וול סטריט חתמה יום חמישי רצוף של עליות שערים

הנאסד"ק עלה בכ-0.05%, הדאו ג'ונס התרומם ב-0.42%, וה-S&P 500 הוסיף כ-0.49%. אלווריון עלתה ב-0.76%, טבע ירדה ב-0.67%, פריגו הוסיפה 1.36%, וגיוון עלתה ב-0.19%
דרור איטח |

בורסות וול סטריט חתמו את יום המסחר החותם של השבוע בעליות שערים זה היום החמישי ברציפות. לאחר פתיחה חיובית, החלו להיחלש מעט המדדים העיקריים כשמדד הנאסד"ק אף עבר לירידות קלות. אך שבו להתחזק לקראת סיום המסחר למרות כשברקע מחירי הנפט ממשיכים להתחזק וסחרים מעבר לרמת 58 דולר לחבית.

מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.05% לרמת 2090.11 נקודות, מדד הדאו ג'ונס התרומם ב-0.42% לרמת 10623.38 נקודות, ומדד ה-S&P 500 הוסיף כ-0.49% לרמת 1216.95 נקודות.

מאקרו

לאחר פתיחת המסחר התפרסם בארה"ב מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש יוני. מהנותים עולה כי מדד זה עלה לרמה של 94.8 לעומת 86.9 בחודש הקודם והערכה למדד בגובה 88.8. העליה מוסברת בשיפור בשוק התעסוקה וירידה במחירי הבנזין.

אחר הצהרים פורסמו בארה"ב נתוני הגירעון החשבון השוטף של ארה"ב לרבעון ה-1 של שנת 2005. מהנתונים עולה כי הגירעון הסתכם בכ-195.1 מיליארד דולר, ובכך עקף את ציפיות האנליסטים שצפו לגירעון של 190 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון הקודם, צמח הגירעון בכ-3.6% שהסתכם בכ-188.4 מיליארד דולר.

במרכז המסחר

מניות בנק אופ אמריקה (BAC) חתמו בתוספת של 0.41%. הוול סטריט ג'ורנל פרסם היום, כי הבנק עתיד להשקיע 2.5 מיליארד דולר ב-9% מצ'יינה ק'ונסטרקשן בנק. אם העסקה תצא לפועל - מדובר יהיה בהשקעה הזרה הגדולה ביותר בסקטור הבנקאות בסין.

ישראליות בוול סטריט

מניית אלווריון עלתה בסיום ב-0.76% זאת לאחר שבמהלך המסחר נסחרה במעל ל-2%. ברקע, ידיעות כי בכוונת הסטארט האוסטרי - חברת ווימקס טלקום, להשקיע סכום של 70 מיליון אירו ברשת 802.16 המבוססת על ציוד אל אלווריון.

מניית טבע ירדה ב-0.67%. זאת לאחר שהצליחה לפרק זמן קצר להתרומם לטריטוריה האדומה. "פסיקה חיובית מקרבת את הגרסה הגנרית של הלובנוקס אל השוק", כך פותחים האנליסטים של בנק ההשקעות קרדיט סוויס פירסט בוסטון (CSFB) את המלצת "תשואת היתר" שלהם למניית הענקית הגנרית טבע. הם הותירו את ההמלצה במקומה, ומחיר היעד שהם מעניקים למניה עומד על 39 דולרים, מול מחיר שוק של 32.73 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.