ניו יורק ארה"ב נדל"ן בניין
צילום: Istock

מכירות הבתים בארה"ב בשיא של 15 שנים

מוקדם יותר השבוע דווח כי סנטימנט חברות הבניה זינק לשיא של 35 שנים. כעת רושם שוק הנדל"ן בארה"ב שיא נוסף. לנוכח הריביות הנמוכות והתמריצים הרבים, נראה כי המגמה צפויה להימשך
עמית נעם טל | (2)

שוק הנדל"ן בארה"ב ממשיך לשבור שיאים של עשרות שנים על רקע הריביות הנמוכות והתמיכה הגדולה מהפד'. מכירות הבתים הקיימים קפצו בחודש אוקטובר ב-4.3%, גבוה מהתחזיות המוקדמות. במקביל הנתון מחודש ספטמבר תוקן כלפי מעלה לעלייה של 9.9%.

עד כמה מדובר בנתונים חזקים? בקצב שנתי, מכירות הבתים בארה"ב בארה"ב זינקו ב-26.6% - הרמה הגבוה ביותר מ-15 השנים האחרונות (מאז נובמבר 2019). 

מכירות הבתים בארה"ב - שיאים חדשים?

הנתון היום מגיע לאחר שמוקדם יותר השבוע רשם שוק הנדל"ן בארה"ב שיא של עשרות שנים: סקר הסנטימנט החודשי של חברות הבניה זינק בחודש נובמבר מרמה של 85 נק' לרמה של 90 נק' - מדובר בנתון החזק ביותר מאז 1985!

כפי שאנו מדגישים בתקופה האחרונה בביזפורטל, לנתונים החזקים בשוק הנדל"ן בארה"ב יש 2 גורמים ולא נראה כי הם הולכים להעלם בקרוב. הגורם הראשון הוא הריבית - הריבית על המשכתאות בארה"ב נמצאת בנפילה חופשית במקביל לירידה החדה בריביות על אגרות החוב של הממשל. ע"פ הסקר השבועי של פרדי מק, הריבית הממוצעת על משכנתא לתקופה של 30 שנה (במסלול של ריבית קבועה) ירדה מוקדם יותר החודש לשפל של 2.78% בלבד. לשם השוואה בנובמבר 2018 עמדה הריבית על 4.94%. הריביות הנמוכות כמובן מעודדות רכישות של בתים חדשים.

הריבית הנמוכה מעודדת אזרחים רבים לבצע רכישות חדשות וגם מימון מחדש לנכס. מדובר בתהליך שמשפיע לטובה גם על הכלכלה, שכן הוא מפנה הכנסה עבור האזרחים בארה"ב. 

הגורם השני לזינוק הוא הפד', שלמעשה מממן את כל החגיגה בשוק. מאז מארס האחרון רכש הפד' יותר מ-1 טריליון דולר של אג"ח מגובה משכנתאות. במהלך שיא המשבר, הפד' רכש למעלה מ-100% מההנפקות בשוק זה. בחודשים האחרונים הפד' רוכש בממוצע כ-35% מההנפקות (הבנק קונה כרגע בקצב של 40 מיליארד דולר בחודש).  נציין כי בחודש שעבר הפד' יצר תקדים חדש כאשר רכש אג"ח מגובה משכנתאות לתקופה של 30 שנה בריבית של 1.5% ובכך דחף את הריביות עוד יותר למטה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בועה (ל"ת)
    במילה אחת 19/11/2020 19:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Nישהו 19/11/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
    המצב לא שונה.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.