הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה: הפתרון לעליית מחירי הנפט מתחיל דווקא בצמצום הביקוש
סגירת מצר הורמוז מקפיצה את מחירי הנפט לרמות של השנים האחרונות, ובסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מבינים שהיצע לבד לא יספיק; במקביל לשחרור מאגרים, הדגש עובר לצמצום שימוש בדלקים מצד צרכנים ועסקים; ברקע ההסלמה במזרח התיכון ממשיכה להכביד על השוק
מאז סוף פברואר, עם פרוץ העימות בין ארה"ב לאיראן והפגיעה בתנועת הנפט דרך מצר הורמוז, השוק נכנס לטלטלה מהירה. מחירי הנפט קפצו ביותר מ-40% בתוך זמן קצר, כשברנט מתקרב ל-110 דולר לחבית ו-WTI סביב 96 דולר. אבל הסיפור לא נעצר במחיר הנפט עצמו. העלייה הזו כבר מתגלגלת לסולר ולדלק סילוני, משם לתחבורה וללוגיסטיקה, ובסוף גם ללחץ על האינפלציה. במקביל, בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מבינים שהגדלת היצע לא תספיק, והפוקוס מתחיל לזוז לכיוון פחות אינטואיטיבי, שהוא צמצום הביקוש.
צוואר בקבוק, שחרור מאגרים, וניהול ביקוש
מצר הורמוז, מול חופי איראן, אחראי לכחמישית מתנועת הנפט בעולם. גם פגיעה חלקית בתנועה דרכו לא יוצרת רק מחסור פיזי, אלא גם מעלה את הסיכון, מאריכה זמני הובלה ומייקרת את הביטוח. הלחץ הזה מורגש בעיקר מחוץ לארה"ב, והוא גם מסביר חלק מהפער בין מחירי ברנט ל-WTI. זה כבר מתבטא בעלייה בתזקיקים שמשפיעים ישירות על טיסות, הובלה וסחורות. בצד ההיצע קשה להגיב מהר, גם כשמנסים להגדיל הפקה או לפתוח מאגרים, והתרחישים של הסלמה עדיין קיימים. לכן, הפחתת ביקוש הופכת לכלי מיידי יותר.
מדינות כבר שחררו מאות מיליוני חביות מהמאגרים האסטרטגיים, והסוכנות אף אישרה שחרור של כ-400 מיליון חביות. אבל בלי לוח זמנים ברור, ההשפעה בשוק מוגבלת. הסוחרים ממשיכים לתמחר מחסור בטווח הקצר, וגם כשיש זרימה של נפט גולמי, צווארי בקבוק בבתי זיקוק ובלוגיסטיקה מעכבים את הירידה במחירים בתחנות.
כ-45% מביקוש הנפט מגיעים מתחבורה יבשתית, ולכן שם מתמקדות ההמלצות. עבודה מהבית מצמצמת נסיעות יומיומיות, שימוש משותף ברכב ותחבורה ציבורית חוסכים דלק, וגם הפחתת טיסות לא חיוניות מורידה לחץ. אפילו הורדת מהירות נסיעה או הגבלת כניסת רכבים לערים משפיעות על הצריכה. בסוף, צעדים קטנים מצטברים לירידה בביקוש וממתנים את המחירים.
- בניסיון לבלום את הזינוק במחירים: ארה"ב שוקלת להסיר סנקציות על נפט איראני
- מחירי הנפט ירדו בחדות למרות התקיפות במפרץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הסוכנות מציעה להסיט גז LPG משימוש בתחבורה לשימושים חיוניים כמו בישול, ובמקביל לעבור יותר לבישול חשמלי. זה מחייב התאמה בין מקורות אנרגיה לתשתיות חשמל, אבל היישום תלוי בעיקר במחירים ובזמינות.
הממשלות מתערבות במסים, אבל יש לזה מחיר
מדינות מתחילות לבחון הקלות כאשר בספרד מדברים על הורדת המע"מ על דלק ל-10% במקום 21% וביטול מס על חשמל, איטליה כבר הורידה מס קנייה על דלק, וגרמניה בודקת צעדים להגנה על הצרכנים, כולל מס על רווחי יתר של חברות אנרגיה. הורדת מסים מורידה מחירים מהר, אבל גם מקטינה הכנסות ולעיתים מעודדת צריכה. מנגד, מס על רווחי יתר יכול לאזן, אבל עלול לפגוע בהשקעות. בסוף מדובר באיזון בין הקלה מיידית לבין שמירה על תמריצים לחיסכון.
כשברנט סביב 110 דולר ו-WTI באזור 96 דולר, כל התפתחות במצר הורמוז מתורגמת מיד למחירים. בסוכנות מדגישים שהמהלך צריך לשלב בין הגדלת היצע לבין צמצום ביקוש, כשבשלב הזה הפחתת שימוש יכולה להשפיע מהר יותר. עסקים שמצמצמים נסיעות כבר רואים חיסכון, וגם בצד הצרכני יש השפעה. בלי צעדים כאלה, הלחץ על המחירים נשאר גבוה.
- 1.עושה חשבון 20/03/2026 16:41הגב לתגובה זולא נראה שטרמפ יתקפל . גם השיעים מוכנים להתאבד . שלחו מיליון ילדים לרוץ על שדה מוקשים של עירק .עתה רק אירן מוכרת נפט מהמפרץ . אז למה שייכנעו ואולי המטרה הייתה העלאת מחיר הנפט .
