הצעת חוק: שליחי וולט יקבלו זכויות סוציאליות; לא בטוח זה טוב לשליחים
הסדרת יחסי העבודה של שליחי וולט (וולטרים) – צעד לעבר הגנה על זכויות העובדים או שימור הגמישות? הצעת חוק חדשה מבקשת לעשות סדר בשיטת ההעסקה של השליחים בחברות כמו וולט, משלוחה ותן ביס, ובכלל במודל ההעסקה המבוסס על פלטפורמות. לפי הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברי הכנסת ולדימיר בליאק, משה פסל ודני אילוז, המטרה היא לאפשר גמישות בהתקשרות בין חברות המספקות שירותי שליחויות לבין העצמאיים המועסקים בהן – אך תוך שמירה על מספר תנאים בסיסיים, כולל שכר מינימום וזכויות סוציאליות.
החוק שמבקש לקבוע תנאים לתעסוקה עצמאית
מטרת החוק היא לשמור על יתרונות המודל הכלכלי של הפלטפורמות הדיגיטליות, תוך יצירת רשת ביטחון שתבטיח זכויות עובדים בסיסיות. החוק מגדיר כי שליחים לא ייחשבו לעובדי החברה בתנאים מסוימים, כמו עצמאות בבחירת מועדי העבודה והאפשרות לעבוד עם מספר פלטפורמות שונות במקביל. החוק מחייב, בנוסף, את החברות לשלם שכר מינימום, להבטיח שליחים לא יפעלו מעבר ל-12 שעות ביום, לקבוע הודעה מוקדמת, ולאפשר שימוע לפני הפסקת התקשרות.
החוק המוצע מספק למעשה פתרון לשאלה משפטית מרכזית שהועלתה בדיונים הקודמים בבתי המשפט, במסגרת תביעה ייצוגית שהגיש אחד משליחי וולט. התביעה טענה שיש להכיר בשליחים כעובדי החברה ולא כעצמאיים. בעקבות פסיקה שהתקבלה השנה, הפנה בית הדין הארצי את הצדדים לגישור, תוך הדגשה על כך שיחסי העבודה בין הפלטפורמות לבין השליחים אינם ברורים משפטית, וכי דרוש פתרון חוקי.
יתרונות הכלכלה הגמישה – האם על חשבון העובדים?
בבסיס הצעת החוק עומד הרצון לשמור על מודל הגמישות, בו עובדים יכולים לקבוע את שעות העבודה ואת ההיקף שלהן, אך תוך חובת העסקה שקופה יותר. החוק מבקש להסדיר את זכויות העצמאים בפלטפורמות ולמנוע ניצול כלכלי, על ידי קביעת תנאים סוציאליים ברורים יותר. "המציאות הכלכלית המשתנה חייבה אותנו להתאים את מערכת החוקים המסורתית, שלא עוד מתאימה להיקף העבודה החדש שנוצר," נכתב בדברי ההסבר להצעה.
- נוגסת במצבת העובדים: תן ביס מקצצת גם בעובדי המטה
- הפרוטקשן מגיע לשליחי וולט - מה יהיה השלב הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך ישנה גם ביקורת מצד תומכי המודל הגמיש, שטוענים כי הכנסת כללים נוקשים עלולה לפגוע ביכולת העצמאיים להתנהל בחופשיות. טענה זו נשמעת בעיקר מצידה של וולט, שטוענת כי אחד היתרונות הבולטים של המודל הוא הגמישות התעסוקתית עבור העובדים. מנגד, נציגי העובדים טוענים כי ברגעים הקריטיים, הם מוצאים את עצמם ללא הגנה אמיתית מצד החברה.
מה מתרחש בעולם?
מודל הפלטפורמות יצר דילמה עולמית: האם יש לראות בעובדים המועסקים דרך פלטפורמות דיגיטליות כעצמאיים, או שמא יש להעניק להם זכויות כעובדים מן המניין? באירופה וארצות הברית התקבלו בשנים האחרונות מספר החלטות משפטיות שקבעו כי שליחים אכן זכאים להכרה כעובדים במקרים מסוימים.
- 1.קובי 11/11/2024 22:10הגב לתגובה זובדיוק נכנס לי דביל כזה מתחת לגלגלים אחרי שחצה צומת סואן באדום, כשהוא מסתיר את מספר הוולט שלו עם מדבקות שלא ידווחו עליו. בשביל מה הם צריכים זכויות סוציאליות עם איך שהם נוהגים / רוכבים?
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
