הכלבים של הדאו אכזבו כבר כמה שנים; האם 2022 היא השנה שלהם?
בעוד שמשקיעים רבים מתמקדים בחברות הטכנולוגיה של הנאסד"ק ומנסים שם לדוג הזדמנויות, על אף הזהרות מפני תמחורים מעוותים, ישנם אחרים שאימצו אסטרטגיית השקעה מוכרת: הם מסתכלים על הדאו ג'ונס, שנחשב למייצג יותר נאמן של הכלכלה ה"אמיתית", ובתוכו עושים זום על הטופ טן: 10 המניות שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר, זאת מתוך 30 מניות המדד. השיטה הזו מכונה "הכלבים של הדאו".
השם אולי לא נשמע טוב, וב-2021 המספרים גם כן לא היו לטובתו בארבע השנים האחרונות בהן לא הצליח להכות את המדד. בעוד שהתשואה של המדד עצמו, כולל דיבידנדים שחילקו החברות הנכללות בו, עמדה על 20.9% ב-2021, מי שהימר על כלבי הדאו ראה תשואה של 16.3%.
אבל ייתכן שהשנה התמונה תשתנה. השינוי היחיד בין אשתקד ברשימה הזו לשנה הנוכחית היא שמפתחת ויצרנית השבבים INTEL CORPORATION (INTC) הולכת להחליף את חברת הנתבים CISCO SYSTEMS (CSCO). וכשמסתכלים על הרשימה החדשה רואים שתשואת הדיבידנד בממוצע של אותן עשר מניות היא 3.9%, זאת למול 1.8% במדד הדאו כולו על שלושים המניות שלו.
לצד אינטל שהוזכרה, עם תשואת דיבידנד של 2.7%, נכללות ענקית הטלקום VERIZON (VZ) עם 4.9% וכמוה גם DOW INC (DOW) ו- INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES (IBM), חברת קידוחי הנפט CHEVRON CORP (CVX) עם 4.6%, קמעונאית התרופות WALGREENS BOOTS ALLIANCE (WBA) עם 3.7%, יצרניות התרופות AMGEN INC (AMGN) עם 3.5% ועוד מהסקטור MERCK & COMPANY (MRK) עם 3.6% (שב-2021 התשואה הכוללת שלהן, לרבות הדיבידנד, הייתה אחוז בודד), חברת התלת מימד 3M COMPANY (MMM) עם 3.3% ו- COCA COLA (KO) עם 2.8%.
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם כן, כשם שבמרק ואמג'ן שהזכרנו ביצועי המניה קיזזו מהתשואה הכוללת, אפשר למצוא בעשירייה עוד מניות שהתמחור שלהן נחשב לנוח. לצד שתי האחרונות, גם לוולגרינז, וריזון ודאו יש מכפיל של 10 על הרווחים הצפויים השנה. אצל IBM ושברון המכפיל הוא 12. המכפיל ב-S&P 500 הוא כבר 20. מתוך הרשימה, רק חברה אחת בעלת מכפיל שחוצה את הרף הזה, וזו קוקה קולה.
כבר היום התשואות על אג"ח ממשלת ארצות הברית קופצות, ברקע ציפיות של השוק לשלוש העלאות ריבית עוד השנה – מה שעל פניו אמור לאיים על מניות הצמיחה שנהנו מסביבת הריבית אפס והשוויים שלהן הרקיעו שחקים.
במצב כזה, השקעה במניות ערך הופכת לכאורה לאטרקטיבית יותר בעיני משקיעים מסוימים. על אף שבעשור האחרון מניות הערך הביאו למשקיעיהם תשואת חסר לעומת האלטרנטיבות, גם ב-2021. ככל שמניות הערך תזכנה לעדנה מחודשת, הדבר נכון על אחת כמה וכמה לאותם הכלבים של הדאו, שכאמור, בהתבסס על הביצועים שלהם יכולים לספק בממוצע תשואת דיבידנד של 4%.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
- 2.ירין 04/01/2022 08:56הגב לתגובה זומה ה-ticker של 10 המובילות?
- 1.מסקנה שלי מהכתוב שהכל חארטא אם זה לא עובד (ל"ת)דוד הגנן 03/01/2022 21:59הגב לתגובה זו
- Sassi6 04/01/2022 02:17הגב לתגובה זוגם אם זה לא עבד לך בשוק שורי של מניות הצמיחה, גם אז שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך, זאת יען כי הכלבים ימזערו לך את הנזק של הירידות בשוק הדובים הרעים, בהצלחה
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
