חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

"המתקפה על העוטף יכולה לפגוע בשמה של תעשיית הסייבר המקומית"

רם לוי, ראש מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה לשעבר ומייסד חברת הסייבר קונפידס, אומר כי אין עדויות לכך שהייתה מתקפת סייבר על מחשבי צה"ל, אבל את הגלים של המתקפה התעשייה תרגיש היטב  
ארז ליבנה | (10)
נושאים בכתבה ביטחון סייבר

ישראל אוהבת להתהדר בתואר "אומת הסטארט-אפ". בשנים האחרונות המיתוג הזה חדר גם לצבא, כשבנוסף לחידושים במודיעין, בסייבר, בחיל האוויר, במערך שלם של לוחמה אלקטרונית חובק ישראל, שנועד לנטר כל תדר אפשרי במדינה, בצה"ל ואפילו הציגו אפליקציה מיוחדת וחדשה להסעות והטבות לחיילים, שאמורה למנוע את העומס על התחבורה הציבורית בימי ראשון וחמישי. אבל כמו כל קונספציה, גם זו קרסה אל מול הפשטות והיעילות שבה חמאס ניצל כוח מדולל בגבול בחג, כדי להשיג את הניצחון הצבאי הכי גדול בהיסטוריה שלו.

 

לא מעט דברים קרסו בקונספציה הטכנולוגית, עם כל המידע המודיעיני המתקדם, עם לווינים, כטמ"מים וכל הסייעים לא יכולים לסייע אם אין מספיק אנשים בשטח. לדוגמה השיתוק של עמדות של מערכת "רואה יורה" נעשה באמצעות רחפנים שהפילו פצצות לתוך המערכת. עוד אחת אחת לדוגמה היא מה יכולה להשפיע תצפיתנית ברגע שפוגעים בציוד שאמור לסייע לתצפת ולמה מראש הם יושבים כל כך קרוב לגבול.

 

תצפיתנית בגבול עזה פרסמה את שעבר עליה ברשתות החברתיות. "חברים שלי אני בסדר גמור ברוך ה', תודה לדואגים", כתבה בסטורי באינסטגרם. "הגעתי לסגירת שבת האחרונה שלי ובחלומות הכי רעים לא דמיינתי דבר כזה. קמתי למשמרת 4 בבוקר, משמרת שהתבררה כסיוט. לא חשבתי בחיים שאני אראה דבר כזה בתצפית. עשיתי כמיטב יכולתי עד שצלפו לי בפסקל. כולנו נלחמנו הכי טוב שאפשר, גדוד 51 שאני משתחווה בפניו, עשה הכול כדי להגן עלינו. כן הפתיעו אותנו ולא היינו מוכנים לזה, חצי סדק (סד"כ – סדר כוחות, א.ל.; הטעות במקור) בבית ברגילה של סוכות, סדק של סופ"ש ושום מידע מודיעיני בנוגע לזה.

במקביל, כשתיאוריות הקונספירציה מתחילות לרוץ ברשתות, נשמעים גם דיבורים על מתקפת סייבר שעזרה למחבלים לבצע את ההתקפה. אבל לפי מומחים בתחום, אין לכך שום עדות, כשבכיר לשעבר במערך הסייבר, שערך סיור באזור הלחימה רק לפני שבוע כדי לבדוק שם מערכות, אמר כי להערכתו לא הייתה מתקפה שכזו.

 

"לא שמעתי על תקיפות סייבר ואני בספק אם הן יכולות לקרות נגד מערכות הצבא, כי מהיכולות ההתקפיות שראינו בשנים האחרונות של היריבים שלנו, אני מעריך שהן בינוניות, אבל אני לא חושב שהם יכולים לבצע כזו מתקפה", אומר רם לוי, מייסד חברת הסייבר קונפידס, ומי שהוביל להקמת מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה ב-2011 ואף ניהל אותו.

