בנק ישראל בדק כיצד מלגות הדיור לסטודנטים בי-ם הקפיצו את השכירות
בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחנו כיצד חלוקת מלגות לסטודנטים השפיעה על מחירי הדיור בעיר - בשנים 2006–2011 הוענקו מלגות לסטודנטים שהתגוררו בשכירות במרכז ירושלים במטרה לעודד התחדשות עירונית, ואלו הביאו לגידול ניכר של מספר הסטודנטים באזור.
בבנק ישראל מסבירים כי אחת הסוגיות העומדות על הפרק בעת הנהגת תכניות סיוע בדיור היא השפעתן על מחירי הדירות ועל שכר הדירה של המוטבים והאחרים, ומכאן גם על האפשרויות של אוכלוסיית היעד ושאר הציבור לזכות בפתרונות דיור ראויים. בין השאר עולה השאלה האם, ובאיזו מידה, הסיוע למוטבים מתגלגל לידי המוכרים/המשכירים.
בשנים 2006–2011 העניקה הרשות לפיתוח ירושלים מלגות לסטודנטים שהתגוררו בשכירות במרכז ירושלים במטרה לעודד התחדשות עירונית, ואלו הביאו לגידול ניכר של מספר הסטודנטים באזור (המוערך בכ-900 סטודנטים). המלגה לסטודנט פחתה מ-6,600 שקל לשנה בתחילת התוכנית ל-3,400 שקל בסופה, היא היוותה קרוב לרבע משכר הדירה לסטודנט לקראת סוף התוכנית.
במחקר משותף שערכו נעם זוסמן מבנק ישראל ודורון סייג מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבחנה התחלקות המלגות בין השוכרים לבין המשכירים. בסיס הנתונים למחקר מורכב ממידע לשנים 2000–2012, ברובו המכריע מודעות להשכרה וכן סקר שכר הדירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמו גם נתונים מינהליים על מקבלי המלגות ושכר הדירה ששילמו.
- רנט איט ומגדל רוכשות 75% מפרויקט השכרה לטווח ארוך באשדוד
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נבחן ההפרש בין שכר הדירה (בניכוי מאפייני הדירה) במרכז העיר בתקופת הענקת המלגות לשכר הדירה שם בתקופות אחרות, לבין הפרש זה באותם מועדים בשכונות יהודיות אחרות בבירה או בסמיכות למרכז העיר (להלן שכונות ההשוואה). ההפרש בין ההפרשים מלמד אותנו על השפעת המלגות על שכר הדירה היחסי במרכז העיר.
המחקר מלמד – בהנחה שהשינוי בשכר הדירה בפועל בשכונות השונות בירושלים היה זהה לשינוי בשכר הדירה המבוקש – שבתקופות סביב כניסת/ביטול תכנית המלגות, במהלכן עלה/ירד (בהתאמה) שכר הדירה במרכז העיר בכ-7%-4% יחסית לשכונות ההשוואה, שיעור גלגול המלגות לידי בעלי הבתים של המלגאים נע בין חמישית לשתי חמישיות. המלגות הביאו לעליית שכר הדירה במרכז העיר גם של אלו שאינם מלגאים (שהיוו כשתי חמישיות מהשוכרים במרכז העיר), כך שהגידול בהכנסה משכר דירה של כל בעלי הבתים במרכז העיר (כולל המשכירים לדיירים שאינם מלגאים) היה שקול לכארבע חמישיות מסכום המלגות. שיעורים אלו הם בתוך הטווח הרחב של הממצאים מהעולם.
פרויקט נדל" בגבעת שמואל במימון מכלול מימון נדל"ן קבוצ יובלים, ללא קרדיטמחירי הדירות ימשיכו לרדת? הנתונים שמראים שסיכוי גבוה שכן
זוכרים את מבצעי 80/20? הרוכשים מתחילים לבטל עסקות - ירידת מחיר הדירה הופכת את העסקה ללא משתלמת; שנת 2026 תהיה שנת המבחן לעסקאות האלו; בינתיים - ההיצע גדול על הביקוש, המחירים יורדים; על התחלות הבנייה, גמר הבנייה וסימנים להמשך ירידת המחירים; וגם - מה עשוי לגרום לעלייה במחירים?
מחירי הדירות בירידה. על פי הלמ"ס המחירים יורדים כבר 8 חודשים ברציפות. סיכוי מאוד גבוה שהירידות ימשכו. ראשית, הנתונים של הלמ"ס בעיכוב של כחודשיים וחצי ומהשטח אפשר להבין שהמחירים ממשיכים לרדת. שנית, כל הנתונים על שוק הדירות מרמזים על היצע גדל מול ביקוש שנמוך ממנו, כלומר - עודף היצע שלוקח את המחירים למטה. בשטח רואים ירידת מחירים של אפילו 10% מתחילת השנה, בלמ"ס מצביעים על תל אביב כמקום שבו הירידה בולטת ביותר- קצב שנתי של כ-9%. השאלה הגדולה - לאן הולכים מכאן, ואיך תראה 2026?
