עליה של 4% נרשמה אשתקד במשרות מסחר ושרותים
בשנת 2004 נרשמה עליה בשיעור של 4% במספר המשרות בענפי המסחר והשירותים בהשוואה לשנת 2003. מספר המשרות בענפים אלה עלה ב-37 אלף משרות והגיע ל-1.05 מיליון משרות. כך עולה מסקירה שפרסם היום אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, המנתחת אינדיקטורים מתחום התעסוקה, על בסיס נתוני הלמ"ס ואומדני אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר התייחס לנתונים ואמר, כי "היעד המרכזי בשנת 2005 הוא יצירת מקומות עבודה. אסור להתעלם מהעובדה שעיקר הגידול במקומות העבודה נמצא במגזר המסחר והשירותים ולא בענפי התעשייה. לפיכך, על הממשלה לעודד את המגזר העסקי כולו".
מהסקירה עולה עוד, כי המגזר העסקי התרחב בשנת 2004 ב-41 אלף משרות, גידול של 3% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. בענפי התעשייה נרשמה עליה של 5.2 אלף משרות (1.6%) שעמדו על 328 אלף משרות, בענף הבניה נרשמה ירידה של 1.5 אלף משרות (1.3%) ובמינהל הציבורי מספר משרות השכיר נשאר ללא שינוי.
ישראלה מני, מנהלת אגף הכלכלה באיגוד מציינת כי מקרב ענפי המסחר השירותים רשם ענף שירותי האירוח והאוכל עליה חדה של כ- 14 אחוזים בשנת 2004, המשקפת עליה של כ- 14 אלף משרות בהשוואה לשנת 2003. ענף השירותים העסקיים רשם עליה של 3 אחוזים שהם 12 אלף משרות, ענף המסחר רשם עליה של 3 אחוזים המשקפת עליה של 8.7 אלף משרות, וענף תחבורה אחסנה ותקשורת רשם עליה של 2.3 אחוזים שהם עליה של 3 אלף משרות. מאידך, בענף הבנקאות והפיננסים נרשמה ירידה של 1.6 אחוזים שהם 1.2 אלף משרות לעומת תקופה מקבילה אשתקד.
לדברי מני, בשנים 2001-2004 עלו מספר משרות השכיר בענפי המסחר והשירותים ב- 33 אלף משרות זאת לעומת ירידה של 10 אלף משרות בתעשייה. "העלייה בהיקף המשרות בשנים האחרונות למרות המיתון, דומה למגמה שמאפיינת את הארצות המערביות בעולם. לדוגמא גרמניה בה נרשמה עליה במשרות בענפי המסחר והשירותים, וירידה במשרות בתעשייה".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
