הצוואה ההדדית בוטלה על ידי האשה - הבן דרש להכיר בה בכל זאת
בית המשפט העליון פסק באחרונה בסוגיה מורכבת הנוגעת להוראות צוואות הדדיות ולאפשרות של מותו של יורש משותף. פסק הדין, שהגיע לאחר דיון מעמיק, עשוי לשנות את דרך ההתנהלות לגבי צוואות הדדיות בישראל ולהוות תקדים חשוב בנושא. מדובר במקרה שבו בני זוג ערכו צוואות הדדיות, ומאז התעוררה מחלוקת משפחתית קשה לגבי הירושה, בעיקר עקב שינויים שחלו לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.
הסיפור החל כשבני זוג, שנפטרו אחד אחרי השני, הותירו צוואות הדדיות שבמסגרתן כל אחד מהם הוריש את כל רכושו לשני, ובמקרה ששני בני הזוג ימותו - רכושם יתחלק בין ילדיהם. חלוקת הרכוש נקבעה באופן לא שוויוני: 80% מהרכוש הוקצה לבנם של בני הזוג, בעוד ש-20% בלבד הוקצו לשתי הבנות (10% לכל אחת).
לאחר מות הבעל, האשה ויתרה על חלקה בירושה וכתבה צוואה חדשה צילום: Istock
לאחר מות הבעל, האשה בחרה לוותר על חלקה בירושת הבעל. בהמשך, היא ערכה צוואה חדשה, שבה שינתה את אופן חלוקת הרכוש, והפעם חילקה אותו באופן שווה בין שלושת ילדיה - הבן ושתי הבנות. המהלך הזה הביא לסכסוך משפחתי שהוביל להגשת תביעה על ידי הבן, שביקש מבית המשפט להכיר בצוואות ההדדיות המקוריות ולהחזיר את חלוקת הרכוש כפי שנקבעה בהן בהתחלה.
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החוק בישראל, אם אין הוראה אחרת בצוואה - ניתן לבטל צוואות הדדיות בתנאים אלה בלבד:
כששני המצווים בחיים - מספיקה שליחת הודעה בכתב לבן הזוג השני שבה מודיעים על ביטול הצוואה ואז שתי הצוואות מתבטלות.
במקרה של פטירת אחד/ת מבני הזוג - אם עדיין לא חולק העיזבון, יצטרך האלמן היורש לוותר על חלקו בעיזבון כדי לבטל את הצוואה ההדדית. אם העיזבון כבר חולק בפועל, יצטרך האלמן להשיב את מה שירש מבן הזוג המנוח.
ניתן לקבוע בצוואה אפשרויות אחרות לביטול הצוואה, בהתאם לרצון בני הזוג, אבל לא ניתן לוותר על הזכות לביטול הצוואה בחיי שני בני הזוג.
הבן טען כי צוואות ההורים הן צוואות הדדיות, ובהתאם לכך על בית המשפט לכבד את הרצון המקורי שלהם. הוא הסביר כי חלוקת הרכוש הלא שוויונית היא חלק ממערכת שיקולים שההורים קיימו בינם לבין עצמם, ואין לשנות את החלטתם לאחר פטירת אחד מהם. לטענתו, הסתלקות האם מחלקה בירושה של הבעל לא היתה אמורה להשפיע על ההוראות שנקבעו בצוואה שלו לגבי חלוקת הרכוש לילדים, שכן מדובר בהחלטה שהתקבלה במשותף בין ההורים.
בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, דחה את ערעורו של הבן וקבע כי הסתלקות יורש מצוואה הדדית עשויה לשנות את אופן חלוקת העיזבון. בפסק הדין הודגש כי ויתורה של האם על חלקה בירושת הבעל שינתה את התמונה הכוללת, וכעת יש להתייחס לצוואתה האחרונה כרצון היחיד שנותר.
- האם בן הזוג שהורחק בצו יקבל דמי שימוש עבור הדירה?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בפסק הדין שפורסם צוין כי, "חוק הירושה אינו קובע כי עם הסתלקות בן הזוג הנותר בחיים יראו את ההסתלקות כפטירה על כל המשתמע מכך". משמעות הדבר היא שההסתלקות מהירושה אינה בהכרח מחייבת את החלוקה לפי הצוואה הקודמת, אלא יוצרת מצב חדש שבו ניתן לערוך צוואה חדשה שתשקף את רצונו העדכני של בן הזוג הנותר.
בית המשפט הסביר כי במקרים של צוואות הדדיות, בן הזוג הנותר יכול לבחור להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת אחרים. הסתלקות זו מובילה לכך שהעיזבון יחולק לפי רצון הנותר בחיים, אם זה בחר לעדכן את הצוואה ולהתאים אותה לנסיבות חדשות.
במקרה הזה, אישר בית המשפט את הצוואה החדשה של האם, שהורתה על חלוקת הרכוש בצורה שווה בין שלושת ילדיה. השופטים הבהירו כי הסתלקות האם היתה מהלך תקין מבחינה משפטית, ולכן אין כל סיבה לבטל את הצוואה החדשה שהיא ערכה לאחר מכן. הם אף ציינו כי יש בכך היגיון רב, מכיוון שההסתלקות יצרה מצב שבו לא היתה עוד חובה על האם לפעול לפי הצוואות ההדדיות המקוריות.
עוד נכתב בפסק הדין כי, "חוק הירושה לא שלל אפשרות להסתלקות גם במצב תיאורטי שבו האב היה מוריש את כל רכושו רק לאם ללא הוראות של יורש אחר יורש". משמעות הדברים היא שגם אם לא היתה הוראה מפורשת לגבי היורשים הבאים אחרי האם, ניתן לבצע שינויים ברצון המוריש אם התנאים החוקיים לכך מתקיימים.
השופטים הוסיפו כי ייתכן שיש מקום לחשיבה מחודשת של המחוקק בעניין זה, מכיוון שהדבר מוביל במצבים מסוימים לכך שהחלוקה נעשית על פי דין, בניגוד לרצון המוריש כפי שנקבע בצוואתו. הם הדגישו את הצורך של המחוקק לשקול אם ההסדרים הקיימים כיום מספקים מענה נכון למקרים מורכבים האלה, שבהם יש צוואות הדדיות והסתלקות של אחד היורשים.
"ייתכן שיש מקום לחשיבה מחודשת מצד המחוקק על מנת להבטיח שההוראות ההדדיות בצוואות יכובדו גם במצבים שבהם אחד הצדדים מבצע הסתלקות", כתבו השופטים בפסק הדין, תוך שהם רומזים לכך שהמצב החוקי הקיים עלול להוביל לתוצאות שאינן תואמות את כוונת המוריש.
פסק הדין הזה מבהיר את החשיבות הרבה שיש לניסוח מדויק ומלא של צוואות הדדיות, בייחוד כשמדובר בהוראות מורכבות הנוגעות ליורש אחר יורש. חשוב לשים לב לכך שהצוואות יגדירו בבירור מה יקרה במקרים של הסתלקות או שינוי במצב המשפטי של בן הזוג הנותר.
עבור משפחות ויורשים שמתמודדים עם נושא הירושה, חשוב להבין שההסתלקות יכולה להשפיע על חלוקת העיזבון בצורה דרמטית. ייתכן מאוד שאם בן הזוג הנותר בחיים מחליט להסתלק מחלקו בירושה, הדבר יוביל לשינויים באופן חלוקת הרכוש - גם אם היתה תחילה כוונה אחרת בצוואות ההדדיות.

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.

אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
