בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה באחרונה ערעור של אדם שהוא אחד מתוך כמה יורשים, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. המחוזי קבע כי צוואתה המאוחרת של המנוחה, שנמצאת במוקד הדיון, היא חסרת תוקף, שכן האשה לא הסתלקה מירושת בעלה המנוח לפני עריכת הצוואה החדשה, כנדרש בחוק.

המנוחים, בני זוג שהיו נשואים במשך עשרות שנים, ערכו ב-2009 צוואה הדדית שקובעת כי עם מותו של אחד מהם יעבור עיזבונו בשלמותו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירת שניהם יתחלק העיזבון בין חמשת ילדיהם בחלקים שנקבעו מראש. בצוואה אף נכללה הוראה שלפיה, "בן הזוג הנותר לא ישנה הוראות צוואתו", אלא בכפוף להוראות חוק הירושה.

הוראות הצוואה ההדדית ביחס לנכסי הבעל המנוח נותרו בעינן

לאחר פטירת הבעל ב-2015, ערכה המנוחה ב-2016 צוואה חדשה, שבה שינתה את החלוקה שנקבעה בצוואה ההדדית, כך שבנה שהגיש את הערעור יקבל את כל עיזבונה, וזאת בנימוק כי הוא טיפל בה יותר מאחיו. לעומת זאת, הוראות הצוואה ההדדית ביחס לנכסי הבעל המנוח נותרו בעינן.

לאחר פטירתה של המנוחה, פרץ סכסוך בין ילדיה סביב תוקפה של הצוואה החדשה. אחת הבנות, שהתנגדה לקיומה של הצוואה המאוחרת, טענה כי הצוואה הדדית לא ניתנת לשינוי לאחר מות אחד מבני הזוג, אלא אם בן הזוג הנותר מסתלק מירושת המנוח או מחזיר את חלקו לעיזבון, כפי שמורה סעיף 8א לחוק הירושה בישראל.

• הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
• אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, טען הבן המערער כי אין בסעיף 8א לחוק הירושה הוראה חד-משמעית המונעת מבן זוג הנותר בחיים לשנות את צוואתו, כל עוד אינו משנה את הוראות הירושה של בן הזוג שנפטר. לטענתו, אמו היתה רשאית להוריש את עיזבונה בדרך שבה היא ראתה לנכון, ובכל מקרה – הוראות הצוואה ההדדית אינן מחייבות החזרה של הירושה לעיזבון.

בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער, וקבע כי הצוואה המאוחרת חסרת תוקף, שכן המנוחה לא עמדה בתנאי סעיף 8א לחוק הירושה בזמן ששינתה את צוואתה. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "צוואה הדדית מושתתת על עיקרון ההסתמכות, ומכאן החשיבות הרבה שהמחוקק ראה בהגבלת האפשרות לשנותה לאחר פטירת אחד מבני הזוג". בהתאם לכך, נפסק כי המנוחה לא היתה רשאית לשנות את צוואתה ללא הסתלקות מחלקה בעיזבון בעלה.

עוד צוין בפסק הדין כי, "ההוראות בצוואה ההדדית היו ברורות ואינן משתמעות לשני פנים: בן הזוג שנותר בחיים לא יהיה רשאי לשנות את צוואתו, אלא אם פעל בהתאם לחוק הירושה, לרבות החזרת חלקו בעיזבון. המנוחה לא פעלה בהתאם להוראות אלו".

• רגולציה על AI: איפה היא עומדת ומה מנסה ממשל טראמפ לקדם?
• מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה

כמו כן, בית המשפט דחה את טענת המערער שלפיה המנוחים לא היו מודעים להשלכות של סעיף 8א לחוק הירושה כשחתמו על הצוואה ההדדית. השופטים קבעו בפסק הדין שפורסם כי, "המנוחים קיבלו הסבר מפורט מעורכי דינם באשר למשמעות הצוואה ההדדית וההגבלות הכרוכות בה. טענת המערער כי המנוחה לא הייתה מודעת לכך שאינה יכולה לשנות את צוואתה, אינה מתיישבת עם התיעוד שהוצג לבית המשפט".

