המדינה צריכה להגדיר: מה האינטרסים של ישראל במניית הזהב בכיל?

רון הקיני, ראש צוות אג"ח, אקסלנס, על העמימות שעוטפת את המניעים האמיתיים של מדינת ישראל בכל הקשור למניית הזהב בכילך ובחברות הבנות

רון הקיני |
נושאים בכתבה כיל

המחאות בשבועות האחרונים בישובי הנגב המזרחי, על רקע הפיטורים בחברת כימיקלים לישראל, העלו על  פני השטח את העמימות הקשורה במשמעות של מניית הזהב הקיימת למדינה בחברת כיל. מאז הנפקת המניה ב־1992, מדינת ישראל מחזיקה במניית זהב בחברה, שנועדה לשמר למדינה את יכולת ההשפעה על מבנה הבעלות בחברה ולהבטיח את האינטרסים החיוניים שלה - לא מדובר בתאגיד פרטי רגיל, אלא בכזה שקיבל לידיו את אוצרות הטבע של המדינה בזיכיון לזמן מוגבל, ולכן קיימת אחריות למדינה, לאזרחיה ולעובדים בו. מניית הזהב מבטיחה שהמדינה תוכל לשמור על אופיה של כיל וחברות הבת שלה כחברות ישראליות שמרכז עסקיהן וניהולן ייעשה בישראל. 

בשנים האחרונות החברה ביצעה ארגון מחדש משמעותי, כנראה ללא שיתוף המדינה, שכלל בין השאר הקמת שלושה מרכזי שירות אזוריים: בישראל, ארה"ב והולנד. הוקם מרכז שירות באמסטרדם המרכז את הרכש העולמי וכמו כן הוקמה שם פעילות של מערכות מידע גלובלית. בנוסף הוקמו מיזמים משותפים נוספים בחו"ל. על פי החברה, התוכנית צפוייה לחסוך עשרות מיליוני דולר בעלויות התפעול של החברה.

לב המחלוקת הוא האם נשתמרה זהותה של החברה כחברה ישראלית לאחר השינויים הארגוניים שנעשו בחברה. הויכוח הניטש עוסק בהעברת הפעילויות מחוץ לגבולות ישראל מבלי שביקשה לכך את הסכמת המדינה - מה שמהווה הפרה של מניית הזהב, שכן ייתכן ומדובר גם בהעברה לחו"ל של  ידע טכנולוגיות, ניהול, רכש, ומערך שיווק. לטענת המקטרגים העברה שכזו אכן מהווה הפרה של מניית הזהב.

מבחינת כיל, החברה היא חברה ציבורית למטרת רווח ולכן מחוייבת להתייעלות, שיפור כושר התחרות והרווחיות ע"י ארגון מחדש שיחסוך עלויות, כולל עלויות העסקה גבוהות יותר בישראל - תהליכים אלו מצריכים גם פיטורים. החברה היא גלובלית ולכן מתחייבות השקעות גם בחו"ל. לטענת החברה, היא אכן מממשת את האינטרס הציבורי בשל היותה מעסיק ומשקיע גדול מאוד בנגב. לטענת החברה, ההתייעלות היא זו שתאפשר את המשך העסקת עובדים בדרום ארץ.

לאור מחלוקת זו, נראה כי קיימת עמימות לגבי ההגדרה של ההפרה של מניית הזהב. כמה החברה השקיעה בארץ? האם זה מספק? היכן החברה השקיעה יותר, בארץ או בחו"ל?  האם ההשקעה בחו"ל היא על חשבון ההשקעה בארץ? האם הפיטורים הם כתוצאה מהמעבר לחו"ל או מהתייעלות טבעית?

עמימות זו נוצרה מכך שהמדינה לא הגדירה באופן ברור מה הם האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה - על מה היא רוצה דיווח מהחברה, ועל מה היא מעוניינת להטיל וטו. ההתנהלות בחודשים האחרונים, אשר בהם העובדים הם אלו שמכינים "תיק" על הנהלת החברה שמפרה לטענתם את תנאי מניית הזהב כנגד המדינה, יכולים להעיד כי עד עתה המדינה כלל לא דאגה בעצמה לשמור על זכויותיה והאינטרסים החיוניים שלה בכיל.

חשבת האוצר צפויה לפרסם בקרוב את ממצאי הבדיקה שערכה בנושא מניית הזהב בכיל ולפרסם את דעתה, האם הנהלת כיל הפרה את תנאי מניית הזהב של המדינה שנקבעו בעת הפרטת החברה בתחילת שנות ה-90. אם גם לאחר זמן רב אחרי שבוצעו שינויים ארגוניים בחברה עדיין דרושה בדיקה אם נעשתה הפרה או לא, מוכיחה שקיימת עמימות בתנאים של מניית הזה, כתוצאה מכך שלא קיימת הגדרת אינטרסים חיוניים של המדינה בחברה ולא ברורו מספיק מה הן סמכויות המדינה הנגזרות מתוקף מניה זו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

האינטרסים של החברה הם ברורים - מיקסום רווחים. האינטרסים של העובדים ברורים גם הם - שמירה על משרותיהם. נראה כי רק המדינה לא הגדירה לעצמה מה האינטרסים שלה בכיל. לדעתי, רצוי שהמדינה תדאג לנסח בהקדם הגדרה ברורה של האינטרסים החיוניים של המדינה בכיל כפי שמשתמע ממניית הזהב. כמו כן, כדאי שיוקם מנגנון מסודר שיהיה אחראי לשמירה על אינטרסים אלו. מצב חדש זה ייצור וודאות רבה ב'כללי המשחק' הן כלפי החברה והן כלפי העובדים.

***הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.