הדולר נופל מול השקל: "אין פתרונות קסם למשבר, הדולר ימשיך להתחזק"

כך אומר איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים. המטבע האמריקני נסחר כעת בירידה של 1% לרמה של 4.204 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר נחלש היום בארץ במסחר מול השקל, בעקבות החלשותו בעולם מול מטבעות מרכזיים על רקע הזינוקים בשוקי המניות. נזכיר כי אתמול בורסות ניו יורק המשיכו את הראלי חסר התקדים ממש עד דקות המסחר האחרונות, ראלי שהסתיים בעליות שערים חדות של למעלה מ-5.5% במדדים המובילים בהובלת מניות הפיננסים וברקע לדבריו האופטימייים של ברננקי ושל מנכ"ל סיטיגרופ. עם נעילת המסחר ובסיום הראלי, הדאו ג'ונס טיפס 5.8%, הנאסד"ק זינק 7.07% וה-S&P 500 נסק 6.37%.

בארץ הציג נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, תוכנית כלכלית חדשה, או יותר נכון "משופצת". ורד דר, הכלכלנית הראשית של פסגות, התייחסה בשיחה עם BIzportal לאכזבה שהביעו בכירים במשק לאחר פרסום התוכנית ואמרה כי "לפישר אין כל חלק באכזבה כביכול מהדברים אותם הציג במסיבת העיתונאים. בתקשורת ניפחו את כל הסיפור ובנו ציפיות גבוהות אבל פישר למעשה עושה את מה שהוא יכול לעשות. הוא לא יכול לעשות תוכנית, הוא יכול להמליץ ואת זה הוא עשה. אומנם ההמלצות הן מינוריות אבל לא חשבתי שזה יהיה אחרת וגם התחזית המונמכת לא הפתיעה אותי, בכל העולם יש מגמה של הנמכת תחזיות ואנחנו לא שונים בעניין הזה".

איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר במסגרת הסקירה השבועית שפרסם כי "כדי לטפל במשבר זה אין פתרון קסם, ולמרות כל ההצהרות הפוליטיות על שינוי זה או אחר, אנו צפויים להמשך העמקתו של המשבר הנוכחי, פיטורי עובדים והמשך התחזקות הדולר מול השקל".

המטבע האמריקני נסחר כעת בירידה של 1% לרמה של 4.204 שקלים ואילו האירו מתחזק ב-0.1% ל-5.346 שקלים. בעולם נסחר הדולר בירידה של 0.17% לרמה של 98.55 יין לדולר והאירו שינה כיוון ומתחזק ב-0.3% לרמה של 1.2717 דולר לאירו.

מכלל פורקס נמסר כי "ההססנות סביב מחיר הדולר בעולם נמשכה גם אתמול . הסוחרים חשים כי התחזקות הדולר בעולם מתקרבת למיצוי ומתחילים לחפש את נקודת ההיפוך. אתמול ראינו כי חיפוש כזה גורם לתנודתיות בטווח הקצר , אך ברגע שיחליטו הסוחרים הכבדים על יציאה מהדשדוש העולמי לכיוון היחלשות גלובלית של הדולר , עשוי הדולר להיח לש שוב לרמה של 4.09 שקלים לדולר".

מחברת פינוטק נמסר כי "הדולר ירד אמש כנגד רוב המטבעות המובילים, זאת לאחר שהמנהל התפעולי בסיטיגרופ ציין כי הבנק היה רווחי בחודשים הראשונים של 2009. החדשות החיוביות דחפו את שוק המניות לעליות חדות כשהמשקיעים מאבדים עניין בשטר הירוק כמפלט בטוח".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.