך לדרמה משפטית שחשפה הסתרת הכנסות מוצנעת ודפוס התנהלות שיטתי שהוביל לסיומו המר של ההליך מבחינתו. ב-29 במאי 2025 ניתן פסק דין חריף במיוחד בבית המשפט המחוזי בחיפה, כשהשופטת החליטה לבטל את הליך חדלות הפירעון שניתן לטובת היחיד. מאחורי הפסיקה המשפטית הזו מסתתר סיפור מסובך של מסיבות יוקרה, הסתרת הכנסות, ודפוס התנהלות שחזר על עצמו לאורך השנים.


הגבר הגיע לבית המשפט עם רקע של שירות ביחידת המסתערבים של משמר הגבול ופציעה במהלך מלחמת לבנון השנייה. הוא הציג עצמו כנכה רפואי בשיעור 50%, עם אובדן כושר עבודה בשיעור של 100% באופן זמני על רקע נפשי. עם זאת, התמונה שהתגלתה בהליך היתה מורכבת בהרבה. על פני השטח, הוא גר בחדר בדירה שכורה עם בת זוגו לשעבר ובילה את זמנו בגידול הילדים. אך מאחורי הקלעים, כפי שגילתה הנאמנת מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון, הוא היה מעורב בפעילות כלכלית שלא דווחה - הפקת מסיבות למבוגרים בלבד.


לטענת הנאמנת, בין היתר, האיש עוסק בהפקת מסיבות למבוגרים בלבד, ומפיק אירועים בווילות יוקרתיות בקיסריה ופרדס חנה, שכוללים אלכוהול חופשי, ונראה כי מדובר בעלויות משמעותיות, כולל שכירות ורכישת שתייה ומזון, וכן ציינה שהמשתתפים נדרשים לרכוש כרטיסים. הפעילות התגלתה בעיקר דרך פרסומים בקבוצות טלגרם, שבהן הציג האיש את עצמו כמנהל הקבוצה ופרסם מודעות דרושים בנוגע למסיבות. עוד הפנתה נציגתה של הממונה חדלות הפירעון לפרסומים בקבוצות טלגרם, שמהם עולה שהוא גם מפרסם את המסיבות, שנקראות על ידו "המסיבות של ע' וג'", וגם מציג את עצמו כמנהל הקבוצה, ואף מפרסם מודעות דרושים בעניינן.


כשהפעילות עלתה לראשונה במהלך הדיונ ים שהתנהלו בבית המשפט, הגיב בא כוחו של האיש לבית המשפט עם הכחשה חלקית. עורך הדין הודה שהאיש אכן לוקח חלק בליין של המסיבות, אבל הוא מכחיש את תיאור היקף האירועים, מספרם, ההכנסות המיוחסות והרווח. על פי גרסתו של עורך הדין, היה מדובר בפעילות שולית. לדבריו, "אותם אירועים לא היו למטרות רווח. ההכנסות שהתקבלו היו כמה מאות שקלים לכל היותר. מדובר בכמה אירועים בודדים ואין מדובר בראיה לכושר השתכרות". ואולם השופטת לא השתכנעה מהטענות האלה, בייחוד לאור העובדה שהאיש לא הציג כל אסמכתא למה שטען. עורך הדין שלו הודה בדיון במפורש שהוא לקח חלק בליין של המסיבות תוך הכחשת ההיקף, מספר האירועים, ההכנסות והרווח, וטען כי מדובר במאות שקלים בלבד, אבל האיש עצמו לא דאג להציג מסמכים המעידים על כך.


