השנים האחרונות הביאו לשינויים משמעותיים בנוף הכלכלי והגיאופוליטי העולמי. המלחמות באוקראינה ובעזה חיזקו חלוקה עולמית המזכירה את תקופת המלחמה הקרה: מחד קואליציה בהובלת המערב ומנגד BRICS+ שהפכה לברית רחבת היקף הכוללת מדינות מהמזרח התיכון ואת מדינות הדרום-הגלובלי (המדינות המתפתחות של אזורי אסיה, אפריקה ואמריקה). המתחים הגיאופוליטיים שמודגשים על ידי שתי מלחמות אלו מתוגברים על ידי התחרות הטכנולוגית בין ארצות הברית לסין, מה שמוביל להופעתם מחדש של פרוטקציוניזם ואסטרטגיות תעשייתיות בהובלת ממשלות.

 

שלא כמו המלחמה הקרה האחרונה בין ארצות הברית לברית המועצות, זו, אינה עוסקת באידיאולוגיה. היא אינה מכוונת להוכיח שמערכת פוליטית אחת עדיפה על אחרת, אלא מונעת על ידי תחרות כלכלית, המתמקדת במקרה של סין במרוץ להשגת ההובלה בפיתוח טכנולוגיה וחדשנות פורצת דרך, או שמירה על הובלה זו במקרה של ארה"ב.

 בעוד סין וארצות הברית נלחמות על המקום הראשון בסדר הכלכלי העולמי, מעמדה של אירופה הרבה פחות ודאי. היבשת סובלת מתת-השקעה בטכנולוגיה וחדשנות, מגזר ציבורי נפוח, רגולציות חונקות, שוק הון מפוצל, רמות חוב גבוהות והידרדרות דמוגרפית. האיחוד האירופי ניצב בפני איום קיומי.

 כל אלו עלולים לעורר את קריסתו הסופית של האיחוד האירופי או לעורר את התפתחותו לאירופה חדשה ותוססת, המתאימה למאה ה-21 ומעבר לה.

 אירופה נהנית מיתרונות שעליה לנצל כדי לפתח את פוטנציאל הצמיחה שלה. יש לה מערכת חינוך איכותית המייצרת בוגרים בכל התחומים, ומתגאה באוניברסיטאות ומכוני מחקר ברמה עולמית. אלו הם מקורות לחדשנות, טכנולוגיה ומנהיגות בתחומים שבהם לאירופה יש את היכולת או הפוטנציאל להוסיף ערך, בין אם בהנדסה, ביוטכנולוגיה, תעופה וחלל, חומרים חדשים או תעשיית המזון.

סכסכ לאירופה יש גם מוסדות דמוקרטיים ויציבים השומרים על שלטון החוק. מסגרת זו מפחיתה סיכון פוליטי והיא סביבה המקבלת בברכה יזמות, בתנאי שעסקים ישוחררו מרגולציות מכבידות והליכים משפטיים ארוכים.

 בעוד ההידרדרות הדמוגרפית מעמיסה על זמינות כוח העבודה, אוטומציה, רובוטיקה ודיגיטציה יכולים לעזור כאן ולאפשר לאירופה לייצר מוצרים באיכות גבוהה במחירים תחרותיים. ובזמן שכל הבאז של ימים אלה הוא על טכנולוגיה ומוצרי "שבע המופלאות", העולם זקוק ליותר מ'רק טכנולוגיה'. הוא זקוק למגוון מוצרים המשולבים בטכנולוגיה אשר בו זמנית ישלבו גם איכות גבוהה, בטוחים, בריאים, ידידותיים לסביבה ואסתטיים. אירופה יכולה להיות מובילה בכך.

 

כדי להוכיח מנהיגות שכזו, אירופה חייבת ליצור בריתות זריזות בין מדינותיה כדי לקדם מחקר, חדשנות ומיזמים משותפים. היא צריכה להתמקד בתעשיות שיגדילו את החוסן הכלכלי של היבשת על ידי הפחתת התלות במעצמות כלכליות אחרות, פיתוח מיומנויות בתוך כוח העבודה שלה וגמילה מאנרגיה מיובאת. תחנות כוח גרעיניות מודולריות קטנות יכולות להיות הפתרון, תוך הסתמכות על מומחיות קיימת במדינות כמו צרפת ובריטניה.

 כדי להתכונן לעתיד ולהתמודד בתחרות הזו, עשוי להיות מפתה עבור אירופה לצאת לסבב של הנפקת חוב גדול. זו יכולה להיות טעות לנוכח צמיחה פושרת וחוב קיים גבוה. במקום זאת, הצעד הראשון צריך להיות לרציונליזציה של ההוצאות, הפחתת בזבוז כספי ציבור ותיעדוף פרויקטים שיכולים לתרום לפוטנציאל הצמיחה של אירופה. פרויקטים ממוקדים כאלה סביר יותר שימומנו על ידי קבוצת מדינות או גופים בעלי אינטרסים משותפים בהצלחתם.

 אירופה יכולה להתחרות בהצלחה בעולם לא ודאי שכזה. אבל יש עוד הרבה מה לעשות ואירופה צריכה לחשוב מחדש על אופן פעולתה. מול התחרות הטכנולוגית בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם וברית BRICS+ האגנוסטית אידיאולוגית, זה הזמן לאירופה חדשה המאמצת גישה עסקית להתנהלותה.

• אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
• החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7