אילו חברות ישראליות יסבלו מהקפאת השכירות בניו יורק וברלין?
בניגוד למציאות הקפיטליסטית של תל אביב, שבה בעלי הדירות רשאים להעלות את שכר הדירה לפי העולה על רוחם בסיום החוזה וללא כל פיקוח, דווקא בניו יורק שבארצות הברית, המדינה שדוגלת בשוק חופשי (כמעט) מוחלט, ישנן מגבלות ותקנות ברורות מאוד שחלות על בעלי הדירות וחברות הנדל"ן, אשר קובעות מתי, באילו תנאים ובכמה ניתן להעלות את שכר הדירה.
לפני כשבועיים אישרו הסנאט ומושל מדינת ניו יורק שינויים בחוקי השכירות וההמרה של דירות לנכסי קונדו שמיטבים עם השוכרים ומגבילים את חברות הנדל"ן ובעלי הנכסים בעיר. אתמול (שבת), חברת הנדל"ן דה זראסאי שהאג"ח שלה נסחרות בבורסה בתל אביב פרסמה מצגת עדכון לשוק ההון ובה הסבירה את השינויים העיקריים הרלוונטים לחברה.
שינויים בולטים
מניעת יציאת דירות מפיקוח ( Vacancy Decontrol) - עד לשינוי בתקנון העיר, לבעלי הנכסים ניתנה האפשרות להוציא דירות מפוקחות מהרגולציה תחת סט של כללים, בין היתר כאשר שכר דירה בפיקוח, עובר גבול עליון (בסביבות 2,775 דולר לחודש) אשר מעליו, ניתנת לבעלי הנכסים אפשרות להוציא את הדירה מפיקוח. לאחר השינוי ברגולציה האפשרות להוציא דירות תחת פיקוח לשוק החופשי תבוטל.
Preferential rents And Legal Rents - בעת חידוש חוזה ניתן היה להעלות שכר דירה של דייר קיים (שכר דירה בפועל- Preferential rent) ל"מחיר השכירות החוקי" (Legal Rent) שהינו המחיר המירבי שניתן לגבות מדייר לאותה יחידת דיור. כעת, האפשרות המדוברת בוטלה אך האפשרות להעלות את שכר הדירה בפועל ל"מחיר השכירות החוקי" עם החלפת שוכר באותה הדירה לא נפגעה.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
Vacancy allowance - עם כניסתו של דייר חדש לדירה - ניתנה אפשרות להעלאה מיידית בשכר הדירה של כ-20% לחוזה בן שנתיים (העלאה של כ-16-18% בקירוב לחוזה בן שנה אחת) ביחס לדמי השכירות ששילם הדייר הקודם. כעת האפשרות לעלות שכר דירה לפי Vacancy allowance בוטלה.
(MCI (Major Capital Improvement - בהתאם לכללים מסוימים, לאחר ביצוע השקעות לשיפור הבניין (שטחים משותפים), ניתן היה לעלות את שכר הדירה לפי עיקרון החזר השקעה של 8 או 9 שנים (בהתאם למספר יח"ד בבניין), עם תקרת עלייה שנתית של 6% בשכר הדירה של דייר קיים. לאחר שינוי הרגולציה תקרת העלייה השנתית תהיה ל-2% בשנה בשכר הדירה.
(IAI (Individual Apartmant Imrovemets - בהתאם לכללים מסוימים, לאחר ביצוע השקעות לשיפור דירה ספציפית, ניתן היה להעלות את שכר הדירה לחודש לפי יחס של 40/1 או 60/1 (כפוף למספר יחידות הדיור בבניין) מהיקף ההשקעה, ללא הגבלה של סכום ההשקעה. השינוי כעת אומר כי היקף השיפוץ שניתן להכיר בו לצורך הגדלת השכירות הוגבל לעד 15 אלף דולר (על פני תקופה של 15 שנים). יחס העלאת שכר הדירה חולק ל-160/1 או 180/1.
- עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד
- הסכם פשרה בקיבוץ האון: עשרות ממשרתי המילואים יקבלו מגרשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
Conversion Condo - לצורך קבלת אישור התובע הכללי להמרת דירות ל- Condo היה צורך למכור לפחות 15% מהדירות בבניין. כעת נדרשת מכירה של 51% מהדירות המאוכלסות לדיירים הקיימים לצורך קבלת אישור המרה.
התפוח הגדול אינה לבד במערכה. ביום שלישי שעבר הסנאט של ברלין, בירת הגרמניה שפופולרית מאוד בקרב ישראלים למטרת רילוקיישן ובקרב משקיעים זרים בתחום הנדל"ן הודיע על הקפאת שכר הדירה בעיר למשך חמש שנים. פרופ' ליאו ליידרמן כי "מחירי השכירות בחוזים המתחדשים עולים בשיעור שנתי של קרוב ל-3%, והדבר גם מצביע על התפתחות של עודפי ביקוש, בעיקר באזורי המרכז".
