בית משפט   פסק דין
צילום: דאלי

הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג

בני הזוג, שנקלעו לקשיים כלכליים, פנו למכר בבקשה להלוואה. המכר לא ביקש מהם להחזיר את הכסף ישירות אליו, אלא הציע לרשום על דירתם של בני הזוג שעבוד לטובת החוב האישי שלו לנושה שלו – אס.אר. אקורד. בשלב מסוים פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לממש את הנכס, בטענה


שהיא זכאית להיפרע מהדירה בשל השעבוד הרשום לטובתה. בני הזוג, שנדהמו לגלות כי דירתם בסכנה, יצאו למאבק משפטי

עוזי גרסטמן | (1)

מה שהתחיל כהלוואה בין חברים, נהפך לסכסוך משפטי מורכב, שבמרכזו עמד ניסיון למימוש דירת מגורים של בני זוג שנקלעו לקשיים כלכליים. פסק הדין שניתן באחרונה בתיק ת"א 60954-07-18 בבית המשפט השלום בפתח תקווה, קבע כי השעבוד שהוטל על דירתם של בני הזוג לטובת נושה של מכר שלהם בטל, מכיוון שנעשה ללא הסכמת שני בני הזוג, ותוך ניצול מצוקתם. הכרעה זו שמה סוף למאבק המשפטי המתוח שנמשך שנים.

 

בני הזוג, שהיו במצוקה כלכלית, פנו למכר בבקשה להלוואה. המכר, שהסכים לעזור להם, לא ביקש מהם להחזיר את הכסף ישירות אליו, אלא הציע עסקה שנראתה תמימה בתחילה, אך בהמשך התבררה כבעייתית במיוחד. במקום להחזיר את ההלוואה, הוא הסכים לרשום על דירתם של בני הזוג שעבוד לטובת החוב האישי שלו לנושה שלו – אס.אר. אקורד.


השנים חלפו, ובשלב מסוים פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לממש את הנכס, בטענה כי היא זכאית להיפרע מהדירה בשל השעבוד הרשום לטובתה. בני הזוג, שנדהמו לגלות כי דירתם בסכנה, יצאו למאבק משפטי עיקש בניסיון להציל את ביתם.


לטענת הזוג - המכר ניצל את מצוקתם


במהלך ההליכים המשפטיים טענו בני הזוג כהן כי השעבוד שהוטל על דירתם אינו חוקי, מכיוון שלא התקבלה הסכמ שני בני הזוג לרישומו, כנדרש בדין. לטענתם, הם לא היו מודעים להשלכות המלאות של ההסכם עם אותו מכר, והוא ניצל את מצוקתם כדי לסייע לעצמו ולא כדי לעזור להם.


אס.אר. אקורד מצדה, טענה כי השעבוד נעשה כדין, משום שמדובר בהסכמה שניתנה מראש על ידי המכר – שלכאורה פעל בשם בני הזוג – וכי אין כל סיבה לבטל אותו. היא דרשה לממש את הדירה ולקבל את הכספים שמגיעים לה מתוך מכירתה.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת עדנה יוסף-קוזין שדנה בתיק קבעה כי השעבוד בטל, מכיוון שלא התקבלה הסכמת שני בני הזוג לביצועו, כפי שנדרש על פי חוק המקרקעין, בכל הנוגע לנכסים הרשומים בבעלות משותפת. בפסק הדין נכתב כי, "הוכח כי הנתבע ניצל את מצוקתם של התובעים לשם השגת בטוחה לחובו האישי, וזאת ללא ידיעתם והסכמתם המלאה". עוד נכתב בהכרעת הדין שפורסמה כי, "השעבוד נעשה בניגוד לדין, מאחר שלא התקבלה הסכמת שני בני הזוג, כנדרש כאשר מדובר בנכס משותף".


בית המשפט קיבל את טענותיהם של בני הזוג, ופסק כי השעבוד בטל וכי אין לממש את הדירה לטובת החוב של המכר הנ"ל. בכך הוסר האיום המיידי על ביתם, והם הצליחו לשמור על הנכס שהיה בסכנת עיקול.

קיראו עוד ב"משפט"


פסק דין זה מחזק את העיקרון המשפטי שלפיו לא ניתן לבצע שעבודים או עסקות מקרקעין מהותיות ללא הסכמת כל בעלי הזכויות בנכס. משמעותו היא שבני זוג שמחזיקים ביחד בדירה אינם יכולים למצוא עצמם במצב בו מחציתם פועלת ללא הסכמת השנייה, וכך הם מוגנים מהחלטות חד-צדדיות העלולות לסכן את רכושם.


האם ניתן לרשום שעבוד על נכס ללא הסכמת כל בעלי הזכויות?

לא. חוק המקרקעין מחייב הסכמה מפורשת של כל בעלי הזכויות בנכס לצורך ביצוע שעבוד.


מה יכולים לעשות בעלי נכסים שנמצאים בסיכון למימוש כפוי?

עליהם לפנות לייעוץ משפטי ולבדוק אם ניתן לערער על ההליכים שננקטו נגדם.


בפסק דין ע"א 403/80 וייס נגד וייס נקבע כי כל עסקה בנכס משותף מחייבת את הסכמתם של שני הבעלים, אפילו אם אחד מהם חתם על מסמך משפטי. במקרה אחר, של ע"א 8172/12 רוזן נגד בנק הפועלים, נדון שעבוד נכס שנעשה ללא ידיעת אחד הבעלים, ובית המשפט ביטל אותו, תוך קביעה שנדרשת הסכמה מפורשת של כל הצדדים. בפסק דין ע"א 7649/18 פלוני נגד פלונית קבע בית המשפט כי כשאחד מבני הזוג פועל ברכוש המשותף ללא הסכמתו של האחר, ניתן לבטל את העסקה גם בדיעבד.


במקרה אחר, הכריע באפריל 2024 בית משפט השלום בבת ים בנוגע לעיקולים שהוטלו על חשבונות בנק, נכסים וכספים של נתבעים על ידי ההוצאה לפועל. יוזמת ההליך, חברה בע"מ, טענה כי בדצמבר האחרון מסר שליח מטעמה לאחד הנתבעים את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, באופן שהחל את מרוץ 30 יום להגשת ההתנגדות להליך. משחלף חודש ולא הוגשה שום התנגדות, ביקשה החברה להטיל עיקול על כספים ששייכים להם. הבקשה שלה התקבלה, ובפברואר 2024 עוקל חשבונם של שני הנתבעים עד לסכום של 476,838 שקל. הנתבעים, שנדהמו לגלות כי חשבונם מעוקל, הגישו בקשה לביטול העיקולים. לטענתם, האזהרה מעולם לא נמסרה להם, ומומחית להשוואת כתבי יד מטעמם קבעה באופן חד משמעי כי החתימה שמופיעה על גבי אישור המסירה זויפה. בנסיבות אלה, טענו הנתבעים כי העיקולים בעצם הוטלו באופן פסול במעמד צד אחד, ולכן צריך לבטל אותם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 25/02/2025 12:33
    הגב לתגובה זו
    זה לא הובן מהכתבה האם הם שילמו לחברה את התשלום של ההלוואה
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.