נתחיל בנתונים. בשבוע שעבר התפרסמו נתוני התחלות הבנייה ונתון סיום הבנייה. גם הנתונים האלו מלמדים על היצע גבוה בבנייה לצד ביקוש מתון יותר. נתוני הלמ"ס מראים כי ב-12 החודשים עד ספטמבר החלה בנייתן של כ-76 אלף דירות נטו, לאחר ניכוי הריסות בהתחדשות עירונית. מספר זה עולה על תוספת משקי הבית השנתית הממוצעת של כ-55 אלף דירות. וצריך לדבר על הפיל שבחדר - הגירה.
על פי ההערכות היתה הגירה שלילית מאזור המרכז של כ-40 אלף איש נטו, בערך 10 אלף דירות שנוספו להיצע הדירות. זה בעצם מלמד שהפער בין ההיצע הגדול לביקוש אפילו גדול יותר.
נתון שני שמלמד על הכיוון - קבלנים משתמשים בהטבות מימון כדי לשמור על קצב מכירות. חלקם מציעים ריבית 0% על משכנתה ל-10-20שנים, או הלוואות ללא ריבית עד מיליון שקל לעשר שנים, שחוסכות כ-50-60 אלף שקל בשנה לרוכש. מבצעי תשלום נמוך ראשוני כמו 10%/90% פחות יעילים כעת בגלל המגבלות של בנק ישראל, והמעבר להצעות דחיית תשלומים נרחבת יותר בולט, בעיקר בפריפריה אבל לא רק. מדובר על מבצעים בסגנון - כנסו עכשיו שלמו עוד שנה. כנסו, ריבית המשכנתא עלינו ל-10 שנים ועוד. הנה דוגמה: הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה.
- כמה עולה דירת 4 חדרים בפתח תקווה?
- דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גמר הבנייה עמד על 58 אלף דירות ב-12 החודשים האחרונים, עלייה של 4% מהתקופה הקודמת. אז ההתחלות מגיעות כאמור ל-76 אלף, גמר הבנייה 58, זה אומר שהמלאי דירות בתהליך גדל, ונזכיר שיש כ-84 אלף דירות במלאי שעדיין לא נמכרו וזו כמות ששקולה בערך לשנה וחצי.
השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכליםרובע חדש בצפת: 915 דונם, 4,000 יחידות דיור וכניסה חדשה לעיר
התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית צפון כוללת מגורים ל-20 אלף תושבים, שטחי תעסוקה ומסחר, מוסדות חינוך ופארקים; "רק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה וחיזוק הכלכלה המקומית"
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון אישרה למתן תוקף את תוכנית משרד הבינוי והשיכון להקמת רובע עירוני חדש בצפת, תחת השם "השער הדרומי". התוכנית מקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם עיריית צפת, ומשתרעת על שטח של כ-915 דונם, מדרום לשכונת רזים ומצפון לכביש 89.
הרובע החדש כולל כ-4,000 יחידות דיור במבני מגורים בני 4 עד 14 קומות, שצפויות לתת מענה לאוכלוסייה של כ-20 אלף תושבים. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-800 יוקצו לדירות קטנות וכ-300 לדירות דיורית. לצד המגורים כוללת התוכנית גם כ-260 כיתות גן ובתי ספר, כ-16,500 מ"ר של שטחי מסחר וכ-33 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומשרדים.
התוכנית נערכה בהתאם לעקרונות תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של צפת, שקודמה בשנים האחרונות על ידי הוועדה המחוזית והוגשה לאחרונה למוסדות התכנון. אחד המרכיבים המרכזיים בה הוא יצירת כניסה חדשה נוספת לעיר מכיוון כביש 89, תוך ניצול הפרשי הטופוגרפיה, והובלת הנכנסים לעיר אל רחוב ראשי שישלב מגורים, מסחר, תעסוקה ומשרדים. ברובע החדש מתוכננים גם מרכז תחבורה שייתן מענה לתחבורה ציבורית, מדרחוב מסחרי, פארק רובעי ופארקים שכונתיים, בית מלון ומוקדי מסחר מקומיים המשולבים בבינוי המרקמי לאורך הרחובות.
השער הדרומי צפת, קרדיט: פרחי צפריר אדריכלים
- צפת בדרך להכפלה: הסכם גג בהיקף מיליארדי שקלים נחתם
- 265 דירות יוקמו בצפת; 131 דירות ישווקו במתכונת "דיור במחיר מופחת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מסר: "אישור תוכנית ‘שער הדרומי’ בצפת הוא צעד משמעותי נוסף לחיזוק הצפון, והמשך ישיר לפעולות המשרד להגדלת היצע הדיור בכל רחבי הארץ ובמיוחד בצפון והורדת מחירי הדיור. ניסיון העבר והנתונים מראים שרק באמצעות יצירת מסה משמעותית של יחידות דיור חדשות ניתן לייצר תנאים אמיתיים לפיתוח תחבורה, חיזוק הכלכלה המקומית ומתן פתרון עומק להגירה חיובית של משפחות וצעירים לאזור. זהו האופק לצמיחה אמיתית בצפון. הרובע החדש משלב מגורים איכותיים, תעסוקה, מסחר ותשתיות מתקדמות, שייצרו מנוע צמיחה עירוני וייתנו מענה אמיתי לצרכי התושבים הוותיקים בעיר ולמשפחות החדשות שיגיעו אליה. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפעול יחד עם הרשויות לקידום תכנון וביצוע מהירים, לטובת פיתוחה של צפת וחיזוק האזור כולו".
