השופט ביטל עיקולים על חשבונות בנק של חייבים בעקבות קביעת גרפולוגית
בית משפט השלום בבת ים הורה באחרונה לבטל עיקולים שהוטלו על חשבונות בנק, נכסים וכספים של נתבעים על ידי ההוצאה לפועל. הסיבה להחלטה, לפי פסק הדין, היא שלא הוכח כי האזהרה בעניין הליך ההוצאה לפועל נמסרה להם. בנוסף, קיבל הרשם הבכיר אדי לכנר את עמדת ההגנה, שלפיה חתימת אחד הנתבעים על אישור המסירה זויפה. כתוצאה מכך, הוא קבע כי ההתנגדות לעיקולים הוגשה עבור התיק שנפתח בהוצאה לפועל בזמן, וחייב את המעקלים בהוצאות משפט.
יוזמת ההליך, חברה בע"מ שיוצגה על ידי עו"ד אורי שני, טענה כי בדצמבר האחרון מסר שליח מטעמה לאחד הנתבעים את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, באופן שהחל את מרוץ 30 יום להגשת ההתנגדות להליך. משחלף חודש ולא הוגשה שום התנגדות, ביקשה החברה להטיל עיקול על כספים ששייכים להם. הבקשה שלה התקבלה, ובפברואר האחרון עוקל חשבונם של שני הנתבעים עד לסכום של 476,838 שקל.
הנתבעים, שנדהמו לגלות כי חשבונם מעוקל, הגישו בקשה לביטול העיקולים, באמצעות ד"ר עו"ד עומר נירהוד. לטענתם, האזהרה מעולם לא נמסרה להם, ומומחית להשוואת כתבי יד מטעמם קבעה באופן חד משמעי כי החתימה שמופיעה על גבי אישור המסירה זויפה. בנסיבות אלה, טענו הנתבעים כי העיקולים בעצם הוטלו באופן פסול במעמד צד אחד, ולכן צריך לבטל אותם.
מנגד, טענה החברה כי עדותו הישירה של השליח מטעמה, שלפיה מסר את האזהרה לאחד הנתבעים, גוברת על עדויות אחרות. בנוסף, עצם העובדה שהמסירה אושרה בהוצאה לפועל, ושהוטלו מכוחה עיקולים, מחייבת לראות בה מסמך שתקף.
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשם לכנר הסביר כי מסירת אזהרה בהליך של הוצאה לפועל צריכה להיעשות, ככל הניתן, לנמען עצמו. לדבריו, מסירה לאדם אחר מותרת רק במגבלות ובתנאים שקבועים בתקנות. הוא קבע כי במקרה מסוג זה ישנן שלוש נקודות מרכזיות שבגינן צריך לקבל את העמדה של ההגנה, שלפיה החברה לא עמדה בחובה שלה למסור את האזהרה:
הראשונה היא עמדת הגרפולוגית שהוגשה מטעם ההגנה, שקבעה באופן מפורש כי החתימה על אישור המסירה זויפה. הרשם הדגיש כי חוות דעתה של הגרפולוגית לא נסתרה בשום שלב, וכי החברה לא הגישה חוות דעת נגדית כדי להפריך אותה.
הנקודה השנייה היתה העדות הנחרצת של הנתבע, ששמו מופיע על אישור המסירה, שלפיה הוא מעולם לא קיבל לידיו את האזהרה, או חתם על אישור מסירה כלשהו עבורה. גם בנקודה הזו הסביר הרשם כי מדובר בעדות שלא נסתרה על ידי החברה.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
הנקודה השלישית היא ששליח החברה העיד כי מסר את האזהרה לאדם שהזדהה בשמו הפרטי, שהיה זהה לשם של אחד הנתבעים, אבל ללא שם משפחה. בנוסף, המסירה בוצעה בכניסה לבניין ולא בפתח הדירה - כפי שמתחייב בחוק, ובלי שהשליח ביקש לראות תעודת זהות או מסמך מזהה אחר.
