עושק: בוטל הסכם מזונות שאפשר לאשה לא לעבוד
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי סעיף בהסכם ממון, שחייב גבר לשלם לאשתו מזונות חודשיים ללא הגבלת זמן, בטל מכיוון שמדובר בעושק וחוסר תום לב. הגבר החל לשלם את דמי המזונות אחרי הגירושים כפי שנקבע בהסכם, אך עם הזמן, כשהבחין שהאשה לא עושה מאמצים להשתלב
בשוק העבודה ואינה שואפת להגיע לעצמאות כלכלית, החל להרגיש כי מדובר בניצול לרעה של ההסכם
פסק דין חשוב שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה קבע כי סעיף בהסכם ממון, שחייב גבר לשלם לאשתו מזונות חודשיים ללא הגבלת זמן, בטל מכיוון שמדובר בעושק וחוסר תום לב. השופטת קבעה כי ההסכם נחתם מתוך כוונה לספק לאשה תמיכה כלכלית זמנית בלבד, עד שתמצא עבודה, ולא כתמיכה לצמיתות. בכך, הבהיר בית המשפט כי אין מקום להסכמים שמנצלים מצבו הנפשי של צד אחד ומובילים לניצול כלכלי של הצד השני.
הצדדים נישאו ב-2010 וניהלו חיי משפחה משותפים במשך כמה שנים, שבמהלכן הביאו לעולם שני ילדים. במהלך הנישואים בחרו הצדדים לערוך הסכם ממון, שאושר בבית המשפט, ובמסגרתו נקבעו, בין היתר, הסדרים כלכליים במקרה של גירושים. בין הסעיפים בהסכם נכלל סעיף שלפיו יתחייב הגבר לשלם לאשה מזונות חודשיים בסכום כולל של 5,000 שקל גם לאחר סיום הנישואים, וזאת ללא הגבלת זמן.
האשה הפעילה לחץ רגשי בגירושים
לאחר כמה שנים, הצדדים החליטו להתגרש, וההסכם נכנס לתוקף. הגבר החל לשלם את דמי המזונות כפי שנקבע בהסכם, אך עם הזמן, כשהבחין שהאשה לא עושה מאמצים להשתלב בשוק העבודה ואינה שואפת להגיע לעצמאות כלכלית, החל להרגיש כי מדובר בניצול לרעה של ההסכם. הוא פנה לבית המשפט בתביעה לביטול הסעיף, בטענה כי האשה פעלה בחוסר תום לב והפעילה עליו לחץ רגשי בעת הגירושים - מה שהוביל אותו להסכים לתנאים בלתי סבירים.
הגבר טען כי בעת עריכת ההסכם היתה הבנה ברורה בינו לבין האשה שהמזונות ישולמו לה לתקופה קצובה בלבד, כדי לסייע לה להשתלב בשוק העבודה. לטענתו, האשה ניצלה את מצבו הנפשי הקשה בזמן הגירושים ואת רצונו להגיע להסכמות מהירות, כדי לכלול סעיף שמעניק לה תמיכה כלכלית לכל חייה. בנוסף, טען הגבר כי במשך השנים שחלפו מאז הגירושים, האשה לא עשתה שום מאמץ למצוא עבודה, אף שהיא בריאה בגופה ונפשה ויכולה לעבוד ולהתפרנס. "הסכמנו על מזונות כדי לאפשר לה תקופת הסתגלות ולאפשר לה למצוא תעסוקה, אבל היא הפכה זאת למנגנון קבוע שבו אני אמור לכלכל אותה ללא סוף", טען האיש. עוד הוא טען כי מדובר בעיוות של כוונת הצדדים, שכן כשחתם על ההסכם לא הוא שיער שהאשה תנצל את התנאי בצורה כזו. "לא ייתכן שההסכם ישמש מנגנון להבטחת חיים נוחים לצד אחד, תוך התעלמות מצרכים ויכולות של הצד השני", הוסיף.
- האם דרשה לקבל מזונות מבנותיה - מה קבע השופט?
