מחקרים מראים שהשפעה פאסיבית במדדים יעילה יותר ברוב מוחלט של המקרים מאשר בחירה אקטיבית של מניות. בהשקעה אקטיבית המשקיע מנסה לבחור את המניות המנצחות על סמך ניתוח של החברה, של השוק בו היא פועלת ושל מגמות עתידיות. במקרה של כסף שמנוהל בקרן השקעות אקטיבית, בנוסף על הקושי הרב לבחור נכון, לנתח את החברות בצורה מדויקת ולצפות את מגמות השוק, מנהל הקרן גם גובה דמי ניהול שמקשים עליו עוד יותר "להכות את השוק", וכך לעיתים קרובות מדי, שלא לומר תמיד, לאורך זמן יתקשו מנהלי השקעות אקטיביים להכות את השוק. 

האלטרנטיבה לבחירת מניות באופן אקטיבי היא פשוט "לקנות את השוק", כלומר לקנות מדד שכולל את כל המניות, וכך ייחסך הצורך לבחור את ה"מנצחות". הנתונים מראים שהדרך הזו היא גם קלה יותר, ועל פי רוב גם רווחית ויעילה יותר. הדרך לעשות זאת הוא דרך קניית תעודות סל שעוקבות אחר מדד מסוים.

אך גם פה הבחירה היא לא לגמרי פאסיבית שכן על המשקיע לבחור אחר אזה מדד לעקוב. אחר המדד בתל אביב? בארצות הברית? אולי מדדי סחורות או בנקים? תעשיית תעודות הסל פורחת וכיום כמעט על כל אזור גאוגרפי ניתן למצוא מדד מתאים. אתה רוצה להשקיע במניות קטנות בהודו? יש לכך מדד, מעניין אותך דווקא מניות גדולות ביפן? גם לזה יש. ולא רק בחילוק גיאוגרפי אלא גם לפי תחומי השקעה. מי שמעוניין להשקיע בתחום הרפואי יימצא שלל תעודות סל שביניהן גם כאלה שמתמקדות בתת תחום כמו ציוד רפואי או בתי חולים, כך גם בנושא תשתיות, בנקים, פיננסים וכו'. אם כן גם פה אין דבר כזה מאה אחוז פאסיבי אלא יש צורך לבחור באיזה שוק או באיזה תחום עלינו להתמקד. 

בעיה נוספת שנוצרה לאחרונה בשוק תעודות הסל הגדולות היא התמקדות יתר של המדדים סביב אותן מניות גדולות כמו אפל APPLE ומיקרוסופט MICROSOFT . אתה משקיע במדד של מניות צמיחה? אפל תהיה שם. ב-SP500? גם שם תמצא אותה ובאחוזים ניכרים. כך גם בתעודות על הנאסד"ק, על מניות טכנולוגיה ועוד. מי שרוצה להתחמק קצת מאפל כדי להשקיע בדברים אחרים יצטרך להיות קצת יותר יצירתי. 

• שיעור חינם מוורן באפט - מתי קונים מניה?
• המשקיעים נוטשים את התיק הקלאסי - התמהיל החדש שצובר תאוצה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות זאת נציג במאמר הזה את תעודות הסל הפופולריות והגדולות בעולם (שרובן כוללות את אפל כמובן), את עלויות הניהול שלהם והביצועים שהציגו, אך נוסיף עוד טוויסט קטן עם אלטרנטיבה פחות מוכרת לכל אחת מהן שיכולה להיות מעניינת.

כיון שבהשקעות פאסיביות מעין אלו מומלץ להשקיע לטווח הארוך נבחון על פי רוב את הביצועים השונים בטווח של עשר שנים. החישוב נעשה בהנחה שכל הדיבידנדים מושקעים בחזרה בתעודה עצמה. נזכיר שביצועי העבר אינם ערובה לביצועי העתיד ושאנו נמצאים בתקופה של אי ודאות גדולה בשוק המניות ולא מעט טוענים שיש להפחית את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות. (יש כמובן גם תעודות סל שעוקבות אחרי מדדי האגחים, אך גם אלו מציגים היום סיכונים לא מבוטלים במתווה העלאת הרבית שאנו הולכים לקראתו). 