 

"אם כן הייתה פה מעורבות מדינתית מאוד משמעותית ואני לא מאמין שיש כזו לאיראן, שגם אם הלוותה יכולות, נניח מרוסיה, אז זה לא מספיק, כי כדי לתקוף כל ארגון צריך יכולות מאוד גבוהות, צריך מודיעין שמגיע מתוך מערכת הביטחון, צריך לדעת אילו מערכות לתקוף וזה מורכב. כמעט כל התקיפות שקורות בישראל, זה נגד אירגונים שאין להם הגנות טובות ומדובר על כופר לשם כסף. ארגונים שתוקפים שלא למטרת כסף, צריכים להשקיע הרבה בעצמם הרבה מאוד זמן וכסף כדי לבצע את התקיפה בהצלחה", הוסיף.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

איזו קונספציה קרסה להערכתך במתקפה הנוכחית?

"ישראל אמנם נתפסת כמעצמת סייבר וכבר כשהקמנו את מערך הסייבר כתבנו שיהיו שצריך שלישראל יהיו יכולות שישפיעו בכל העולם, תוך יכולות לייצר מודיעין ברמה הגבוהה, אבל זה לא אומר שישראל היא מדינה מוגנת. יש תפיסה שגויה שאנחנו מוגנים. בהרבה מאוד מקומות אנחנו רחוקים מלהיות מוגנים.

 

"אם יהיה אירוע דומה לעזה מצד לבנון, המדינה צריכה את השוק הפרטי, אבל לא בטוח שהם יהיו שם. כרגע אני יודע שהרבה מאוד מעובדי הסייבר בחברות השונות גויסו לצו 8, ולא מעט מקומות מבקשים ממומחי סייבר לבוא להתנדב ולהגן על חברות.

 

מה הבעיות הקשות בתחום הסייבר הישראלי?

"כרגע אין נוהל חדירה לאומי, אין מספיק כוחות בתחום הסייבר, אין אחריות ברורה בחלוקה בין המערכים ומשרדי הממשלה השונים. אם יהיה עוטף עזה קיברנטי נהיה בבלאגן יותר גדול. כי התשתיות הצילו אותנו בקורונה, אבל אם יפגעו בהם במהלך לחימתי, הם לא יהיו שם להציל אותנו. זו יכולה להיות מכה לשוק הסייבר הישראלי ומה שעשו פה לחברות הסייבר ההתקפיות זו בורות. כשיש לכל אדם טלפון, בלי מרגלים, אין אופציה אחרת חוץ מלפרוץ לטלפון".

 

האם הפגיעה יכולה להערכתך לפגוע בשמה של תעשיית הסייבר הישראלית בעולם?

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    Grapes 10/10/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
    שמה של תעשיית הסייבר איתן, שמם של מוכרי רוגלות למדינות זרות מוכתם.
  • 9.
    יכולה ? מסתבר שהיא לא שווה כלום (ל"ת)
    אייל 09/10/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אקספרט 09/10/2023 10:22
    הגב לתגובה זו
    הם הצליחו בגדול.
  • 7.
    צאו מהבואה אנחנו נלחמים על הבית והחיים שלנו (ל"ת)
    אזרח 09/10/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דודי חתוכה 09/10/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
    הבנתם ... עכשיו הוא התקדם..קיבל את האחריות על הועדה לאנרגיה אטומית איזה אפס נתניהו
  • 5.
    זה בערך הדבר האחרון שכרגע מטריד את אזרחי ישראל (ל"ת)
    אנחנו במלחמה על הבית 09/10/2023 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    Five dollar ranch attack אתה יכול לעצור? (ל"ת)
    Yatz 08/10/2023 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עופרי 08/10/2023 20:43
    הגב לתגובה זו
    נתניהו המושחת אחראי לכל כך הרבה צער ומוות.... דרכו של הנוכל הרשלן לגיהינום מובטחת.
  • 2.
    שחצנות וקשקוש 08/10/2023 19:16
    הגב לתגובה זו
    הם עסוקים הקפלן להכין שלטים 8200 מפורק...
  • 1.
    שידאגו הסעודים (ל"ת)
    מתן 08/10/2023 17:57
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.