השקעה מניות
צילום: Jason Briscoe on Unsplash

הכלבים של הדאו אכזבו כבר כמה שנים; האם 2022 היא השנה שלהם?

מאחורי השם עומדת שיטה מוכרת של השקעה בעשר החברות עם התשואה הגבוהה ביותר בדאו ג'ונס. זה עתה אינטל תפסה את מקומה של סיסקו, וברשימה העדכנית תשואת הדיבידנד עומדת על כ-4% מול 1.8% במדד כולו. האם העלאת הריבית תביא לעדנה מחודשת של השיטה?
איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה אינטל דאו ג'ונס

בעוד שמשקיעים רבים מתמקדים בחברות הטכנולוגיה של הנאסד"ק ומנסים שם לדוג הזדמנויות, על אף הזהרות מפני תמחורים מעוותים, ישנם אחרים שאימצו אסטרטגיית השקעה מוכרת: הם מסתכלים על הדאו ג'ונס, שנחשב למייצג יותר נאמן של הכלכלה ה"אמיתית", ובתוכו עושים זום על הטופ טן: 10 המניות שהניבו את התשואה הגבוהה ביותר, זאת מתוך 30 מניות המדד. השיטה הזו מכונה "הכלבים של הדאו".

השם אולי לא נשמע טוב, וב-2021 המספרים גם כן לא היו לטובתו בארבע השנים האחרונות בהן לא הצליח להכות את המדד. בעוד שהתשואה של המדד עצמו, כולל דיבידנדים שחילקו החברות הנכללות בו, עמדה על 20.9% ב-2021, מי שהימר על כלבי הדאו ראה תשואה של 16.3%.

אבל ייתכן שהשנה התמונה תשתנה. השינוי היחיד בין אשתקד ברשימה הזו לשנה הנוכחית היא שמפתחת ויצרנית השבבים  INTEL CORPORATION (INTC) הולכת להחליף את חברת הנתבים  CISCO SYSTEMS (CSCO). וכשמסתכלים על הרשימה החדשה רואים שתשואת הדיבידנד בממוצע של אותן עשר מניות היא 3.9%, זאת למול 1.8% במדד הדאו כולו על שלושים המניות שלו.

לצד אינטל שהוזכרה, עם תשואת דיבידנד של 2.7%, נכללות ענקית הטלקום  VERIZON (VZ) עם 4.9% וכמוה גם  DOW INC (DOW) ו-  INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES (IBM), חברת קידוחי הנפט  CHEVRON CORP (CVX) עם 4.6%, קמעונאית התרופות  WALGREENS BOOTS ALLIANCE (WBA) עם 3.7%, יצרניות התרופות  AMGEN INC (AMGN) עם 3.5% ועוד מהסקטור  MERCK & COMPANY (MRK) עם 3.6% (שב-2021 התשואה הכוללת שלהן, לרבות הדיבידנד, הייתה אחוז בודד), חברת התלת מימד  3M COMPANY (MMM) עם 3.3% ו-  COCA COLA (KO) עם 2.8%.

אם כן, כשם שבמרק ואמג'ן שהזכרנו ביצועי המניה קיזזו מהתשואה הכוללת, אפשר למצוא בעשירייה עוד מניות שהתמחור שלהן נחשב לנוח. לצד שתי האחרונות, גם לוולגרינז, וריזון ודאו יש מכפיל של 10 על הרווחים הצפויים השנה. אצל IBM ושברון המכפיל הוא 12. המכפיל ב-S&P 500 הוא כבר 20. מתוך הרשימה, רק חברה אחת בעלת מכפיל שחוצה את הרף הזה, וזו קוקה קולה.

כבר היום התשואות על אג"ח ממשלת ארצות הברית קופצות, ברקע ציפיות של השוק לשלוש העלאות ריבית עוד השנה – מה שעל פניו אמור לאיים על מניות הצמיחה שנהנו מסביבת הריבית אפס והשוויים שלהן הרקיעו שחקים.

במצב כזה, השקעה במניות ערך הופכת לכאורה לאטרקטיבית יותר בעיני משקיעים מסוימים. על אף שבעשור האחרון מניות הערך הביאו למשקיעיהם תשואת חסר לעומת האלטרנטיבות, גם ב-2021.  ככל שמניות הערך תזכנה לעדנה מחודשת, הדבר נכון על אחת כמה וכמה לאותם הכלבים של הדאו, שכאמור, בהתבסס על הביצועים שלהם יכולים לספק בממוצע תשואת דיבידנד של 4%.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירין 04/01/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
    מה ה-ticker של 10 המובילות?
  • 1.
    מסקנה שלי מהכתוב שהכל חארטא אם זה לא עובד (ל"ת)
    דוד הגנן 03/01/2022 21:59
    הגב לתגובה זו
  • Sassi6 04/01/2022 02:17
    הגב לתגובה זו
    גם אם זה לא עבד לך בשוק שורי של מניות הצמיחה, גם אז שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך, זאת יען כי הכלבים ימזערו לך את הנזק של הירידות בשוק הדובים הרעים, בהצלחה
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?

מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב ונצואלה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.

לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.

המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.

בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.

מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.