לאומי: עד העברת התקציב תמשך העצבנות במדדי המניות

בלאומי ממשיכים להעריך כי בטווח הארוך צפויה המגמה החיובית בבורסה המקומית להמשך לנוכח המשך פרסום אינדיקטורים כלכליים חיוביים המאותתים על המשך הצמיחה
חזי שטרנליכט |

"בטווח הקצר, ועד להצבעה על חוק התקציב בסוף החודש נראה כי המדדים יסחרו בעצבנות ובמגמה מעורבת, בין היתר גם על רקע רמתם הגבוהה" כך מעריכים הכלכלנים מהמחלקה האנליטית בחטיבה להשקעות בבנק לאומי. הם מוסיפים ומדגישים כי בטווח הארוך צפויה המגמה החיובית בבורסה המקומית להמשך לנוכח המשך פרסום אינדיקטורים כלכליים חיוביים המאותתים על המשך צמיחת המשק המקומי. התפתחויות חיוביות בתחום המדיני והביטחוני יכשירו גם הן את הקרקע להמשך העליות בבורסה.

שבוע המסחר הנוכחי התאפיין בחולשה. בימי המסחר הראשונים נרשמו עליות קלות במדד המעוף שהתחלפו בירידות בהמשך. בלאומי מציינים כי גם ביום חמישי (היום) נסגרו המדדים בירידות שערים, על אף ההתפתחויות המדיניות. בסיכום שבועי נרשמו ירידות במדדים המובילים ומדד הבנקים המשיך גם השבוע לבלוט בשינויים החדים שרשם ביחס אליהם. מחזורי המסחר הצביעו גם הם על החולשה בשוק ונראה כי המשקיעים ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה בעיקר לנוכח חוסר הודאות סביב העברת חוק התקציב.

בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף ירידה של כ-1.3% שהובילה אותו אל מתחת לרמת 650 הנקודות. מדד ת"א 75 סגר את השבוע עם ירידה של כ-1.8% ומדד הבנקים רשם את הירידה החדה ביותר שהסתכמה בכ-2.75%. מחזורי המסחר הסתכמו בממוצע יומי ברמה של 708 מיליון שקל, המגלם ירידה של כ-21% ביחס לשבוע שעבר.

הספירה לאחור למועד ההצבעה על חוק התקציב לשנת 2005 ממשיכה ונראה כי המשקיעים, ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה והם בוחנים את ההתפתחויות בזירה המדינית ובעיקר קשובים לקולות הנשמעים מצד המפלגות השונות בנוגע להעברת התקציב. כלכלני לאומי מזכירים כי הכנסת חייבת להצביע עבור החוק עד סוף החודש הנוכחי ובמידה וחוק התקציב ייפול תאלץ הכנסת ללכת לבחירות מוקדמות.

להערכתם קיימת סבירות גבוהה כי חוק התקציב יעבור בסופו של דבר, בעיקר לנוכח הצביון המדיני שקיבל עקב כריכתו ביישום חוק ההתנתקות. עם זאת אין להתעלם מהסיכון באי העברת החוק אשר עשוי להביא לגל של מימושים בשוק, בטווח הקצר.

במקביל לניסיון הממשלה להשיג רוב לחוק התקציב המשיכו להבשיל תהליכים ביטחוניים ומדיניים. המגעים עם מצריים הגיעו לשיא חדש היום (חמישי) עם חזרת השגריר המצרי, לאחר שסוכם בין מוברק למופז על הידוק שיתוף הפעולה. בנוסף, במהלך השבוע הנוכחי העביר צה"ל באופן סופי את השליטה הביטחונית בעיר יריחו לכוחות הביטחון הפלסטינאים, על כל המשתמע מכך, ובשבועות הקרובים צפויה הרחבת המהלך לערים נוספות, בהתאם להתנהלות הכוחות הפלסטינאים בשטח. במקביל לנסיגת כוחות צה"ל החלה השבוע גם נסיגת סוריה מלבנון, אותה היא מתכוונת לבצע באופן הדרגתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות