בישראל מחירי הדירות זינקו? לא תאמינו מה קרה למשל בשבדיה בעשור האחרון
לא מעט נתונים לגבי הכלכלה הישראלית הוצגו אתמול בדו"ח שפורסם ה-OECD אבל טבלה אחת תפסה את העין וריכזה לא מעט עניין. מדובר בטבלה שהציגה את עליית הדירות בישראל אל מול המגמה באירופה, ארה"ב ומדינות ה-OECD בממוצע. והטבלה הזו בהחלט מדהימה. בעוד בארה"ב, אירופה ומדינות ה-OECD הגרף בעיקר מדשדש, בישראל מחירי הדירות נוסקים ללא ספקה. בשטח, המצב מעט שונה - בטח אם מסתכלים על המצב בשנה החולפת - הנה כמה נתונים.
לפי הלמ"ס, מחירי הדירות בישראל עלו נכון לנובמבר בקצב שנתי של 7.6%. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בבריטניה מחיר הדירות באי הבריטי עלו 7.7% בתקופה המקבילה (בלונדון העלייה היא של 9.8%). לפי Halifax שהינה המלווה הגדול בבריטניה מחירי הדירות באי עלו ב-60% בעשור האחרון. דוגמה נוספת היא שבדיה, שם לפי האקונומיסט מחירי הדירות זינקו 14% מינואר עד נובמבר והשלימו עלייה של 150% בעשור (!!). בנורבגיה מחירי הדירות עלו לפי ה-IMF בקצב שנתי של 6.9% והשלימו מהלך עליות של 85% בעשור. בקיצור, ישראל ממש לא לבד בסיפור הכואב (עבור הזוגות הצעירים) של העלייה המטאורית במחירי הדירות.
לכל מדינה יש סיבות ייחודיות ויש כמובן גם סיבות כלליות יותר - בעיקר הריבית האפסית עד שלילית שדוחפת את הציבור לחפש תשואה בדירות להשקעה בזמן שהמשכנתא זולה להחריד. אגב, בישראל מחירי הדירות עלו בכ-75% מאז 2008 ולפני כן הם היו בתהליך ירידה מתון. בדו"ח ה-OECD מצויין לגבי ישראל כי הסיבה העיקרית מלבד הריבית הנמוכה לעלייה המחירים המסחררת קשורה למשך הזמן שלוקח לסיים פרויקט למגורים - 13 שנה מרגע התכנון ועד למסירת הדירות, יותר מכפול מזמן שלוקח בגרמניה למשל (שגם בה נרשמה בשנה החולפת עליית מחירי דירות).
הנה הטבלה מתוך הדו"ח של ה-OECD:
- 6.יוסף פותר החלומות 04/02/2016 10:13הגב לתגובה זואומנם לממשלה יש אינטרס לשמור על מחירי דיור גבוהים אבל נגד כוח השוק הם לא יכולו לעמוד . הריבית במשק תתחיל באיזה שהוא שלב לעלות בישראל (ובעולם כולו ) ובעלי המשכנתאות שלווה יותר מ -כ- 20 עד 30 אחוז מהשכר נטו שלהם לא יעמדו בתשלומים , בנוסף בעלי דירות להשקעה ימצאו השקעה הטרקטיבית יותר באפיקים שמעניקים רביות בבנק ואלה יתחילו למכור את הנכסים כדי לקבל תשואה טובה יותר על הכסף שלהם בבנק סוגיות האלה יתחילו את אפקט הדומינו במחירה הדירות שיצנחו בחדות בפרפריות ובמתינות היחסית במרכז .
- 5.ההיסטוריה חוזרת 02/02/2016 10:23הגב לתגובה זותגיעו לכתבה מיוני 2005 שמתארת מצב דומה מאוד להיום, של בועות נדלן בכל העולם בגלל הריבית הנמוכה של אז. הריבית הוחזקה במשך שלוש שנים על 1% בארה"ב ו 2% באירופה, לא 0% כמו היום...
- 4.מעניין מאוד! (ל"ת)יעל 02/02/2016 09:36הגב לתגובה זו
- 3.דשדשן מצוי 02/02/2016 06:45הגב לתגובה זומשנת 1999 ועד שנת 2008 המחירים בישראל דישדשו ואפילו בחלק מהזמן המחירים ירדו .... משנת 2008 ועד היום המחירים עלו בכ- 75% ...
- 2.עדי 01/02/2016 18:09הגב לתגובה זוהכתבה לא מתייחסת לשכר
- 1.אינפלציה 01/02/2016 17:36הגב לתגובה זוזה לא יקח הרבה זמן.האישיים הקיינסיינים חושבים שהכל יפתר עם ריבית אפס ונזילות מטורפת. התוצאה היא מלכודת נזילות ודפלציה שבשלב מסוים תהפוך לאינפלציה.
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"
ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.
אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.
"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".
"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן,
אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה
בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.
מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?
ארנונה תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.
זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.
השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות, מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.
עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.
