בואינג
צילום: טוויטר

סין אוסרת על החברות לרכוש מטוסי בואינג - המניה יורדת בטרום

בואינג נקלעת למלחמת המכסים בין סין לארה"ב, כשהממשל הסיני עצר את הכניסה של מטוסי בואינג חדשים שהזמינו החברות המקומיות ואסר עליהן לבצע הזמנות נוספות; המניה יורדת 3% במסחר המוקדם

רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה בואינג סין

סין מבצעת מהלך משמעותי נוסף במסגרת מלחמת הסחר מול ארה"ב, והפעם מול אחת החברות האמריקניות הגדולות והמזוהות ביותר עם ארה"ב - בואינג The Boeing Co 1.11%  . הממשל הסיני הורה לחברות התעופה לעצור הזמנות של מטוסים חדשים מהחברה, כשהוא גם עוצר את הכניסה של מטוסים שכבר הוזמנו למדינה. מניית בואינג מגיבה בירידה של 3% במסחר המוקדם בוול סטריט.


סין היא שוק משמעותי עבור יצרנית המטוסים שמנסה עדיין להתאושש אחרי התקריות הבטיחותיות מהשנה שעברה. לפי ההערכות ב-2024 בואינג מסרה כ-53 מטוסים לחברות סיניות, מספר המהווה כ-20% מסך המסירות של בואינג באותה שנה. בואינג גם ציינה בעבר שהיא צופה שסין תמשיך להוות כ-20% מסך המסירות בעשורים הקרובים.


המהלך מגיע אחרי שטראמפ העלה את המכסים על סין ל-145%, כשבתגובה סין העלתה את המכסים על ארה"ב ל-125%.


אתמול פורסמו נתוני מאזן הסחר של סין לרבעון הראשון, רגע לפני כניסתם של המכסים לתוקף, והם היוו דוגמא ללמה טראמפ פועל באגרסיביות שכזו מול סין. סין רשמה בחודש מרץ עודף מסחרי של 103 מיליארד דולר, בעוד ארה"ב רשמה בפברואר (הנתון האחרון שפורסם) גירעון של 122.7 מיליארד דולר. סין כבר מזמן השתלטה על הסחר העולמי והיא מרוויחה מזה, בעוד האמריקאים מנסים לסגור את הגירעון המסחרי. טראמפ בחודשים האחרונים מטלטל את השווקים במטרה לסגור את הפער הזה.


מניית בואינג איבדה 10% מתחילת השנה על רקע מלחמת הסחר והקשיים עימם מתמודדת החברה. תקריות הבטיחות שאירעו במטסויה בשנה שעברה הביאו לירידה בהזמנות ופגיעה באמינות החברה, עד כדי כך שהמנכ"ל התפטר ונפתחה חקירה פלילית נגד החברה. המנכ"ל החדש, קלי אורטברג, מנסה להחזיר את החברה למסלול כשהוא מתמקד בינתיים בהתייעלות ובצמצום החוב. לפני מספר שבועות דיווחה בואינג על מכירת יחידת הניווט במעל 8 מיליארד דולר, מה שסיפק לה דחיפה למאבק בחוב הגדול, שהסתכם נכון לסוף 2024 בכ-47 מיליארד דולר.


בנוסף, בשיחה עם משקיעים בחודש שעבר אמר סמנכ"ל הכספים, בריאן ווסט, שהמסירות ברבעון צפויות להיות גבוהות מהצפוי, זאת אחרי שבינואר ופברואר מסרה החברה בסך הכל כ-89 מטוסים, שיפור לעומת מסירות של 54 מטוסים בתקופה המקבילה ב-2024. ווסט גם ציין שקצב שריפת המזומנים צפוי להיות נמוך מהצפוי, זאת אחרי שב-2024 החברה שרפה כ-14 מיליארד דולר. בואינג ציינה בעבר שברבעון הראשון של 2025 היא צפויה לשרוף כ-4 מיליארד דולר, אך ווסט כאמור אומר שהסכום צפוי להיות נמוך יותר. ווסט גם ציין שהוא מודאג מהמכסים של טראמפ בכל הנוגע לאספקת חלקים, ושהוא אפילו צופה פגיעה חד פעמית ברווח של כ-150 מיליון דולר ברבעון הראשון כתוצאה מכך.

מניית בואינג בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טראמפ חושב שיש מולו שער ריק (ל"ת)
    אמיר 16/04/2025 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 16/04/2025 07:06
    הגב לתגובה זו
    מטוס סיני מתחרה שיכה בבואינג כמו שתעשיית הרכב הסינית זימברה את ארהב ואירופה...
  • 1.
    אנונימי 15/04/2025 22:11
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שאיירבוס לא יכולים לייצר יותר מהביקושהם מלאים עד שנים קדימה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותשר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיות

פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן

סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”

רן קידר |

איראן הודיעה כי תארח בימים הקרובים רצף ביקורי דיפלומטים בכירים מסעודיה ומטורקיה, שיקיימו בטהראן שיחות מדיניות על רקע המתיחות במזרח התיכון וההסלמה בזירות בין ישראל, רצועת עזה, לבנון וסוריה.

משרד החוץ האיראני מסר כי סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, יגיע לטהראן לצורך דיונים על היחסים הדו-צדדיים, לצד בחינת ההתפתחויות האזוריות. ההודעה לא כללה תאריך רשמי, אך לפי דיווחים סעודיים ופרסומים רשמיים באיראן, ביקורו כבר יצא לדרך ביום ראשון והוא זכה לקבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י.

הביקור הסעודי מוגדר כחלק מסבב התייעצויות שממשלות סעודיה ואיראן מקיימות מאז חידוש היחסים בשנת 2023. הפגישות צפויות לעסוק בהעמקת ההידברות הבילטרלית ובמצב באזור. בפגישות קודמות בין הצדדים השתתפו גם בכירים ברמת הביטחון, כולל פגישת מזכיר המועצה לביטחון לאומי, עלי לאריג'אני, עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בחודש ספטמבר האחרון.

במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת אף הוא בטהראן ביום ראשון וצפוי לקיים סדרת פגישות עם ההנהגה האיראנית. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, הדגיש כי ביקורו של פידאן הוא "המשך לשורת ההתייעצויות הקבועות שמקיימת איראן עם מדינות האזור".

לפי הדובר האיראני, אחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על הפרק הוא העימותים המתעצמים בין ישראל לגורמים שונים באזור, ובראשם המלחמה בעזה והמתיחות בגדה המערבית. לדבריו, ישראל מהווה "את האיום הגדול ביותר על השלום והביטחון הבינלאומיים", והדגיש כי דפוס הפעולה הצבאי של ישראל בלבנון, בסוריה ובמדינות נוספות גורם לחשש גובר בקרב מדינות האזור.