עליה של 4% נרשמה אשתקד במשרות מסחר ושרותים
בשנת 2004 נרשמה עליה בשיעור של 4% במספר המשרות בענפי המסחר והשירותים בהשוואה לשנת 2003. מספר המשרות בענפים אלה עלה ב-37 אלף משרות והגיע ל-1.05 מיליון משרות. כך עולה מסקירה שפרסם היום אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, המנתחת אינדיקטורים מתחום התעסוקה, על בסיס נתוני הלמ"ס ואומדני אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר התייחס לנתונים ואמר, כי "היעד המרכזי בשנת 2005 הוא יצירת מקומות עבודה. אסור להתעלם מהעובדה שעיקר הגידול במקומות העבודה נמצא במגזר המסחר והשירותים ולא בענפי התעשייה. לפיכך, על הממשלה לעודד את המגזר העסקי כולו".
מהסקירה עולה עוד, כי המגזר העסקי התרחב בשנת 2004 ב-41 אלף משרות, גידול של 3% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. בענפי התעשייה נרשמה עליה של 5.2 אלף משרות (1.6%) שעמדו על 328 אלף משרות, בענף הבניה נרשמה ירידה של 1.5 אלף משרות (1.3%) ובמינהל הציבורי מספר משרות השכיר נשאר ללא שינוי.
ישראלה מני, מנהלת אגף הכלכלה באיגוד מציינת כי מקרב ענפי המסחר השירותים רשם ענף שירותי האירוח והאוכל עליה חדה של כ- 14 אחוזים בשנת 2004, המשקפת עליה של כ- 14 אלף משרות בהשוואה לשנת 2003. ענף השירותים העסקיים רשם עליה של 3 אחוזים שהם 12 אלף משרות, ענף המסחר רשם עליה של 3 אחוזים המשקפת עליה של 8.7 אלף משרות, וענף תחבורה אחסנה ותקשורת רשם עליה של 2.3 אחוזים שהם עליה של 3 אלף משרות. מאידך, בענף הבנקאות והפיננסים נרשמה ירידה של 1.6 אחוזים שהם 1.2 אלף משרות לעומת תקופה מקבילה אשתקד.
לדברי מני, בשנים 2001-2004 עלו מספר משרות השכיר בענפי המסחר והשירותים ב- 33 אלף משרות זאת לעומת ירידה של 10 אלף משרות בתעשייה. "העלייה בהיקף המשרות בשנים האחרונות למרות המיתון, דומה למגמה שמאפיינת את הארצות המערביות בעולם. לדוגמא גרמניה בה נרשמה עליה במשרות בענפי המסחר והשירותים, וירידה במשרות בתעשייה".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בפועל, נקודת החיכוך היא שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כשיש פער בין שעות שאושרו לבין שעות שמומשו. מבחינת הגוף המשלם, העברה בכסף אמורה לאפשר מענה חלופי ולשמור על הזכאות, גם כשהמערך התפעולי של החברות לא מצליח לספק טיפול בזמן או בהיקף שאושר.
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
קו ההגנה של הביטוח הלאומי והמסר מההרכב
סגן בכיר ראשון ליועץ המשפטי, עו״ד כפיר אמון, שמייצג את הביטוח הלאומי, טוען שהחברות ניסו להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי כדי ״לגזור קופון״ ולמנוע את טובת הסיעודי בהענקת טיפול מתאים, כאשר הם בעצמם יודעים שזקנים לא קיבלו את מלוא השעות שאושרו להם או קבלת מטפלים שעברו הכשרה מתאימה וכיוב׳. אמון אומר כי ״במקום שהחברות ישפרו את השירות מול הזכאים הן תוקפות כל יוזמה לשיפור וייעול הסיוע של הביטוח הלאומי״.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמון מוסיף שהמחסור לא מסתכם בתלונות נקודתיות, אלא משתקף במבנה השוק עצמו ואומר כי ״ניתן ללמוד על מחסור בשירות של החברות מכך שיש מאות אלפי זכאים בעוד חברות הסיעוד נסגרות ולכן אין מטפלים. הביטוח הלאומי שם את זכויות האזרחים בראש מעייניהם ופועל בהלימה למציאות העובדתית בה אין מטפלות סיעודיות בייחוד בפריפריה ומשבר הקורונה והמלחמה רק העצימו את הצורך בסיוע והעברת הזכאות למי שלא קיבל טיפול מהחברות״.
