אחרי 15 חודשי מילואים, זו ההפתעה שחיכתה בהוצל"פ

בין החדשות הבלתי פוסקות, הדי הפיצוצים בדרום ובצפון וזרם בלתי פוסק של גיבורי מלחמה שחוזרים לחיים אזרחיים חפויי ראש - הסתתר לו תיק משפטי אחד בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה. תיק רגיל על פניו, בגין חוב, שנפתח נגד אזרח. אלא שמאחורי כל זה הסתתר סיפור חיים שלא השאיר את הרשם עיסאם חאיק אדיש. ב-13 במרץ האחרון, במעמד צד אחד וללא כל דיון ארוך או השתהות, ניתנה החלטה שהצליחה לשלב בין החוק היבש לחמלה אנושית. החייב, תושב קיבוץ בן 38, ששירת ברציפות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד סוף ינואר 2024, ביקש לעכב את ההליכים נגדו בשל הנסיבות הקשות שבהן הוא נתון. הרשם לא רק נעתר לבקשה, אלא עשה זאת בצורה ישירה וחד-משמעית.

כאמור, מדובר באדם בן 38, חבר קיבוץ מצפון הארץ, שנקרא לשירות מילואים עם פרוץ המלחמה. על פי הבקשה שהוגשה ללשכה, שירת החייב ברצף במשך חודשים, בתנאים פיזיים קשים ומעמסה נפשית אדירה. ואז, עם חזרתו לביתו, הוא מצא את עצמו שוב בעמדת קרב. הפעם לא מול אויב חמוש, אלא מול מערכת ההוצאה לפועל. התיקים שנוהלו נגדו, חובות שהתגלגלו מתקופות קודמות, "התעוררו" מחדש לאחר שצו פתיחת הליכים שניתן בעניינו ב-2020 בוטל בספטמבר 2024, בשל אי עמידה בתנאים ובדיווחים הנדרשים. ואולם מדוע הוא לא עמד בתנאים? על כך השיב החייב באופן ברור כי הוא פשוט לא היה שם. "החייב נאלץ לקטוע את ההליך, לא מתוך רשלנות אלא מתוך שירות למדינה - הוא שהה במילואים ארוכים, ללא כל יכולת לעמוד בדרישות ההליך האזרחי," נכתב בבקשתו. כמו כן, החייב, כך על פי הצהרתו בפני הרשם, סובל מתסמינים פיזיים ונפשיים בעקבות שירותו - ומעבר לכך, גם נדרש כיום לסעוד את אמו החולה במחלה קשה ובלתי הפיכה.

בדרך כלל עיכוב הליכים מהסוג הזה נדון בשיתוף הצדדים - בעיקר הנושים, שממתינים לתשלום חובותיהם. ואולם כאן החליט הרשם חאיק לחרוג מהנורמה ולקבל את הבקשה במעמד צד אחד בלבד. הוא הסביר מדוע: "עיינתי בבקשת החייב... מצאתי לאזן בין זכויות הנושים בכלל התיקים לבין זכויות החייב... שהליך החדל"פ שלו בוטל, לאחר שנוהל במשך שנים ברצף, לכאורה בגלל מלחמת חורבות ברזל". הרשם הדגיש בהכרעתו כי ההחלטה על ההמשך בהליכי ההוצאה לפועל לא לקחה בחשבון את שירות המילואים הארוך של האיש. "החלטתי מיום 10/3/25 ניתנה מבלי שהיו בידיעתי העובדות שפורס החייב עתה". במלים אחרות, לא היתה כל כוונה להתעלם ממצבו של החייב - פשוט המידע לא היה מונח על שולחן הרשם קודם לכן.

"חייב אמיץ שעמד איתן בחזית המלחמה"

בעידן שבו ההוצאה לפועל נתפשת לא אחת כמכונה אטומה - מערכת שפועלת על בסיס מספרים, דו"חות ואכיפה - ההחלטה של הרשם חאיק היא חריגה כמעט עד כדי מרגשת. "לא היה מקום, באופן עקרוני, להמשיך את עיכוב ההליכים. אך משהביא החייב לידיעתי אך עתה את נסיבותיו הקשות... מצאתי לעשות את האיזון כאמור", הוא הסביר בפסק הדין. במלים אחרות, לא הכל טכני, לא הכל ביורוקרטי. יש מקום גם לראות את התמונה השלמה. מלים כמו "אדם טוב", "אכן גיבור" ו-"מלח הארץ" אינן שכיחות במסמכי לשכת ההוצאה לפועל. אך כאן הרשה לעצמו הרשם לחרוג מהשפה המקובלת, ולהביע עמדה מוסרית וערכית, כזו שמכירה בהקרבה ובכאב. "המדובר בחייב אמיץ שעמד איתן בחזית המלחמה... והיום נדרש הוא להתמודד מול חובותיו. בעיניי אין צל של ספק כי מדובר באדם טוב... המנסה לשקם את עצמו לאחר מראות זוועה, ולאזור את כוחותיו כדי לסייע לאמו", הוא הוסיף.