ההחלטות של מועצות הערים התקבלו כצפוי באנחת רווחה בקרב השוכרים, שכן כעת מחירי הדירות לא יעלו או לפחות העלייה תהיה מתונה בהשוואה למצב הקודם. מנגד, בעלי דירות, חברות נדל"ן ומשקיעים באשר הם התאכזבו, שכן ההחלטות המדוברות מגבילות באופן משמעותי את התשואה ואת הצפי עליו נשענו.
השפעה על חברות ישראליות
ישי ששון, אנליסט נדל"ן בכיר בדיסקונט התייחס ל-ADO Properties שפועלת בברלין בלבד. "המנוע העיקרי לצמיחת שכר הדירה הינן דירות ששופצו, בהן שכר הדירה לדייר החדש אינו כפוף לרגולציית ה- Mietspiegel , ועשוי להיות גבוה אף בכ-40% ביחס לדייר ששהה בדירה טרם השיפוץ", אולם מציאות זו אינה רלוונטית כעת עם החלטת הסנאט הברלינאי.
"נכון להיום נכסי החברה מתומחרים בספרים בשיעור היוון של 2.8% - שיעור המשקף צמיחה של 2% לפחות הצמיחה בפועל בשנים האחרונות עמדה על כ-5% בממוצע. בהנחת התממשות מלוא הסיכון הרגולטורי הנוכחי, לא תחול עלייה בשכ"ד בנכסים במהלך השנים 2020-2024 , וגם בתקופה שלאחר מכן יחולו הגבלות חלקיות על עליית שכ"ד. לאור זאת, שיעור ההיוון שיחול על נכסי החברה יהיה גבוה יותר, ועשוי לנוע להערכתנו בטווח שבין 4.5% -5% בשנים 2024-2020", אמר ששון.
גורם בכיר בשוק ההון אמר ל-Bizportal כי לדעתו "השינויים שאושרו בניו יורק לא ישפיעו על חברות כמו גזית גלוב או אלוני חץ 3.32% כיוון שאלו חברות אקיוטי שאינו מתעסקות בנדל"ן למגורים אלא בבנייני משרדים וקניונים ולכן התקנות החדשות לא רלוונטיות להן".
כשנשאל אילו חברות עשויות להפגע השיב בזהירות: "החברות שעלולות להיות מושפעות מהתקנות הן חברות אג"ח כמו דה זראסאי אבל גם זה במידה נמוכה יחסית". בנוסף אמר כי "מוקדם מדי לדעת האם הרגולציות האחרונות עשויות להתפשט לערים נוספות כמו לונדון או אם תהיה בריחה של משקיעים".
- 7.רן 24/06/2019 23:53הגב לתגובה זווממררות את חיי המקומיים. יהודים , תבינו למה שונאים אותכם. נמאסתם.
- 6.עם לפיד אין עתיד 24/06/2019 18:51הגב לתגובה זורכב על גב המחאה 2011,לא חברתי הצביע נגד זוגות צעירים,מיסוי משקיעים בחיים לא יהיה ראש ממשלה, ייעשה רוטציה באופוזציה.
- 5.אספני דירות בלחץ 24/06/2019 18:49הגב לתגובה זוהפסד מאות אלפי שקלים ,מבטלים פטור על שכר דירה עד 5000 שקל..כנראה מס דירה שלישית יחזור . העלו מס רכישה , ריבית המשכנתא עלתה , התשואה על דירה נשחקה. משקיעים מכרו דירות , יד 2 מעל 80,000 דירות ואין קונים ,בגלל זה משקיעים בורחים מהשוק.
- 4.יזמים ישראלים זללנים 23/06/2019 23:40הגב לתגובה זובעולם הנאור הבינו שיש גבול לחזירות של הנדלניסטים, הזכות הבסיסית למגורים אינה חייבת להיות כרוחה במחירי שכירות ששותים את כל המשכורת. לצערנו אפילו שישראלים יחסית לעולם יש מעט מאוד בכל מה שקשור לנדלן והעלת . שכר דירה כל הזמן היזמים הישראלים עומדים בראש פירמידת הגזלנים. בברלין האנשים הם לא כל כך פראיירים כמו שהישראלים היהירים חושבים , שאפשר למצוץ את כל כספי האנשים למען איזה דירת פח .
- 3.לא תיפגע = נדלן עיסקי. (ל"ת)גם סאמיט 23/06/2019 19:32הגב לתגובה זו
- 2.ספרטקוס 23/06/2019 18:16הגב לתגובה זולבעל הבית האשכנזי,תודה ביבי והשוק החופשי, המשך ככה
- 1.לילי 23/06/2019 15:44הגב לתגובה זואת בעלי האג"ח מעניין רמת הסיכון . נכון שיש הגבלות להעלאת שכר דירה אך החוקים החדשים ימנעו השקעות חדשות . לכן מחירי השכירות לא ירדו עקב שפל כלכלי או בניית יתר או קיטון באוכלוסייה .

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
