שינתה את הצוואה ההדדית - אבל שכחה פרט חשוב
בצוואה המקורית נקבע כי עם מותו של אחד מבני הזוג, יעבור עיזבונו בשלמותו לשני, ולאחר פטירת שניהם יתחלק העיזבון בין חמשת ילדיהם בחלקים שנקבעו מראש. לאחר פטירת הבעל, ערכה האשה צוואה חדשה, שבה שינתה את החלוקה שנקבעה בצוואה ההדדית, כך שאחד מבניה יקבל את כל
עיזבונה, בנימוק שהוא טיפל בה יותר מאחיו
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה באחרונה ערעור של אדם שהוא אחד מתוך כמה יורשים, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. המחוזי קבע כי צוואתה המאוחרת של המנוחה, שנמצאת במוקד הדיון, היא חסרת תוקף, שכן האשה לא הסתלקה מירושת בעלה המנוח לפני עריכת הצוואה החדשה, כנדרש בחוק.
המנוחים, בני זוג שהיו נשואים במשך עשרות שנים, ערכו ב-2009 צוואה הדדית שקובעת כי עם מותו של אחד מהם יעבור עיזבונו בשלמותו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירת שניהם יתחלק העיזבון בין חמשת ילדיהם בחלקים שנקבעו מראש. בצוואה אף נכללה הוראה שלפיה, "בן הזוג הנותר לא ישנה הוראות צוואתו", אלא בכפוף להוראות חוק הירושה.
הוראות הצוואה ההדדית ביחס לנכסי הבעל המנוח נותרו בעינן
לאחר פטירת הבעל ב-2015, ערכה המנוחה ב-2016 צוואה חדשה, שבה שינתה את החלוקה שנקבעה בצוואה ההדדית, כך שבנה שהגיש את הערעור יקבל את כל עיזבונה, וזאת בנימוק כי הוא טיפל בה יותר מאחיו. לעומת זאת, הוראות הצוואה ההדדית ביחס לנכסי הבעל המנוח נותרו בעינן.
לאחר פטירתה של המנוחה, פרץ סכסוך בין ילדיה סביב תוקפה של הצוואה החדשה. אחת הבנות, שהתנגדה לקיומה של הצוואה המאוחרת, טענה כי הצוואה הדדית לא ניתנת לשינוי לאחר מות אחד מבני הזוג, אלא אם בן הזוג הנותר מסתלק מירושת המנוח או מחזיר את חלקו לעיזבון, כפי שמורה סעיף 8א לחוק הירושה בישראל.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טען הבן המערער כי אין בסעיף 8א לחוק הירושה הוראה חד-משמעית המונעת מבן זוג הנותר בחיים לשנות את צוואתו, כל עוד אינו משנה את הוראות הירושה של בן הזוג שנפטר. לטענתו, אמו היתה רשאית להוריש את עיזבונה בדרך שבה היא ראתה לנכון, ובכל מקרה – הוראות הצוואה ההדדית אינן מחייבות החזרה של הירושה לעיזבון.
בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער, וקבע כי הצוואה המאוחרת חסרת תוקף, שכן המנוחה לא עמדה בתנאי סעיף 8א לחוק הירושה בזמן ששינתה את צוואתה. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "צוואה הדדית מושתתת על עיקרון ההסתמכות, ומכאן החשיבות הרבה שהמחוקק ראה בהגבלת האפשרות לשנותה לאחר פטירת אחד מבני הזוג". בהתאם לכך, נפסק כי המנוחה לא היתה רשאית לשנות את צוואתה ללא הסתלקות מחלקה בעיזבון בעלה.
עוד צוין בפסק הדין כי, "ההוראות בצוואה ההדדית היו ברורות ואינן משתמעות לשני פנים: בן הזוג שנותר בחיים לא יהיה רשאי לשנות את צוואתו, אלא אם פעל בהתאם לחוק הירושה, לרבות החזרת חלקו בעיזבון. המנוחה לא פעלה בהתאם להוראות אלו".
