בית משפט   פסק דין
צילום: דאלי

הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג

בני הזוג, שנקלעו לקשיים כלכליים, פנו למכר בבקשה להלוואה. המכר לא ביקש מהם להחזיר את הכסף ישירות אליו, אלא הציע לרשום על דירתם של בני הזוג שעבוד לטובת החוב האישי שלו לנושה שלו – אס.אר. אקורד. בשלב מסוים פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לממש את הנכס, בטענה


שהיא זכאית להיפרע מהדירה בשל השעבוד הרשום לטובתה. בני הזוג, שנדהמו לגלות כי דירתם בסכנה, יצאו למאבק משפטי

עוזי גרסטמן | (1)

מה שהתחיל כהלוואה בין חברים, נהפך לסכסוך משפטי מורכב, שבמרכזו עמד ניסיון למימוש דירת מגורים של בני זוג שנקלעו לקשיים כלכליים. פסק הדין שניתן באחרונה בתיק ת"א 60954-07-18 בבית המשפט השלום בפתח תקווה, קבע כי השעבוד שהוטל על דירתם של בני הזוג לטובת נושה של מכר שלהם בטל, מכיוון שנעשה ללא הסכמת שני בני הזוג, ותוך ניצול מצוקתם. הכרעה זו שמה סוף למאבק המשפטי המתוח שנמשך שנים.

 

בני הזוג, שהיו במצוקה כלכלית, פנו למכר בבקשה להלוואה. המכר, שהסכים לעזור להם, לא ביקש מהם להחזיר את הכסף ישירות אליו, אלא הציע עסקה שנראתה תמימה בתחילה, אך בהמשך התבררה כבעייתית במיוחד. במקום להחזיר את ההלוואה, הוא הסכים לרשום על דירתם של בני הזוג שעבוד לטובת החוב האישי שלו לנושה שלו – אס.אר. אקורד.


השנים חלפו, ובשלב מסוים פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לממש את הנכס, בטענה כי היא זכאית להיפרע מהדירה בשל השעבוד הרשום לטובתה. בני הזוג, שנדהמו לגלות כי דירתם בסכנה, יצאו למאבק משפטי עיקש בניסיון להציל את ביתם.


לטענת הזוג - המכר ניצל את מצוקתם


במהלך ההליכים המשפטיים טענו בני הזוג כהן כי השעבוד שהוטל על דירתם אינו חוקי, מכיוון שלא התקבלה הסכמ שני בני הזוג לרישומו, כנדרש בדין. לטענתם, הם לא היו מודעים להשלכות המלאות של ההסכם עם אותו מכר, והוא ניצל את מצוקתם כדי לסייע לעצמו ולא כדי לעזור להם.


אס.אר. אקורד מצדה, טענה כי השעבוד נעשה כדין, משום שמדובר בהסכמה שניתנה מראש על ידי המכר – שלכאורה פעל בשם בני הזוג – וכי אין כל סיבה לבטל אותו. היא דרשה לממש את הדירה ולקבל את הכספים שמגיעים לה מתוך מכירתה.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת עדנה יוסף-קוזין שדנה בתיק קבעה כי השעבוד בטל, מכיוון שלא התקבלה הסכמת שני בני הזוג לביצועו, כפי שנדרש על פי חוק המקרקעין, בכל הנוגע לנכסים הרשומים בבעלות משותפת. בפסק הדין נכתב כי, "הוכח כי הנתבע ניצל את מצוקתם של התובעים לשם השגת בטוחה לחובו האישי, וזאת ללא ידיעתם והסכמתם המלאה". עוד נכתב בהכרעת הדין שפורסמה כי, "השעבוד נעשה בניגוד לדין, מאחר שלא התקבלה הסכמת שני בני הזוג, כנדרש כאשר מדובר בנכס משותף".


בית המשפט קיבל את טענותיהם של בני הזוג, ופסק כי השעבוד בטל וכי אין לממש את הדירה לטובת החוב של המכר הנ"ל. בכך הוסר האיום המיידי על ביתם, והם הצליחו לשמור על הנכס שהיה בסכנת עיקול.

קיראו עוד ב"משפט"


פסק דין זה מחזק את העיקרון המשפטי שלפיו לא ניתן לבצע שעבודים או עסקות מקרקעין מהותיות ללא הסכמת כל בעלי הזכויות בנכס. משמעותו היא שבני זוג שמחזיקים ביחד בדירה אינם יכולים למצוא עצמם במצב בו מחציתם פועלת ללא הסכמת השנייה, וכך הם מוגנים מהחלטות חד-צדדיות העלולות לסכן את רכושם.


האם ניתן לרשום שעבוד על נכס ללא הסכמת כל בעלי הזכויות?

לא. חוק המקרקעין מחייב הסכמה מפורשת של כל בעלי הזכויות בנכס לצורך ביצוע שעבוד.


מה יכולים לעשות בעלי נכסים שנמצאים בסיכון למימוש כפוי?

עליהם לפנות לייעוץ משפטי ולבדוק אם ניתן לערער על ההליכים שננקטו נגדם.


בפסק דין ע"א 403/80 וייס נגד וייס נקבע כי כל עסקה בנכס משותף מחייבת את הסכמתם של שני הבעלים, אפילו אם אחד מהם חתם על מסמך משפטי. במקרה אחר, של ע"א 8172/12 רוזן נגד בנק הפועלים, נדון שעבוד נכס שנעשה ללא ידיעת אחד הבעלים, ובית המשפט ביטל אותו, תוך קביעה שנדרשת הסכמה מפורשת של כל הצדדים. בפסק דין ע"א 7649/18 פלוני נגד פלונית קבע בית המשפט כי כשאחד מבני הזוג פועל ברכוש המשותף ללא הסכמתו של האחר, ניתן לבטל את העסקה גם בדיעבד.


במקרה אחר, הכריע באפריל 2024 בית משפט השלום בבת ים בנוגע לעיקולים שהוטלו על חשבונות בנק, נכסים וכספים של נתבעים על ידי ההוצאה לפועל. יוזמת ההליך, חברה בע"מ, טענה כי בדצמבר האחרון מסר שליח מטעמה לאחד הנתבעים את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, באופן שהחל את מרוץ 30 יום להגשת ההתנגדות להליך. משחלף חודש ולא הוגשה שום התנגדות, ביקשה החברה להטיל עיקול על כספים ששייכים להם. הבקשה שלה התקבלה, ובפברואר 2024 עוקל חשבונם של שני הנתבעים עד לסכום של 476,838 שקל. הנתבעים, שנדהמו לגלות כי חשבונם מעוקל, הגישו בקשה לביטול העיקולים. לטענתם, האזהרה מעולם לא נמסרה להם, ומומחית להשוואת כתבי יד מטעמם קבעה באופן חד משמעי כי החתימה שמופיעה על גבי אישור המסירה זויפה. בנסיבות אלה, טענו הנתבעים כי העיקולים בעצם הוטלו באופן פסול במעמד צד אחד, ולכן צריך לבטל אותם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 25/02/2025 12:33
    הגב לתגובה זו
    זה לא הובן מהכתבה האם הם שילמו לחברה את התשלום של ההלוואה
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.