בישראל מחירי הדירות זינקו? לא תאמינו מה קרה למשל בשבדיה בעשור האחרון
לא מעט נתונים לגבי הכלכלה הישראלית הוצגו אתמול בדו"ח שפורסם ה-OECD אבל טבלה אחת תפסה את העין וריכזה לא מעט עניין. מדובר בטבלה שהציגה את עליית הדירות בישראל אל מול המגמה באירופה, ארה"ב ומדינות ה-OECD בממוצע. והטבלה הזו בהחלט מדהימה. בעוד בארה"ב, אירופה ומדינות ה-OECD הגרף בעיקר מדשדש, בישראל מחירי הדירות נוסקים ללא ספקה. בשטח, המצב מעט שונה - בטח אם מסתכלים על המצב בשנה החולפת - הנה כמה נתונים.
לפי הלמ"ס, מחירי הדירות בישראל עלו נכון לנובמבר בקצב שנתי של 7.6%. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בבריטניה מחיר הדירות באי הבריטי עלו 7.7% בתקופה המקבילה (בלונדון העלייה היא של 9.8%). לפי Halifax שהינה המלווה הגדול בבריטניה מחירי הדירות באי עלו ב-60% בעשור האחרון. דוגמה נוספת היא שבדיה, שם לפי האקונומיסט מחירי הדירות זינקו 14% מינואר עד נובמבר והשלימו עלייה של 150% בעשור (!!). בנורבגיה מחירי הדירות עלו לפי ה-IMF בקצב שנתי של 6.9% והשלימו מהלך עליות של 85% בעשור. בקיצור, ישראל ממש לא לבד בסיפור הכואב (עבור הזוגות הצעירים) של העלייה המטאורית במחירי הדירות.
לכל מדינה יש סיבות ייחודיות ויש כמובן גם סיבות כלליות יותר - בעיקר הריבית האפסית עד שלילית שדוחפת את הציבור לחפש תשואה בדירות להשקעה בזמן שהמשכנתא זולה להחריד. אגב, בישראל מחירי הדירות עלו בכ-75% מאז 2008 ולפני כן הם היו בתהליך ירידה מתון. בדו"ח ה-OECD מצויין לגבי ישראל כי הסיבה העיקרית מלבד הריבית הנמוכה לעלייה המחירים המסחררת קשורה למשך הזמן שלוקח לסיים פרויקט למגורים - 13 שנה מרגע התכנון ועד למסירת הדירות, יותר מכפול מזמן שלוקח בגרמניה למשל (שגם בה נרשמה בשנה החולפת עליית מחירי דירות).
הנה הטבלה מתוך הדו"ח של ה-OECD:
- 6.יוסף פותר החלומות 04/02/2016 10:13הגב לתגובה זואומנם לממשלה יש אינטרס לשמור על מחירי דיור גבוהים אבל נגד כוח השוק הם לא יכולו לעמוד . הריבית במשק תתחיל באיזה שהוא שלב לעלות בישראל (ובעולם כולו ) ובעלי המשכנתאות שלווה יותר מ -כ- 20 עד 30 אחוז מהשכר נטו שלהם לא יעמדו בתשלומים , בנוסף בעלי דירות להשקעה ימצאו השקעה הטרקטיבית יותר באפיקים שמעניקים רביות בבנק ואלה יתחילו למכור את הנכסים כדי לקבל תשואה טובה יותר על הכסף שלהם בבנק סוגיות האלה יתחילו את אפקט הדומינו במחירה הדירות שיצנחו בחדות בפרפריות ובמתינות היחסית במרכז .
- 5.ההיסטוריה חוזרת 02/02/2016 10:23הגב לתגובה זותגיעו לכתבה מיוני 2005 שמתארת מצב דומה מאוד להיום, של בועות נדלן בכל העולם בגלל הריבית הנמוכה של אז. הריבית הוחזקה במשך שלוש שנים על 1% בארה"ב ו 2% באירופה, לא 0% כמו היום...
- 4.מעניין מאוד! (ל"ת)יעל 02/02/2016 09:36הגב לתגובה זו
- 3.דשדשן מצוי 02/02/2016 06:45הגב לתגובה זומשנת 1999 ועד שנת 2008 המחירים בישראל דישדשו ואפילו בחלק מהזמן המחירים ירדו .... משנת 2008 ועד היום המחירים עלו בכ- 75% ...
- 2.עדי 01/02/2016 18:09הגב לתגובה זוהכתבה לא מתייחסת לשכר
- 1.אינפלציה 01/02/2016 17:36הגב לתגובה זוזה לא יקח הרבה זמן.האישיים הקיינסיינים חושבים שהכל יפתר עם ריבית אפס ונזילות מטורפת. התוצאה היא מלכודת נזילות ודפלציה שבשלב מסוים תהפוך לאינפלציה.

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
יעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמיםאטרקצ׳י תוקף: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, כל אלה שאומרים שהמחירים ירדו עושים פשע"
מחירי הדירות "מתאפסים מתחילת השנה", הנגיד "מגיב באיחור ופוגע במשק", והמדיניות שמעכבת מרוכשים לחזור לשוק "תגרום להם לשלם יותר" מנכ"ל אאורה יעקב אטרקצ'י עם מסרים תקיפים בועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת לבנק ישראל ולמקבלי ההחלטות - האם אטרקצ'י מפחד?