- ההתנגדות נדחתה - פרויקט ההריסה והבנייה בחיפה יצא לדרך
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
כמו כן, בית המשפט דחה את טענת המערער שלפיה המנוחים לא היו מודעים להשלכות של סעיף 8א לחוק הירושה כשחתמו על הצוואה ההדדית. השופטים קבעו בפסק הדין שפורסם כי, "המנוחים קיבלו הסבר מפורט מעורכי דינם באשר למשמעות הצוואה ההדדית וההגבלות הכרוכות בה. טענת המערער כי המנוחה לא הייתה מודעת לכך שאינה יכולה לשנות את צוואתה, אינה מתיישבת עם התיעוד שהוצג לבית המשפט".
ראיה מכרעת לכך שהמנוחה ידעה כי היא לא יכולה לשנות את צוואתה
במהלך הדיון העידו עורכי הדין שערכו את הצוואות ההדדיות, וציינו כי הסבירו לבני הזוג כי שינוי הצוואה ידרוש הסתלקות מירושת בן הזוג שנפטר. אחת מעורכות הדין הציגה תרשומת מפורטת המתעדת את השיחה עם המנוחים, שבה נכתב במפורש כי "שינוי הצוואה ידרוש הסתלקות מחלקו של בן הזוג הראשון שנפטר". בית המשפט ראה בכך ראיה מכרעת לכך שהמנוחה ידעה כי היא לא יכולה לשנות את צוואתה ללא הסתלקות מחלקו של בן זוגה.
מצד שני, עורכת הדין שערכה את הצוואה המאוחרת של המנוחה העידה כי, "הובהר למנוחה כי אסור לה לגעת בחלק של המנוח", וכי היא לא החתימה אותה על תצהיר הסתלקות מכיוון שהיתה מודעת לכך שהדבר לא אפשרי.
פסק הדין הנ"ל של המחוזי מצטרף להחלטות קודמות שניתנו על ידי בתי המשפט, המגבילות את האפשרות לשנות צוואה הדדית ללא עמידה בתנאי החוק. במקרה אחר, שעליו דווח באחרונה, דחה בית המשפט לענייני משפחה התנגדות שהוגשה נגד צוואה הדדית מ-2010, וקבע כי בן הזוג הנותר בחיים מחויב לקיים את הצוואה המקורית, אלא אם פעל בהתאם להוראות סעיף 8א.
באותו מקרה, בן הזוג הנותר בחיים ביקש להוריש את עיזבונו ליורשים אחרים בניגוד לצוואה ההדדית, אך בית המשפט קבע כי "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בהתחייבות משותפת, וכי צד אחד אינו רשאי להפר את ההסכם שנעשה ביניהם".
בית המשפט המחוזי הבהיר בפסק דינו האחרון כי הצוואה המאוחרת של המנוחה בטלה וכי יש להמשיך ולחלק את העיזבון בהתאם לצוואה ההדדית המקורית. כמו כן, חויב המערער בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.
פסק הדין ממחיש את החשיבות שמייחס החוק לצוואות הדדיות ואת הקושי שבביטולן או שינוי תוכנן לאחר מות אחד מבני הזוג. בכך הוא משמש תמרור אזהרה לכל מי שמבקש לשנות את צוואתו מבלי לעמוד בהוראות החוק הקובעות את הדרך שבה ניתן לעשות זאת.
במקרה אחר, הכריע בית המשפט העליון בנובמבר האחרון בסוגיה מורכבת הנוגעת להוראות צוואות הדדיות ולאפשרות של מותו של יורש משותף.
