לאומי: עד העברת התקציב תמשך העצבנות במדדי המניות
"בטווח הקצר, ועד להצבעה על חוק התקציב בסוף החודש נראה כי המדדים יסחרו בעצבנות ובמגמה מעורבת, בין היתר גם על רקע רמתם הגבוהה" כך מעריכים הכלכלנים מהמחלקה האנליטית בחטיבה להשקעות בבנק לאומי. הם מוסיפים ומדגישים כי בטווח הארוך צפויה המגמה החיובית בבורסה המקומית להמשך לנוכח המשך פרסום אינדיקטורים כלכליים חיוביים המאותתים על המשך צמיחת המשק המקומי. התפתחויות חיוביות בתחום המדיני והביטחוני יכשירו גם הן את הקרקע להמשך העליות בבורסה.
שבוע המסחר הנוכחי התאפיין בחולשה. בימי המסחר הראשונים נרשמו עליות קלות במדד המעוף שהתחלפו בירידות בהמשך. בלאומי מציינים כי גם ביום חמישי (היום) נסגרו המדדים בירידות שערים, על אף ההתפתחויות המדיניות. בסיכום שבועי נרשמו ירידות במדדים המובילים ומדד הבנקים המשיך גם השבוע לבלוט בשינויים החדים שרשם ביחס אליהם. מחזורי המסחר הצביעו גם הם על החולשה בשוק ונראה כי המשקיעים ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה בעיקר לנוכח חוסר הודאות סביב העברת חוק התקציב.
בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף ירידה של כ-1.3% שהובילה אותו אל מתחת לרמת 650 הנקודות. מדד ת"א 75 סגר את השבוע עם ירידה של כ-1.8% ומדד הבנקים רשם את הירידה החדה ביותר שהסתכמה בכ-2.75%. מחזורי המסחר הסתכמו בממוצע יומי ברמה של 708 מיליון שקל, המגלם ירידה של כ-21% ביחס לשבוע שעבר.
הספירה לאחור למועד ההצבעה על חוק התקציב לשנת 2005 ממשיכה ונראה כי המשקיעים, ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה והם בוחנים את ההתפתחויות בזירה המדינית ובעיקר קשובים לקולות הנשמעים מצד המפלגות השונות בנוגע להעברת התקציב. כלכלני לאומי מזכירים כי הכנסת חייבת להצביע עבור החוק עד סוף החודש הנוכחי ובמידה וחוק התקציב ייפול תאלץ הכנסת ללכת לבחירות מוקדמות.
להערכתם קיימת סבירות גבוהה כי חוק התקציב יעבור בסופו של דבר, בעיקר לנוכח הצביון המדיני שקיבל עקב כריכתו ביישום חוק ההתנתקות. עם זאת אין להתעלם מהסיכון באי העברת החוק אשר עשוי להביא לגל של מימושים בשוק, בטווח הקצר.
במקביל לניסיון הממשלה להשיג רוב לחוק התקציב המשיכו להבשיל תהליכים ביטחוניים ומדיניים. המגעים עם מצריים הגיעו לשיא חדש היום (חמישי) עם חזרת השגריר המצרי, לאחר שסוכם בין מוברק למופז על הידוק שיתוף הפעולה. בנוסף, במהלך השבוע הנוכחי העביר צה"ל באופן סופי את השליטה הביטחונית בעיר יריחו לכוחות הביטחון הפלסטינאים, על כל המשתמע מכך, ובשבועות הקרובים צפויה הרחבת המהלך לערים נוספות, בהתאם להתנהלות הכוחות הפלסטינאים בשטח. במקביל לנסיגת כוחות צה"ל החלה השבוע גם נסיגת סוריה מלבנון, אותה היא מתכוונת לבצע באופן הדרגתי.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
