אינטל
צילום: אייסטוק

אינטל מחכה לרוכש – ברודקום לא בכיוון; מה צפוי בהמשך?

אינטל תקועה, השמועות על רכישה מתפוגגות, המשקיעים מאוכזבים, המניה יורדת - לאן הולכים מכאן? שאלות ותשובות

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה אינטל

בחודשים האחרונים  רצה בשוק שמועה שברודקום תרכוש את אחת מחטיבות המוצרים של ענקית השבבים, אינטל. אבל אתמול בלילה, במהלך שיחת המשקיעים של ברודקום, המנכ"ל הוק טאן חתך את התקוות האלה באופן חד: "לא, אני עסוק מדי. אנחנו עסוקים מדי עם AI ו-VMware כרגע. אנחנו לא חושבים על זה בשלב הזה."

התוצאה? מניית אינטל יורדת בב-2.4% ל-20.25 דולר בהמשך לשבועיים של נפילה מצטברת של 20%. מנגד מניית ברודקום עולה ב-4.5% (אחרי שכבר זינקה ב-12%) כשהמשקיעים קלטו שהחברה מתמקדת בבינה מלאכותית ולא בהרפתקאות רכישה מסוכנות, ועל רקע דוחות ותחזית טובים.


אינטל קיוותה למושיע – והשוק מאבד סבלנות

המניה של אינטל הייתה ברכבת הרים לאחרונה. רק לפני כמה שבועות, באמצע פברואר, היא טסה תוך כמה ימים  מעל 30% בעקבות נאום של סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס, שבו הבטיח חיזוק הייצור המקומי של שבבים. במקביל, הופיעו דיווחים ש-TSMC הטייוואנית שוקלת לקחת אחוזים ממפעלי הייצור של אינטל, וגם ברודקום, כאמור, לכאורה שוקלת לרכוש את חטיבת המוצרים שלה. אבל ההבטחות נשארו על הנייר – אף עסקה לא קרתה, והמשקיעים החלו להחזיר את הרווחים. פתאום, כשהתברר שגם ברודקום לא במשחק, אינטל נשארה עם הרבה סימני שאלה ולא הרבה פתרונות.

הממשל בוחר ב-TSMC – ואינטל נשארת בחוץ

אם זה לא מספיק, נראה שהממשל האמריקאי בכלל מתמקד ביריבה הגדולה של אינטל. מוקדם יותר השבוע, מנכ"ל TSMC, סי.סי. וויי, עמד בבית הלבן לצד הנשיא דונלד טראמפ והכריז על השקעה ענקית של 100 מיליארד דולר בארה"ב. הכסף הזה יילך להקמת שלושה מפעלי שבבים חדשים, שני מתקני אריזה מתקדמים, ומרכז מחקר ופיתוח, מה שיחזק משמעותית את נוכחות החברה בשוק האמריקאי. בעוד TSMC מקבלת אור ירוק מהממשל, אינטל תקועה עם קווי ייצור יקרים ומאבק הישרדותי בשוק הגלובלי. כל זה רק מוסיף ללחץ על החברה למצוא דרך חדשה להתאושש.

מה עכשיו? אינטל צריכה כיוון חדש

אז אם ברודקום לא קונה, אם TSMC גונבת את אור הזרקורים, ואם המשקיעים מאבדים סבלנות – מה נשאר לאינטל לעשות? אפשרות אחת: להתמקד בשיפור קווי הייצור הקיימים, למרות שזה מהלך יקר וייקח זמן. אפשרות שנייה: לחפש קונה אחר לחטיבות פחות רווחיות, בתקווה למצוא מישהו שכן יתעניין. אפשרות שלישית: לשים את כל הקלפים על בינה מלאכותית, כמו שברודקום עושה, ולנסות להתחרות בצורה אגרסיבית יותר מול Nvidia ו-AMD. בשביל זה היא צריכה מנכ"ל קבוע בינתיים אין לה. 



שאלות ותשובות: מה עובר על אינטל ואיך זה משפיע על העתיד שלה?


למה מניית אינטל בירידות חדות בשנה האחרונה?

מניית אינטל חוותה חוסר יציבות קיצוני בעיקר בגלל כמה גורמים מרכזיים:

אובדן מובילות בשוק השבבים – אינטל, שבעבר שלטה ללא עוררין בתחום המעבדים, נדחקה לאחור מול AMD ונפגעה קשות מהצמיחה המטאורית של Nvidia בזירת הבינה המלאכותית.

עיכובים טכניים בייצור – אינטל נכשלה שוב ושוב ביישום טכנולוגיות ייצור מתקדמות (כמו ה-7 ננומטר), מה שהוביל ליתרון משמעותי של TSMC ואפשר למתחרות שלה להקדים אותה.

קיראו עוד ב"גלובל"

דוחות מאכזבים – אינטל מציגה תוצאות פיננסיות חלשות עם ירידה בהכנסות ורווחים נמוכים מהצפוי.

בעיות במפעלים – אינטל מחזיקה קווי ייצור יקרים מאוד בארה"ב, שדורשים השקעות עתק כדי להישאר תחרותיים.


מה אינטל ניסתה לעשות כדי לחזור למסלול?

החברה השיקה תוכנית התייעלות רחבה שכללה:

פיטורים מאסיביים – אינטל קיצצה אלפי משרות כדי לחסוך בעלויות.

הגדלת השקעות בייצור מקומי – החברה קיבלה מענקים מהממשל האמריקאי כחלק מהחוק לחיזוק תעשיית השבבים בארה"ב, אך התהליך עדיין רחוק מלהניב תוצאות.

ניסיון להרחיב פעילות בתחום הבינה המלאכותית – אך Nvidia כבר תפסה את רוב השוק, ואינטל מתקשה להדביק את הפער.