VTI בתעודה הזו כשאומרים כל השוק מתכוונים באמת כל השוק. TOTAL STOCK MARKET ETF שמנוהלת על ידי Vanguard מחזיקה כמעט את כל המניות בארצות הברית, 4115 מניות שונות ליתר דיוק, ועושה זאת במחיר של 0.03% בלבד לשנה. הסקטור הגדול שמיוצג בתעודה הוא טכנולוגיה (29.5%). עשר האחזקות הגדולות בקרן הן כמובן עשר החברות הנסחרות הגדולות בארצות הברית וכוללות את כל החשודות המיידיות כמו אפל שמהווה 5.54% מהתעודה, מיקרוסופט עם 5.31% גוגל GOOGLE אמזון AMAZON וטסלה TESLA INC . בתחום הביצועים בעשר השנים האחרונות מציגה הקרן תשואה שנתית של 16.1% שמסתכמת ל-346% סך הכל. 

• תודה לראלי סנטה: המדדים עולים ב-0.6%, טסלה בשיא כל הזמנים
• ענקית הביטוח האמריקאית שתכיר בקסדה של בריינסווי - מה הפוטנציאל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

ITOT היא קרן קצת פחות מוכרת של בית ההשקעות Blackrock. היא גובה דמי ניהול דומים של 0.03% ומחזיקה "רק" 3657 מניות לעומת 4115 של אחותה הגדולה. היקף הנכסים המנוהל הוא 47 מיליארד דולר בלבד לעומת 300 מיליארד ב-VTI.

השוואת התשואות לא מראה על הבדלים גדולים אך בכל זאת יישנו הפרש קטן לטובת ITOT. הממוצע השנתי של ITOT בעשר השנים האחרונות גבוה מעט יותר ועומד על 16.2% שמצטברים ל-348% לאורך התקופה.

QQQ היא תעודת הסל הגדולה והמפורסמת ביותר העוקבת אחר מדד הנאסד"ק. היא מנוהלת על ידי Invesco שגובה 0.2% כל שנה עבור שירותיה. כ-12% מנכסי הקרן מושקעים באפל ומעל 50% בעשר האחזקות הגדולות שהן עשר החברות הטכנולוגיות הגדולות של וול סטריט. 

VGT. היא תעודת סל שמתמקדת אף היא בתחום הטכנולוגי והיא לכאורה מגוונת יותר שכן היא כוללת 357 מניות לעומת 100 בלבד של ה-QQQ. כתבנו לכאורה כי כשמסתכלים על האחזקות הגדולות של הקרן מגלים ש-57% מושקע באותן 10 מניות גדולות ולא פחות מ-20% מושקע באפל ו-17% ב-מיקרוסופט כך שאין ממש פיזור משמעותי. דמי הניהול של הקרן הם 0.1%. 

במבט לעשר השנים האחרונות נגלה שה-VGT נתנה תשואה שנתית מדהימה של 23.4% לעומת תשואה מעט נמוכה יותר אבל עדיין מעולה של 22.6% של QQQ כשסך התשואה עומדת על 715% ביחס ל-670%. זה לא פלא כשנזכרים במהלך שעשו אפל ומיקרוסופט בשנים האחרונות כך שבמקרה זה התשואה באה על חשבון הפיזור והפחתת הסיכון. 

SPY - תעודה העוקבת אחר ה-SP500. סקרנו לאחרונה את תעודות הסל העוקבות אחר ה-SP500, והגדולה שבהן היא ה-SPY. היא התעודה הגדולה בעולם מבחינת שווי שוק וגובה 0.09% לשנה. אמנם בדיוק כמו התעודות הקודמות ברשימה האחזקות הגדולות שלה הן אותן רשימה של עשר המניות הגדולות בארצות הברית, עם אותן אפל, מיקרוסופט, גוגל אמזון טסלה וכו'. אמנם המינון שלהם קצת יותר נמוך, לעומת 11.8% שמהווה אפל מתוך תעודת QQQ ב-SPY היא רק 6.7%, אך עדיין בסופו של דבר המשקל של מניות הטכנולוגיה הגדולות במדד ובתעודות הסל העוקבות אחריו בצורה רגילה הוא די משמעותי. למעשה 8 האחזקות הגדולות בשתי התעודות פשוט זהות רק במשקלים שונים. 

RSP. אלטרנטיבה מעניינית שגם הוצעה כבר בביזפורטל לאחרונה היא תעודת סל שעוקבת אחר אותן מניות, אך במשקל שווה. כלומר השווי של המניות הוא לא לפי גודלם היחסי אלא כל אחת מהמניות מקבלת את אותו משקל בתעודת הסל. בצורה כזו המניות הגדולות לא משפיעות בצורה כל כך דרסטית על המדד ואנחנו מצליחים להתרחק קצת מאפל ומיקרוסופט לטובת אלטרנטיבות אחרות. ה-RSP מעט יקרה יותר מה-SPY וגובה 0.2% דמי ניהול. 

