אינטל
צילום: אייסטוק

אינטל מחכה לרוכש – ברודקום לא בכיוון; מה צפוי בהמשך?

אינטל תקועה, השמועות על רכישה מתפוגגות, המשקיעים מאוכזבים, המניה יורדת - לאן הולכים מכאן? שאלות ותשובות

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה אינטל

בחודשים האחרונים  רצה בשוק שמועה שברודקום תרכוש את אחת מחטיבות המוצרים של ענקית השבבים, אינטל. אבל אתמול בלילה, במהלך שיחת המשקיעים של ברודקום, המנכ"ל הוק טאן חתך את התקוות האלה באופן חד: "לא, אני עסוק מדי. אנחנו עסוקים מדי עם AI ו-VMware כרגע. אנחנו לא חושבים על זה בשלב הזה."

התוצאה? מניית אינטל יורדת בב-2.4% ל-20.25 דולר בהמשך לשבועיים של נפילה מצטברת של 20%. מנגד מניית ברודקום עולה ב-4.5% (אחרי שכבר זינקה ב-12%) כשהמשקיעים קלטו שהחברה מתמקדת בבינה מלאכותית ולא בהרפתקאות רכישה מסוכנות, ועל רקע דוחות ותחזית טובים.


אינטל קיוותה למושיע – והשוק מאבד סבלנות

המניה של אינטל הייתה ברכבת הרים לאחרונה. רק לפני כמה שבועות, באמצע פברואר, היא טסה תוך כמה ימים  מעל 30% בעקבות נאום של סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס, שבו הבטיח חיזוק הייצור המקומי של שבבים. במקביל, הופיעו דיווחים ש-TSMC הטייוואנית שוקלת לקחת אחוזים ממפעלי הייצור של אינטל, וגם ברודקום, כאמור, לכאורה שוקלת לרכוש את חטיבת המוצרים שלה. אבל ההבטחות נשארו על הנייר – אף עסקה לא קרתה, והמשקיעים החלו להחזיר את הרווחים. פתאום, כשהתברר שגם ברודקום לא במשחק, אינטל נשארה עם הרבה סימני שאלה ולא הרבה פתרונות.

הממשל בוחר ב-TSMC – ואינטל נשארת בחוץ

אם זה לא מספיק, נראה שהממשל האמריקאי בכלל מתמקד ביריבה הגדולה של אינטל. מוקדם יותר השבוע, מנכ"ל TSMC, סי.סי. וויי, עמד בבית הלבן לצד הנשיא דונלד טראמפ והכריז על השקעה ענקית של 100 מיליארד דולר בארה"ב. הכסף הזה יילך להקמת שלושה מפעלי שבבים חדשים, שני מתקני אריזה מתקדמים, ומרכז מחקר ופיתוח, מה שיחזק משמעותית את נוכחות החברה בשוק האמריקאי. בעוד TSMC מקבלת אור ירוק מהממשל, אינטל תקועה עם קווי ייצור יקרים ומאבק הישרדותי בשוק הגלובלי. כל זה רק מוסיף ללחץ על החברה למצוא דרך חדשה להתאושש.

מה עכשיו? אינטל צריכה כיוון חדש

אז אם ברודקום לא קונה, אם TSMC גונבת את אור הזרקורים, ואם המשקיעים מאבדים סבלנות – מה נשאר לאינטל לעשות? אפשרות אחת: להתמקד בשיפור קווי הייצור הקיימים, למרות שזה מהלך יקר וייקח זמן. אפשרות שנייה: לחפש קונה אחר לחטיבות פחות רווחיות, בתקווה למצוא מישהו שכן יתעניין. אפשרות שלישית: לשים את כל הקלפים על בינה מלאכותית, כמו שברודקום עושה, ולנסות להתחרות בצורה אגרסיבית יותר מול Nvidia ו-AMD. בשביל זה היא צריכה מנכ"ל קבוע בינתיים אין לה. 



שאלות ותשובות: מה עובר על אינטל ואיך זה משפיע על העתיד שלה?


למה מניית אינטל בירידות חדות בשנה האחרונה?

מניית אינטל חוותה חוסר יציבות קיצוני בעיקר בגלל כמה גורמים מרכזיים:

אובדן מובילות בשוק השבבים – אינטל, שבעבר שלטה ללא עוררין בתחום המעבדים, נדחקה לאחור מול AMD ונפגעה קשות מהצמיחה המטאורית של Nvidia בזירת הבינה המלאכותית.

עיכובים טכניים בייצור – אינטל נכשלה שוב ושוב ביישום טכנולוגיות ייצור מתקדמות (כמו ה-7 ננומטר), מה שהוביל ליתרון משמעותי של TSMC ואפשר למתחרות שלה להקדים אותה.

