הדולר נופל מול השקל: "אין פתרונות קסם למשבר, הדולר ימשיך להתחזק"
הדולר נחלש היום בארץ במסחר מול השקל, בעקבות החלשותו בעולם מול מטבעות מרכזיים על רקע הזינוקים בשוקי המניות. נזכיר כי אתמול בורסות ניו יורק המשיכו את הראלי חסר התקדים ממש עד דקות המסחר האחרונות, ראלי שהסתיים בעליות שערים חדות של למעלה מ-5.5% במדדים המובילים בהובלת מניות הפיננסים וברקע לדבריו האופטימייים של ברננקי ושל מנכ"ל סיטיגרופ. עם נעילת המסחר ובסיום הראלי, הדאו ג'ונס טיפס 5.8%, הנאסד"ק זינק 7.07% וה-S&P 500 נסק 6.37%.
בארץ הציג נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, תוכנית כלכלית חדשה, או יותר נכון "משופצת". ורד דר, הכלכלנית הראשית של פסגות, התייחסה בשיחה עם BIzportal לאכזבה שהביעו בכירים במשק לאחר פרסום התוכנית ואמרה כי "לפישר אין כל חלק באכזבה כביכול מהדברים אותם הציג במסיבת העיתונאים. בתקשורת ניפחו את כל הסיפור ובנו ציפיות גבוהות אבל פישר למעשה עושה את מה שהוא יכול לעשות. הוא לא יכול לעשות תוכנית, הוא יכול להמליץ ואת זה הוא עשה. אומנם ההמלצות הן מינוריות אבל לא חשבתי שזה יהיה אחרת וגם התחזית המונמכת לא הפתיעה אותי, בכל העולם יש מגמה של הנמכת תחזיות ואנחנו לא שונים בעניין הזה".
איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר במסגרת הסקירה השבועית שפרסם כי "כדי לטפל במשבר זה אין פתרון קסם, ולמרות כל ההצהרות הפוליטיות על שינוי זה או אחר, אנו צפויים להמשך העמקתו של המשבר הנוכחי, פיטורי עובדים והמשך התחזקות הדולר מול השקל".
המטבע האמריקני נסחר כעת בירידה של 1% לרמה של 4.204 שקלים ואילו האירו מתחזק ב-0.1% ל-5.346 שקלים. בעולם נסחר הדולר בירידה של 0.17% לרמה של 98.55 יין לדולר והאירו שינה כיוון ומתחזק ב-0.3% לרמה של 1.2717 דולר לאירו.
מכלל פורקס נמסר כי "ההססנות סביב מחיר הדולר בעולם נמשכה גם אתמול . הסוחרים חשים כי התחזקות הדולר בעולם מתקרבת למיצוי ומתחילים לחפש את נקודת ההיפוך. אתמול ראינו כי חיפוש כזה גורם לתנודתיות בטווח הקצר , אך ברגע שיחליטו הסוחרים הכבדים על יציאה מהדשדוש העולמי לכיוון היחלשות גלובלית של הדולר , עשוי הדולר להיח לש שוב לרמה של 4.09 שקלים לדולר".
מחברת פינוטק נמסר כי "הדולר ירד אמש כנגד רוב המטבעות המובילים, זאת לאחר שהמנהל התפעולי בסיטיגרופ ציין כי הבנק היה רווחי בחודשים הראשונים של 2009. החדשות החיוביות דחפו את שוק המניות לעליות חדות כשהמשקיעים מאבדים עניין בשטר הירוק כמפלט בטוח".
קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
