הסיבה שתעודת הסל XLP נראית לנו מאוד מעניינת בסיטואציה הנוכחית

איתי ליפקוביץ, מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, מתייחס לסקטור הצריכה בארה"ב, ומספק המלצה
איתי לפקוביץ | (4)
נושאים בכתבה סקטור הצריכה

שוק הצריכה מושפע רבות משוק התעסוקה, שהוא הגורם הבסיסי ביותר המאפשר עלייה בצריכה לאורך זמן. לרוב ירידה באבטלה ועלייה במספר המועסקים במשק גוררת אחריה עליית שכר, שגוררת עלייה בצריכה. מספר המועסקים בארה''ב גדל בשנה האחרונה בכ-3 מיליון עובדים בהמשך למגמת העלייה בשנים האחרונות. במקביל, שיעור האבטלה ממשיך להיות נמוך ונע סביב ה-5%.

לאחר האטה משמעותית בקצב עליית השכר בארה"ב בשנים שלאחר המשבר, שהתמשכה גם לאחר שהאבטלה החלה לרדת, לאחרונה ניתן לראות שינוי מגמה. השיפור בשוק התעסוקה בארה"ב משפיע גם על כוח המיקוח של המועסקים ולעלייה בשכרם. העלייה בשכר משפרת את כוח הקנייה של הצרכנים, במיוחד כאשר האינפלציה נמוכה, והיא תומכת בהמשך הגידול בצריכה הפרטית, ובמיוחד בצריכה הבסיסית. הירידה החדה במחירי הסחורות בשנתיים האחרונות מורידה את העלויות של מוצרים ושירותים רבים, בעיקר בתחום האנרגיה, וצפויה לעלות את ההכנסה הפנויה למשק בית ולהשאיר לאוכלוסייה יותר כסף לצריכה פרטית. מדובר על חיסכון של מאוד דולרים למשק בית בחודש, אשר מתחלקים בין חיסכון לעתיד, השקעות וצריכה פרטית שנועדה לשפר את רמת החיים.

ומה קורה היום?

האינדיקאטורים הכלכליים מצביעים על כך שמצב הצרכנים בארה"ב משתפר, אך עדיין מושפע מהמשבר הכלכלי של 2008. עם זאת, העלאות הריבית הצפויות בארה''ב עלולות לפגוע בצריכה הפרטית, אך אנו צופים שהן לא ישפיעו עליה בצורה משמעותית עקב צעדים מעודדי צמיחה הצפויים לקרות בכלכלה האמריקאית בשנה הקרובה, ומכיוון שהעלאות הנ''ל לא תהיינה משמעותיות. בנוסף, נכון לעכשיו נראה שבחירתו של דונלד טראמפ ומשנתו הכלכלית יכולות להאיץ את הצמיחה והצריכה האמריקאית. טראמפ הודיע כי בכוונתו להכפיל את הצמיחה ל-4%-5% בשנה. כמו כן, הוא מתכנן להוריד את מסי החברות עד לרמה של 15%, וגם את המסים על הפרטים, מה שאמור להגדיל את ההכנסה הפנויה של הצרכנים וכתוצאה מכך גם את הצריכה הפרטית.

חברות הצריכה הפרטית בעידן הדיגיטלי מתקדמות לשיפור מהירות השירות הניתן לצרכן. לכן, לעסקים קטנים יש יתרון משמעותי בעניין הנ''ל, עקב כך שהם יכולים להתנייד ולתת שירות במהירות רבה יותר מאשר בארגונים גדולים. חברה יוצאת דופן בעניין הנ''ל היא אמאזון, שלמרות גודלה הרב היא מסוגלת לתת שירות יעיל ומהיר לצרכן, בעיקר בעקבות ההתייעלות הטכנולוגית שלה, והעברת רבים משירותיה לניהול של מכונות ומחשבים. כמו כן, כחלק ממגמה זו, קניות הצרכנים דרך האינטרנט ממשיכות להתחזק, וגם בתחום הזה אמזון מככבת, ובסבב החגים האחרון 38% מסך הקניות שנעשו באינטרנט בוצעו דרך אמזון.

בעוד שחברות צריכה כמו אמזון, פרוקטור אנד גמבל (PG), אפל, ועוד עלו, בתקופה האחרונה חברות קמעונאיות שבבעלותן חנויות ספגו ירידות שערים חזקות כמו מייסיס ואמריקאן איגל בעקבות מלחמת מחירים קשה בשוק הקמעונאי. בעקבות התחרות הקשה, החברות הן הגדילו את שיעורי הרווחים הגולמיים והתפעוליים שלהן ואף סגרו חנויות מפסידות וצמצמו את השטח הריבועי לחנות. אנו רואים התאוששות בתחרות הקשה ששררה בענף, וצופים להמשך המגמה.

 אז מה מומלץ?

המלצותינו למשקיעים שרוצים להשקיע בסקטור הצריכה ולא רוצים חשיפה מנייתית ישירה, היא תעודת הסל על הצריכה (סימול: XLP). מרבית החברות בתעודת הסל הן חזקות, יציבות ומחלקות דיבידנדים באופן קבוע. עם זאת להערכתנו עדיף להיכנס לאחר תיקון של העליות החזקות שהיו לאחרונה. למשקיעים שמעדיפים מניה ספציפית, אנו ממליצים על מניות שהתמחור שלהן נמוך מהשווי האמתי. זאת בשל התחרות החזקה שהייתה בענף החברות הקמעונאיות, וצפויות להניב רווחים גדולים יותר בסביבת תחרות נמוכה יותר בשל התייעלות ושיפור הרווחים הגולמיים והתפעוליים.

דוגמה למניה כזו היא חברת Big Lots .(BIG) Big Lots באמצעות חברות הבנות שלה משווקת בעיקר מוצרים ביתיים במחירים קמעונאיים. מעבר לכך שהיא צפויה ליהנות מהמדיניות הכלכלית של דונלד טראמפ (התכניות להורדת מס החברות, והמס על הפרטיים), יש לה חוסן כלכלי. חוסן זה מתבטא בחובות זניחים ויתרת עודפים גבוהה שעולה עם השנים, שמאפשרת לביג לוטס להמשיך בחלוקת דיבידנד וברכישה עצמית של מניות בשיעורים גבוהים (בשנת 2016 בוצעו רכישות עצמיות וחלוקת דיבידנדים בשיעור של כ-10% משווי השוק). בנוסף, למרות התחרות, היא הצליחה להגדיל את המחזורים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    האיש הזה הוא בושה רק מוליך שולל אנשים אדם לא אמין וטועה (ל"ת)
    מאור 16/05/2019 22:44
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מוזס 30/01/2017 13:55
    הגב לתגובה זו
    יותר אגרסיבית פוטנציאל תשואה גבוהה מהXLP
  • 2.
    עולה יפה הXLP 25/01/2017 18:57
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על הכתבה מה אתה חושב על הXLY? גם שווה קנייה?
  • 1.
    עולב עולב עולב 25/01/2017 14:47
    הגב לתגובה זו
    לא ביג לא דיסני ולא נייקי בתעודה הזו (אז מה מומלץ? המלצותינו למשקיעים שרוצים להשקיע בסקטור הצריכה ולא רוצים חשיפה מנייתית ישירה, היא תעודת הסל על הצריכה (סימול: XLP). מרבית החברות בתעודת הסל הן חזקות, יציבות ומחלקות דיבידנדים באופן קבוע, כמו חברת נייקי, מקדונלד'ס, דיסני ועוד)
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.