עליה של 4% נרשמה אשתקד במשרות מסחר ושרותים

באגוד לשכות המסחר צופים עליה של 3.5% במספר משרות שכיר במסחר והשירותים ב-2005. כלומר: לעלות בכ-35 אלף משרות לכ-1.09 מיליון משרות בתחומים אלה
שי פאוזנר |

בשנת 2004 נרשמה עליה בשיעור של 4% במספר המשרות בענפי המסחר והשירותים בהשוואה לשנת 2003. מספר המשרות בענפים אלה עלה ב-37 אלף משרות והגיע ל-1.05 מיליון משרות. כך עולה מסקירה שפרסם היום אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, המנתחת אינדיקטורים מתחום התעסוקה, על בסיס נתוני הלמ"ס ואומדני אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר התייחס לנתונים ואמר, כי "היעד המרכזי בשנת 2005 הוא יצירת מקומות עבודה. אסור להתעלם מהעובדה שעיקר הגידול במקומות העבודה נמצא במגזר המסחר והשירותים ולא בענפי התעשייה. לפיכך, על הממשלה לעודד את המגזר העסקי כולו".

מהסקירה עולה עוד, כי המגזר העסקי התרחב בשנת 2004 ב-41 אלף משרות, גידול של 3% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. בענפי התעשייה נרשמה עליה של 5.2 אלף משרות (1.6%) שעמדו על 328 אלף משרות, בענף הבניה נרשמה ירידה של 1.5 אלף משרות (1.3%) ובמינהל הציבורי מספר משרות השכיר נשאר ללא שינוי.

ישראלה מני, מנהלת אגף הכלכלה באיגוד מציינת כי מקרב ענפי המסחר השירותים רשם ענף שירותי האירוח והאוכל עליה חדה של כ- 14 אחוזים בשנת 2004, המשקפת עליה של כ- 14 אלף משרות בהשוואה לשנת 2003. ענף השירותים העסקיים רשם עליה של 3 אחוזים שהם 12 אלף משרות, ענף המסחר רשם עליה של 3 אחוזים המשקפת עליה של 8.7 אלף משרות, וענף תחבורה אחסנה ותקשורת רשם עליה של 2.3 אחוזים שהם עליה של 3 אלף משרות. מאידך, בענף הבנקאות והפיננסים נרשמה ירידה של 1.6 אחוזים שהם 1.2 אלף משרות לעומת תקופה מקבילה אשתקד.

לדברי מני, בשנים 2001-2004 עלו מספר משרות השכיר בענפי המסחר והשירותים ב- 33 אלף משרות זאת לעומת ירידה של 10 אלף משרות בתעשייה. "העלייה בהיקף המשרות בשנים האחרונות למרות המיתון, דומה למגמה שמאפיינת את הארצות המערביות בעולם. לדוגמא גרמניה בה נרשמה עליה במשרות בענפי המסחר והשירותים, וירידה במשרות בתעשייה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 3.32%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.