פסק הדין, שהגיע לאחר דיון מעמיק, עשוי לשנות את דרך ההתנהלות לגבי צוואות הדדיות בישראל ולהוות תקדים חשוב בנושא. מדובר במקרה שבו בני זוג ערכו צוואות הדדיות, ומאז התעוררה מחלוקת משפחתית קשה לגבי הירושה, בעיקר עקב שינויים שחלו לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג. הסיפור
החל כשבני זוג, שנפטרו אחד אחרי השני, הותירו צוואות הדדיות שבמסגרתן כל אחד מהם הוריש את כל רכושו לשני, ובמקרה ששני בני הזוג ימותו - רכושם יתחלק בין ילדיהם. חלוקת הרכוש נקבעה באופן לא שוויוני: 80% מהרכוש הוקצה לבנם של בני הזוג, בעוד ש-20% בלבד הוקצו לשתי הבנות
(10% לכל אחת). לאחר מות הבעל, בחרה האשה לוותר על חלקה בירושת הבעל. בהמשך, היא ערכה צוואה חדשה, שבה שינתה את אופן חלוקת הרכוש, והפעם חילקה אותו באופן שווה בין שלושת ילדיה - הבן ושתי הבנות. המהלך הזה הביא לסכסוך משפחתי שהוביל להגשת תביעה על ידי הבן, שביקש מבית
המשפט להכיר בצוואות ההדדיות המקוריות ולהחזיר את חלוקת הרכוש כפי שנקבעה בהן בהתחלה.
- 5.אנונימי 06/02/2025 03:00הגב לתגובה זואם האישה היתה רק חותמת על תצהיר הסתלקות מחלק של בעלה אז לא היה את כל המשפט הזה אז תתן ליורש חצי מתביעתו
- 4.תמיד יש מריבות על ירושות (ל"ת)אנונימי 05/02/2025 10:06הגב לתגובה זו
- 3.מראה כמה חשוב להשקיע במשפחה במשך החיים כדי למנוע מהם סכסוכים לאחר 120 שנה.. (ל"ת)אנונימי 05/02/2025 09:42הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 05/02/2025 02:13הגב לתגובה זומעניין תודה.
- 1.אחד מהעם 04/02/2025 20:11הגב לתגובה זואשמח אם יובהר מה הייתה צריכה לעשות המנוחה כדי לעמוד בסעיף 8א הזה .הביטוי להסתלק מחלקה לא מובן לאדם מן הישוב.
- אנונימי 05/02/2025 08:21הגב לתגובה זוכנראה לא לרשת את החלק שבעלה הוריש לה במותו.

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןהתנגדות הדיירים נדחתה - פרויקט ההריסה והבנייה בחיפה יוצא לדרך
בית המשפט המנהלי קבע כי החלטת ועדת הערר התקבלה כדין, כי טענות העותרים הועלו באיחור וכי אין עילה להתערבות בשיקול הדעת התכנוני. למרות טענות על עומס, פגיעה באופי האזור וצפיפות חריגה מדי, הותרה הקמת בניין חדש בן שבע קומות וחצי במקום מבנה ישן בן שלוש קומות. פסק
הדין מחזק שוב את מעמדה של תמ"א 38 ואת הצורך בתוספת יחידות דיור בלב הערים
בשדרות הנשיא, אחד הצירים הבולטים והירוקים של הכרמל בחיפה, ניצב מבנה ותיק בן שלוש קומות שבו מתגוררים במשך שנים חסן ומרים חג'יר. השניים לא שיערו כי בקשה של חברה יזמית להריסת המבנה ולהקמת בניין חדש בן שבע קומות וחצי תוביל למאבק משפטי הנמשך קרוב לארבע שנים, יחלוף במוסדות התכנון השונים, יגרור עררים, עתירות, דיונים חוזרים, ובסופו של דבר יסתיים בפסק דין מקיף שבו נדחתה עמדתם כמעט מכל בחינה אפשרית. סגנית נשיאת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, השופטת תמר נאות פרי, בחנה מחדש את טענותיהם, ופסיכולוגיית ההתנגדויות העירוניות המוכרות - עומס, צל, גובה, פגיעה במרקם, וצפיפות שנדמית גדולה מדי - לא הועילו להם.