ככל שהעמיקה הבדיקה, התגלה דפוס התנהלות מדאיג שחזר על עצמו לאורך השנים. הנאמנת גילתה שגם בת הזוג הנוכחית שלו וגם אשתו הראשונה עברו הליכי חדלות פירעון, כשבשני המקרים נמצא שהגבר היה מעורב בהסתבכות הכלכלית שלהן. בבדיקה שערכה הממונה, ולאחר שהאיש לא מסר פרטים גם בעניין זה, עולה שגם אשתו הראשונה היתה כאמור בהליך חדלות פירעון, וכי שם עלה מהדו"ח המסכם שהאיש הכיר אותה כצעירה בת 21, ונהג לרשום על שמה חברות ועסקים, תוך שהיא חותמת לבקשתו על מסמכים שאותם לא הבינה. גם במקרה של בת הזוג הנוכחית שלו, עלה מפרוטוקול הדיון שמי שסיבך את ע' כלכלית היה הוא עצמו, ושקיימים תיקי פשיטת רגל נוספים של אנשים שאותם הוא סיבך. התמונה הכללית שהתגלתה היתה של אדם שנהג לרשום על שמות אחרים חברות ועסקים, תוך העברת הסיכונים הכלכליים אליהם.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

מנקודת המבט של בית המשפט, הבעיה המרכזית לא היתה רק הפעילות הכלכלית הנסתרת, אלא הסירוב העקבי של האיש לשתף פעולה עם ההליך. למרות דרישות חוזרות ונשנות מצד הממונה על חדלות הפירעון, הוא לא הציג מסמכים מהותיים שנדרשים להבנת התנהלותו הכלכלית. מהצעת הממונה שהוגשה ב-3 בפברואר, עולה כי האיש לא המציא מסמכים מהותיים שנדרשו ממנו ולא מגיש דו"חות כנדרש. זאת מכיוון שהדו"חות שהוא כן הגיש לא כוללים את הכנסותיה של ע', שכאמור מתגוררת עמו, לא חתומים, משוכפלים ונראה שאין במדווח בהם כדי לשקף את ההתנהלות הכלכלית של התא המשפחתי בצורה אמתית. בייחוד היה בולט הסירוב שלו להציג מסמכים שנוגעים לבת הזוג שלו לשעבר, אף שהיא מתגוררת עמו ומעורבת בפעילות הכלכלית. האיש אמנם שב וטען שהוא מוכן להשיב בשמחה על כל שאלה, ואף ביקש לחקור עדים - הוא לא התייחס באופן ענייני לגופן של המודעות שהציגה נציגת הממונה מתוך חשבון הטלגרם - אבל בפועל נהג תוך הסתרה רבתי, לא הציג תדפיסי חשבון של ע', תלושי שכר ורשיון רכב ותדפיס עם פרטי כלי הרכב שרשומים על שמה.


הגבר ניסה להצדיק את אי הצגת המסמכים בטענות שונות. בת זוגו לשעבר טענה שהיא עסוקה מדי בפרנסת ילדיה ולא יכולה להתפנות לאיסוף המסמכים, בעוד שהוא עצמו טען שחלק מהמסמכים לא הוצגו כי הוא התקשה להמציא אותם בהיעדר סיסמאות. השופטת דחתה את הטענות האלה בחריפות. לדבריה, "איני יכולה לקבל את טענותיה של ע', שכאמור מתגוררת עם היחיד ועם ילדיו, בעניין אי המצאת המסמכים. עיקר טענתה הוא שאינה יכולה להתפנות לאיסוף המסמכים. מעבר לעובדה שחלק מהמסמכים אינם דורשים זמן מיוחד לשם איסוף (למשל, הוצאת דפי חשבון עו"ש), הרי שהיה ברור היטב מהי המשמעות של אי המצאת המסמכים וכי בהעדרם ייתכן שיבוטל ההליך".

קיראו עוד ב"משפט"


בנוסף לפעילות של המסיבות, התגלו גם חיבורים חשודים בין האיש לנכסי מקרקעין. במהלך הדיון התברר שלבא כוחו היה מידע על נכסי מקרקעין שקשורים אל האיש, אף שהוא הכחיש כל קשר אליהם. בנוסף, עורך הדין ציין בדיון מצד אחד שלא הוצאו נסחי טאבו של נכסי המקרקעין, ומנגד ובאותה נשימה ידע לומר ש"זו הסיבה שזה דומה למספר זהות אחר כמו במקרה שלנו". אכן, כפי שהתברר לאחר מכן, מהנסח שהאיש טרח לצרף לאחר הדיון עלה שאכן יש לנכס זיקה לאדם אחר, שמספר תעודת הזהות שלו שונה בספרה אחת ממספר תעודת הזהות שלו שלו. השופטת הביעה צער על כך שהדברים לא הובהרו מלכתחילה.


