פרטי ההסכם בין ארה"ב לסין נחשפים: לא הסכם שטראמפ צריך להתגאות בו
לאחר כמעט שנתיים של משא ומתן בין הצדדים, סין וארה"ב חתמו על "הסכם השלב הראשון". טראמפ טען בטקס החתימה כי "עם כניסתו לתוקף של השלב הראשון בהסכם הסחר שנחתם היום, יחל מיד המשא ומתן על השלב השני".
למרות הכותרות הרבות שיצר הממשל האמריקני סביב האירוע, מהפרטים שפורסמו נראה כי לא מדובר בהסכם שטראמפ יכול להתגאות בו במיוחד. ע"פ ההסכם שפורסם, סין צפויה לרכוש מוצרים חקלאיים נוספים בהיקף של 12.5 מיליארד דולר ב-2020 ועוד 19.5 מיליארד דולר בשנת 2021. בסה"כ, אם סין תגיע ליעדים אלו, היא תגיע למצב של שנת 2017, רגע לפני התפרצות "מלחמת הסחר בין 2 המדינות".
בנוסף סין התחייבה לקנות מוצר אנרגיה (נפט) נוספים בהיקף של 18.5 ו-33.8 מיליארד דולר בשנים 2020-2021 בהתאמה. סין התחייבה לקנות עוד מוצרים הקשורים לסקטורים (מכונות), כאשר הסכום לא מצויין.
בנוסף, 2 הצדדים הגיעו להבנות כלליות, בנוגע לשוק המט"ח וההגנה על קניין מסחרי. "סין מכירה בחשיבות של הקמה והטמעה של מערכת משפטית מקיפה של הגנה ואכיפה של קניין רוחני, שכן היא הופכת מצרכן קניין רוחני גדול ליצרן קניין רוחני גדול", נטען בהסכם. העובדה כי לא נקבעו כללים ספציפיים בנוגע לסוגיות אלו מותירה בפועל את המצב ללא שינוי, כאשר "התחום האפור" גדול במיוחד.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.איד 16/01/2020 08:50הגב לתגובה זואג'נדה פוליטית אובססבית מרחפת מעליה .
- 6.אוליי הציפורים יתרגשו ממנו (ל"ת)לעשותו פוחלץ !!! 16/01/2020 04:03הגב לתגובה זו
- 5.אליאור 16/01/2020 01:51הגב לתגובה זוגם השיג התחייבויות במיליארדים במיוחד לבייס שלו בשנת בחירות והוא לא ויתר על כלום.. ומגמת הצימצום בגרעון הסחר ממשיכה. גאון!
- 4.אזרח 16/01/2020 00:38הגב לתגובה זומאחל לטראמפ שיצליח
- 3.אי אפשר להאמין לסינים , זה עם תחמן , הם יסובבו את טראמפ על האצבע . (ל"ת)אריאל 15/01/2020 22:21הגב לתגובה זו
- ואצל טראמפ כול מילה חקוקה בקרח . (ל"ת)בדיוק . 15/01/2020 23:37הגב לתגובה זו
- 2.כרגיל אצל טראמפ 15/01/2020 20:58הגב לתגובה זו... אבל אפילו תפוח אין !!!
- 1.טראמפ הוא מצורע רקוב כלב (ל"ת)אלימלך 15/01/2020 20:57הגב לתגובה זו
- דן 16/01/2020 08:43הגב לתגובה זולא יותר קל לך לכתוב בערבית? אה מוחמד?
סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, כדי להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית
סין מתכננת לאמץ מדיניות פיסקלית מרחיבה בשנת 2026, במטרה להניע מחדש את הצמיחה הכלכלית. על פי הצהרה רשמית של משרד האוצר, הממשלה מתכננת הרחבה ניכרת של ההוצאה התקציבית. המדיניות החדשה באה על רקע אתגרים כלכליים מורכבים, ובראשם משבר נדל"ן ממושך ולחצים חיצוניים הולכים וגוברים לרבות מלחמת המכסים מול ארה"ב, אם כי חשוב להדגיש כי סין מצאה תחליפים לשוק האמריקאי, ומול ירידה משמעותית במכירות לארה"ב היא מעלה מכירות בשווקים אחרים בעולם.
השקעות אסטרטגיות במגזרי העתיד
ההשקעות הממשלתיות יתמקדו בתחומים אסטרטגיים: ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית ופיתוח הון אנושי. צעדים אלו חיוניים כדי להשאיר את סין תחרותית בשווקים העולמיים וגם כדי להתגבר על משבר הנדל"ן שקיים במדינה שפוגע בתעסוקה ובביקושים הפנימיים.
משרד האוצר הסיני הדגיש כי הביקושים המקומיים יהוו את עמוד השדרה של הצמיחה ב-2026. התכנית כוללת צעדים להגדלת הכנסות משקי הבית ועידוד הצריכה, תוך הפחתת התלות ביצוא והשקעות זרות. בין היוזמות הבולטות: תכנית לאומית להחלפת מוצרי צריכה, המעניקה סובסידיות לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה. התכנית כבר הניבה תוצאות מרשימות, עם עלייה ניכרת בהיקף הרכישות באזורי הפריפריה.
