עליה של 4% נרשמה אשתקד במשרות מסחר ושרותים
בשנת 2004 נרשמה עליה בשיעור של 4% במספר המשרות בענפי המסחר והשירותים בהשוואה לשנת 2003. מספר המשרות בענפים אלה עלה ב-37 אלף משרות והגיע ל-1.05 מיליון משרות. כך עולה מסקירה שפרסם היום אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, המנתחת אינדיקטורים מתחום התעסוקה, על בסיס נתוני הלמ"ס ואומדני אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר התייחס לנתונים ואמר, כי "היעד המרכזי בשנת 2005 הוא יצירת מקומות עבודה. אסור להתעלם מהעובדה שעיקר הגידול במקומות העבודה נמצא במגזר המסחר והשירותים ולא בענפי התעשייה. לפיכך, על הממשלה לעודד את המגזר העסקי כולו".
מהסקירה עולה עוד, כי המגזר העסקי התרחב בשנת 2004 ב-41 אלף משרות, גידול של 3% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. בענפי התעשייה נרשמה עליה של 5.2 אלף משרות (1.6%) שעמדו על 328 אלף משרות, בענף הבניה נרשמה ירידה של 1.5 אלף משרות (1.3%) ובמינהל הציבורי מספר משרות השכיר נשאר ללא שינוי.
ישראלה מני, מנהלת אגף הכלכלה באיגוד מציינת כי מקרב ענפי המסחר השירותים רשם ענף שירותי האירוח והאוכל עליה חדה של כ- 14 אחוזים בשנת 2004, המשקפת עליה של כ- 14 אלף משרות בהשוואה לשנת 2003. ענף השירותים העסקיים רשם עליה של 3 אחוזים שהם 12 אלף משרות, ענף המסחר רשם עליה של 3 אחוזים המשקפת עליה של 8.7 אלף משרות, וענף תחבורה אחסנה ותקשורת רשם עליה של 2.3 אחוזים שהם עליה של 3 אלף משרות. מאידך, בענף הבנקאות והפיננסים נרשמה ירידה של 1.6 אחוזים שהם 1.2 אלף משרות לעומת תקופה מקבילה אשתקד.
לדברי מני, בשנים 2001-2004 עלו מספר משרות השכיר בענפי המסחר והשירותים ב- 33 אלף משרות זאת לעומת ירידה של 10 אלף משרות בתעשייה. "העלייה בהיקף המשרות בשנים האחרונות למרות המיתון, דומה למגמה שמאפיינת את הארצות המערביות בעולם. לדוגמא גרמניה בה נרשמה עליה במשרות בענפי המסחר והשירותים, וירידה במשרות בתעשייה".
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
