בסוף השיעור אתמול, שאלה אותי אסנת: "למה אתה ממשיך לקרוא לאג"ח השקעה סולידית?" תפסתי את הראש ואמרתי לה שהיא צודקת. מצד אחד אני מציג כל השיעור את ההערכה שלי שאיגרות חוב, בעיקר לטווח ארוך, מסוכנות מאוד, ומצד שני אני ממשיך לקרוא להן השקעה סולידית. התחלתי לגמגם ולהסביר לה – "בהגדרה איגרות החוב הן מכשיר סולידי, רוב הזמן זה באמת כך, אנחנו כעת בתקופה חריגה. יש עדיין איגרות חוב שיכולות להיחשב סולידיות, בעיקר אלו לזמן קצר, אבל הארוכות הן בהחלט לא". הבטחתי לה להשתדל לא לקרוא להן סולידיות. אסנת צודקת – השפה משפיעה. צריך להתרגל לשפה חדשה. אחרת אנחנו עלולים שלא בכוונה להטעות.

אבל אנחנו במיעוט. אנשי שוק ההון, מנהלי השקעות, יועצים בבנקים ימשיכו לקרוא לאיגרות חוב השקעות סולידיות ולהאמין בזה. אנחנו בטח שלא מאמינים בזה ונשתדל שלא לקרוא לזה כך. כאשר איגרת חוב של מדינת ישראל נסחרת בתשואה של 1.26% ברוטו ל-10 שנים, זו בדיחה. זו תשואה נמוכה במיוחד. מעבר לכך, אין מקום לאפסייד תוך כדי התקופה, עד לפירעון. בתקופה של ירידות בריבית, איגרות החוב עולות ואז יש "רווחי הון". זה מה שקרה בשנים האחרונות וזה הזניק את הרווחים של כולנו – בפנסיה, בגמל, בהשתלמות ובקרנות נאמנות. אבל עכשיו מתרחש מהפך – ממצב של הפחתת ריבית, עוברים למוד של העלאות ריבית, כלומר התרחיש העתידי כעת הוא ירידה באיגרות החוב לצד עלייה בריבית ובתשואה האפקטיבית בהן.

ותזכורת קצרה, אך חשובה – יש קשר הפוך בין מחיר האג"ח לבין התשואה על האג"ח. כשאיגרות החוב עולות, התשואה האפקטיבית (תשואת ההחזקה) יורדת, וכאשר איגרות החוב יורדות, תשואת ההחזקה עולה. המחשה תעשה סדר, גם למי שלא בטוח – נניח שיש איגרת חוב של המדינה שהונפקה בשער של 100 אגורות והיא לשנה אחת עם ריבית של 1%. כלומר בסוף השנה מקבלים 101 אגורות.

נניח שמיד לאחר ההנפקה של איגרת החוב הזו, יש העלאת ריבית ל-3%. אף אחד לא יקנה את איגרת החוב ב-100 כי היא מבטאת תשואה של 1% בלבד. מי שמחזיק בה ימכור, היא תרד עד שתגיע ל"שער איזון", שער שיבטא תשואה של 3%, זה יהיה בערך 98 אגורות (חישוב גס – 101 מול 98 – 3% בשנה). כלומר, קשר הפוך – הריבית עלתה, המחיר ירד וזה גם הפוך כמובן – הריבית יורדת, האג"ח עולה.

• זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התזכורת הזו נועדה להמחיש שלא רק שהתשואות להחזקה שאתם רואים באיגרות החוב נמוכות, אלא שזו טעות אופטית – מה שאתם רואים לא יקרה כי איגרות החוב צפויות לרדת. אותה איגרת חוב של המדינה ל-10 שנים בריבית של 1.26% (נטו זה סביב 1%) תרד במקביל להעלאות הריבית הצפויות, אז אתם לא באמת תרוויחו עליה בשנים הבאות 1.26%. מי שיחזיק ל-10 שנים יקבל זאת, אבל בדרך צפויות להיות ירידות.

עד כמה הירידות יהיו משמעותיות? זה תלוי בקצב העלאות הריבית, זה תלוי באורך החיים של האיגרת. בחישוב מאוד גס, עליית ריבית של 1% תביא להפסדים של קרוב ל-10% באיגרת החוב הממשלתית הזו. באתם להרוויח 1.2% בשנה והפסדתם 10% - הדאונסייד גדול מהאפסייד.