נשיא ארה"ב חתם על הסכם סחר עם וייטנאם, הכולל מכסים של 20% על כלל הסחורות המיובאות ממנה, ו-40% על סחורות "מועברות" – בעיקר מוצרים סיניים העוברים דרך וייטנאם. העיתוי אינו מקרי. שעות ספורות קודם לכן, הצהיר טראמפ כי "לא סביר" שיפן תגיע להסכם עם ארה"ב, ואיים להעלות את המכסים עליה ל-30% ואף ל-35% – עלייה דרמטית מהמס שנקבע באפריל, שעמד על 24%.

בוול סטריט עדיין מנסים להבין אם מדובר בטקטיקת משא ומתן או במדיניות עקבית. הנרייטה טרייז מ-Veda Partners מזהירה כי המכסים "כאן כדי להישאר", ושהעובדה שהיותם קבועים ברמה של 20% – כפול מהמכס הזמני של 10% שהיה קודם – מעידה שטראמפ לא מתכוון לסגת. אמנם המכסים על וייטנאם היו אמורים לעלות ל-46% ב-9 ביולי, כך ש-20% נתפסים כהקלה – אך מדובר בוויתור יקר.

מניות האופנה מתאוששות

וייטנאם אינה מדינה שולית במפת הכלכלה הגלובלית – היא מהווה מוקד ייצור מרכזי לענקיות האופנה העולמיות. נייקיNike Inc , גאפ Gap Inc. 1.06%  ולולולמון Lululemon Athletica 4.07%   מסתמכות על המפעלים המקומיים לייצור שלל מוצרים – מחולצות ועד נעלי ספורט. כשהוכרזו באפריל המכסים של 46%, מניות חברות האופנה וההנעלה צנחו. כעת, עם מס ברמה של 20%, יש לפחות ודאות – גם אם יקרה.

התגובה בשווקים הייתה מיידית אך מאופקת. מניית נייקי עלתה ב-2% עם פרסום החדשות, בעוד שגאפ ולולולמון נותרו יציבות. המשקיעים מבינים שוודאות של 20% עדיפה על חוסר ודאות מוחלט, אך גם יודעים שזה עדיין מתורגם להתייקרות ניכרת של מוצרים וייטנאמיים לצרכן האמריקני.

• המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
• משפחת טראמפ יוצאת לציד ביטקוין באסיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

״יפן שונה ממדינות אחרות״

יפן נמצאת במצב הרבה יותר עדין. ראש הממשלה שיגרו אישיבה מנסה להסביר לטראמפ כי "יפן שונה ממדינות אחרות – אנחנו המשקיע הגדול ביותר בארה"ב ותורמים ליצירת מקומות עבודה". טראמפ, מצדו, אינו מתרשם – הוא מכנה את היפנים "קשים מאוד" ורומז שאינו בטוח שיושג הסכם.

מוקד המחלוקת המרכזי הוא תעשיית הרכב – ענף הייצוא העיקרי של יפן לארה"ב. היפנים מתנגדים בתוקף להטלת מכס של 25% על רכבים, וטראמפ מסרב לוותר. מדובר בעימות קלאסי בסגנון "מי ימצמץ ראשון", כשעל הכף מאות מיליארדי דולרים של סחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.

אנליסטים בוושינגטון מעריכים כי טראמפ זקוק ל"מקל" – מדינה שתשלם מחיר כבד כדי להבהיר לאחרות שהוא רציני. יפן ככל הנראה נבחרה לתפקיד הזה, לאחר שהאיחוד האירופי הצליח בינתיים להתחמק מהתקפה ישירה. אוון טדפורד מ-Beacon Policy Advisors מציין שיפן "תפסה את מקומו של האיחוד האירופי כשותף הסחר המרכזי שצפוי לספוג מכסים מוגדלים".

• משבר בסמארטפונים, הזדמנות ברכבים: שיאומי במבחן
• ממשלת ארה"ב רוצה 10% מאינטל - המניה יורדת ב-4%
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• מנהלי מאנדיי נפגשו עם חצי מיליארד דולר

מנגד, הודו עשויה לזכות ליחס מועדף. טראמפ רמז כי "הודו מוכנה להסיר חסמים בפני חברות אמריקניות", מה שעשוי להוביל לביטול או להפחתה של המכס בגובה 26% שהוטל עליה באפריל. ראש הממשלה נרנדרה מודי פעל בחוכמה – הוא הגיע לפגוש את טראמפ כבר בפברואר ופתח במשא ומתן מוקדם.

מארק לינסקוט, לשעבר מתווך סחר בממשל אובמה וגם אצל טראמפ, הסביר שהודו "קיבלה יתרון מיידי". המטרה: הסכם סחר דו-צדדי מקיף. "זו רק הנשיכה הראשונה בתפוח", לדבריו. ההודים מבינים היטב את שפתו של טראמפ – עסקים נטו, בלי פוליטיקה.

טראמפ משנה את הכללים

טראמפ אינו מסתפק ברפורמות שטחיות – הוא שואף לכתוב מחדש את כללי הסחר הבינלאומיים. המדינות שיבינו את זה מוקדם – כמו וייטנאם והודו – יוכלו להרוויח. אלו שינסו למשוך זמן, כמו יפן, עלולות להתמודד עם מכסים בגובה 35% ואף יותר.

עבור חברות רב-לאומיות, המשמעות היא שצריך לסדר מחדש את שרשראות האספקה. נייקי כבר החלה להעביר חלק מהייצור למדינות אחרות, וענקיות נוספות צפויות ללכת בעקבותיה. השאלה אינה עוד האם יוטלו מכסים – אלא עד כמה גבוהים הם יהיו.

הימים הקרובים יהיו קריטיים: יפן צריכה להכריע אם להמשיך להתנגד ולהסתכן במכסים של 35%, או להפגין גמישות בנושא ייבוא רכבים. הודו צריכה להראות שהיא אכן פותחת את שווקיה. ובינתיים, חברות האופנה הגלובליות כבר מחשבות כיצד לייצר את אותן נעליים – במקום אחר ובמחיר הנמוך ביותר האפשרי.