העותרים טענו כי מדובר בבנייה מוגזמת לסביבה המאופיינת בבנייה נמוכה, וכי הצפיפות המוצעת, 14 יחידות דיור על חלקה קטנה יחסית, הופכת את התוצאה לבלתי סבירה. בפסק הדין נאמר כי הם טענו לצפיפות של 23 יחידות לדונם, ואילו בדיונים בוועדת הערר דובר על מספר מעט נמוך יותר - כ-21 יחידות לדונם. בעיני העותרים, הצפיפות הזו "אינה עולה בקנה אחד עם האופי התכנוני של האזור". אלא שהטענה הזו לא שכנעה את הגורמים המקצועיים, ואף נדחתה תחילה על ידי הוועדה המקומית, אחר כך על ידי ועדת הערר, ולבסוף גם על ידי בית המשפט. כפי שנכתב בפסק הדין, בא כוח הוועדה המקומית הבהיר כבר בדיון הראשוני כי "מדובר בצפיפות התואמת את המגמה של מוסדות התכנון הארציים של ציפוף הבנייה במרכזי הערים", וכי ציפוף שכזה "הוא מספר סביר מאוד בסטנדרטים של תכנון בשנת 2023".
הסיפור כולו החל ביולי 2021, כשנורה יזמות הכרמל הגישה בקשה להיתר להריסת הבניין הקיים ולהקמת מבנה חדש בן שבע קומות וחצי על פי מסמכי המדיניות העירוניים לתמ"א 38. העותרים, שמתגוררים במבנה הישן, הגישו התנגדות. במקביל, ועדת השימור המליצה לצמצם את מספר הקומות לשבע בלבד, אך ההמלצה הזו לא היתה מחייבת, והוועדה המקומית בחרה לאמץ את עמדתה המקורית - לאשר את מלוא הזכויות המבוקשות בתנאים, לאחר שקבעה כי המגרש אינו כלול במתחמי השימור אלא במתחם ה', שמכונה "כרמל, ציר הרכס".
על ההחלטה הוגשו שני עררים: העותרים מצד אחד והיזמת מצד שני. ועדת הערר, בהחלטתה הראשונה, קיבלה חלקית את שני העררים, קבעה נסיגה של ארבעה מטרים בחזית הקומות העליונות אך הותירה את מספר הקומות על כנו. לאחר מכן הוגשה בקשה לעיון חוזר, ובהמשך התברר כי הוועדה המקומית החילה בטעות את מסמך המדיניות מ-2016 במקום זה מ-2020. בשל כך, החזיר בית המשפט את הדיון בבקשה לוועדת הערר, שנדרשה לבצע בחינה מחודשת. הבחינה הזו הובילה שוב לאותה מסקנה עקרונית: הפרויקט עומד בהוראות מסמך המדיניות המאוחר.
- אנשי העיר השיגה רוב דרוש בפרויקט ריינס בתל אביב; צפי הכנסות: 370 מיליון שקל
- סדקים בתוכנית השימור בתל אביב: הפסיקה שעשויה לשנות את פני העיר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהעתירה הנוכחית הוגשה, היא כבר היתה השלב השלישי במסלול: אחרי התנגדות, ערר, עיון חוזר, עתירה קודמת ודיון חוזר. בית המשפט לא התרשם כי קיים פגם משפטי שמצדיק התערבות. בפסק הדין שפורסם, מפורטת התשתית הנורמטיבית המגדירה את היחסים בין ועדות התכנון לבית המשפט, כשנקבע כי ההתערבות בהחלטות מקצועיות של מוסדות תכנון שמורה למקרים חריגים בלבד. כפי שצוטט בפסק הדין, "הלכה מושרשת היא כי בית המשפט אינו 'מתכנן־על'... בבואו לבחון החלטה של מוסד תכנון, על בית המשפט להתמקד בבחינת חוקיות ההחלטה וסבירותה". כלומר העותרים נדרשו להראות פגם מהותי, אך לא הצליחו בכך.
