אינטל מחכה לרוכש – ברודקום לא בכיוון; מה צפוי בהמשך?
אינטל תקועה, השמועות על רכישה מתפוגגות, המשקיעים מאוכזבים, המניה יורדת - לאן הולכים מכאן? שאלות ותשובות
בחודשים האחרונים רצה בשוק שמועה שברודקום תרכוש את אחת מחטיבות המוצרים של ענקית השבבים, אינטל. אבל אתמול בלילה, במהלך שיחת המשקיעים של ברודקום, המנכ"ל הוק טאן חתך את התקוות האלה באופן חד: "לא, אני עסוק מדי. אנחנו עסוקים מדי עם AI ו-VMware כרגע. אנחנו לא חושבים על זה בשלב הזה."
התוצאה? מניית אינטל יורדת בב-2.4% ל-20.25 דולר בהמשך לשבועיים של נפילה מצטברת של 20%. מנגד מניית ברודקום עולה ב-4.5% (אחרי שכבר זינקה ב-12%) כשהמשקיעים קלטו שהחברה מתמקדת בבינה מלאכותית ולא בהרפתקאות רכישה מסוכנות, ועל רקע דוחות ותחזית טובים.
אינטל קיוותה למושיע – והשוק מאבד סבלנות
המניה של אינטל הייתה ברכבת הרים לאחרונה. רק לפני כמה שבועות, באמצע פברואר, היא טסה תוך כמה ימים מעל 30% בעקבות נאום של סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס, שבו הבטיח חיזוק הייצור המקומי של שבבים. במקביל, הופיעו דיווחים ש-TSMC הטייוואנית שוקלת לקחת אחוזים ממפעלי הייצור של אינטל, וגם ברודקום, כאמור, לכאורה שוקלת לרכוש את חטיבת המוצרים שלה. אבל ההבטחות נשארו על הנייר – אף עסקה לא קרתה, והמשקיעים החלו להחזיר את הרווחים. פתאום, כשהתברר שגם ברודקום לא במשחק, אינטל נשארה עם הרבה סימני שאלה ולא הרבה פתרונות.
הממשל בוחר ב-TSMC – ואינטל נשארת בחוץ
אם זה לא מספיק, נראה שהממשל האמריקאי בכלל מתמקד ביריבה הגדולה של אינטל. מוקדם יותר השבוע, מנכ"ל TSMC, סי.סי. וויי, עמד בבית הלבן לצד הנשיא דונלד טראמפ והכריז על השקעה ענקית של 100 מיליארד דולר בארה"ב. הכסף הזה יילך להקמת שלושה מפעלי שבבים חדשים, שני מתקני אריזה מתקדמים, ומרכז מחקר ופיתוח, מה שיחזק משמעותית את נוכחות החברה בשוק האמריקאי. בעוד TSMC מקבלת אור ירוק מהממשל, אינטל תקועה עם קווי ייצור יקרים ומאבק הישרדותי בשוק הגלובלי. כל זה רק מוסיף ללחץ על החברה למצוא דרך חדשה להתאושש.
- אינטל זינקה ב-10%: דיווחים על הזמנת ייצור מאפל
- פרשת "הדלפת הסודות": חיפוש בביתו של בכיר לשעבר ב-TSMC והחרמת מחשבים במסגרת חקירה פלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה עכשיו? אינטל צריכה כיוון חדש
אז אם ברודקום לא קונה, אם TSMC גונבת את אור הזרקורים, ואם המשקיעים מאבדים סבלנות – מה נשאר לאינטל לעשות? אפשרות אחת: להתמקד בשיפור קווי הייצור הקיימים, למרות שזה מהלך יקר וייקח זמן. אפשרות שנייה: לחפש קונה אחר לחטיבות פחות רווחיות, בתקווה למצוא מישהו שכן יתעניין. אפשרות שלישית: לשים את כל הקלפים על בינה מלאכותית, כמו שברודקום עושה, ולנסות להתחרות בצורה אגרסיבית יותר מול Nvidia ו-AMD. בשביל זה היא צריכה מנכ"ל קבוע בינתיים אין לה.
שאלות ותשובות: מה עובר על אינטל ואיך זה משפיע על העתיד שלה?
למה מניית אינטל בירידות חדות בשנה האחרונה?
מניית אינטל חוותה חוסר יציבות קיצוני בעיקר בגלל כמה גורמים מרכזיים:
אובדן מובילות בשוק השבבים – אינטל, שבעבר שלטה ללא עוררין בתחום המעבדים, נדחקה לאחור מול AMD ונפגעה קשות מהצמיחה המטאורית של Nvidia בזירת הבינה המלאכותית.
