ג'ון וויליאמס
ג'ון וויליאמס

נשיא הפד בניו יורק: מכסי טראמפ צפויים להעלות את המחירים

הבנק הפדרלי צופה השפעה מהירה של המכסים על מחירי הצריכה אך נמנע בינתיים משינוי במדיניות הריבית

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב


ג'ון ויליאמס, נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק, הצהיר כי המכסים החדשים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ נלקחים בחשבון בתחזית הכלכלית שלו, וכי צפויה עליית מחירים כתוצאה מכך בטווח הקרוב. בהופעתו בכנס Bloomberg Invest, אמר ויליאמס כי עד כה נמנע מלגבש דעה סופית עד שיוודא שטראמפ אכן יממש את הבטחתו להטיל מכסים. ביום שלישי, הנשיא החיל מכסים בשיעור של 25% על סחורות ממקסיקו וקנדה, ותוספת של 10% על מוצרים מסין.


"אני מביא בחשבון את ההשפעות של המכסים על האינפלציה ועל המחירים, מכיוון שאני סבור שנראה חלק מהשפעות אלה במהלך השנה הנוכחית, לא מיד, אלא אולי מאוחר יותר השנה," הסביר ויליאמס. לדבריו, מכסים על מוצרי צריכה משפיעים ישירות על מחירי היבוא, מה שמחלחל למחירים שהצרכנים משלמים - וזה קורה "במהירות יחסית". מנגד, מכסים על תשומות ביניים, כלומר המרכיבים שחברות משתמשות בהם לייצור מוצרים אחרים, נוטים להשפיע באופן הדרגתי יותר ועשויים להמשיך להשפיע לאורך זמן.


"בהתבסס על הניסיון ההיסטורי, מה שראינו הוא העברה גבוהה למדי של עלויות המכסים אל הצרכנים," ציין ויליאמס. הוא הוסיף כי הוא לוקח בחשבון גם את ההשפעה של המכסים על הפעילות הכלכלית דרך ההחלטות שחברות מקבלות בנוגע להשקעות, וכן על המוטיבציה של צרכנים להוציא כסף.


"זהו תחום שבו קיימת אי-ודאות גדולה נוספת," אמר, והוסיף כי בחודשים האחרונים כבר נרשמו תנודות בנתונים בציפייה למכסים. ויליאמס ציין שעדיין קשה לקרוא את "עלי התה" בהקשר זה, אך זהו גורם נוסף שהוא יעקוב אחריו בקפידה כדי להעריך את מידת ההשפעה על ביטחון הצרכנים והעסקים. למרות החששות מהשפעת המכסים על רמות האינפלציה, ויליאמס הביע אמון במדיניות המוניטרית הנוכחית. "המדיניות נמצאת במקום טוב מאוד," הוא אמר. "היא מגבילה במתינות ומסייעת לשמור על איזון טוב בכלכלה. איני רואה צורך לשנות אותה באופן מיידי."


דבריו של ויליאמס מגיעים בתקופה רגישה לכלכלה האמריקאית, כאשר השווקים עוקבים בדריכות אחר כל סימן שעשוי להצביע על כיוון המדיניות העתידית של הפדרל ריזרב. המכסים החדשים מהווים גורם נוסף המוסיף מורכבות לתמונה הכלכלית.


בוול-סטריט מביעים חשש שהמכסים עלולים להוביל ללחץ אינפלציוני בדיוק בזמן שהפד מנסה להוריד את האינפלציה ליעד של 2%. עם זאת, ויליאמס נראה זהיר בהערכותיו ומעדיף לאסוף נתונים נוספים לפני שיגבש המלצות לשינויי מדיניות.


בחודשים האחרונים הפד השאיר את שיעורי הריבית ללא שינוי, לאחר סדרת העלאות בשנה שעברה. הצהרותיו של ויליאמס מרמזות כי הבנק המרכזי עשוי להמשיך במדיניות זו בטווח הקרוב, למרות האתגרים החדשים שמציבים המכסים. מעניין לציין שויליאמס לא התייחס ישירות להשלכות הפוליטיות של המכסים, אלא התמקד בהיבטים הכלכליים הטהורים שלהם. זוהי גישה האופיינית לפקידי הפדרל ריזרב, המנסים לשמור על עצמאות מפוליטיקה ולהתמקד במנדט הכפול שלהם: תעסוקה מלאה ויציבות מחירים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אסף 05/03/2025 09:44
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות המכסים יעלו את המחירים מאיפה הוא הביא את זה תכלס הכי צפוי שרק יכול להיות.
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.