קיראו עוד ב"גלובל"

דוחות מאכזבים – אינטל מציגה תוצאות פיננסיות חלשות עם ירידה בהכנסות ורווחים נמוכים מהצפוי.

בעיות במפעלים – אינטל מחזיקה קווי ייצור יקרים מאוד בארה"ב, שדורשים השקעות עתק כדי להישאר תחרותיים.


מה אינטל ניסתה לעשות כדי לחזור למסלול?

החברה השיקה תוכנית התייעלות רחבה שכללה:

פיטורים מאסיביים – אינטל קיצצה אלפי משרות כדי לחסוך בעלויות.

הגדלת השקעות בייצור מקומי – החברה קיבלה מענקים מהממשל האמריקאי כחלק מהחוק לחיזוק תעשיית השבבים בארה"ב, אך התהליך עדיין רחוק מלהניב תוצאות.

ניסיון להרחיב פעילות בתחום הבינה המלאכותית – אך Nvidia כבר תפסה את רוב השוק, ואינטל מתקשה להדביק את הפער.

ניסיון למכור חטיבות פחות רווחיות – כמו החטיבה שהייתה לכאורה על הכוונת של ברודקום, אך כפי שהתברר – ברודקום לא מתכוונת לרכוש אותה.


למה ההנהלה לא מצליחה להפוך את הכיוון?

פט גלסינגר, המנכ"ל שהגיע כדי להציל את החברה עזב-הועזב אחרי שהציג חזון שאפתני לחזרת אינטל להובלה, וכשל. התוכניות שלו לחדשנות בייצור מתקדמות לאט מדי – TSMC עדיין מובילה, ואינטל מתקשה לצמצם את הפער. הקיצוצים לא מספיקים – למרות פיטורים וצעדי התייעלות, החברה עדיין מוציאה סכומים אדירים על קווי ייצור. החברה עדין לא מצאה מנכ"ל חדש קבוע. 


איך ההשקעות של הממשל האמריקאי קשורות למצב של אינטל?

הממשל האמריקאי מקדם מדיניות של עידוד ייצור שבבים בארה"ב, מתוך הבנה שתלות בטייוואן מסוכנת מבחינה אסטרטגית. אינטל אמנם קיבלה מענקים והטבות כחלק מהמהלך הזה, אך: TSMC עדיין מועדפת על ידי הממשל – עם השקעה של 100 מיליארד דולר בארה"ב, TSMC הופכת לשחקנית המרכזית גם שם. אינטל צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לייצר ברמה עולמית – ולא רק לקבל מימון ממשלתי בלי תוצאות.

המדיניות לא מבטיחה הצלחה אוטומטית – אם אינטל לא תשפר את התחרותיות שלה מול Nvidia, AMD ו-TSMC, גם עזרה ממשלתית לא תציל אותה.


האם אינטל יכולה לחזור ולהיות מובילת שוק?

תיאורטית – כן, אבל זה דורש שינוי משמעותי בכמה תחומים: השלמת המעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות – אינטל חייבת להדביק את הפער מול TSMC. כניסה מוצלחת לתחום הבינה המלאכותית – השוק מתפוצץ, ואינטל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. שיפור תדמית המותג – אינטל נתפסת כמי שאיבדה את מעמדה כמובילה טכנולוגית, והיא חייבת לשנות את זה. כמו כן נדרשת התייעלות תפעולית – המפעלים של אינטל בארה"ב יקרים מאוד לתחזוקה, ואם החברה לא תדע איך לנהל אותם נכון, היא עלולה להיתקע עם הוצאות לא רווחיות.


מה ההבדל בין אינטל לברודקום ואיך זה משפיע על המשקיעים?

ברודקום ממוקדת היטב – החברה שמה את כל הדגש על שני תחומים מרכזיים: שבבי AI ורכישת VMwareאינטל מפוזרת מדי – היא עדיין פועלת ביותר מדי תחומים, מנסה להחזיק מפעלי ייצור גדולים, ומשקיעה גם בבינה מלאכותית, גם במעבדים וגם בשירותים אחרים. ברודקום היא חברה רווחית ויעילה יותר – בעוד שאינטל מתמודדת עם ירידה ברווחיות ועלויות תפעול גבוהות. ברודקום לא מחפשת עסקות קניה מסוכנות – בניגוד למה שהשוק חשב, היא לא הולכת לקנות חטיבות מיותרות מאינטל.


מה צריך לקרות כדי שאינטל תצא מהמשבר?

