בנק ישראל בדק כיצד מלגות הדיור לסטודנטים בי-ם הקפיצו את השכירות

בנק ישראל והלמ"ס בדקו כיצד התחלק הסיוע בשכר דירה בין שוכרים למשכירים. התוכנית העלתה משמעותית את מספר הסטודנטים באזור
לירן סהר |

בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחנו כיצד חלוקת מלגות לסטודנטים השפיעה על מחירי הדיור בעיר - בשנים 2006–2011 הוענקו מלגות לסטודנטים שהתגוררו בשכירות במרכז ירושלים במטרה לעודד התחדשות עירונית, ואלו הביאו לגידול ניכר של מספר הסטודנטים באזור.

בבנק ישראל מסבירים כי אחת הסוגיות העומדות על הפרק בעת הנהגת תכניות סיוע בדיור היא השפעתן על מחירי הדירות ועל שכר הדירה של המוטבים והאחרים, ומכאן גם על האפשרויות של אוכלוסיית היעד ושאר הציבור לזכות בפתרונות דיור ראויים. בין השאר עולה השאלה האם, ובאיזו מידה, הסיוע למוטבים מתגלגל לידי המוכרים/המשכירים.

בשנים 2006–2011 העניקה הרשות לפיתוח ירושלים מלגות לסטודנטים שהתגוררו בשכירות במרכז ירושלים במטרה לעודד התחדשות עירונית, ואלו הביאו לגידול ניכר של מספר הסטודנטים באזור (המוערך בכ-900 סטודנטים). המלגה לסטודנט פחתה מ-6,600 שקל לשנה בתחילת התוכנית ל-3,400 שקל בסופה, היא היוותה קרוב לרבע משכר הדירה לסטודנט לקראת סוף התוכנית.

במחקר משותף שערכו נעם זוסמן מבנק ישראל ודורון סייג מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבחנה התחלקות המלגות בין השוכרים לבין המשכירים. בסיס הנתונים למחקר מורכב ממידע לשנים 2000–2012, ברובו המכריע מודעות להשכרה וכן סקר שכר הדירה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמו גם נתונים מינהליים על מקבלי המלגות ושכר הדירה ששילמו.

נבחן ההפרש בין שכר הדירה (בניכוי מאפייני הדירה) במרכז העיר בתקופת הענקת המלגות לשכר הדירה שם בתקופות אחרות, לבין הפרש זה באותם מועדים בשכונות יהודיות אחרות בבירה או בסמיכות למרכז העיר (להלן שכונות ההשוואה). ההפרש בין ההפרשים מלמד אותנו על השפעת המלגות על שכר הדירה היחסי במרכז העיר.

   

המחקר מלמד – בהנחה שהשינוי בשכר הדירה בפועל בשכונות השונות בירושלים היה זהה לשינוי בשכר הדירה המבוקש – שבתקופות סביב כניסת/ביטול תכנית המלגות, במהלכן עלה/ירד (בהתאמה) שכר הדירה במרכז העיר בכ-7%-4% יחסית לשכונות ההשוואה, שיעור גלגול המלגות לידי בעלי הבתים של המלגאים נע בין חמישית לשתי חמישיות. המלגות הביאו לעליית שכר הדירה במרכז העיר גם של אלו שאינם מלגאים (שהיוו כשתי חמישיות מהשוכרים במרכז העיר), כך שהגידול בהכנסה משכר דירה של כל בעלי הבתים במרכז העיר (כולל המשכירים לדיירים שאינם מלגאים) היה שקול לכארבע חמישיות מסכום המלגות. שיעורים אלו הם בתוך הטווח הרחב של הממצאים מהעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

פועלים זרים בנייה
צילום: freepik

"תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף

סמוטריץ’ וכץ יביאו בשבוע הבא לאישור הממשלה תכנית חדשה שמוסגרה ככזאת שבאה לשמר את מגמת ירידת המחירים, לחזק את הרשויות המקומיות ולהרחיב את היצע הדירות ברחבי הארץ

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נדלן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר הבינוי והשיכון חיים כץ צפויים להביא בשבוע הבא לאישור הממשלה את תכנית הדיור הלאומית, שמטרתה להמשיך את מגמת הירידה במחירי הדיור ולאפשר נגישות רחבה יותר לאזרחי ישראל. מדובר במהלך בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, שנועד להאיץ את קצב הבנייה, לחזק את הרשויות המקומיות ולהרחיב את היצע הדירות ברחבי הארץ.

לפי ההודעה שפרסמו המשרדים, התכנית החדשה נועדה לשמר את תנופת הענף אחרי הצלחת תכנית האצת הנדל״ן של השנתיים האחרונות, שבזכותה נרשמה עלייה משמעותית בשיווקי הקרקע ובמספר היתרי הבנייה.


עיקרי התכנית: תמרוץ לפריפריה והתחדשות עירונית

בין מרכיבי התכנית מופיעים כמה צעדים תקציביים מרכזיים:

  • תמרוץ בנייה בפריפריה באמצעות העמקת סבסוד הוצאות פיתוח - 750 מיליון שקל.
  • תמרוץ רשויות מקומיות עם גידול באוכלוסייה והרחבת היצע הדיור - 300 מיליון שקל.
  • חיזוק תחום ההתחדשות העירונית - 250 מיליון שקל.
  • תכנון לטווח ארוך בקרקע פרטית מרובת בעלים - 30 מיליון שקל.
  • ייעול הליכי גיוס עובדים לענף הבנייה - 60 מיליון שקל, מתוכם 35 מיליון למשרד הבינוי והשיכון ו-25 מיליון לרשות האוכלוסין וההגירה.


שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ אמר כי “שוק הדיור הוא מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הישראלית ובניווט נכון שלו אפשר לשנות את הדמוגרפיה בנגב והגליל ולהביא בשורה חברתית אמיתית לזוגות הצעירים במדינת ישראל. התכנית הלאומית לדיור שאנחנו מגישים יחד עם שר הבינוי והשיכון חיים כץ מתמקדת בעיקרה בהעמקת סבסודי פיתוח והתחדשות עירונית באזורי פיתוח בנגב ובגליל במטרה לשווק בהם עשרות אלפי יחידות דיור בהנחה לזכאים, בדגש על משרתי המילואים, והיא תבטיח המשך האצה בבנייה, ייהוד הנגב והגליל ויצירת אופק אמיתי לזוגות צעירים בדגש על הפריפריה. האחריות שלנו היא לא רק לפתור את משבר הדיור - אלא להפוך אותו להזדמנות לצמיחה, לתעסוקה ולפיתוח אזורי בדגש על איזורים שזקוקים לחיזוק לאומי”.


שר הבינוי והשיכון חיים כץ אמר כי “הנתונים מראים שתוכניות האצה ממוקדות מביאות תוצאות בשטח. השיווקים הנרחבים מביאים להגברת קצב הבנייה והרחבת ההיצע בכל רחבי הארץ. התוכנית החדשה שאנו מקדמים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שומרת על המומנטום, מחזקת את הרשויות המקומיות וממשיכה להזרים חמצן לענף שמהווה מנוע צמיחה מרכזי למשק. בפעילות משותפת עם הרשויות המקומיות נחתמים הסכמי גג בקצב שיא ואנחנו מלווים אותן צעד אחר צעד כדי להסיר חסמים, להאיץ תהליכים ולוודא שהבנייה מתקדמת בשטח ונותנת מענה לציבור. במקביל, אנו ממשיכים לתת עדיפות לחיילי המילואים בפרויקטים ייעודיים ובהגרלות דירה בהנחה כך שמי שנותן למדינה יקבל חזרה.”