הרשם לכנר הבהיר כי מדובר בליקויים מהותיים, שאינם עומדים בדרישות הדין לביצוע מסירה. בנסיבות אלה הוא הורה על ביטול מיידי של העיקולים, שהוטלו על חשבונות הבנק, הנכסים והכספים של הנתבעים במסגרת תיק ההוצאה לפועל. לאור המסקנה כי האזהרה מעולם לא נמסרה לנתבעים, הרשם קבע כי התנגדותם לתיק ההוצאה לפועל הוגשה במועדה. עוד הוא קבע כי החברה תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 6,000 שקל.
לאחר פתיחת התיק בהוצאה לפועל נשלחת לחייב אזהרה שבה הוא נדרש לשלם את החוב או למלא אחר פסק הדין תוך פרק זמן מסוים. האזהרה מפרטת את זכותו של החייב להתייצב לחקירת יכולת, ואת ההליכים שניתן לנקוט נגדו אם לא ימלא אחר האמור באזהרה. חייב שמסרב לקבל את האזהרה או לחתום שקיבל אותה, עשוי להיחשב מי שקיבל אותה
מסירת מכתב האזהרה לידי החייב נקראת "המצאה". ניתן להמציא את האזהרה גם לבני משפחתו של החייב שגרים אתו, או להדביק את האזהרה על גבי דלת הבית שלו. סירוב של החייב או של מי שניתן להמציא עבורו את המסמך בהמצאה מלאה, לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, ייחשב כאילו נמסר המסמך לידי הנמען בהמצאה מלאה. הערה של פקיד הדואר או של המוסר בדבר הסירוב תשמש ראיה לאמיתות הסירוב.
אם החייב הגיש בקשה כלשהי בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום שבו הוא הגיש את הבקשה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. משמעות הדבר היא שבמקרה של פתיחת תיק הוצאה לפועל, אם החייב מגיש בקשה כלשהי במסגרת התיק, הוא לא יוכל לטעון כי לא בוצעה לו המצאה של האזהרה, ולכן ניתן יהיה לנקוט נגדו הליכי הוצאה לפועל בתום התקופה שקבועה באזהרה.
- 3.עומר 29/04/2024 18:29הגב לתגובה זוגם לי עשו את זה התקשרתי להוצאה לפעול אמרתי זה לא חתימה שלי תבעתי אותם וזכתי
- 2.אסף 29/04/2024 11:55הגב לתגובה זוהמון שליחים חותמים בעצמם ולא מספרים לאף אחד זה קורה כל יום הם פשוט חותמים ומשקרים מעניין למה זה קורה מי הם השליחים בדקתם בני דודים ברוב המקרים ידפקו אותך תמיד זה ע ירה חמורה של שליח ועורכדי הדין יודעים על זה ושותקים תמיד
- 1.מלאכית 29/04/2024 10:26הגב לתגובה זוכול שני וחמישי נוצרים בקלות דעת עיקולים על חשבון הבנק, ולפעמים על דברים שלא ידעת כלל על קיומם,אך ניתפתח עוד תיק בהוצלפ חוב לפל מלפני 40 שנה דבזמנו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
.jpg)
משרד המשפטים ייאלץ לבחון מחדש מועמדת שנפסלה במכרז
העותרת, עורכת דין שהגישה הצעה למתן שירותי ייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי, נפסלה משום שצירפה למכרז כתב טענות שהוגש לפני יותר מחמש שנים, בניגוד לתנאי המכרז. בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע כי מדובר בפגם טכני שניתן לתיקון וכי הפסילה שלה יצרה אפליה
ביחס למציעים האחרים. כעת תיבחן מועמדותה מחדש בפני ועדת המכרזים, עם המסמך העדכני
בחדר הדיונים של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים התכנסה באחרונה ישיבה שנראית על פניה טכנית, אך נגעה בשאלות יסוד של שוויון, סבירות ותום לב במכרזים ממשלתיים. עורכת הדין תמר נבו, שעבדה בעבר עם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, הגישה הצעה במסגרת מכרז שפרסם המשרד למתן שירותי ייעוץ וייצוג בוועדות פסיכיאטריות ובערכאות משפטיות. הצעתה נדחתה בשלב בדיקת האיכות, אך כפי שהתברר - הסיבה לדחייה לא נגעה כלל לאיכות עבודתה ,אלא לתאריך שבו נכתב אחד משני כתבי הטענות שהגישה.