תוכנית ברורה – אסטרטגיה ברורה לשיפור טכנולוגיות הייצור ולהגדלת הרווחיות. התייעלות מהירה – קיצוץ נוסף במקומות שבהם החברה מוציאה יותר מדי כסף. חדשנות משמעותית בבינה מלאכותית – אינטל חייבת להשיג יתרון אמיתי על פני Nvidia ו-AMD בתחום הזה. למשוך מחדש את אמון המשקיעים – החברה צריכה להוכיח שהיא בדרך לשיפור אמיתי, ולא רק להבטיח עתיד טוב יותר בלי תוצאות בטווח הקרוב.



האם יש סיכוי שאינטל תימכר או שתעשה עסקה גדולה בעצמה?

כן, זה אחד מהפתרונות, כרגע זה לא סביר מול ברודקום ומול TSMC. בהחלט אפשרי שבעתיד ינסו לפצל חלקים מהחברה או לשתף פעולה עם חברות טכנולוגיה אחרות כדי להחזיר לעצמה נתח שוק. אם אינטל לא תשתפר, סיכוי טוב שהיא תימכר כולה או בחלקים.



השורה התחתונה: אינטל בצומת דרכים

אינטל נמצאת באחד המשברים הגדולים שלה, והמשקיעים מאבדים סבלנות. אם היא לא תצליח לחדש, להתייעל ולהתמקד, היא עלולה להישאר מאחור בעוד שחקניות אחרות – כמו Nvidia, AMD ו-TSMC – ממשיכות להשתלט על השוק. הקרב של אינטל הוא לא רק מול המתחרות – אלא גם על אמון המשקיעים, הממשלה האמריקאית ולקוחותיה הגדולים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 08/03/2025 08:49
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לסגור פערים בצורה כזו
  • 2.
    אנונימי 07/03/2025 22:23
    הגב לתגובה זו
    חגיגת הבונוסים נגמרה עכשיו צריך לייצר כדי שגם מיקרוסקופ לא תברח לגמרי לידי קואלקום
  • 1.
    יפתח 07/03/2025 19:51
    הגב לתגובה זו
    החרדים ממשיכים לבזוז הקופה הציבורית כאילו אין מחר ולא מתגייסים לצבא.
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

אסיה בורסות (גרוק)אסיה בורסות (גרוק)

שיאים חדשים ביפן ודרום קוריאה; עליות קלות בחוזים

המסחר באסיה מתנהל במגמה חיובית כאשר ברקע דיווחים על התקדמות מסוימת בשיחות הסחר בין ארה"ב לסין; כל העיניים נשואות לעבר החלטת הריבית, כאשר וועידת השוק הפתוח תחל היום ותסתיים מחר עם ההחלטה שתתפרסם בשעה 21:00 שעון ישראל 

תמיר חכמוף |

המסחר באסיה נפתח היום בעליות, כשברקע האופטימיות מההתקדמות בשיחות הסחר בין ארה"ב לסין במדריד והציפיות להורדת ריבית בארה"ב כבר מחר.  נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר אתמול שהמו״מ עם בייג׳ין מתקדם היטב, ואישר שהושג הסכם מסגרת למכירת פעילות טיקטוק בארה״ב, מהלך שנתפס כמהותי להפגת מתיחות הסחר בין המעצמות. לפי שר האוצר סקוט בסנט, ההסכם כולל ויתור סיני על דרישות להקלות מכס, בתמורה להתחייבות אמריקאית להסרת חששות ביטחוניים, וצפויה שיחת סיכום בין טראמפ לנשיא שי לקראת סוף השבוע.

המסחר באסיה

ביפן, מדד הניקיי 225 טיפס ב-0.43% ל-44,961 נקודות לאחר שחצה מוקדם יותר את רף ה-45,000 בפעם הראשונה אי פעם, והטופיקס הוסיף 0.45% לשיא של 3,177 נקודות. מניות הטכנולוגיה והתעשייה הובילו את העליות, על רקע הערכות כי חילופי הנהגה צפויים להביא עימם הרחבה פיסקלית חדשה.

בקוריאה הדרומית, מדד הקוספי עלה ב-1.19% לשיא חדש של 3,447 נקודות, בהובלת סמסונג ו-SK הייניקס שטיפסו ב-2.4% ו-5.4% בהתאמה, לאחר שהממשלה ביטלה את כוונתה להעלות מסי רווחי הון בשוק המניות, מהלך שנתפס כתומך שוק. מנגד, מדד הקוסדאק ירד 0.18%.

בהונג קונג, ההאנג סנג ירד 0.13% ומדד CSI300 בסין נחלש 0.28%, על רקע חשש מהחרפת המתח מול ארה"ב סביב מגבלות על יצוא שבבים וחקירה רגולטורית נגד ענקית השבבים אנבידיה.

באוסטרליה מדד ASX200 עלה ב-0.26%, ובהודו הניפטי 50 התחזק ב-0.11% ל-25,097 נקודות.