רשות המסים תשלם במיידי מקדמות למשפחות שבתיהן נפגעו
הפיצויים הראשונים למשפחות שביתן נפגע מתחילים לצאת. רשות המיסים הודיעה שהתקבלה החלטה לאתר משפחות מיישובי עוטף עזה ולשלם להן פיצויים מקרן מס רכוש. מאחר ועדיין אין כניסה לאזור ושמאי רשות המסים אינם יכולים להגיע לבתים על מנת להעריך את הנזקים, סיכמה הנהלת קרן הפיצויים עם ראשי המועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון ושער הנגב על שיתוף פעולה לטובת סיוע לתושבים.
קרן הפיצויים תקבל מהמועצות האזוריות בעוטף רשימת שמות של בעלי דירות שנפגעו וכן דרכי התקשורת איתם. עם קבלת הרשימות בקרן, עובדיה יפנו למשפחות ויפתחו עבורן תביעות ויסבירו להן על הזכויות המגיעות להם. כמו כן, בהתאם לצורך יעבירו למשפחות הללו מקדמה על חשבון הפיצויים. הקרן העמידה לטובת משימה חשובה זו פרוייקטור שילווה את המשפחות באופן שוטף.
אתמול פורסמו הערכות הנזק הראשונות שבוצעו על ידי שמאי רשות המסים. כאמור, מאחר ועדיין לא מתאפשרת כניסה ליישובי העוטף הודגש שהנתונים הם חלקיים ושהנזקים בפועל גבוהים מאלה המוצגים. הרשות ציינה כי הנתנוים נאספו על ידי 40 צוותים של שמאים, מהנדסים ועובדי קרן הפיצויים, 25 מהם באזור הדרום ו-15 באזור המרכז, הפועלים מאז יום שבת האחרון.
נכון לדיווח האחרון שהתייחס ל-8.10 בשעה 20:00 הנזקים הם: באשקלון - 1.16 מיליארד שקל נזקים למבנים, 434 מיליון שקל נזקים לרכב, 56 מיליון שקל נזקים אחרים. בתל אביב - 850 מיליון שקל נזקים למבנה, 288 מיליון שקל נזקים לרכב, 62 מיליון שקל נזקים אחרים.
- היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה
- חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.חגית 10/10/2023 23:40הגב לתגובה זויש להפסיק את הביזה של קופת המדינה ע"י ההנהגה החרדית הארורה
- של קופת המדינה על ידי פנסיות תקציביות (ל"ת)המגיב 11/10/2023 14:39הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