• חייב 2 מיליון שקל, ויחזיר רק 500 אלף - למה?
• הוצאה לפועל: בשנת 2024 נפתחו 378 אלף תיקים - עלייה של 25% בשנה

לצד הטקסט הערכי, באה גם החלטה ברורה: כל ההליכים נגד החייב - בכל התיקים - יעוכבו למשך שלושה חודשים. כמו כן, צווי הבאה שניתנו יבוטלו, ויעוכבו עיקולי שכר או בנקים על כספים שוטפים. בנוסף, הרשם הורה לחייב להגיש עדכון בתוך 30 יום לגבי כוונתו לשוב להליך חדלות פירעון, שהופסק כאמור בשל שהייתו הארוכה במילואים. ואולם הוא הבהיר כי עצם עיכוב ההליכים אינו מהווה אישור אוטומטי לחזרה להליך חדלות הפירעון, אלא שעליו להיבחן מחדש בבית המשפט הרלוונטי. לבסוף, מתוך אותה חמלה ניכרת לאורך כל ההחלטה, חותם הרשם את דבריו באיחול אישי לאיש שניצב במרכז ההליך: "איחולי בריאות איתנה לחייב ולאמו".

האם מדובר במקרה ייחודי וחריג שאינו מבשר מגמה, או שמא זהו פסק דין שיפתח את הדלת לעוד הכרעות מסוג זה? שאלה זו עודנה פתוחה. אך ייתכן שפסק הדין הזה ימצא את דרכו אל דפי ההדרכה של לשכות ההוצאה לפועל, ואולי אף אל תקדימים משפטיים עתידיים. השיח על הטיפול ביוצאי צבא, לוחמים ואנשי מילואים שחוזרים מהחזית אינו חדש. אך המפגש בינם לבין מערכות אזרחיות כמו הבנקים, הביטוח הלאומי או לשכת ההוצאה לפועל (כפי שקרה במקרה הזה) עוד טעון שינוי ותיקון. ובינתיים, החייב האלמוני מהקיבוץ בצפון קיבל לא רק שלושה חודשי חסד, אלא גם את מה שכל לוחם חוזר זקוק לו: הכרה. ולא פחות חשוב - אמפתיה.

כיצד ייתכן שהחייב לא עדכן את לשכת ההוצאה לפועל במשך חודשים רבים על שירותו במילואים?

על פי פסק הדין, החייב כלל לא היה מודע להשלכות הצפויות של שהותו הארוכה במילואים על ההליך המשפטי שנוהל בעניינו. ככל הנראה, מתוך תחושת נאמנות למדינה ואולי גם מתוך עומס נפשי ופיזי, הוא נמנע מלהתנהל במקביל מול גורמים אזרחיים. העובדה שההליך נמחק לא בגלל חוסר שיתוף פעולה אלא פשוט בשל היעדר אפשרות טכנית לדווח ולשלם, מעידה על כך שלא היה מדובר בהתחמקות אלא בנסיבות שנכפו עליו.

• "לפתוח לאחר מותי" - הצוואה של האם שננטשה ו"הנקמה" בבת שנטשה אותה
• היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למה נדרש הרשם להוציא החלטה במעמד צד אחד, בניגוד לעיקרון הבסיסי של שמיעת שני הצדדים?

החלטה במעמד צד אחד היא חריגה ביותר במשפט האזרחי, והיא מתקבלת רק כשיש חשש מיידי לנזק בלתי הפיך, או כשיש נסיבות חריגות מאוד. במקרה זה, ככל הנראה התרשם הרשם כי כל עיכוב במתן ההחלטה יפגע בצורה קשה באדם שהוא כבר פגוע, פיזית ונפשית, וכי מדובר בבקשה שאין חשש ממשי שתפגע בזכויות הנושים באופן שאינו הפיך, מפני שהעיכוב הוא זמני.