בהשוואה בין שני המדדים משנת 2003 (שנת השקת ה-RSP) המדד האלטרנטיבי מנצח. הממוצע השנתי של ה-RSP עומד על 12.04% לעומת 11.09% ומצטבר של 737% במדד שווה המשקל לעומת 615% במדד הרגיל. אך אם נקטין את המדידה כפי שעשינו בשאר התעודות לעשר שנים האחרונות, בהן המניות הגדולות פתחו פער לעומת הקטנות ה-SPY מוביל. ממוצע שנתי של 14.89% לעומת 14.3% שמצטברים ל-301% לעומת 275%. 

DIA עוקבת אחר המדד השלישי המפורסם שנסחר בניו יורק - מדד הדאו ג'ונס שמרכז את שלושים המניות התעשייתיות הגדולות. תעודת הסל יוצאת דופן בכך שהיא עוקבת אחר 30 מניות בלבד - אלו המרכיבות את מדד הדאו ג'ונס כמובן. פה המניות המככבות שונות לחלוטין כשהמניה הגדולה במדד היא UNH UNITEDHEALTH GROUP חברה מסקטור הבריאות שנסחרת בשווי של 430 מיליארד דולר והיא מהווה 7.75% מנכסי הקרן. מיקרוסופט היא המניה הטכנולוגית הגדולה במדד והיא משתחלת רק למקום החמישי עם 5.6% מנכסי הקרן. דמי הניהול עומדים על 0.16%. 

DOD היא קרן נוספת שעוקבת אחר מדד הדאו ג'ונס אך לפי האסטרטגיה המכונה "הכלבים של הדאו ג'ונס" בה מצמצמים עוד יותר את המדד המצומצם גם כך ומשקיעים בעשר המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר. דמי הניהול בקרן גבוהים יחסית ועומדים על 0.75% כאשר במקרה זה לא כל כך מסובך להקים קרן עצמאית שפשוט קונה את עשר המניות שנכללות בכלבים של הדאו ג'ונס ולחסוך את דמי הניהול בכלל. 

בחינה של התשואות לעשר שנים מגלה שהכלבים ניצחו את הדאו. קרן DOD על אף דמי הניהול הגבוהים יותר השיגה 14.42% תשואה שנתית ו-166% על פני כל התקופה לעומת 13.6% ו-152% בתעודה המסורתית היותר. 

צמיחה מול ערך

נוסיף עוד שתי תעודות סל שעוקבות אחר שני מדדים שמתרכזים בשתי פילוסופיות השקעה ידועות. צמיחה מול ערך. בקצרה נאמר שבהשקעות ערך אנו מתרכזים בחברות מבוססות ומרוויחות היטב כבר בהווה גם אם לא צפויה להן צמיחה מרשימה, בהשקעות צמיחה אנו מוותרים אולי על רווחים מוכחים בהווה מתוך תקווה לצמיחה בעתיד. נציג תעודה אחת לכל קטגוריה ונשווה ביניהן.

IWF מתרכזת במניות גדולות עם מאפיינים של צמיחה. היא גובה 0.19% דמי ניהול וגם בה אנו מוצאים שוב את המניות הטכנולוגיות הגדולות בתור האחזקות המרכזיות אם עם גיוון מעט יותר גדול עם סך של 503 מניות בסל, כאשר אפל מהווה 10.5% משווי הקרן. 

IWD מתרכזת במניות ערך גדולות. גם פה דמי הניהול עומדים על 0.19%. אך הסקטורים שונים לחלוטין כאשר השירותים הפיננסים (בנקים בעיקר) מהווים 20% מנכסי הקרן ו-17% לשירותי בריאות. האחזקות הגדולות של הקרן הם ברקשייר האת'ווי BERKSHIRE BANCORP INC , JP MORGAN JP MORGAN וג'ונסון אנד גו'נסון JOHNSON & JOHNSON , כאשר ההחזקה הגדולה ביותר היא 2.6% בלבד לחברה של וורן באפט, כך שאין התרכזות של מרבית נכסי התעודה בכמה מניות בודדות כמו בשאר הקרנות.