לאומי: עד העברת התקציב תמשך העצבנות במדדי המניות
"בטווח הקצר, ועד להצבעה על חוק התקציב בסוף החודש נראה כי המדדים יסחרו בעצבנות ובמגמה מעורבת, בין היתר גם על רקע רמתם הגבוהה" כך מעריכים הכלכלנים מהמחלקה האנליטית בחטיבה להשקעות בבנק לאומי. הם מוסיפים ומדגישים כי בטווח הארוך צפויה המגמה החיובית בבורסה המקומית להמשך לנוכח המשך פרסום אינדיקטורים כלכליים חיוביים המאותתים על המשך צמיחת המשק המקומי. התפתחויות חיוביות בתחום המדיני והביטחוני יכשירו גם הן את הקרקע להמשך העליות בבורסה.
שבוע המסחר הנוכחי התאפיין בחולשה. בימי המסחר הראשונים נרשמו עליות קלות במדד המעוף שהתחלפו בירידות בהמשך. בלאומי מציינים כי גם ביום חמישי (היום) נסגרו המדדים בירידות שערים, על אף ההתפתחויות המדיניות. בסיכום שבועי נרשמו ירידות במדדים המובילים ומדד הבנקים המשיך גם השבוע לבלוט בשינויים החדים שרשם ביחס אליהם. מחזורי המסחר הצביעו גם הם על החולשה בשוק ונראה כי המשקיעים ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה בעיקר לנוכח חוסר הודאות סביב העברת חוק התקציב.
בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף ירידה של כ-1.3% שהובילה אותו אל מתחת לרמת 650 הנקודות. מדד ת"א 75 סגר את השבוע עם ירידה של כ-1.8% ומדד הבנקים רשם את הירידה החדה ביותר שהסתכמה בכ-2.75%. מחזורי המסחר הסתכמו בממוצע יומי ברמה של 708 מיליון שקל, המגלם ירידה של כ-21% ביחס לשבוע שעבר.
הספירה לאחור למועד ההצבעה על חוק התקציב לשנת 2005 ממשיכה ונראה כי המשקיעים, ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה והם בוחנים את ההתפתחויות בזירה המדינית ובעיקר קשובים לקולות הנשמעים מצד המפלגות השונות בנוגע להעברת התקציב. כלכלני לאומי מזכירים כי הכנסת חייבת להצביע עבור החוק עד סוף החודש הנוכחי ובמידה וחוק התקציב ייפול תאלץ הכנסת ללכת לבחירות מוקדמות.
להערכתם קיימת סבירות גבוהה כי חוק התקציב יעבור בסופו של דבר, בעיקר לנוכח הצביון המדיני שקיבל עקב כריכתו ביישום חוק ההתנתקות. עם זאת אין להתעלם מהסיכון באי העברת החוק אשר עשוי להביא לגל של מימושים בשוק, בטווח הקצר.
במקביל לניסיון הממשלה להשיג רוב לחוק התקציב המשיכו להבשיל תהליכים ביטחוניים ומדיניים. המגעים עם מצריים הגיעו לשיא חדש היום (חמישי) עם חזרת השגריר המצרי, לאחר שסוכם בין מוברק למופז על הידוק שיתוף הפעולה. בנוסף, במהלך השבוע הנוכחי העביר צה"ל באופן סופי את השליטה הביטחונית בעיר יריחו לכוחות הביטחון הפלסטינאים, על כל המשתמע מכך, ובשבועות הקרובים צפויה הרחבת המהלך לערים נוספות, בהתאם להתנהלות הכוחות הפלסטינאים בשטח. במקביל לנסיגת כוחות צה"ל החלה השבוע גם נסיגת סוריה מלבנון, אותה היא מתכוונת לבצע באופן הדרגתי.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.19% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