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, האשה טענה כי מדובר בהסכם שנחתם בהסכמת שני הצדדים ואושר בבית המשפט, ולכן אין מקום לביטולו. לדבריה, הסכם ממון הוא חוזה מחייב, ואין זה הוגן שהגבר יוכל לחמוק מהתחייבויותיו רק משום שהוא מתחרט. היא הוסיפה כי לאורך כל שנות הנישואים היא לא עבדה מחוץ לבית והתמקדה בגידול הילדים, ולכן היא זכאית להבטחת קיום כלכלי גם לאחר הגירושים. "לא קיבלתי מזונות מתוך ניצול, אלא מתוך צורך אמיתי להמשיך להתקיים ברמה סבירה", טענה האשה. כמו כן, היא טענה כי לא התחייבה בשום שלב למצוא עבודה, וכי סעיף המזונות נועד להבטיח לה ביטחון כלכלי. "אם הוא חשב שמדובר במזונות זמניים, מדוע לא דאג להכניס זאת להסכם? לא הייתה שום כוונה להגביל את התקופה, ולכן אין לו על מה להתלונן כעת", הוסיפה.
"האשה לא פעלה למציאת עבודה לאורך זמן רב"
בית המשפט בחן את נסיבות חתימת ההסכם ואת כוונות הצדדים בעת חתימתו. השופטת הילה גורביץ עובדיה ציינה בהכרעת הדין שלה כי, "הסכם ממון נועד להסדיר את העניינים הכלכליים בין הצדדים במקרה של פרידה, אך עליו להיעשות מתוך תום לב והגינות הדדית". השופטת הדגישה כי קיים פער משמעותי בין הכוונה המקורית של הצדדים לבין המציאות בפועל. לדבריה, "התחייבות לתשלום מזונות ללא הגבלת זמן אינה סבירה ואינה משקפת את כוונת הצדדים במועד החתימה על ההסכם. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שהאשה לא פעלה למציאת עבודה לאורך זמן רב".
כמו כן, נקבע כי האשה ניצלה את מצבו של הגבר בעת החתימה על ההסכם. "בנסיבות בהן צד אחד מנצל חולשה רגעית של הצד השני כדי לקבוע תנאים בלתי סבירים ובלתי הדדיים, יש מקום לבחון את תוקף ההסכם מחדש", נכתב בפסק הדין. השופטת גורביץ עובדיה הדגישה כי, "אין ספק שהגבר חתם על ההסכם מתוך רצון כן להעניק לאשה משענת כלכלית לתקופה מסוימת, אך לא התכוון להיות מחויב לכך לכל ימי חייו". לאור זאת, נקבע כי מדובר במצב של עושק וחוסר תום לב, ולכן יש לבטל את הסעיף הקובע מזונות ללא הגבלת זמן.
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
פסק הדין מהווה אמירה ברורה כי הסכמי ממון חייבים להיות הוגנים ולהתבסס על כוונות הצדדים. התחייבות למזונות ללא הגבלת זמן עלולה להיחשב לניצול ולהביא לביטול ההסכם במקרה של חוסר תום לב מצד הצד הנהנה. הפסיקה מחזקת את העיקרון כי מזונות משקפים צורך כלכלי אמיתי, אך אינם יכולים להוות מנגנון לתמיכה קבועה אם אין לכך הצדקה ברורה. בנוסף, היא מבהירה את חובתו של הצד המקבל מזונות לפעול לשיפור מצבו הכלכלי, ולא להסתמך על תשלומים ללא הגבלת זמן.
מדוע בית המשפט לא קיבל את הטענה של האשה שלפיה ההסכם היה מחייב ואין לשנותו?
בית המשפט אכן הכיר בכך שהסכם ממון הוא חוזה מחייב, אך ציין כי יש לבחון גם את האופן שבו הוא נחתם ואת הנסיבות שהובילו
להסכמה עליו. השופטת קבעה כי במקרה הזה, ההתחייבות למזונות ללא הגבלת זמן חורגת מהמקובל ומהגיוני, וכי האשה ניצלה את מצוקתו של הגבר בעת חתימת ההסכם. בהתאם לכך, ההסכם אמנם אושר, אך התגלה שהוא נגוע בפגמים מהותיים שמאפשרים את ביטולו.
