זוהר לוי קוצר: סאמיט גייסה 80 מיליון ש'
חברת הנדל"ן המניב סאמיט הנמצאת בשליטתו של זוהר לוי, השלימה אתמול בהצלחה הנפקת אג"חים ואופציות בהיקף כספי כולל של כ-80 מיליון שקל. אתמול התקיים שלב המכרז הציבורי של ההנפקה, במסגרתו גוייס סכום של כ-16 מיליון שקל, וזאת לאחר שבשלב המוסדי של ההנפקה התחייבו משקיעים מוסדיים לרכוש אג"חים ואופציות של החברה בסכום של כ-64 מיליון שקל.
במכרז הציבורי שהתקיים אתמול נרשמו ביקושים של 45 מיליון שקל, המייצגים חיתום יתר של פי 3 לעומת כמות ניירות הערך שהוצעה לציבור. שיעור ההקצאה בהנפקה לציבור יעמוד על כ-37% במחיר המקסימום. ההנפקה נסגרה במחיר המקסימום, כך שהחברה תשלם את הריבית המינימלית על האג"חים. את הנפקת סאמיט הוביל קונסורציום חתמים הכולל את כלל חיתום, רוסאריו קפיטל ואלטשולר שחם.
במסגרת ההנפקה הציעה סאמיט לציבור המשקיעים שני סוגים של איגרות חוב ושני סוגים של אופציות. הסדרה הראשונה המוצעת למשקיעים היא הרחבה של סדרה ב' של איגרות החוב של סאמיט שכבר נסחרות בבורסה. אג"חים אלה מבוטחות על ידי פוליסת ביטוח של כלל ביטוח (האחרונה הינה בעלת כ-16.4% ממניות סאמיט). האג"חים מסדרה ב' ניתנות להמרה למניות סאמיט לפי יחס המרה של 1 ל-4 והן צמודות למדד ונושאות ריבית שנתית של 5%. אג"חים אלה עומדות לפדיון במרץ 2009.
הסדרה השניה של האג"חים היא סדרה חדשה (סדרה ד'), הכוללת אג"ח סטרייט. אג"חים אלה יהיו צמודות למדד המחירים לצרכן ויישאו ריבית של 5.5%. אג"חים אלה יעמדו לפדיון ב-12 תשלומים בין השנים 2008 ל-2019.
במקביל, הציעה סאמיט למשקיעים שני סוגים של אופציות. כתבי האופציה מסדרה 4 יהיו ניתנות למימוש למניות סאמיט במהלך השנתיים הקרובות לפי מחיר מימוש של 3.5 שקל למניה (המניה נסחרת כיום במחיר של 2.3 שקל). הסדרה השניה תהיה אופציה מסדרה 5, שתהיה ניתנת למימוש לאג,ח מסדרה ד' במשך 6 חודשים מיום ההנפקה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
