שטראוס-עלית: נכון לסוף ינואר - היופלה הלבן הפסיד

לפי דוח נילסן לינואר 2004 - המותג דנונה מחזיק בישראל 62% משוק היוגורט הלבן, לעומת 22.5% של תנובה עם היופלה. דוננה תשנה הסיסמא בעולם כולו לסיסמא מישראל
שי פאוזנר |

שטראוס-עלית מנופפת בתוצאות מחקר נילסן שמפרסם השבוע לפיו דנונה מובילה עם נתח של 62.1% את שוק היוגורט הלבן בישראל. לאחר שלושה חודשים של השקה מתוקשרת, מדגישים היום במחלבה של משפחת שטראוס - יופלה של תנובה תפס בסוף ינואר 2005 נתח של 22.5% משוק זה בישראל ואף נמצא במגמת ירידה לעומת דצמבר 2004 בו החזיקה בנתח של 28.8% (על-פי דו"ח נילסן ינואר 2005).

סיגל שילוני, מנהלת השיווק של שטראוס מחלבות אמרה היום, כי "מהלכי החסימה שהציגה דנונה, הוכיחו את עצמם והצליחו לבלום את המתחרים". שילוני הוסיפה שההשקה של סדרת הקרמי, חיזוק הבעלות של התחום דרך קמפיין "ההיסטוריה של היוגורט", והפעילויות בנקודות המכירה הצליחו להביא תוצאות מעבר לציפיות.

עוד עולה מדו"ח נילסן 01/05, כי נתח שוק שטראוס בסך הכל בתחום היוגורט עמד בינואר על 57.6% ושל תנובה על 35.2%. בספטמבר (לפני ההשקה של היופלה הלבן) נתח השוק של שטראוס עמד על 57.9% ושל תנובה על 32.6%. נתח השוק של דנונה עלה בינואר ל-40.6% (מול 39.7% בדצמבר), כאשר יופלה ירד ב-28.5% ל-26.3%. קטגוריית הפינוק ירדה כספית ב-10.8% בינואר לעומת דצמבר, וב-26.6% מול ינואר 2004.

במקביל מדווחת היום שטראוס, כי על הישג יוצא דופן בתחום השיווק - מאחר ודנונה העולמית החליטה להחליף את הסיסמא שלה בהתאם לסיסמא של דנונה-שטראוס בישראל ל"החיוך שמתחיל מבפנים". שינוי הסיסמא הינו צעד נוסף להשקת הלוגו הבינלאומי החדש - הלוגו עם החיוך של דנונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.