עיכובים טכניים בייצור – אינטל נכשלה שוב ושוב ביישום טכנולוגיות ייצור מתקדמות (כמו ה-7 ננומטר), מה שהוביל ליתרון משמעותי של TSMC ואפשר למתחרות שלה להקדים אותה.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- הייצור הסיני ממשיך להתכווץ: 8 חודשים רצופים של ירידות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
דוחות מאכזבים – אינטל מציגה תוצאות פיננסיות חלשות עם ירידה בהכנסות ורווחים נמוכים מהצפוי.
בעיות במפעלים – אינטל מחזיקה קווי ייצור יקרים מאוד בארה"ב, שדורשים השקעות עתק כדי להישאר תחרותיים.
מה אינטל ניסתה לעשות כדי לחזור למסלול?
החברה השיקה תוכנית התייעלות רחבה שכללה:
פיטורים מאסיביים – אינטל קיצצה אלפי משרות כדי לחסוך בעלויות.
הגדלת השקעות בייצור מקומי – החברה קיבלה מענקים מהממשל האמריקאי כחלק מהחוק לחיזוק תעשיית השבבים בארה"ב, אך התהליך עדיין רחוק מלהניב תוצאות.
ניסיון להרחיב פעילות בתחום הבינה המלאכותית – אך Nvidia כבר תפסה את רוב השוק, ואינטל מתקשה להדביק את הפער.
ניסיון למכור חטיבות פחות רווחיות – כמו החטיבה שהייתה לכאורה על הכוונת של ברודקום, אך כפי שהתברר – ברודקום לא מתכוונת לרכוש אותה.
למה ההנהלה לא מצליחה להפוך את הכיוון?
פט גלסינגר, המנכ"ל שהגיע כדי להציל את החברה עזב-הועזב אחרי שהציג חזון שאפתני לחזרת אינטל להובלה, וכשל. התוכניות שלו לחדשנות בייצור מתקדמות לאט מדי – TSMC עדיין מובילה, ואינטל מתקשה לצמצם את הפער. הקיצוצים לא מספיקים – למרות פיטורים וצעדי התייעלות, החברה עדיין מוציאה סכומים אדירים על קווי ייצור. החברה עדין לא מצאה מנכ"ל חדש קבוע.
איך ההשקעות של הממשל האמריקאי קשורות למצב של אינטל?
הממשל האמריקאי מקדם מדיניות של עידוד ייצור שבבים בארה"ב, מתוך הבנה שתלות בטייוואן מסוכנת מבחינה אסטרטגית. אינטל אמנם קיבלה מענקים והטבות כחלק מהמהלך הזה, אך: TSMC עדיין מועדפת על ידי הממשל – עם השקעה של 100 מיליארד דולר בארה"ב, TSMC הופכת לשחקנית המרכזית גם שם. אינטל צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לייצר ברמה עולמית – ולא רק לקבל מימון ממשלתי בלי תוצאות.
המדיניות לא מבטיחה הצלחה אוטומטית – אם אינטל לא תשפר את התחרותיות שלה מול Nvidia, AMD ו-TSMC, גם עזרה ממשלתית לא תציל אותה.
האם אינטל יכולה לחזור ולהיות מובילת שוק?
תיאורטית – כן, אבל זה דורש שינוי משמעותי בכמה תחומים: השלמת המעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות – אינטל חייבת להדביק את הפער מול TSMC. כניסה מוצלחת לתחום הבינה המלאכותית – השוק מתפוצץ, ואינטל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. שיפור תדמית המותג – אינטל נתפסת כמי שאיבדה את מעמדה כמובילה טכנולוגית, והיא חייבת לשנות את זה. כמו כן נדרשת התייעלות תפעולית – המפעלים של אינטל בארה"ב יקרים מאוד לתחזוקה, ואם החברה לא תדע איך לנהל אותם נכון, היא עלולה להיתקע עם הוצאות לא רווחיות.
מה ההבדל בין אינטל לברודקום ואיך זה משפיע על המשקיעים?
ברודקום ממוקדת היטב – החברה שמה את כל הדגש על שני תחומים מרכזיים: שבבי AI ורכישת VMware. אינטל מפוזרת מדי – היא עדיין פועלת ביותר מדי תחומים, מנסה להחזיק מפעלי ייצור גדולים, ומשקיעה גם בבינה מלאכותית, גם במעבדים וגם בשירותים אחרים. ברודקום היא חברה רווחית ויעילה יותר – בעוד שאינטל מתמודדת עם ירידה ברווחיות ועלויות תפעול גבוהות. ברודקום לא מחפשת עסקות קניה מסוכנות – בניגוד למה שהשוק חשב, היא לא הולכת לקנות חטיבות מיותרות מאינטל.
