זוהר לוי קוצר: סאמיט גייסה 80 מיליון ש'

רגע לפני שהיא עשויה לבצע עסקת ענק בשוק הבריטי, מכרה אופציות ואג"ח. במכרז הציבורי שהתקיים אתמול נרשמו ביקושים של 45 מיליון שקל, חיתום יתר של פי 3
שי פאוזנר |

חברת הנדל"ן המניב סאמיט הנמצאת בשליטתו של זוהר לוי, השלימה אתמול בהצלחה הנפקת אג"חים ואופציות בהיקף כספי כולל של כ-80 מיליון שקל. אתמול התקיים שלב המכרז הציבורי של ההנפקה, במסגרתו גוייס סכום של כ-16 מיליון שקל, וזאת לאחר שבשלב המוסדי של ההנפקה התחייבו משקיעים מוסדיים לרכוש אג"חים ואופציות של החברה בסכום של כ-64 מיליון שקל.

במכרז הציבורי שהתקיים אתמול נרשמו ביקושים של 45 מיליון שקל, המייצגים חיתום יתר של פי 3 לעומת כמות ניירות הערך שהוצעה לציבור. שיעור ההקצאה בהנפקה לציבור יעמוד על כ-37% במחיר המקסימום. ההנפקה נסגרה במחיר המקסימום, כך שהחברה תשלם את הריבית המינימלית על האג"חים. את הנפקת סאמיט הוביל קונסורציום חתמים הכולל את כלל חיתום, רוסאריו קפיטל ואלטשולר שחם.

במסגרת ההנפקה הציעה סאמיט לציבור המשקיעים שני סוגים של איגרות חוב ושני סוגים של אופציות. הסדרה הראשונה המוצעת למשקיעים היא הרחבה של סדרה ב' של איגרות החוב של סאמיט שכבר נסחרות בבורסה. אג"חים אלה מבוטחות על ידי פוליסת ביטוח של כלל ביטוח (האחרונה הינה בעלת כ-16.4% ממניות סאמיט). האג"חים מסדרה ב' ניתנות להמרה למניות סאמיט לפי יחס המרה של 1 ל-4 והן צמודות למדד ונושאות ריבית שנתית של 5%. אג"חים אלה עומדות לפדיון במרץ 2009.

הסדרה השניה של האג"חים היא סדרה חדשה (סדרה ד'), הכוללת אג"ח סטרייט. אג"חים אלה יהיו צמודות למדד המחירים לצרכן ויישאו ריבית של 5.5%. אג"חים אלה יעמדו לפדיון ב-12 תשלומים בין השנים 2008 ל-2019.

במקביל, הציעה סאמיט למשקיעים שני סוגים של אופציות. כתבי האופציה מסדרה 4 יהיו ניתנות למימוש למניות סאמיט במהלך השנתיים הקרובות לפי מחיר מימוש של 3.5 שקל למניה (המניה נסחרת כיום במחיר של 2.3 שקל). הסדרה השניה תהיה אופציה מסדרה 5, שתהיה ניתנת למימוש לאג,ח מסדרה ד' במשך 6 חודשים מיום ההנפקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.