ג'ון וויליאמס
ג'ון וויליאמס

נשיא הפד בניו יורק: מכסי טראמפ צפויים להעלות את המחירים

הבנק הפדרלי צופה השפעה מהירה של המכסים על מחירי הצריכה אך נמנע בינתיים משינוי במדיניות הריבית

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב


ג'ון ויליאמס, נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק, הצהיר כי המכסים החדשים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ נלקחים בחשבון בתחזית הכלכלית שלו, וכי צפויה עליית מחירים כתוצאה מכך בטווח הקרוב. בהופעתו בכנס Bloomberg Invest, אמר ויליאמס כי עד כה נמנע מלגבש דעה סופית עד שיוודא שטראמפ אכן יממש את הבטחתו להטיל מכסים. ביום שלישי, הנשיא החיל מכסים בשיעור של 25% על סחורות ממקסיקו וקנדה, ותוספת של 10% על מוצרים מסין.


"אני מביא בחשבון את ההשפעות של המכסים על האינפלציה ועל המחירים, מכיוון שאני סבור שנראה חלק מהשפעות אלה במהלך השנה הנוכחית, לא מיד, אלא אולי מאוחר יותר השנה," הסביר ויליאמס. לדבריו, מכסים על מוצרי צריכה משפיעים ישירות על מחירי היבוא, מה שמחלחל למחירים שהצרכנים משלמים - וזה קורה "במהירות יחסית". מנגד, מכסים על תשומות ביניים, כלומר המרכיבים שחברות משתמשות בהם לייצור מוצרים אחרים, נוטים להשפיע באופן הדרגתי יותר ועשויים להמשיך להשפיע לאורך זמן.


"בהתבסס על הניסיון ההיסטורי, מה שראינו הוא העברה גבוהה למדי של עלויות המכסים אל הצרכנים," ציין ויליאמס. הוא הוסיף כי הוא לוקח בחשבון גם את ההשפעה של המכסים על הפעילות הכלכלית דרך ההחלטות שחברות מקבלות בנוגע להשקעות, וכן על המוטיבציה של צרכנים להוציא כסף.


"זהו תחום שבו קיימת אי-ודאות גדולה נוספת," אמר, והוסיף כי בחודשים האחרונים כבר נרשמו תנודות בנתונים בציפייה למכסים. ויליאמס ציין שעדיין קשה לקרוא את "עלי התה" בהקשר זה, אך זהו גורם נוסף שהוא יעקוב אחריו בקפידה כדי להעריך את מידת ההשפעה על ביטחון הצרכנים והעסקים. למרות החששות מהשפעת המכסים על רמות האינפלציה, ויליאמס הביע אמון במדיניות המוניטרית הנוכחית. "המדיניות נמצאת במקום טוב מאוד," הוא אמר. "היא מגבילה במתינות ומסייעת לשמור על איזון טוב בכלכלה. איני רואה צורך לשנות אותה באופן מיידי."


דבריו של ויליאמס מגיעים בתקופה רגישה לכלכלה האמריקאית, כאשר השווקים עוקבים בדריכות אחר כל סימן שעשוי להצביע על כיוון המדיניות העתידית של הפדרל ריזרב. המכסים החדשים מהווים גורם נוסף המוסיף מורכבות לתמונה הכלכלית.


בוול-סטריט מביעים חשש שהמכסים עלולים להוביל ללחץ אינפלציוני בדיוק בזמן שהפד מנסה להוריד את האינפלציה ליעד של 2%. עם זאת, ויליאמס נראה זהיר בהערכותיו ומעדיף לאסוף נתונים נוספים לפני שיגבש המלצות לשינויי מדיניות.