הייזמיות עובדות היום על מרווחים צרים במיוחד, וגם אאורה של יעקב אטרקצ׳י לא יוצאת דופן. אחרי שעלויות המימון קפצו והוצאות הבנייה עלו, המרווח של היזמים נהיה קטן משמעותית. לכן אמירה כמו של אבי שמחון - אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10% יכולה למחוק את המרווחים של אאורה. נזכיר גם כי אאורה יצאה לאחרונה במבצע חסר תקדים "דירה בביטחון". המבצע הזה נועד להעניק לרוכשי דירות שקט נפשי וביטחון בהחלטת הרכישה, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה יש חוסר ודאות גדול בשוק. במסגרת המבצע, רוכשי דירות ב-25 פרויקטים של חברת אאורה ברחבי הארץ יזכו באפשרות לקבל את כספם בחזרה, עד שישה חודשים לפני מסירת הדירה, אם יחליטו לבטל את הרכישה בשל ירידת מחירים. גובה הירידה במחיר, במידה שתתרחש, ייקבע בהתאם למדד מחירי הדירות החדשות של הלמ"ס, לאחר נטרול דירות הכלולות בתוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” - המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה.
דיבורים כמו של שמחון, וגם הצהרות אחרות בנושא
הן איום ישיר על שורת הרווח של החברות,וזה קרוב לוודאי מה שמוביל את אטרקצ׳י לעלות למתקפה על שמחון ומקבלי ההחלטות.
במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת זו השנה ה-25 במלון דן אילת, אמר יעקב אטרקצ׳י, בעלים ומנכ״ל
אאורה: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, מה שהוא אמר בדרך כלל יצא הפוך. זה יקרה עוד פעם. ירידות המחירים הן בעיתון. הייתה שנה חלשה, אנחנו מודים. 2024 הייתה שנת שיא באמצע מלחמה, אבל אם אני מסתכל על 2025 מינואר עד נובמבר אתה תראה שמחירי הדירות התאפסו מתחילת
השנה. מחיר למשתכן הוא לא רלוונטי כי הוא מסובסד. כותרות העיתונים על המחירים שיורדים נהיה פופוליזם. תיזכר ותלך 10-20 שנה אחורה שאמרו לנו שהמחירים ירדו ואז מה קרה? התפרצות. כל כמה שנים זה קורה. שמחון וכל מי שאומר לאנשים לא לקנות דירות עושים פשע כי הם ישלמו יותר
יקר. בסוף הם גורמים לאנשים לשבת על הגדר והם יקנו יותר יקר".
אטרקצ׳י גם לא חוסך במילים ותוקף את החלטת הנגיד: "הנגיד פחדן. הוא מגיב לאט מדי ומאוחר מדי. הנגיד האמריקאי, כנראה יוריד גם הערב את הריבית, וזה המצב
גם באירופה. בישראל הוא מחכה ועשה טובה אחרי שכולם הפעילו עליו לחצים. אנחנו אחרי מלחמה, משק בצמיחה, היצואנים בוכים. הוא מזיק למשק. הבנתי את ההחלטה שלו לפני 4 חודשים, היום כבר לא מבין. רבע אחוז זה לעג לרש. הריבית צריכה לרדת באחוז וחצי וזה טוב גם לרוכשי הדירות
כי הם צריכים להחזיר ריבית סבירה. הכלי של הריבית הוא חשוב במשק. אין היום כלכלן במדינה, אין איש עסקים במדינה שלא חושב כמוני שצריך להוריד את הריבית בצורה חדה. אז כולנו טיפשים והוא צודק? אני חושב שעודף שמרנות זה פחדנות. הוא שוגה. כדאי שיתעשת ויוריד את הריבית.
אנחנו רוצים ש-2026 תהיה שנת פריחה כלכלית. זו מדינה אחת החזקות בכלכלה העולמית. שנתיים אחרי מלחמה המשק לפני צמיחה בפריצה. חסרה לנו רק הורדת הריבית. אני כן רואה בנובמבר ובתחילת דצמבר יותר אנשים יורדים מהגדר אבל רבע אחוז בריבית זה מעט מדי. אנשים מתמחרים את ההחזר
החודשי. הם צריכים לראות ירידה אחת או שתיים".
- מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
- המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"תפקיד הנגיד לשמור על היציבות הפיננסית והמערכת הבנקאית", הוא מוסיף, "הבנקים חזקים מדי בעיניי, ויש ביקורת על זה. הרי מכל עליית ריבית וזה שהוא לא מוריד את הריבית מי שנהנה מזה הם הבנקים ולא האזרחים. צריך
להוריד כדי שאנשים יהנו. שקל חזק מדי לא טוב למדינה. מה האמריקאים טיפשים? זה טוב להם. הריבית באמריקה ואירופה יורדת ואנשים באים לפה וממירים לשקלים. גם בנק ישראל שמחזיק דולרים מפסיד כסף.״
