גלי דולב: "נותנים כיום מענה למצוקה של לפני 5 שנים - המחסור בדירות יחמיר"

גלי דולב שעומדת מאחורי ה'פינוי בינוי' במתחם דפנה בת"א מדברת עם ל- Bizportal. "אולי בעתיד ישאלו מי המטומטם שתכנן דירות קטנות"
לירן סהר | (17)

בחודש שעבר אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב להפקדה את תוכנית הפינוי בינוי במתחם דפנה בתל אביב, במסגרתה צפויות להיבנות בין 1,234 יח"ד ל-1,434 יח"ד במקום 470 כיום. התוכנית נידונה בוועדות התכנון במשך למעלה משבע שנים והתחלת ההריסה והבנייה עדיין לא נראית באופק.

האדריכלית גלי דולב, שותפה מנהלת בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע, העומדת מאחורי ניהול הפרויקט, מתארת בשיחה עם Bizportal את הקשיים התכנוניים הניצבים בפני המדינה בתחום בדגש על תחום ההתחדשות העירונית.

"התחדשות עירונית היא התהליך הכי מבורך שיש תהליך המשפר תשתיות באזורים מאוד ותיקים, מוביל לניידות חברתית ומוסיף דירות בלב אזויר הביקוש", אומרת דולב בפתח הדברים. "אולם מדובר בתהליכי התכנון המורכבים ביותר מבחינה סטטוטורית כי מדובר בפעולה מול כל כך הרבה גורמים אשר לרוב מוותרים על הנכס היקר ביותר שבידיהם, זאת להבדיל מהתעסקות עם גורם אחד בתהליך הפשרה של קרקע חקלאית. התהליך מורכב מיצירת אמון, הדיירים חיים בחוסר ודאות והם חושבים שכבר מחר הבנייה תצא לדרך למרות שזה לרוב קורה כעבור 5-10 שנים."

דולב מסבירה כי במתחם דפנה התושבים התארגנו ומנסים קרוב ל-10 שנים להוציא את הפרויקט לפועל "אליי פנו לפני 7 שנים, במהלך אותה התקופה כל שני בניינים פנו לאדריכל אחר, אז באתי ואמרתי שצריך לשנות גישה ולראות את הדברים בראייה כוללת, להפריש ולתת חזרה לציבור על ידי בניית מבנים ציבוריים ושטחים פתוחים. לאט לאט הצלחנו לצאת בתוכנית מוכרזת, מדובר במאמץ משותף של עיריית תל אביב ומשרד הבינוי והשיכון, הם עזרו לעגלה לזוז."

אנחנו רואים תהליכי התחדשות עירונית במרכז בלבד, נראה שהמדינה מסירה מעצמה כל אחריות לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה

"המדינה צריכה לתקצב בעצמה פרויקטים של התחדשות עירונית לאורך השבר הסורי אפריקני, היכן שהסיכוי לרעידות אדמה גבוה יותר ואין שום היתכנות כלכלית, היא חייבת לקחת אחריות. חלק גדול מהקשיים נובע מהקונפליקט בין רשויות התכנון השונות ובין הרשויות המקומיות לשלטון המרכזי. ישנן רשויות מקומיות שמעדיפות רק תמ"א 38, אך הבעיה היא שזה מוסיף רק 4-5 דירות, לעומת יוזמה של פינוי בינוי התורמת הרבה יותר יחידות דיור, אך דורשת הרבה יותר אומץ ושינוי חשיבה. ככל שיראו יותר פרויקטים של פינוי בינוי בשטח כך רשויות מקומיות יצברו יותר ביטחון לצאת בפרויקטים, זה כמו שתינוק מתחיל ללכת. המדינה חייבת לתמרץ כלכלית רשויות מקומיות כדי שייצאו ליוזמות של התחדשות עירונית, אך שמיכת התקציב קצרה מדיי."