ברקע של המקרה, התגלה שנגד האיש הוגשו בעבר תביעות שכוללות טענות חמורות של מרמה וזיוף. עוד נטען כי הוגש נגדו גם כתב תביעה רחב היקף, שממנו עולה כי נגדו ונגד החברה בה עבד לכאורה כמנכ"ל, נטענו טענות קשות של מרמה וזיוף. האיש לא התגונן בפני התביעה והיא נמחקה מטעמים טכניים של אי תשלום אגרה. אף שהתביעה נמחקה מנימוקים טכניים, מעיון בהחלטת בית המשפט המורה על מחיקת התביעה, סבורים בעלי התפקיד שכתב תביעה מתוקן יוגש בשנית. הדבר מצביע על כך שהחשדות לא התבססו.


אף שהאיש ניסה להדגיש את עברו הצבאי ואת מצבו הרפואי הקשה, השופטת קבעה שאין בכך כדי להצדיק את ההתנהלות הבעייתית. לדבריה, בפסק הדין שפורסם, "לא נעלמו מעיניי טענות היחיד לעניין שירותו הצבאי ותוצאותיו, אולם אין בכך כדי להצדיק את אי חשיפת כל המידע הכלכלי והמסמכים הנדרשים ע"י בעלי התפקיד ואת אי העמידה בכל תנאי הליך חדלות הפרעון, בו נקט מיוזמתו". היא גם קבעה שהתנהלותו של האיש מהווה התנהגות בחוסר תום לב, שכן מצד אחד הוא נהנה מההגנות שהוענקו לו מכוח צו פתיחת ההליכים, ומצד שני הוא פועל בניגוד לחוק. היא הדגישה שככל שהעמיקה הממונה על חדלות הפירעון את בדיקותיה, התבררה תמונה רחבה של דפוס התנהלות שיטתי שבמסגרתו יוצר האיש חובות על שמם של צדדי ג', במקרה הנ"ל היו אלה שתי בנות הזוג, כדי לא ליטול סיכונים כלכליים אישיים.


לבסוף, החליטה השופטת לבטל את הליך חדלות הפירעון. "לפיכך, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניין היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך. ההחלטה הובילה לביטול כל ההגנות שניתנו ליחיד במסגרת ההליך", היא כתבה בהכרעת הדין שלה. בנוסף, קבעה השופטת תנאים מחמירים במקרה שהוא ירצה להגיש בקשה חדשה בעתיד. לדבריה, "ככל שירצה היחיד להגיש בקשה עיקרית חדשה, עליו לעשות זאת בתנאים שנקבעו בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (2.4.2014) (להלן – "הלכת אלקצאצי"), ותוך הפקדת סך של 4,000 שקל לקופת הממונה תוך צירוף פסק דין זה".


לאילו פסיקות קודמות מתייחסת השופטת בביטול העתיד האפשרי של ההליך?

השופטת התייחסה למבחני הלכת אלקצאצי (1.4.2014) וקראה להקפדה עליהם בהגשת בקשה עתידית, כולל הפקדת סכום של 4,000 שקל לקופת הממונה כהתחייבות.


מה המשמעות של תקופת הצינון שתידרש בהליך עתידי?


תקופת צינון היא פרק זמן חובה בין סיום הליך אחד לפתיחת החדש, בהתאם להלכת אלקצאצי. לאורך התקופה הזו לא ניתן להגיש בקשה חדשה, במטרה למנוע חיוביות כפולות ו”ציניות”.



מה קרה לכתב התביעה הפלילי שהוגש נגדו?


נכון לזמן הדיון, הוגש כתב תביעה פלילי רחב היקף בתביעות רלוונטיות כללו מרמה וזיוף, אך הוא נמחק בעקבות רצון של מערכת המשפט, בשל אי־תשלום אגרה. עם זאת, בית המשפט ציין שעלולה להתחדש פעולה פלילית ולקבל כתב תביעה מתוקן.