בית המשפט, מפי סגן הנשיא השופט ארנון דראל, קבע כי יש להחזיר את הצעתה לשולחן הדיונים של ועדת המכרזים. זאת לאחר שנמצא כי ועדת המכרזים של משרד המשפטים נהגה כלפיה באופן מפלה ובלתי סביר, כשפסלה את הצעתה מבלי לבחון לגופה את המסמך, רק משום שנכתב לפני יותר מחמש שנים. "מדובר בפגם טכני באופיו", כתב השופט בהכרעתו, "שמקורו בטעות בתום לב ואשר אין בו כדי לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים".
האגף לסיוע משפטי פרסם מכרז פומבי למתן שירותי ייעוץ, הדרכה וייצוג משפטי. המכרז כלל שלושה שלבים: בדיקת תנאי סף, בדיקת איכות ההצעה וראיון אישי. בשלב בדיקת האיכות, שהיה המרכזי, נדרשו המציעים לצרף שני כתבי טענות שנכתבו על ידם במהלך השנים האחרונות, במטרה להעריך את רמתם המקצועית. בתחילה הוגדרה התקופה לשנתיים, אך בעקבות שאלת הבהרה היא הוארכה לחמש שנים. נבו, שהכירה היטב את עבודת הסיוע המשפטי, הגישה שני כתבי טענות, אבל הוועדה מצאה כי אחד מהם הוגש לערכאות לפני יותר מחמש שנים. לכן, לפי עמדת הוועדה, המסמך לא עמד בתנאי המכרז, לא נבדק כלל והוענק לו ציון אפס. משום כך, גם לאחר שהיא קיבלה את מלוא הניקוד עבור כתב הטענות השני, 20 נקודות, לא הצליחה נבו לעבור את רף 40 הנקודות שנדרש כדי להגיע לשלב הראיון. היא נותרה עם 30 נקודות בלבד, והצעתה נפסלה.
"המסמך שנפסל כלל לא נבדק לגופו"
לאחר קבלת הודעת הדחייה, פנתה נבו לוועדת המכרזים וביקשה לתקן את הטעות. לטענתה, מדובר בהשמטה טכנית שנעשתה בתום לב - פשוט נבחר הקובץ הלא נכון מתוך מסמכים שהיו מוכנים ומעודכנים. היא ביקשה להחליף את כתב הטענות הפגום באחר, תקין וחדש יותר, שהיה ברשותה כבר בעת הגשת ההצעה. ועדת המכרזים דנה בהשגה, אך בדעת רוב החליטה לדחות אותה. חברי הרוב סברו כי, "קבלת הבקשה תהווה בדיקה של כתב טענות שלישי, בניגוד להוראה המפורשת במכרז לפיה ייבדקו רק שני המסמכים הראשונים". הם הוסיפו כי היענות לבקשה תפגע בעקרון השוויון, ותאפשר למציעים אחרים שניקודיהם נמוכים לבקש "מקצה שיפורים". דעת המיעוט, שהובעה על ידי חשב המשרד גלעד שמיר, ראתה את הדברים אחרת. לטענתו, מדובר ב"פגם טכני קל" שאין בו כדי להקנות יתרון לא הוגן. "כוונת המכרז היתה לבדוק שני כתבי טענות ברי בדיקה", כתב שמיר. "המסמך שנפסל כלל לא נבדק לגופו, ולכן החלפתו אינה מהווה בדיקה של מסמך שלישי אלא השלמת המסמך השני".
- היזמית ערערה על הגבלת הבנייה בתמ"א 38 - מה פסקה השופטת?
- הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירתה לבית המשפט, טענה נבו כי ההחלטה של ועדת המכרזים לוקה בחוסר סבירות קיצוני. לדבריה, באותם מקרים שבהם מציעים אחרים כלל לא צירפו כתבי טענות, הוועדה דווקא אפשרה להם להוסיף מסמכים לאחר מועד ההגשה. היו גם מציעים שצירפו רק כתב טענות אחד והורשו להשלים את השני, ואחרים שהגישו מסמכים שלא עמדו בדיוק בהגדרת הסוג הנדרש (כתב תביעה, סיכומים או ערעור) והצעתם כן הוכשרה.