בחודשים האחרונים הפד השאיר את שיעורי הריבית ללא שינוי, לאחר סדרת העלאות בשנה שעברה. הצהרותיו של ויליאמס מרמזות כי הבנק המרכזי עשוי להמשיך במדיניות זו בטווח הקרוב, למרות האתגרים החדשים שמציבים המכסים. מעניין לציין שויליאמס לא התייחס ישירות להשלכות הפוליטיות של המכסים, אלא התמקד בהיבטים הכלכליים הטהורים שלהם. זוהי גישה האופיינית לפקידי הפדרל ריזרב, המנסים לשמור על עצמאות מפוליטיקה ולהתמקד במנדט הכפול שלהם: תעסוקה מלאה ויציבות מחירים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אסף 05/03/2025 09:44
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות המכסים יעלו את המחירים מאיפה הוא הביא את זה תכלס הכי צפוי שרק יכול להיות.
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. 1.65%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

מייקל דל
צילום: יחצ

מייקל דל תורם 6.25 מיליארד דולר ל-25 מיליון ילדים; הכסף יושקע בקרנות עוקבות מדדים

הילדים מתחת לגיל 10 יקבלו כל אחד 250 דולר לחשבון השקעות אישי. בגיל 18 הם יוכלו למשוך את הכסף

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מייקל דל תרומה

מייקל דל ואשתו סוזן הופכים לסנטה קלאוס של וול סטריט. הם הודיעו על תרומה של 6.25 מיליארד דולר שתאפשר פתיחת חשבון השקעה אישי עם הפקדה ראשונית של 250 דולר ל-25 מיליון ילדים אמריקאים מתחת לגיל 10 ממשפחות באזורי מגורים שהכנסתם החציונית אינה עולה על 150 אלף דולר בשנה. ההכרזה נעשתה בבית הלבן בנוכחות הנשיא דונלד טראמפ. לפני מספר ימים תרם סרגיי ברין 1.1 מיליארד דולר לטובת מחקרים מדעיים ותרומה לקהילה - תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

התרומה משלימה את תכנית "חשבונות טראמפ" שאושרה בקיץ 2025 במסגרת "החוק הגדול והיפה". התכנית קובעת כי כל תינוק שנולד בארצות הברית בין 2025 ל-2028 יקבל הפקדה חד-פעמית של 1,000 דולר מהמדינה לחשבון השקעה שיישאר סגור עד גיל 18. הכספים מושקעים בקרנות מדד זולות העוקבות אחר מדדי המניות האמריקאיים, והמשיכה מותרת רק ללימודים גבוהים, רכישת דירה ראשונה או הקמת עסק.

החשבונות החדשים שימומנו על ידי דל מיועדים לילדים שנולדו לפני 2025 ולכן אינם זכאים להפקדה הממשלתית. הם ינוהלו באמצעות מערכת משרד האוצר האמריקאי ועם אותן מגבלות השקעה ומשיכה, אם כי ההפקדה הראשונית נמוכה יותר, 250 דולר לעומת 1,000 דולר מהמשלה.

דל שנמנה על צמרת עשירי תבל כבר תמך בתכנית והתחייב שדל טכנולוגיות תוסיף הפקדות מקבילות לילדי עובדיה. התרומה הנוכחית מרחיבה את מעורבותו באופן ניכר. הוא הסביר כי "אם כל ילד יראה עתיד ששווה לחסוך בשבילו, נוכל לבנות לא רק חשבון אלא תקווה והזדמנות".  לפני כשנתיים, תרמו בני הזוג דל 3.6 מיליארד דולר, כולל מניות של חברת ברודקום. גם ב־2024 המשיכו לתרום מעל 1.4 מיליארד דולר, בעיקר לטובת חינוך, בריאות ותמיכה בילדים.

במקביל, חברות נוספות מצטרפות: גולדמן סאקס, אובר וצ'ארטר קומיוניקיישנס הודיעו שיתאימו את ההפקדות הממשלתיות לילדי עובדיהן. משרד האוצר בוחן בימים אלה מכרז פומבי להפעלת החשבונות כדי למנוע ריכוזיות אצל מנהל נכסים אחד.