ניסיון למכור חטיבות פחות רווחיות – כמו החטיבה שהייתה לכאורה על הכוונת של ברודקום, אך כפי שהתברר – ברודקום לא מתכוונת לרכוש אותה.


למה ההנהלה לא מצליחה להפוך את הכיוון?

פט גלסינגר, המנכ"ל שהגיע כדי להציל את החברה עזב-הועזב אחרי שהציג חזון שאפתני לחזרת אינטל להובלה, וכשל. התוכניות שלו לחדשנות בייצור מתקדמות לאט מדי – TSMC עדיין מובילה, ואינטל מתקשה לצמצם את הפער. הקיצוצים לא מספיקים – למרות פיטורים וצעדי התייעלות, החברה עדיין מוציאה סכומים אדירים על קווי ייצור. החברה עדין לא מצאה מנכ"ל חדש קבוע. 


איך ההשקעות של הממשל האמריקאי קשורות למצב של אינטל?

הממשל האמריקאי מקדם מדיניות של עידוד ייצור שבבים בארה"ב, מתוך הבנה שתלות בטייוואן מסוכנת מבחינה אסטרטגית. אינטל אמנם קיבלה מענקים והטבות כחלק מהמהלך הזה, אך: TSMC עדיין מועדפת על ידי הממשל – עם השקעה של 100 מיליארד דולר בארה"ב, TSMC הופכת לשחקנית המרכזית גם שם. אינטל צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לייצר ברמה עולמית – ולא רק לקבל מימון ממשלתי בלי תוצאות.

המדיניות לא מבטיחה הצלחה אוטומטית – אם אינטל לא תשפר את התחרותיות שלה מול Nvidia, AMD ו-TSMC, גם עזרה ממשלתית לא תציל אותה.


האם אינטל יכולה לחזור ולהיות מובילת שוק?

תיאורטית – כן, אבל זה דורש שינוי משמעותי בכמה תחומים: השלמת המעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות – אינטל חייבת להדביק את הפער מול TSMC. כניסה מוצלחת לתחום הבינה המלאכותית – השוק מתפוצץ, ואינטל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. שיפור תדמית המותג – אינטל נתפסת כמי שאיבדה את מעמדה כמובילה טכנולוגית, והיא חייבת לשנות את זה. כמו כן נדרשת התייעלות תפעולית – המפעלים של אינטל בארה"ב יקרים מאוד לתחזוקה, ואם החברה לא תדע איך לנהל אותם נכון, היא עלולה להיתקע עם הוצאות לא רווחיות.


מה ההבדל בין אינטל לברודקום ואיך זה משפיע על המשקיעים?

ברודקום ממוקדת היטב – החברה שמה את כל הדגש על שני תחומים מרכזיים: שבבי AI ורכישת VMwareאינטל מפוזרת מדי – היא עדיין פועלת ביותר מדי תחומים, מנסה להחזיק מפעלי ייצור גדולים, ומשקיעה גם בבינה מלאכותית, גם במעבדים וגם בשירותים אחרים. ברודקום היא חברה רווחית ויעילה יותר – בעוד שאינטל מתמודדת עם ירידה ברווחיות ועלויות תפעול גבוהות. ברודקום לא מחפשת עסקות קניה מסוכנות – בניגוד למה שהשוק חשב, היא לא הולכת לקנות חטיבות מיותרות מאינטל.


מה צריך לקרות כדי שאינטל תצא מהמשבר?

תוכנית ברורה – אסטרטגיה ברורה לשיפור טכנולוגיות הייצור ולהגדלת הרווחיות. התייעלות מהירה – קיצוץ נוסף במקומות שבהם החברה מוציאה יותר מדי כסף. חדשנות משמעותית בבינה מלאכותית – אינטל חייבת להשיג יתרון אמיתי על פני Nvidia ו-AMD בתחום הזה. למשוך מחדש את אמון המשקיעים – החברה צריכה להוכיח שהיא בדרך לשיפור אמיתי, ולא רק להבטיח עתיד טוב יותר בלי תוצאות בטווח הקרוב.



האם יש סיכוי שאינטל תימכר או שתעשה עסקה גדולה בעצמה?

כן, זה אחד מהפתרונות, כרגע זה לא סביר מול ברודקום ומול TSMC. בהחלט אפשרי שבעתיד ינסו לפצל חלקים מהחברה או לשתף פעולה עם חברות טכנולוגיה אחרות כדי להחזיר לעצמה נתח שוק. אם אינטל לא תשתפר, סיכוי טוב שהיא תימכר כולה או בחלקים.



השורה התחתונה: אינטל בצומת דרכים

אינטל נמצאת באחד המשברים הגדולים שלה, והמשקיעים מאבדים סבלנות. אם היא לא תצליח לחדש, להתייעל ולהתמקד, היא עלולה להישאר מאחור בעוד שחקניות אחרות – כמו Nvidia, AMD ו-TSMC – ממשיכות להשתלט על השוק. הקרב של אינטל הוא לא רק מול המתחרות – אלא גם על אמון המשקיעים, הממשלה האמריקאית ולקוחותיה הגדולים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 08/03/2025 08:49
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לסגור פערים בצורה כזו
  • 2.
    אנונימי 07/03/2025 22:23
    הגב לתגובה זו
    חגיגת הבונוסים נגמרה עכשיו צריך לייצר כדי שגם מיקרוסקופ לא תברח לגמרי לידי קואלקום
  • 1.
    יפתח 07/03/2025 19:51
    הגב לתגובה זו
    החרדים ממשיכים לבזוז הקופה הציבורית כאילו אין מחר ולא מתגייסים לצבא.
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.