האם פסק הדין משפיע גם על מזונות הילדים, או רק על מזונות האשה?
פסק הדין עסק אך ורק במזונות האשה ולא שינה את ההתחייבות למזונות הילדים, אם קיימת כזו. מזונות
ילדים נתפשים כחובה נפרדת ואינם תלויים בשאלת המזונות שנקבעו עבור האשה. במקרה הזה, הדיון נסב רק סביב סעיף המזונות שנועד להבטיח תמיכה כלכלית קבועה לאשה לאחר הגירושים, ולכן לא היתה לכך השפעה ישירה על מזונות הילדים.
כיצד הגדיר בית המשפט את המונח "עושק" במקרה זה?
בית המשפט ציין כי "עושק" מתרחש כשצד אחד מנצל את חולשתו או מצוקתו של הצד השני כדי להשיג יתרון בלתי הוגן בעסקה. במקרה זה, השופטת קבעה כי
הגבר היה במצב רגשי קשה בעת הגירושים - מה שהוביל אותו להסכים לתנאים שחרגו מגבולות ההגינות. השופטת אף ציינה כי התחייבות לתשלום מזונות ללא הגבלת זמן, בנסיבות שבהן הצד השני מסוגל להשתלב בעבודה, מהווה דוגמה לניצול בלתי הוגן של מצבו של המתחייב.
האם ישנם מקרים שבהם תשלום מזונות ללא הגבלת זמן כן יהיה תקף?
כן, ישנם מקרים שבהם בית המשפט יאשר הסכם המזכה צד אחד במזונות ללא הגבלת זמן, בעיקר
כשמדובר בנסיבות מיוחדות. כך למשל, אם מדובר באדם שמתקשה לעבוד בשל מצב בריאותי, מוגבלות או גיל מבוגר שמקשה עליו להשתלב מחדש בשוק העבודה. עם זאת, כשמדובר בצד שמסוגל לעבוד ולהתפרנס, בתי המשפט נוטים לראות במזונות זמניים פתרון הוגן יותר מאשר מזונות קבועים לכל החיים.
האם ההחלטה נוגעת לכל הסכם הממון, או רק לסעיף המזונות?
בית המשפט לא ביטל את הסכם הממון כולו, אלא רק את הסעיף הספציפי הנוגע למזונות
האשה. שאר הסעיפים בהסכם נותרו בתוקף, משום שלא נטען כי הם נחתמו מתוך עושק או חוסר תום לב. זהו עיקרון חשוב בדיני חוזים – כשמתגלה פגם בחלק מהחוזה, בית המשפט יעדיף לתקן או לבטל רק את החלק הבעייתי ולא את כל ההסכם.
כיצד ניתן למנוע מקרים דומים כשעורכים הסכם ממון?
כדי למנוע מצבים כאלה, מומלץ לכל צד המעורב בהסכם ממון להיעזר בייעוץ משפטי עצמאי ולוודא כי ההסכם מאוזן והוגן כלפי שני הצדדים. ישנה חשיבות מיוחדת לניסוח ברור של תנאים כלכליים עתידיים, כולל הגדרת משך תשלום המזונות, תנאים להפסקתם, והתחייבות לפעול לשיפור מצב כלכלי. בנוסף, במקרה של גירושים, כדאי לשקול מחדש את תוקפו של ההסכם ולדון בהתאמות הנדרשות, במקום להסתמך על תנאים שנקבעו בזמן נישואים תקינים.
האם ניתן להחיל את עקרונות פסק הדין גם על התחייבויות כלכליות אחרות בין בני זוג לשעבר?
כן, פסק הדין עשוי להשפיע גם על מקרים אחרים שבהם נטען כי התחייבות כלכלית מסוימת נחתמה מתוך ניצול מצוקה או חוסר שוויון בין הצדדים. העיקרון של תום לב וחובת ההגינות חל על כל ההתחייבויות החוזיות בין בני זוג לשעבר, ולכן אם יתגלה שצד אחד התחייב לתנאים בלתי סבירים בשל לחץ או ניצול מצוקה רגשית, ייתכן שבית המשפט יפסול התחייבות זו או יתאים אותה לנסיבות המציאותיות.

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