משרד האוצר הסיני מתכנן גם לשפר את מנגנון הנפקת אגרות החוב הממשלתיות, במטרה להבטיח יעילות מירבית והגברת גמישות בניהול התקציב. שינוי זה מגיע על רקע מגבלות המדיניות המוניטרית - עם שיעורי ריבית נמוכים שאינם מאפשרים הפחתה נוספת, הכלים הפיסקליים הופכים למרכזיים יותר. המהלך שם את סין בניגוד למדיניות מצמצמת שאימצו כלכלות רבות אחרות, תוך ניסיון לאזן בין יציבות פיננסית לבין תמריצי צמיחה.
- הרובוטים ישקמו את אירופה? הבנק המרכזי ייעזר ב-AI לטיפול באינפלציה
- כצפוי: הפד' העלה את הריבית ב-0.75%; הריבית בארה"ב עומדת על 4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה להרחיב את ההוצאה הממשלתית משקפת הבנה עמוקה של המורכבות הכלכלית. כמדינה בעלת היקפי הייצור והצריכה הגדולים בעולם, סין מכירה בצורך להתאים את המדיניות באופן שוטף. בשנה שחלפה, למשל, המדינה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הלוואות בערבות ממשלתית, צעד שסייע לשמר רמות תעסוקה יציבות.
מייקל ברי. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל ברי חוזר להמר נגד השוק: "בועת ה-AI מזכירה את הדוט-קום"
המשקיע שהתפרסם במשבר הסאב־פריים מהמר נגד אנבידיה ופלנטיר, מזהיר מהשקעות יתר בתשתיות בינה מלאכותית ומודה שקשה לדעת מתי התיקון יגיע; האם ברי הוא זמר של להיט אחד?
מייקל ברי, המשקיע שהתפרסם בזכות ההימור נגד שוק הדיור האמריקאי לפני משבר 2008, חוזר להמר שוב נגד השוק. הפעם הוא מפנה את הזרקור אל שוק הבינה המלאכותית, שלדבריו מתנהל במנותק מהמציאות הכלכלית. בניגוד לעבר, ברי אינו מנהל כיום קרן גידור פעילה, אך הוא ממשיך לנסות להשפיע על השיח בוול סטריט דרך פוזיציות ממוקדות וחשיפה ציבורית.
הזיכרון הקולקטיבי של ברי כרוך בעיקר בדמותו בסרט "מכונת הכסף", שם הוצג כמי שמזהה מוקדם את קריסת שוק הסאב־פריים, אך נאלץ להמתין חודשים ארוכים עד שהשוק יכיר בצדקתו. גם אז, העיכוב כמעט הביא לקריסת הקרן שניהל. החוויה הזו מלווה את האופן שבו משקיעים רבים מתייחסים לאזהרותיו כיום. לטענת ברי, שוק ה־AI מזכיר לו במידה רבה את בועת הדוט־קום של סוף שנות ה־90. לדבריו, לא הייתה זו בועה של אתרי אינטרנט כשלעצמם, אלא של תשתיות נתונים והשקעות עודפות בהעברת מידע. ברי סבור שההתלהבות מהבינה המלאכותית דוחפת חברות ומשקיעים להשקיע בקצב שאינו נתמך בביקוש בר־קיימא.
עם זאת, גם הפעם ברי אינו מצביע על מתי הבועה צפויה להתפוצץ. הוא עצמו מודה כי אחת מנקודות החולשה המרכזיות שלו לאורך השנים הייתה תזמון. בעיני מבקריו, עצם הזיהוי של בועה אינו מספיק, אם השוק מסוגל להמשיך לעלות שנים ארוכות לפני תיקון.
אנבידיה ופלנטיר במוקד
בלב התחזית הנוכחית עומדות שתי חברות מרכזיות: אנבידיה ופלנטיר. שתיהן נתפסות כסמל של מהפכת ה־AI, ושתיהן נהנו מעליות חדות בשווי השוק שלהן. יחד הן מוערכות בכחמישה טריליון דולר, ומהוות רכיב משמעותי בעליות המדדים בארה"ב. ברי חשף כי רכש אופציות פוט בהיקף כולל של כ־10 מיליון דולר נגד שתי החברות. אף שמדובר בסכום קטן יחסית לשווי החברות, הפוזיציה ממונפת, וירידה חדה במחירי המניות עשויה להניב רווחים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מכך.
- מייקל ברי בחזית נוספת: “השווי של טסלה מנותק מהמציאות"
- מייקל ברי מכה שוב: "ענקיות הטכנולוגיה מנפחות רווחים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של פלנטיר, הביקורת של ברי מתמקדת במבנה העסקי. לדבריו, החברה נשענת במידה רבה על חוזים ממשלתיים, המאופיינים במחירים נמוכים ולחץ תקציבי מתמשך. בנוסף, הוא מצביע על תחרות גוברת מצד חברות ותיקות כמו IBM, ועל חבילות תגמול נדיבות להנהלה שאינן משקפות בהכרח ערך לבעלי המניות.