קבינט הדיור ומשרד הבינוי והשיכון יוצאים בהכרזות שאוטוטו מחירי הדירות ירדו ב-15% בעקבות תוכניות הדיור הגרנדיוזיות, אך לאחר זינוק מחירים של 70% בחמש שנים רבים סקפטיים לגבי יכולתם באמת להשפיע

"הבעיה הבסיסית שלנו היא שאנחנו אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם, הריבוי הטבעי הגדול, אך המבורך, מקשה לתכנן ולבצע גם כשהתוכנית תוכננה לא פעם ניתן לבצעה כי התשתיות לא התפתחו בהתאם מאחר ולא הופרש להן תקציב, לכן כל כך הרבה תוכניות נתקעות. תהליך פינוי מחנות צה"ל לדוגמה הוא כל כך מורכב, נמצא בעבודה כבר יותר מעשר שנים וספק אם יושלם גם בעוד עשור. בעקבות הגידול באוכלוסייה צריך כל הזמן להגדיל את מלאי הדירות, כיום נמצאים במרוץ לתת מענה לצרכים של לפני חמש שנים, העיכוב בפיתוח במרכז גם החמיר את המחסור, צריך לזכור שכל התוכניות שיוצאות לדרך כיום יושלמו רק בעוד 5 שנים, לכן המחסור בדירות רק יחמיר בשנים הקרובות."

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אז איזה פתרון את מציעה?

"חייבם לתגבר את כוח האדם בוועדות הקיימות, מדובר בעלויות זניחות מול התועלת. בנוסף חייבים ליצור תיאום בין הגופים, כיום אין תיאום בתקציבים. הוועדה להסרת חסמים מתחילה לפעול, אך הדרישות התכנוניות שיש להטמיע רק הולכות וגדלות, אולם זה בסדר כי הקרקע אוזלת."

כיצד זוג צעיר יכול לרכוש דירה במחירים של היום?

"זוג צעיר יכול ללכת לנגב, גם פעם לזוגות צעירים היה מסובך והלכו לפריפריה. הסטנדרטים כיום נהיו אחרים, זה עניין של תרבות, כמו שפעם נסעו ברכב ללא מזגן, אז זוגות צעירים התגוררו בדירות 3 חדרים 70 מ"ר, הדיור הוא הסמן הקיצוני של איכות החיים שהשתנתה כאן. כיום זוגות צעירים לא מוכנים להתחיל בדירות של 70 מ"ר כמו פעם, במחוז תל אביב אנחנו פועלים כיום ליצירת הרבה יותר דירות קטנות של 75 מ"ר, ייתכן ונבוא בעוד כמה שנים וישאלו אותנו מי המטומטמים שתכננו דירות קטנות. שנים רבות עיריות לא היו מעוניינות בדירות קטנות ולכן לא בנו כאלה, כיום את הדירות הקטנות מוכרים ראשונות ולא בהכרח בזול."

