יש דבר כזה: דירות 4 חד' במרכז שנמכרו בפחות מ-1.28 מיליון שקל
כיום רכישת דירת 4 חדרים חדשה בפחות מ-1.5 מיליון שקל במרחק נסיעה של עד חצי שעה מתל אביב היא משימה כמעט בלתי אפשרית. אולם מי שיהיה מוכן להתפשר על דירה בבניין ישן יותר, שנבנה לרוב בשנות ה-80 וה-90, יצליח לרכוש את מושא חלומותיו במחיר שפוי יותר, אפילו עם מעלית.
Bizportal ליקט מאתר 'מידע נדל"ן' של רשות המיסים, מספר עסקאות של דירות 4 חדרים יד שנייה שנמכרו בחודש האחרון:
חולון
ברחוב קדושי קהיר 34, בשכונת נאות רחל, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 80 מ"ר, קומה 5 מתוך 12, ב-1.21 מיליון שקל
ראשון לציון
ברחוב דוידזון 2, בשכונת קדמת ראשון, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 97 מ"ר, קומה 4 מתוך 8, ב-1.185 מיליון שקל
פתח תקווה
ברחוב עין גנים 14, בשכונת עין גנים, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 100 מ"ר, קומה 3 מתוך 5, ב-1.215 מיליון שקל
ברחוב רחל המשוררת 5, בשכונת עין גנים, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 96 מ"ר, קומה 1 מתוך 6, ב-1.184 מיליון שקל
כפר סבא
ברחוב גורדון 1, במרכז העיר, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 86 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, ב-1.3 מיליון שקל
רחובות
בדרך יבנה 72, לא רחוק ממכון ויצמן, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 89 מ"ר, קומה 2 מתוך 5, ב-1.28 מיליון שקל
יבנה
ברחוב האמוראים 5, בשכונת נאות בגין, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 92 מ"ר, קומה 2 מתוך 8, במיליון שקל
נתניה
ברחוב אוסישקין 12, קרוב לטיילת, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 120 מ"ר, קומה 2 מתוך 3, ב-1.22 מיליון שקל
רמלה
ברחוב המגדל הלבן, ליד קניון עזריאלי, נמכרה דירת 4 חדרים בשטח 96 מ"ר, קומה 10 מתוך 18, בבניין שהושלם ב-2011, ב-1.02 מיליון שקל
- 1.בן אהרון 15/01/2014 10:26הגב לתגובה זולא מבין את הטעם האנין של הרוכשים. רק דירות חדשות נחשבות??? אם קונים דירה, הכוונה רק לחדש??? זה מה שמשתמע מהכותרת, מי שמוכן להתפשר על דירה יד שניה, יוכל למצוא דירות הסביבות המיליון אבל הוא צריך להתפשר....
- אנונימי 15/01/2014 13:14הגב לתגובה זונמכרות במחיר שווה ערך ל 130 משכורות ממוצעות.. הטעם "האנין" של הרוכשים בסהכ אומר שאם כבר אני משלם מיליון פלוס לדירה, לפחות שתהיה חדשה ובמיקום נורמאלי.. אז מבחינתך מיליון שקל על דירה יד שניה בשיכון רכבת בשדרות, זה מחיר שפוי ולא אנין...

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80
הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט
הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.
זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ.
מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.
חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80, אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל
אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.
- "מבצעי ה-80/20 עיוותו את מחירי הדירות"; ומי אחראי על ויסות מחירי הדירות?
- היקף המשכנתאות: עלייה בפיגורי ההחזרים - הציבור ממחזר יותר ומתקשה לעמוד בתשלומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.