האם ההחלטה יוצרת תקדים? האם כל מילואימניק יוכל כעת לעכב הליכים נגדו בהוצאה לפועל?

לא. ההחלטה אמנם נחרצת וסוחפת בניסוחה, אך היא ניתנה על בסיס נסיבות מיוחדות מאוד: שירות ממושך ורציף במילואים מאז ה-7 באוקטובר, מחיקת הליך חדלות פירעון שלא באשמת החייב, מצב נפשי קשה וסיוע לאם חולה. מדובר במארג נסיבתי ייחודי. עם זאת, פסק הדין עשוי לשמש מקור השראה ותקדים מנחה עבור חייבים אחרים שמשרתים שירות ממושך, בייחוד אם הם יצליחו להוכיח פגיעה משמעותית ביכולתם הכלכלית והנפשית לתפקד.

האם הנושים יכולים לערער על ההחלטה או לבקש את ביטולה?

כן, כל אחד מהנושים בתיקים שבהם עוכבו ההליכים יכול להגיש בקשה לביטול החלטת העיכוב, בעיקר בטענה שהבקשה הוגשה במעמד צד אחד ומבלי שניתנה לו זכות תגובה. עם זאת, אם אכן תוגש בקשה כזו, היא תידון לאור הנסיבות שכבר פורטו, ולא מן הנמנע שבית המשפט יבחר לאשר את העיכוב - בייחוד אם החייב יראה התקדמות במילוי דרישותיו לחידוש הליך חדלות הפירעון.

האם קיימת אפשרות לתבוע את המדינה או את לשכת ההוצאה לפועל על נזק שנגרם עקב מחיקת ההליך בזמן השירות הצבאי?

באופן עקרוני, ניתן לשקול עתירה מנהלית או תביעה נזיקית נגד רשויות המדינה, אך מדובר במהלך משפטי מורכב, והסיכוי להצלחתו תלוי בעיקר בשאלה אם היתה התרשלות מצד הרשות או פגיעה בזכויות החייב שניתן היה למנוע. במקרה הנוכחי, נראה שהשירות הארוך במילואים לא דווח מראש או בצורה מסודרת, ולכן קשה להוכיח שהרשות פעלה ברשלנות מכוונת. עם זאת, פסק הדין עשוי להצית דיון ציבורי על הצורך ביצירת מנגנון דיווח והגנה מיוחד לחייבים המשרתים שירות פעיל ממושך.

האם קיימת מגמה כללית בבתי המשפט לגלות רגישות כלפי לוחמים ואנשי מילואים?

בעקבות מלחמת חרבות ברזל ניתן לראות ניצנים של גישה משפטית חדשה, אמפתית יותר, בעיקר בבתי משפט השלום ובמערכת ההוצאה לפועל. ישנה הכרה גוברת והולכת בכך שלוחמים שחוזרים מהחזית, בייחוד כאלה ששירתו חודשים ארוכים, לא תמיד מסוגלים לחזור מיידית למסלול חייהם. עם זאת, מדובר ביוזמות שיפוטיות מקומיות ולא במדיניות מוסדרת, ולפיכך דרוש תיקון מערכתי שייקח בחשבון את המציאות החדשה שנכפתה על רבים.

מה צפוי לקרות בעוד שלושה חודשים, עם תום תקופת עיכוב ההליכים?

אם החייב לא יגיש עדכון ולא יפעל לחידוש הליך חדלות הפירעון, צפויים ההליכים להתחדש במלוא עוצמתם, כולל חידוש עיקולים וצווי הבאה. לעומת זאת, אם יראה מאמץ כן לשוב למסלול ולשקם את מצבו הכלכלי, ייתכן שבית המשפט יאשר את חידוש ההליך ויעניק לו הגנות משפטיות נוספות. הכול תלוי בצעדים שיינקטו בעתיד הקרוב, ובשאלה האם המדינה תספק מנגנונים מסייעים ללוחמים השבים לחיים האזרחיים.

האם ניתן היה למנוע מראש את ההידרדרות המשפטית של החייב?

בהחלט כן. אם היתה קיימת מערכת תיאום ישירה בין צה"ל למערכת ההוצאה לפועל, למשל דיווח אוטומטי על שירות מילואים ממושך, ניתן היה להקפיא אוטומטית את ההליכים ולהימנע מביטול ההליך כולו. ייתכן שפסק הדין הזה יהיה הקטליזטור לשינוי רגולטורי שיבטיח שלוחם שמשרת את המדינה לא ימצא עצמו מותש - ואז גם נרדף.