ראיה מכרעת לכך שהמנוחה ידעה כי היא לא יכולה לשנות את צוואתה

במהלך הדיון העידו עורכי הדין שערכו את הצוואות ההדדיות, וציינו כי הסבירו לבני הזוג כי שינוי הצוואה ידרוש הסתלקות מירושת בן הזוג שנפטר. אחת מעורכות הדין הציגה תרשומת מפורטת המתעדת את השיחה עם המנוחים, שבה נכתב במפורש כי "שינוי הצוואה ידרוש הסתלקות מחלקו של בן הזוג הראשון שנפטר". בית המשפט ראה בכך ראיה מכרעת לכך שהמנוחה ידעה כי היא לא יכולה לשנות את צוואתה ללא הסתלקות מחלקו של בן זוגה.

מצד שני, עורכת הדין שערכה את הצוואה המאוחרת של המנוחה העידה כי, "הובהר למנוחה כי אסור לה לגעת בחלק של המנוח", וכי היא לא החתימה אותה על תצהיר הסתלקות מכיוון שהיתה מודעת לכך שהדבר לא אפשרי.

פסק הדין הנ"ל של המחוזי מצטרף להחלטות קודמות שניתנו על ידי בתי המשפט, המגבילות את האפשרות לשנות צוואה הדדית ללא עמידה בתנאי החוק. במקרה אחר, שעליו דווח באחרונה, דחה בית המשפט לענייני משפחה התנגדות שהוגשה נגד צוואה הדדית מ-2010, וקבע כי בן הזוג הנותר בחיים מחויב לקיים את הצוואה המקורית, אלא אם פעל בהתאם להוראות סעיף 8א.

באותו מקרה, בן הזוג הנותר בחיים ביקש להוריש את עיזבונו ליורשים אחרים בניגוד לצוואה ההדדית, אך בית המשפט קבע כי "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בהתחייבות משותפת, וכי צד אחד אינו רשאי להפר את ההסכם שנעשה ביניהם".

בית המשפט המחוזי הבהיר בפסק דינו האחרון כי הצוואה המאוחרת של המנוחה בטלה וכי יש להמשיך ולחלק את העיזבון בהתאם לצוואה ההדדית המקורית. כמו כן, חויב המערער בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.

פסק הדין ממחיש את החשיבות שמייחס החוק לצוואות הדדיות ואת הקושי שבביטולן או שינוי תוכנן לאחר מות אחד מבני הזוג. בכך הוא משמש תמרור אזהרה לכל מי שמבקש לשנות את צוואתו מבלי לעמוד בהוראות החוק הקובעות את הדרך שבה ניתן לעשות זאת.

במקרה אחר, הכריע בית המשפט העליון בנובמבר האחרון בסוגיה מורכבת הנוגעת להוראות צוואות הדדיות ולאפשרות של מותו של יורש משותף. פסק הדין, שהגיע לאחר דיון מעמיק, עשוי לשנות את דרך ההתנהלות לגבי צוואות הדדיות בישראל ולהוות תקדים חשוב בנושא. מדובר במקרה שבו בני זוג ערכו צוואות הדדיות, ומאז התעוררה מחלוקת משפחתית קשה לגבי הירושה, בעיקר עקב שינויים שחלו לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג. הסיפור החל כשבני זוג, שנפטרו אחד אחרי השני, הותירו צוואות הדדיות שבמסגרתן כל אחד מהם הוריש את כל רכושו לשני, ובמקרה ששני בני הזוג ימותו - רכושם יתחלק בין ילדיהם. חלוקת הרכוש נקבעה באופן לא שוויוני: 80% מהרכוש הוקצה לבנם של בני הזוג, בעוד ש-20% בלבד הוקצו לשתי הבנות (10% לכל אחת). לאחר מות הבעל, בחרה האשה לוותר על חלקה בירושת הבעל. בהמשך, היא ערכה צוואה חדשה, שבה שינתה את אופן חלוקת הרכוש, והפעם חילקה אותו באופן שווה בין שלושת ילדיה - הבן ושתי הבנות. המהלך הזה הביא לסכסוך משפחתי שהוביל להגשת תביעה על ידי הבן, שביקש מבית המשפט להכיר בצוואות ההדדיות המקוריות ולהחזיר את חלוקת הרכוש כפי שנקבעה בהן בהתחלה.