ראוי להיזכר בערגה אודות הימים הטובים שעברו, שבהם הסברנו שמיליארד דולר (ארה"ב) - זה הרבה כסף. מיליארד אמריקאי הינו אחד עם תשעה אפסים, שהם "אלף מיליונים". זה לא מעט, אבל היום אנחנו כבר מדברים בסדרי גודל של טריליונים. טריליון דולר (ארה"ב) הם אחד עם תריסר אפסים אחריו... שהם "מיליון מיליונים" וזה מדד הייחוס החדש לחברות הענק האמריקאיות.

לאחרונה, קבוצה של 5 חברות אמריקאיות המריאו, בשווי השוק שלהם, ונגעו או עברו את קו הרקיע של טריליון דולר (ארה"ב). בנוסף, יושבות שם למעלה חברות מוכרות בענפים מאוד ספציפיים; חברות כמו אפל (AAPL) עם שווי שוק של מעל 3 טריליון דולר (ארה"ב), או חברת מיקרוסופט (MSFT) עם שווי שוק של רק 2.5 טריליון דולר (ארה"ב).

האם שווי השוק הגבוה אמור להדאיג את המשקיעים? בהחלט!

לכל משקיע מתוחכם של 2021 יש בוודאי מרכיב מהותי, שלא לומר עיקרי, באחד ממדדי השוק המרכזיים של ארצות הברית. קשה להתעלם מהנתונים המראים כי להשקעה פאסיבית במדד שוק מרכזי, יש יתרונות משמעותיים על רוב עולם ההשקעה האקטיבית המקבילה. היינו, השקעה ישירה במדד השוק S&P500 (500 החברות הגדלות ביותר בשוק ההון האמריקאי, לפי שווי שוק) בעזרת קרן סל (ETF), עדיפה לאורך זמן על השקעה מקבילה בקרן נאמנות (Mutual Fund) אמריקאית. השאלה האמיתית היא רק כמה להשקיע במדד זה או אחר.

משקיעים פאסיביים מודאגים - ובצדק!

החשיפה למדד השוק, הרחב, של S&P500 מוטה כיום לתחום הטכנולוגי והחדשני. מצד אחד, זו הסיבה העיקרית לעליות היפות של המדד. ומצד שני, מדובר על סיכון מוגבר הנובע מעודף חשיפה. על מנת להבין נאמר כי 10 החברות הגדולות במדד S&P500 (אפל ושות') מחזיקות במעל 30% משווי השוק של המדד. היינו, 2% מהחברות במדד משפיעות על 30% מהשינויים במחיר. ריכוז הסיכונים בתחום צר כל כך, יוצר סיכון. אז איך נדע עד כמה אנחנו מוכנים להישאר בחשיפה זו? נצטרך לשאול את עצמנו:

• ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
• סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם היינו קונים את החברה בכללותה?

ננסה להבין את הדברים במונחים של משקיע הערך האגדי וורן באפט. באפט חזר שוב ושוב על התובנה כי מי ששוקלים להשקיע בחברה מסוימת, צריכים לשאול את עצמה שאלה אחת חשובה: אם היו לנו כל האמצעים הנדרשים, האם היינו מוכנים לרכוש את החברה בכללותה? אם התשובה היא – כן, ראוי לקנות ממניות החברה. אם התשובה היא – לא, ראוי לבחון השקעה זו כמאוד ספקולטיבית, ולהימנע ממנה.

האם הייתם קונים את מניית אפל בכללותה?

אז נעמיד את השאלה ביתר פירוט: אם היתה לנו האפשרות, האם היינו מעדיפים להיות הבעלים הגאים של חברת הטכנולוגיה החדשנית והמצליחה - אפל? או להחזיק בבעלות המלאה של החברות: ברקשייר האתווי, מקדונלדס, סטאבאקס, וולמרט, פרקטור אנד גמבל, בואינג, פיליפ מוריס, אמריקן אקספרס, ועוד תריסר חברות ערך מוצלחות ומוכרות? שווי השוק של אפל כבר עבר את שווי השוק של כל החברות הללו ועוד - ביחד! אז האם אנחנו כמשקיעים רציונאליים, נעדיף השקעה בחברה בודדת כמו אפל או במקבץ של כ- 20 חברות ערך בתחומים שונים? כנראה שהרוב היו מעדיפים את פיזור הסיכונים על פני מספר רב יותר של חברות וענפים. אבל רק על מנת לנסות לשכנע את היתר, נפרט את הדברים.

