וול סטריט חתמה יום חמישי רצוף של עליות שערים
בורסות וול סטריט חתמו את יום המסחר החותם של השבוע בעליות שערים זה היום החמישי ברציפות. לאחר פתיחה חיובית, החלו להיחלש מעט המדדים העיקריים כשמדד הנאסד"ק אף עבר לירידות קלות. אך שבו להתחזק לקראת סיום המסחר למרות כשברקע מחירי הנפט ממשיכים להתחזק וסחרים מעבר לרמת 58 דולר לחבית.
מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.05% לרמת 2090.11 נקודות, מדד הדאו ג'ונס התרומם ב-0.42% לרמת 10623.38 נקודות, ומדד ה-S&P 500 הוסיף כ-0.49% לרמת 1216.95 נקודות.
מאקרו
לאחר פתיחת המסחר התפרסם בארה"ב מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש יוני. מהנותים עולה כי מדד זה עלה לרמה של 94.8 לעומת 86.9 בחודש הקודם והערכה למדד בגובה 88.8. העליה מוסברת בשיפור בשוק התעסוקה וירידה במחירי הבנזין.
אחר הצהרים פורסמו בארה"ב נתוני הגירעון החשבון השוטף של ארה"ב לרבעון ה-1 של שנת 2005. מהנתונים עולה כי הגירעון הסתכם בכ-195.1 מיליארד דולר, ובכך עקף את ציפיות האנליסטים שצפו לגירעון של 190 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון הקודם, צמח הגירעון בכ-3.6% שהסתכם בכ-188.4 מיליארד דולר.
במרכז המסחר
מניות בנק אופ אמריקה (BAC) חתמו בתוספת של 0.41%. הוול סטריט ג'ורנל פרסם היום, כי הבנק עתיד להשקיע 2.5 מיליארד דולר ב-9% מצ'יינה ק'ונסטרקשן בנק. אם העסקה תצא לפועל - מדובר יהיה בהשקעה הזרה הגדולה ביותר בסקטור הבנקאות בסין.
ישראליות בוול סטריט
מניית אלווריון עלתה בסיום ב-0.76% זאת לאחר שבמהלך המסחר נסחרה במעל ל-2%. ברקע, ידיעות כי בכוונת הסטארט האוסטרי - חברת ווימקס טלקום, להשקיע סכום של 70 מיליון אירו ברשת 802.16 המבוססת על ציוד אל אלווריון.
מניית טבע ירדה ב-0.67%. זאת לאחר שהצליחה לפרק זמן קצר להתרומם לטריטוריה האדומה. "פסיקה חיובית מקרבת את הגרסה הגנרית של הלובנוקס אל השוק", כך פותחים האנליסטים של בנק ההשקעות קרדיט סוויס פירסט בוסטון (CSFB) את המלצת "תשואת היתר" שלהם למניית הענקית הגנרית טבע. הם הותירו את ההמלצה במקומה, ומחיר היעד שהם מעניקים למניה עומד על 39 דולרים, מול מחיר שוק של 32.73 דולר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
