לאומי: עד העברת התקציב תמשך העצבנות במדדי המניות

בלאומי ממשיכים להעריך כי בטווח הארוך צפויה המגמה החיובית בבורסה המקומית להמשך לנוכח המשך פרסום אינדיקטורים כלכליים חיוביים המאותתים על המשך הצמיחה
חזי שטרנליכט |

"בטווח הקצר, ועד להצבעה על חוק התקציב בסוף החודש נראה כי המדדים יסחרו בעצבנות ובמגמה מעורבת, בין היתר גם על רקע רמתם הגבוהה" כך מעריכים הכלכלנים מהמחלקה האנליטית בחטיבה להשקעות בבנק לאומי. הם מוסיפים ומדגישים כי בטווח הארוך צפויה המגמה החיובית בבורסה המקומית להמשך לנוכח המשך פרסום אינדיקטורים כלכליים חיוביים המאותתים על המשך צמיחת המשק המקומי. התפתחויות חיוביות בתחום המדיני והביטחוני יכשירו גם הן את הקרקע להמשך העליות בבורסה.

שבוע המסחר הנוכחי התאפיין בחולשה. בימי המסחר הראשונים נרשמו עליות קלות במדד המעוף שהתחלפו בירידות בהמשך. בלאומי מציינים כי גם ביום חמישי (היום) נסגרו המדדים בירידות שערים, על אף ההתפתחויות המדיניות. בסיכום שבועי נרשמו ירידות במדדים המובילים ומדד הבנקים המשיך גם השבוע לבלוט בשינויים החדים שרשם ביחס אליהם. מחזורי המסחר הצביעו גם הם על החולשה בשוק ונראה כי המשקיעים ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה בעיקר לנוכח חוסר הודאות סביב העברת חוק התקציב.

בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף ירידה של כ-1.3% שהובילה אותו אל מתחת לרמת 650 הנקודות. מדד ת"א 75 סגר את השבוע עם ירידה של כ-1.8% ומדד הבנקים רשם את הירידה החדה ביותר שהסתכמה בכ-2.75%. מחזורי המסחר הסתכמו בממוצע יומי ברמה של 708 מיליון שקל, המגלם ירידה של כ-21% ביחס לשבוע שעבר.

הספירה לאחור למועד ההצבעה על חוק התקציב לשנת 2005 ממשיכה ונראה כי המשקיעים, ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה והם בוחנים את ההתפתחויות בזירה המדינית ובעיקר קשובים לקולות הנשמעים מצד המפלגות השונות בנוגע להעברת התקציב. כלכלני לאומי מזכירים כי הכנסת חייבת להצביע עבור החוק עד סוף החודש הנוכחי ובמידה וחוק התקציב ייפול תאלץ הכנסת ללכת לבחירות מוקדמות.

להערכתם קיימת סבירות גבוהה כי חוק התקציב יעבור בסופו של דבר, בעיקר לנוכח הצביון המדיני שקיבל עקב כריכתו ביישום חוק ההתנתקות. עם זאת אין להתעלם מהסיכון באי העברת החוק אשר עשוי להביא לגל של מימושים בשוק, בטווח הקצר.

במקביל לניסיון הממשלה להשיג רוב לחוק התקציב המשיכו להבשיל תהליכים ביטחוניים ומדיניים. המגעים עם מצריים הגיעו לשיא חדש היום (חמישי) עם חזרת השגריר המצרי, לאחר שסוכם בין מוברק למופז על הידוק שיתוף הפעולה. בנוסף, במהלך השבוע הנוכחי העביר צה"ל באופן סופי את השליטה הביטחונית בעיר יריחו לכוחות הביטחון הפלסטינאים, על כל המשתמע מכך, ובשבועות הקרובים צפויה הרחבת המהלך לערים נוספות, בהתאם להתנהלות הכוחות הפלסטינאים בשטח. במקביל לנסיגת כוחות צה"ל החלה השבוע גם נסיגת סוריה מלבנון, אותה היא מתכוונת לבצע באופן הדרגתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.