רוזנשיין: אני חושש שהמשקיעים לא מבינים את ההודעה
למרות העליות החדות שנרשמות היום במניתה של חברת האינטרנט, גורונט, אומר היום מנכ"ל החברה, שמואל (בוב) רוזנשיין בשיחה עם Bizportal, כי להערכתו חלק מהמשקיעים לא מבינים את ההודעה של החברה: "אני חושש שחלק מהמשקיעים הבינו שמדובר בהסכם עם גוגל, בזמן שאנחנו הודענו על משהו אחר".
לאחר שורה של פרסומים לא רשמיים, ושמועות, דיווחה השבוע חברת האינטרנט, גורונט, כי תבצע באתרים שלה אינטגרציה עם מנוע החיפוש ומנגנוני הפירסומות של ענקית האינטרנט האמריקנית, גוגל. יש לציין, כי בתחילת החודש שעבר, ביצעה גורונט שיחת משקיעים, כאשר הציפיות לקראת אותה שיחה היו רבות. בשוק העריכו, כי גורונט תדווח על ההסכם עם גוגל, אולם במקום זאת דווחה החברה על הסכם משופר עם נושיה העתידיים.
רוזנשיין אמר לנו השבוע, כי כיום מופנים המשתמשים במנוע החיפוש של גוגל להגדרות של Answers.com במספר מילות חיפוש (תחת קישור ה-defination). ההפניה הזו מתבצעת כתוצאה מבחירה וולנטירית של גוגל, אשר מפנה על דעת עצמה את הגולשים שלה לאתרים של גורונט. רוזנשיין מציין היום, כי מדובר בתופעה לא חדשה, אשר מצביעה להערכתו על ההערכה הרבה שרוכשים בגוגל לאתרי גורונט.
אולם רוזנשיין מבקש להדגיש, כי ההודעה מהיום לא מדברת על כך שבין שתי החברות הושג הסכם לפיו תחוייב מהיום גוגל להמשיך ולהעביר את הגולשים שלה לאתרים של גורונט. "בסך הכל מדובר בהסכם סטנדרטי ולא אקסקלוסיבי".
רוזנשיין מסביר, כי המהלך עליו דיווחה החברה היום הוא חלק מתוכנית עסקית כוללת שאימצה החברה לפני מספר חודשים, לפיה היא נותנת לגולשים שלה שירותי מודעות וחיפוש. "אנחנו משתמשים במנוע החיפוש של גוגל, ומפיצים את המודעות שלה", מסביר היום רוזנשיין.
"הקשר ביננו ובין גוגל הוא לא קשר חוזי, כי אם אינפורמלי. גוגל אוהבים את האתר שלנו ומפנים לנו תנועה. הרבה אנשים היו רוצים שהקשר הזה יהפוך אולי לחוזה, אבל זה לא מה שקרה", כך לדבריו של רוזנשיין.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