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    יהויכין 09/06/2013 18:12
    הגב לתגובה זו
    אבל יכול מאד להיות שישאלו "מי המטומטם ששאל שאלה כזו"! תמיד יהיו זוגות צעירים ללא ילדים, זוגות או קשישים בודדים, רווקים ועוד ועוד שיזדקקו לדירות קטנות - כפית רכישת דירות 4-5 חדרים עליהם היא עוול לא יתואר!!!
  • 15.
    שמעון 09/06/2013 15:33
    הגב לתגובה זו
    נציגי עיריית תל אביב טענו בוועדה המחוזית כי הפרוייקט לא כלכלי אז לא ברור לי איך יבנו את הפרוייקט הזה?
  • 14.
    אורנה 09/06/2013 14:53
    הגב לתגובה זו
    צריך מיד להעלות את גובה הבנינים לניצול של הקרקע להוסיף שטחים לדירות, לבטל את המטלות והוצאות שונות על היזמים ולעשות כל מה שצריך שהפרויקט יהיה כדאי ליזם ולבעלי הדירות. היום הוא כלכלי אולי רק לעירייה. עיריית תל אביב על פי דעתי האישית נראה לי צועדת לקראת ביזבוז לכאורה של כספי ציבור של המדינה כי הפרויקט הזה לא יתבצע. דרישות העיריה מיזם שיבנה 200 דירות בהישג ו200 דירות קטנות ומטלות שונות הופכת את הפרויקט ללא כלכלי לשמחתם של שיכון הקצינים והמבין יבין. אם העירייה לא תקבל ביצים גדולות כל התררם ושמחתו של מהנדס העיר ישארו על הנייר אף יזם שפוי לא יתקרב לכזה פרויקט גם לא עם מקל.
  • 13.
    הוועדה 09/06/2013 14:12
    הגב לתגובה זו
    גליל ים, צריפין, ראש העין, לוד, מודיעין, חריש, יוקנעם
  • 12.
    א.מ 09/06/2013 09:01
    הגב לתגובה זו
    מה עם התשתיות?ל הערים נראות כמו מגרש חניה אחד גדול!אין מדרכות ,עצים ,כלום רק מכוניות ומכוניות.יוצאים החניה ישר לתוך פקק ,למה ?בגלל הליסינג המחורבן שמאפשר לכל משפחהלהחזיק מספר כלי רכב ולגדוש את הכבישים והרחובות. תכנון של התחדשות עירונית מחייב גם תכנון תחבורתי שיתבסס על גבלת כלי רכב ועידוד תחבורה ציבורית.
  • 11.
    דירות קטנות 09/06/2013 07:20
    הגב לתגובה זו
    גם באוכלוסיה בוגרת שלא רוצה להחזיק 5 חדרים ורוצה לעבור לבית חדש 3 חדרים מה רע בזה? גם זאת סתומה כל אחד פה מצייץ בטמטום את המצב הזה יצרה ברשעות המדינה אבל מה לעשות שוב בחרו את ביבי אז מצידי תשלמו מליון דולר למטר. הילדים שלי לא יקנו פה בחיים דירה והם גם לא יגורו פה. חיים בחול כמו מלך.
  • 10.
    אזרח 09/06/2013 00:07
    הגב לתגובה זו
    דיור התשובה אל שחשבו רק על דירות גדולות ומרווחות בלי לקחת בחשבון את כל הנתונים המישפחתיים והכלכליים מיקטן אפשר לשדרג לגדול בעתיד מיכלום אי אפשר כלום
  • 9.
    עשו מיליארדים ע"ח העם הפראייר=בועה בפיצוץ בפני הגנבים!! (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממשל=גנבים 08/06/2013 22:19
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שנתיים בלוף שיווק לפראייר=בועה50%בפיצוץ=מיתון קשה!!!!!! (ל"ת)
    דמגוגיה הרצת פראייר 08/06/2013 22:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ירון 08/06/2013 22:01
    הגב לתגובה זו
    אנחנו תמיד בוכים על כסף קטן....דירות זה לא מעניין. עם של סתומים!!!
  • אנונימי 09/06/2013 07:18
    הגב לתגובה זו
    כיל. אבל לא מצייצים כלום על דירה. אז מגיע להם
  • 6.
    עניים לכל חייהם 08/06/2013 20:42
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות ירדו על פי המדדים החשובים וכאשר זה יקרה רבים ידרשו להחזיר את רוב המשכנתה ומיכן לאיבוד הדירה הדרך קצרה. אם מכירת הדירה לא תשלם את מלא המשכנתה יצטרכו להמשיך ולשלם למרות שכבר אין להם דירה. מי שלא מסוגל לסבול הפסד של 20% ממחיר הדירה עדיף לו שלא יקנה. כל זה בתנאי שלא תהיה החמרה בהבטלה אחרת יהיה כאן משבר ברמה לאומית.
  • 5.
    אנונימי 08/06/2013 19:51
    הגב לתגובה זו
    למה העם יצא לרחובות על קוטג? על יצוא גז ועל שאר שטויות אבל סותם את הפה עם הנדלן. כי מחלקים לו כסף בחינם לכולם יש דירות. אבל בעצם כל הבניינים הגבוהים שמאוכלסים באלפי אנשים שייכים לבנקים!! עם מפגר מגיע לכם!
  • 4.
    ממשלה מופקרת- הדיור חיסל את הציונות שבלב האנשים (ל"ת)
    אורן 08/06/2013 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כותבי תרחיש11-12-13 08/06/2013 18:42
    הגב לתגובה זו
    באם בעלי הענין והשלטו היו רוצים בפתרון הדיור הנושא היה פטור בתוך 3-4 שנים
  • 2.
    הישראלים מפגרים 08/06/2013 18:40
    הגב לתגובה זו
    על קוטג'. מגיע לכם שאין לכם דירות. מגיע לכם ממשלה כזאת עם מפגר מגיע לו שיתעללו בו
  • 1.
    התחדשות עירונית 08/06/2013 18:22
    הגב לתגובה זו
    מנהיגות מפגרת ביבי לא מתפקד בכלל
דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)דן פרנס, רונית שבירו ורוני בריק, פאנל נדל"ן, ועידת הכלכלה (צילום: שלומי יוסף)
הוועידה הכלכלית

"בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"

דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים ורונית שבירו מבעלי קבוצת שבירו בפאנל על שוק הנדל"ן; פרנס: "ההתאוששות בשנה הקרובה תחזיר אותנו לרמה של לפני המלחמה; בשנה שעברה היתה הגירה נטו של 40 אלף איש, 10 אלף דירות ירדו מהביקוש במרכז"

זיו וולף |

ענף הנדלן הישראלי עבר בשנתיים האחרונות רכבת הרים. אחרי ירידות חדות ב־2023, התאוששות ב־2024, ושוב חולשה במכירות ב־2025, מנסים השחקנים המרכזיים בשוק להבין אם מדובר בשינוי מבני או באירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדלן והתשתיות בהשתתפות דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית.