אילו מסמכים רשמיים נמנע הגבר ממסירתם, ומה החליט בית המשפט בנושא?


התברר שהוא סירב למסור דפי חשבון עו״ש, תלושי שכר, פרטי רכב ונסח־טאבו, אף שבאופן אישי גם עורך הדין שלא הביע תמיהה על כך. השופטת נזפה באיש, משום שהמסמכים היו בסיסיים ואף שולמו בקלות.



האם הפסיקה התייחסה לסעד של פריסה כלשהי של החוב, כמו שהוא ביקש?

כן. הוא ביקש לשלם את חוביו בהסדר של 30 אלף שקל לאורך חמש שנים, והוא התבסס בבקשה שלו על שירותו הצבאי ופציעתו. השופטת סירבה, וקבעה כי אי־הגשת מסמכים מחייבת ביטול כולל - גם בלי השלמת תוכנית הסדרת חוב.


במקרה אחר, הגיעה באחרונה לשכת ההוצאה לפועל בחיפה להחלטה מפתיעה באחד התיק שהגיע אליה. על פניו היה מדובר בתיק רגיל בגין חוב, שנפתח נגד אזרח. אלא שמאחורי כל זה הסתתר סיפור חיים שלא השאיר את הרשם עיסאם חאיק אדיש. ב-13 במרץ האחרון, במעמד צד אחד וללא כל דיון ארוך או השתהות, ניתנה החלטה שהצליחה לשלב בין החוק היבש לחמלה אנושית. החייב, תושב קיבוץ בן 38, ששירת ברציפות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד סוף ינואר 2024, ביקש לעכב את ההליכים נגדו בשל הנסיבות הקשות שבהן הוא נתון. האיש נקרא לשירות מילואים עם פרוץ המלחמה. על פי הבקשה שהוגשה ללשכה, שירת החייב ברצף במשך חודשים, בתנאים פיזיים קשים ומעמסה נפשית אדירה. ואז, עם חזרתו לביתו, הוא מצא את עצמו שוב בעמדת קרב. הפעם לא מול אויב חמוש, אלא מול מערכת ההוצאה לפועל. התיקים שנוהלו נגדו, חובות שהתגלגלו מתקופות קודמות, "התעוררו" מחדש לאחר שצו פתיחת הליכים שניתן בעניינו ב-2020 בוטל בספטמבר 2024, בשל אי עמידה בתנאים ובדיווחים הנדרשים. ואולם מדוע הוא לא עמד בתנאים? על כך השיב החייב באופן ברור כי הוא פשוט לא היה שם. "החייב נאלץ לקטוע את ההליך, לא מתוך רשלנות אלא מתוך שירות למדינה - הוא שהה במילואים ארוכים, ללא כל יכולת לעמוד בדרישות ההליך האזרחי," נכתב בבקשתו. כמו כן, החייב, כך על פי הצהרתו בפני הרשם, סובל מתסמינים פיזיים ונפשיים בעקבות שירותו - ומעבר לכך, גם נדרש כיום לסעוד את אמו החולה במחלה קשה ובלתי הפיכה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נכה נכה אבל שובב (ל"ת)
    ביטוח לאומי 15/06/2025 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ראיסה 15/06/2025 10:42
    הגב לתגובה זו
    ממילא כל כספי המסים נבזזים עי ההנהגה החרדית הארורה
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים תפצה אדם שקיבל שלוש דרישות תשלום שגויות

תושב ירושלים שנקנס בעשרות אלפי שקלים לאחר שנתפס עם שעוני יוקרה בנתב"ג, שילם את הקנס המנהלי במלואו אך המשיך לקבל מכתבי דרישת תשלום - שלוש פעמים ברציפות, ואף שהוא יצר קשר כל פעם כדי לוודא שאין חוב. לדבריו, הדבר גרם לו לחשש תמידי מהרשויות ולעוגמת נפש משמעותית. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי יש לפצותו בסכום כולל של 900 שקל בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לו, והוסיף הוצאות משפט בסכום של 1,000 שקל