הסיכונים העיקריים העומדים בפני אפל

בפני חברת אפל יש מספר רב של סיכונים; המתחרים, השוק הסיני, שרשרת האספקה העולמית, ופריצות סייבר. אבל לפי דו"ח עדכני של JPMorgan Chase הסיכונים העיקריים המהותיים הינם הסיכון ממוצר נכשל והסיכון בדבר התערבות רגולטורית. בנק ההשקעות הגדול גם מוסיף הערכה, כי השקה כושלת של מוצר בסיס של אפל, יכולה להוביל לקריסה במניה של מעל 20%. אז משקיעים אסטרטגיים באפל צריכים לחשוש מאוד מהשקות מוצרים וממדיניות החקיקה והממשל בארצות הברית (רגולציה).

• בלוק צונחת אחרי דוחות מעורבים ולאור התלות בביטקוין
• אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

פיזור סיכונים או ריכוז סיכונים

אם נחזור לשאלה המקורית: מה עדיף? לרכוש את אפל או רשימה של כ-20 חברות ערך מוכרות ומוצלחות? לפי ניתוח הסיכונים של אפל, נשאל בפשטות מרובה: מה יקרה בהסתברות יותר גבוהה – השקה כושלת או רגולציה מוגברת על אפל או פשיטת רגל של 4 חברות מתוך הרשימה שמנינו? כנראה שקריסה של מניית אפל הרבה יותר סבירה מהאלטרנטיבה.

משקיעים רציונאליים?

אז הנה החדשות הטובות: עדיף לפזר את הסיכונים על פני חברות ערך מרובות, מלרכז אותם סביב חברה בודדת עם מספר מצומצם וצר של גורמי סיכון עיקריים. אבל יש גם חדשות פחות טובות: כל מי שמושקע במדד שוק מרכזי אמריקאי, ובכלל זה במדד המוכר של S&P500 נמצא בחשיפת יתר למספר מצומצם של חברות. היינו, המשקיעים הפאסיביים הקלאסיים החליטו להשקיע חלק מכספם במדדים שהם לפי ההגדרה: מרוכזים. זה כאילו הם בוחרים במודע באפל על פני 20 החברות המוצלחות האחרות. זה קצת מופשט, אבל האם הם לא רציונאליים? התשובה היא שכנראה במקרה הזה, הבעיה היא דווקא בהבנת מבנה מדדי השוק המרכזיים.

הנתונים ההיסטוריים

קשה שלא להסתכל אחורה ולבחון מה ארע לאותן חברות מוצלחות ובעלות שווי השוק הגבוה מהדורות הקודמים. הנתונים די מפחידים; רוב חברות הענק של הדור הקודם יורדות מגדולתם, ובעיקר נותנות תשואת חסר למשקיעים. אם ניקח את שנות השמונים של המאה הקודמת כדוגמא מאפיינת, נמצא כי מתוך 50 החברות הגדלות ביותר בארצות הברית רק 5 שרדו ונותרו בגדולתם. היינו, לפי הנתונים ההיסטוריים, סיכויי ההצלחה של חברות הענק שלנו – קטנים מאוד.

דבר קטן עשוי להיות הדבר הגדול הבא

כל התרגיל הרעיוני שעברנו נועד על מנת להמחיש את הרעיון הפשוט שאולי כדאי לשקול העברת חלק מהחשיפות שלנו לחברות עם שווי שוק נמוך יותר. בהקשר לכך ראוי לשקול השקעה ישירה במדד השוק כמו ראסל 2000 Russell (2,000 החברות עם שווי שוק יחסית נמוך).

לחילופין, אפשרות נוספות להתמודדות עם משקל היתר של חברות הטכנולוגיה החדשניות, הינה לשקול השקעה במדד שוק קצת פחות מוכר כמו מדד Invesco S&P500 Equal Weight ETF (RSP). מדד זה נהנה מחשיפה לכל 500 החברות הגדולות בארצות הברית, אך מנגד לכל חברה משקל זהה.

שווי השוק של חברות הטכנולוגיה החדשניות האמריקאיות - עולה ועולה. הדבר יוצר הטיה מסוימת במדדי השוק המרכזיים בארצות הברית ויוצר ריכוז סיכונים מוגבר למשקיעים. רוב המשקיעים יעדיפו לפזר את אחזקותיהם במרחב ההשקעות, ולכן הם צריכים לחשוש מההשקעה הפאסיבית הקלאסית במדדי שוק אמריקאיים מרכזיים. גם הנתונים ההיסטוריים תומכים בפיזור סיכונים. האפשרויות העומדות בפני המשקיע כוללות השקעה במדדי שוק של חברות קטנות יותר או במדדי שוק שבהם משקל כל חברה הינו קבוע (ולא תלוי שווי שוק).

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.