אחד ההסברים המפתיעים לירידה בביקושים ב־2024 וב־2025 מגיע מכיוון דמוגרפי. לדברי דן פרנס, יש להניח שבשנים 2024 וכנראה גם 2025 ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שמתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו.

"חלקם זוגות צעירים שלא קנו דירה, חלקם בעלי דירות שהשכירו את דירתם ועזבו. הדירות הללו נמצאות בעיקר בגוש דן ולא בפריפריה, וזו גם הסיבה שבירושלים ובערי הפריפריה הירידה במכירות הייתה מתונה יותר. זהו אירוע נקודתי ולא בסטנדרט חדש, וכבר ב־2026 נראה היפוך מגמה".

"אנחנו מאמינים בשוק הנדל"ן ולא עוצרים פרויקטים. מחזור העסקים בענף ארוך, וכל פרויקט לוקח שנים משלב תכנון ועד אכלוס. לכן, אין היגיון לעצור בניה בגלל האטה זמנית. כל הדירות שנבנה בשנים הבאות יפגשו את הקונה”.

דן פרנס, קרסו נדל
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן (צילום: שלומי יוסף)


אווירה, חוסר ודאות ובחירות כנקודת מפנה

בריק מצטרף לתחושה שהחודשים האחרונים מצביעים על שינוי כיוון: "בשני החודשים האחרונים ניכרת חזרה משמעותית למשרדי המכירות. הסיפור של השנתיים האחרונות לא היה בעיקר הריבית, אלא הפסיכולוגיה.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026

אחרי שהממשלה מנעה התייקרויות, בנימין נתניהו חותם על הרחבת יכולת העיריות להרים את הארנונה. מה צפוי ומה יקרה לארנונה בעיר שלכם?

רן קידר |
נושאים בכתבה ארנונה

תעריפי הארנונה זינקו השנה ב-5.29% – השיעור הגבוה ביותר מזה 17 שנה, בעיקר בעקבות עליית שכר במגזר הציבורי והוצאות מלחמה, אבל ייתכן שהזינוקים יימשכו והשיא יישבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממלא זמנית את תפקיד שר הפנים לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה, חתם יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על תוספת דרמטית לקווים המנחים לאישור חריגות ארנונה לשנת 2026.

זו תפנית חדה ממדיניותו של שר הפנים היוצא, משה ארבל, שהכריז במאי על "עצירת קומבינת הארנונה" ולא אישר חריגות גורפות, למעט רשויות בהבראה. כעת, בעיצומו של קמפיין בחירות מקומי, נתניהו נענה לבקשת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ומאפשר לרשויות להגיש בקשות חריגות – מהלך שמסמל תמיכה פוליטית ברשויות החזקות.

השינוי הזה מצטרף לעדכון האוטומטי ("הטייס האוטומטי") של 1.6% שייכנס לתוקף בכל הרשויות בינואר, בהתאם למדד המחירים לצרכן. אם יאושרו חלק מהבקשות, העלייה הכוללת עלולה להגיע ל-6.6% בממוצע, ואף יותר בערים מסוימות,  מה שמביא העלייה בשנתיים למעל 11%.

עד כה הוגשו 110 בקשות חריגות מ-96 רשויות מקומיות, רובן כוללות דרישות להעלאות תעריפים. הסכום המצטבר של התוספות הצפויות: מעל 250 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון שקלח ייפלו ישירות על המגזר העסקי - חנויות, משרדים ועסקים קטנים שחלק גדול מהם כבר סופג האטה כלכלית.

הבקשות ייבחנו בשבועיים הקרובים, אז יחליטו נתניהו וסמוטריץ' על האישורים. רשויות עם חובות העולים על 30% מההכנסות יוכלו לבקש העלאות נוספות, כחלק מתוכנית הבראה. זה נועד למנוע קריסה תקציבית, אך עלול להטיל נטל כבד על תושבים בערים חלשות.