סיליקום הישראלית מתמודדת עם התקפת סייבר מאיראן וטענות שהחברה היא שלוחה של המוסד
קבוצת האקרים איראנית טוענת שפרצה לשרתי החברה ומחקה את כל המידע; במקביל, החברה מדווחת על ירידה של 51% בהכנסות הרבעוניות ל-14.8 מיליון דולר. מניית החברה איבדה 62.5% משוויה בשנה וחצי האחרונות
חברת סיליקום הישראלית, העוסקת בפיתוח וייצור פתרונות לרשתות תקשורת, מצאה עצמה במוקד סערה בעקבות טענות שפורסמו ברשתות החברתיות על ידי קבוצת האקרים איראנית. החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 90 מיליון דולר, כשלפני שנה וחצי נסחרה בכ-240 מיליון דולר ונפלה בעקבות ביצועים עסקיים חלשים. הנהלת החברה נאלצה להבהיר כי אין לה קשר ליחידת 8200 או למוסד, וכי עובדיה ומנהליה אינם סוכני מודיעין סמויים. ההבהרה הגיעה לאחר שקבוצת האקרים בשם "חנדלה" טענה כי הצליחה לפרוץ לשרתי החברה ולמחוק את כל המידע שבהם, כולל גיבויים וכן טענה כי החברה מעסיקה סוכני מוסד וקשורה ליחידת 8200.
סיליקום הודיעה כי נקטה בצעדים מידיים להתמודדות עם האירוע, כולל הפעלת צוותי IT וצוות תגובה חיצוני לניהול אירועי סייבר. "הערכה מלאה של היקף הנזק תדרוש זמן נוסף", מסרו מהחברה. בינתיים, קבוצת חנדלה, שנקראה על שם דמות קומיקס פלסטינית, טוענת כי היא שולטת ב-40 טרה-בייט של מידע רגיש של החברה ומאיימת לפרסם פרטים נוספים.
לדברי חנדלה, התקיפה בוצעה כדי להציג את יכולות הסייבר שלה ולהפחיד את יחידת 8200. הקבוצה פרסמה טיזר של מסמכים וצילומי מסך של הפריצה, בהם היא טוענת: "לפי מאות אלפי המסמכים שתפסנו, חברי 8200 צריכים לפחד מהצל של עצמם".
מתקפות העבר של הקבוצה כוללות פריצות נטענות לשב"כ, המרכז למחקר גרעיני שורק, וחשבון האימייל של שר הביטחון לשעבר בני גנץ – טענות שהוכחשו על ידי ישראל.
תוצאות כספיות מאכזבות
מעבר לפרשה הביטחונית, סיליקום פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2024, אשר הצביעו על ירידה חדה בהכנסות והפסדים משמעותיים: הכנסות: 14.8 מיליון דולר ברבעון, לעומת 30.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.הפסד נקי: 2.6 מיליון דולר (GAAP), לעומת רווח נקי של 1.2 מיליון דולר בשנה שעברה.
- 2.דוד 02/12/2024 08:45הגב לתגובה זומה לא ברור? איפה הדירקטוריון?
- 1.עלי 01/12/2024 23:40הגב לתגובה זוחברה פח אשפה
וול סטריט, Photo by Keenanוול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?
שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית.
מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.
מדיניות הפד במוקד
על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.
נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.
- נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
- התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.
טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח
התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון
מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.
הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.
הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר
התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.
הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.