עוזי גרסטמן |

זה התחיל באירוע לא שגרתי בקיץ שעבר, כששניאור זלמן גליס נכנס לישראל דרך נתב"ג ובמטען שלו נמצאו שעוני יד בשווי שעולה בהרבה על הסכום הפטור מהצהרה. כפי שקורה במקרים כאלה, העניין הועבר לטיפול של אגף המכס והמע"מ, וב-28 ביוני 2023 קבע הממונה על התפיסות כי גליס יחויב בקנס מינהלי בסכום כולל של 27,429 שקל. לאחר דין ודברים עם הרשות, הופחת הקנס ל-25,215 שקל. גליס לא ערער על עצם החיוב, שילם את הקנס ואף קיבל אישור במייל שלפיו התשלום נקלט. אלא שמכאן התחילה מסכת מתישה ומתסכלת מבחינתו - קבלת דרישות תשלום חוזרות ונשנות, עלאף שהתשלום כבר בוצע.

הפרשה לא התנהלה בצורה חלקה כבר משלב התשלום עצמו. גליס שילם את סכום הקנס באמצעות העברה בנקאית בינלאומית (SWIFT) ב-5 באוקטובר 2023, אך זמן קצר לאחר מכן קיבל הודעה מרשות המסים שלפיה ההעברה בוטלה. הוא נדרש לשלוח מחדש את האסמכתא, ורק ב-26 באוקטובר הוא קיבל אישור סופי במייל לפיו שהקנס שולם. בכתב ההגנה העלתה הרשות את האפשרות שהתקלה הראשונית גרמה לשיבושים המאוחרים יותר. מנגד, גליס טען כי לא בוצע שום ביטול בפועל, וכי האישור שהעביר נותר אותו מסמך לכל אורך הדרך.

אלא שגם לאחר שהנושא נסגר לשביעות רצונה של הרשות, גליס קיבל שלוש דרישות תשלום נוספות. הראשונה נשלחה ב-17 בינואר 2024 וכללה דרישה לשלם לא פחות מ-37,623 שקל - הסכום המקורי בתוספת פיגורים. גליס פנה מיד לרשות במייל ושאל: "קיבלתי מכם מכתב בדואר כאילו אני לא שילמתי את הקנס?". למחרת הוא קיבל תשובה כי מדובר בתקלה מערכתית, ואף הופנה לסעיף במכתב שבו נאמר במפורש: "אם שילמת הקנס, ראה הודעה זו כמבוטלת". גליס הודה על ההבהרה.

אחרי המכתב השלישי - הוא פנה לתביעות קטנות

ואולם בכך לא תמה הסאגה. מכתב שני הודפס ב-4 בפברואר 2024 ובו שוב נדרשה ממנו יתרת הקנס כאילו היא לא שולמה כבר, ובתוספת של אותה תוספת פיגורים. גם הפעם פנה גליס במייל וביקש הבהרה, ואף התלונן על חוסר הסנכרון במערכות - ואיים בהגשת תביעה. הרשות השיבה למחרת כי, "אני מטפלת מול הנהלת לביטול. כמו כן ראה סעיף 4 למכתב", אך למרות ההבטחות קיבל גליס גם מכתב שלישי - הפעם ב-2 במרץ - שבו צוין סכום שונה: 13,869 שקל בלבד, לאחר שהריבית שנוספה במכתבים הקודמים נהפכה לקרן ועליה חושבה ריבית נוספת. לאחר המכתב השלישי, החליט גליס לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות.

בתביעתו טען גליס כי עצם קבלת מכתבי הדרישה החוזרים גרמה לו נזקים נפשיים של ממש. "חוסר ודאות, חוסר מנוחה, טרחה מיותרת, והשפעה מתמשכת על איכות החיים ושלוותו של התובע", כתב בכתב התביעה. הוא אף ציין כי עד היום לא קיבל קבלה פורמלית על התשלום, אלא רק הודעת מייל - דבר שהגביר את תחושת חוסר הביטחון. לדבריו, הוא חשש כי ייעצר אם ינסה להיכנס שוב לישראל. עוד טען לרשלנות מנהלית, להפרת חובת ההגינות של רשות ציבורית ולעוולת רשלנות לפי פקודת הנזיקין.