מה צריך לקרות כדי שאינטל תצא מהמשבר?
תוכנית ברורה – אסטרטגיה ברורה לשיפור טכנולוגיות הייצור ולהגדלת הרווחיות. התייעלות מהירה – קיצוץ נוסף במקומות שבהם החברה מוציאה יותר מדי כסף. חדשנות משמעותית בבינה מלאכותית – אינטל חייבת להשיג יתרון אמיתי על פני Nvidia ו-AMD בתחום הזה. למשוך מחדש את אמון המשקיעים – החברה צריכה להוכיח שהיא בדרך לשיפור אמיתי, ולא רק להבטיח עתיד טוב יותר בלי תוצאות בטווח הקרוב.
האם יש סיכוי שאינטל תימכר או שתעשה עסקה גדולה בעצמה?
כן, זה אחד מהפתרונות, כרגע זה לא סביר מול ברודקום ומול TSMC. בהחלט אפשרי שבעתיד ינסו לפצל חלקים מהחברה או לשתף פעולה עם חברות טכנולוגיה אחרות כדי להחזיר לעצמה נתח שוק. אם אינטל לא תשתפר, סיכוי טוב שהיא תימכר כולה או בחלקים.השורה התחתונה: אינטל בצומת דרכים
אינטל נמצאת באחד המשברים הגדולים שלה, והמשקיעים מאבדים סבלנות. אם היא לא תצליח לחדש, להתייעל ולהתמקד, היא עלולה להישאר מאחור בעוד שחקניות אחרות – כמו Nvidia, AMD ו-TSMC – ממשיכות להשתלט על השוק. הקרב של אינטל הוא לא רק מול המתחרות – אלא גם על אמון המשקיעים, הממשלה האמריקאית ולקוחותיה הגדולים.
- 3.אנונימי 08/03/2025 08:49הגב לתגובה זואי אפשר לסגור פערים בצורה כזו
- 2.אנונימי 07/03/2025 22:23הגב לתגובה זוחגיגת הבונוסים נגמרה עכשיו צריך לייצר כדי שגם מיקרוסקופ לא תברח לגמרי לידי קואלקום
- 1.יפתח 07/03/2025 19:51הגב לתגובה זוהחרדים ממשיכים לבזוז הקופה הציבורית כאילו אין מחר ולא מתגייסים לצבא.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
מאז 1950 ״ראלי סוף שנה״ הניב תשואה ממוצעת של כ-1.3% במדד S&P 500 עם שיעור הצלחה של כ-76%-79%, אבל בעשור 2010-2020 התמתן ל-0.38% בלבד, כשהשנים החלשות מזוהות בעיקר עם אינפלציה, ריבית ומתחים גיאופוליטיים
דצמבר בפתח, אחרי 11 חודשים של עליות מרשימות בשווקים. האם דצמבר יהיה גם חיובי? סטטיסטית התשובה חיובית, קוראים לזה ראלי סוף שנה. אבל זו ממש לא הבטחה. במיוחד כשהשוק שובר שיאים כמה פעמים בחודש.
בפועל יש גם הערכות אחרות לחלוטין - "זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
מה זה ראלי סוף שנה?
"ראלי סוף שנה", הידוע גם כ-"Santa Claus Rally", מתאר עלייה במחירי המניות במהלך חמשת ימי המסחר האחרונים של דצמבר ושני הימים הראשונים של ינואר. התופעה תועדה לראשונה על ידי ייל הירש ב"Stock Trader's Almanac" בשנת 1972, והיא משקפת דפוס עונתי בשווקים. מדובר בהשפעה קלנדרית שבה מחירי המניות עולים בממוצע 1.3% בתקופה זו מאז 1950, עם שיעור הצלחה של 76%, גבוה בהרבה מהביצועים הממוצעים של תקופת שבעה ימים רגילה.
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, התופעה אינה חלה על כל השווקים באופן שווה. במחקר של Stock Trader's Almanac מ-1950 עד 2022, נמצא כי ה-S&P 500 רשם עליות ב-74% מהמקרים, אך התשואה הממוצעת ירדה ל-0.38% בלבד בשנים 2010-2020, בהשוואה ל-1.33% בתקופה המלאה. מאז 1950, שיעור ההצלחה עומד על כ-77-79%, אך בשנים מסוימות כמו 1928-1950, התשואה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 1.6%. בשנים האחרונות, כמו 2016-2022, הראלי הניב תשואות של 0.4% עד 1.4% ב-S&P 500, מה שמראה המשכיות אבל גם וריאציה.
