רוזנשיין: אני חושש שהמשקיעים לא מבינים את ההודעה
למרות העליות החדות שנרשמות היום במניתה של חברת האינטרנט, גורונט, אומר היום מנכ"ל החברה, שמואל (בוב) רוזנשיין בשיחה עם Bizportal, כי להערכתו חלק מהמשקיעים לא מבינים את ההודעה של החברה: "אני חושש שחלק מהמשקיעים הבינו שמדובר בהסכם עם גוגל, בזמן שאנחנו הודענו על משהו אחר".
לאחר שורה של פרסומים לא רשמיים, ושמועות, דיווחה השבוע חברת האינטרנט, גורונט, כי תבצע באתרים שלה אינטגרציה עם מנוע החיפוש ומנגנוני הפירסומות של ענקית האינטרנט האמריקנית, גוגל. יש לציין, כי בתחילת החודש שעבר, ביצעה גורונט שיחת משקיעים, כאשר הציפיות לקראת אותה שיחה היו רבות. בשוק העריכו, כי גורונט תדווח על ההסכם עם גוגל, אולם במקום זאת דווחה החברה על הסכם משופר עם נושיה העתידיים.
רוזנשיין אמר לנו השבוע, כי כיום מופנים המשתמשים במנוע החיפוש של גוגל להגדרות של Answers.com במספר מילות חיפוש (תחת קישור ה-defination). ההפניה הזו מתבצעת כתוצאה מבחירה וולנטירית של גוגל, אשר מפנה על דעת עצמה את הגולשים שלה לאתרים של גורונט. רוזנשיין מציין היום, כי מדובר בתופעה לא חדשה, אשר מצביעה להערכתו על ההערכה הרבה שרוכשים בגוגל לאתרי גורונט.
אולם רוזנשיין מבקש להדגיש, כי ההודעה מהיום לא מדברת על כך שבין שתי החברות הושג הסכם לפיו תחוייב מהיום גוגל להמשיך ולהעביר את הגולשים שלה לאתרים של גורונט. "בסך הכל מדובר בהסכם סטנדרטי ולא אקסקלוסיבי".
רוזנשיין מסביר, כי המהלך עליו דיווחה החברה היום הוא חלק מתוכנית עסקית כוללת שאימצה החברה לפני מספר חודשים, לפיה היא נותנת לגולשים שלה שירותי מודעות וחיפוש. "אנחנו משתמשים במנוע החיפוש של גוגל, ומפיצים את המודעות שלה", מסביר היום רוזנשיין.
"הקשר ביננו ובין גוגל הוא לא קשר חוזי, כי אם אינפורמלי. גוגל אוהבים את האתר שלנו ומפנים לנו תנועה. הרבה אנשים היו רוצים שהקשר הזה יהפוך אולי לחוזה, אבל זה לא מה שקרה", כך לדבריו של רוזנשיין.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
