זוהר לוי קוצר: סאמיט גייסה 80 מיליון ש'
חברת הנדל"ן המניב סאמיט הנמצאת בשליטתו של זוהר לוי, השלימה אתמול בהצלחה הנפקת אג"חים ואופציות בהיקף כספי כולל של כ-80 מיליון שקל. אתמול התקיים שלב המכרז הציבורי של ההנפקה, במסגרתו גוייס סכום של כ-16 מיליון שקל, וזאת לאחר שבשלב המוסדי של ההנפקה התחייבו משקיעים מוסדיים לרכוש אג"חים ואופציות של החברה בסכום של כ-64 מיליון שקל.
במכרז הציבורי שהתקיים אתמול נרשמו ביקושים של 45 מיליון שקל, המייצגים חיתום יתר של פי 3 לעומת כמות ניירות הערך שהוצעה לציבור. שיעור ההקצאה בהנפקה לציבור יעמוד על כ-37% במחיר המקסימום. ההנפקה נסגרה במחיר המקסימום, כך שהחברה תשלם את הריבית המינימלית על האג"חים. את הנפקת סאמיט הוביל קונסורציום חתמים הכולל את כלל חיתום, רוסאריו קפיטל ואלטשולר שחם.
במסגרת ההנפקה הציעה סאמיט לציבור המשקיעים שני סוגים של איגרות חוב ושני סוגים של אופציות. הסדרה הראשונה המוצעת למשקיעים היא הרחבה של סדרה ב' של איגרות החוב של סאמיט שכבר נסחרות בבורסה. אג"חים אלה מבוטחות על ידי פוליסת ביטוח של כלל ביטוח (האחרונה הינה בעלת כ-16.4% ממניות סאמיט). האג"חים מסדרה ב' ניתנות להמרה למניות סאמיט לפי יחס המרה של 1 ל-4 והן צמודות למדד ונושאות ריבית שנתית של 5%. אג"חים אלה עומדות לפדיון במרץ 2009.
הסדרה השניה של האג"חים היא סדרה חדשה (סדרה ד'), הכוללת אג"ח סטרייט. אג"חים אלה יהיו צמודות למדד המחירים לצרכן ויישאו ריבית של 5.5%. אג"חים אלה יעמדו לפדיון ב-12 תשלומים בין השנים 2008 ל-2019.
במקביל, הציעה סאמיט למשקיעים שני סוגים של אופציות. כתבי האופציה מסדרה 4 יהיו ניתנות למימוש למניות סאמיט במהלך השנתיים הקרובות לפי מחיר מימוש של 3.5 שקל למניה (המניה נסחרת כיום במחיר של 2.3 שקל). הסדרה השניה תהיה אופציה מסדרה 5, שתהיה ניתנת למימוש לאג,ח מסדרה ד' במשך 6 חודשים מיום ההנפקה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
