לאומי: עד העברת התקציב תמשך העצבנות במדדי המניות
"בטווח הקצר, ועד להצבעה על חוק התקציב בסוף החודש נראה כי המדדים יסחרו בעצבנות ובמגמה מעורבת, בין היתר גם על רקע רמתם הגבוהה" כך מעריכים הכלכלנים מהמחלקה האנליטית בחטיבה להשקעות בבנק לאומי. הם מוסיפים ומדגישים כי בטווח הארוך צפויה המגמה החיובית בבורסה המקומית להמשך לנוכח המשך פרסום אינדיקטורים כלכליים חיוביים המאותתים על המשך צמיחת המשק המקומי. התפתחויות חיוביות בתחום המדיני והביטחוני יכשירו גם הן את הקרקע להמשך העליות בבורסה.
שבוע המסחר הנוכחי התאפיין בחולשה. בימי המסחר הראשונים נרשמו עליות קלות במדד המעוף שהתחלפו בירידות בהמשך. בלאומי מציינים כי גם ביום חמישי (היום) נסגרו המדדים בירידות שערים, על אף ההתפתחויות המדיניות. בסיכום שבועי נרשמו ירידות במדדים המובילים ומדד הבנקים המשיך גם השבוע לבלוט בשינויים החדים שרשם ביחס אליהם. מחזורי המסחר הצביעו גם הם על החולשה בשוק ונראה כי המשקיעים ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה בעיקר לנוכח חוסר הודאות סביב העברת חוק התקציב.
בסיכום שבועי רשם מדד המעו"ף ירידה של כ-1.3% שהובילה אותו אל מתחת לרמת 650 הנקודות. מדד ת"א 75 סגר את השבוע עם ירידה של כ-1.8% ומדד הבנקים רשם את הירידה החדה ביותר שהסתכמה בכ-2.75%. מחזורי המסחר הסתכמו בממוצע יומי ברמה של 708 מיליון שקל, המגלם ירידה של כ-21% ביחס לשבוע שעבר.
הספירה לאחור למועד ההצבעה על חוק התקציב לשנת 2005 ממשיכה ונראה כי המשקיעים, ובעיקר המשקיעים הזרים, עברו לעמדת המתנה והם בוחנים את ההתפתחויות בזירה המדינית ובעיקר קשובים לקולות הנשמעים מצד המפלגות השונות בנוגע להעברת התקציב. כלכלני לאומי מזכירים כי הכנסת חייבת להצביע עבור החוק עד סוף החודש הנוכחי ובמידה וחוק התקציב ייפול תאלץ הכנסת ללכת לבחירות מוקדמות.
להערכתם קיימת סבירות גבוהה כי חוק התקציב יעבור בסופו של דבר, בעיקר לנוכח הצביון המדיני שקיבל עקב כריכתו ביישום חוק ההתנתקות. עם זאת אין להתעלם מהסיכון באי העברת החוק אשר עשוי להביא לגל של מימושים בשוק, בטווח הקצר.
במקביל לניסיון הממשלה להשיג רוב לחוק התקציב המשיכו להבשיל תהליכים ביטחוניים ומדיניים. המגעים עם מצריים הגיעו לשיא חדש היום (חמישי) עם חזרת השגריר המצרי, לאחר שסוכם בין מוברק למופז על הידוק שיתוף הפעולה. בנוסף, במהלך השבוע הנוכחי העביר צה"ל באופן סופי את השליטה הביטחונית בעיר יריחו לכוחות הביטחון הפלסטינאים, על כל המשתמע מכך, ובשבועות הקרובים צפויה הרחבת המהלך לערים נוספות, בהתאם להתנהלות הכוחות הפלסטינאים בשטח. במקביל לנסיגת כוחות צה"ל החלה השבוע גם נסיגת סוריה מלבנון, אותה היא מתכוונת לבצע באופן הדרגתי.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
