חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

"המתקפה על העוטף יכולה לפגוע בשמה של תעשיית הסייבר המקומית"

רם לוי, ראש מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה לשעבר ומייסד חברת הסייבר קונפידס, אומר כי אין עדויות לכך שהייתה מתקפת סייבר על מחשבי צה"ל, אבל את הגלים של המתקפה התעשייה תרגיש היטב  
ארז ליבנה | (10)
נושאים בכתבה ביטחון סייבר

ישראל אוהבת להתהדר בתואר "אומת הסטארט-אפ". בשנים האחרונות המיתוג הזה חדר גם לצבא, כשבנוסף לחידושים במודיעין, בסייבר, בחיל האוויר, במערך שלם של לוחמה אלקטרונית חובק ישראל, שנועד לנטר כל תדר אפשרי במדינה, בצה"ל ואפילו הציגו אפליקציה מיוחדת וחדשה להסעות והטבות לחיילים, שאמורה למנוע את העומס על התחבורה הציבורית בימי ראשון וחמישי. אבל כמו כל קונספציה, גם זו קרסה אל מול הפשטות והיעילות שבה חמאס ניצל כוח מדולל בגבול בחג, כדי להשיג את הניצחון הצבאי הכי גדול בהיסטוריה שלו.

 

לא מעט דברים קרסו בקונספציה הטכנולוגית, עם כל המידע המודיעיני המתקדם, עם לווינים, כטמ"מים וכל הסייעים לא יכולים לסייע אם אין מספיק אנשים בשטח. לדוגמה השיתוק של עמדות של מערכת "רואה יורה" נעשה באמצעות רחפנים שהפילו פצצות לתוך המערכת. עוד אחת אחת לדוגמה היא מה יכולה להשפיע תצפיתנית ברגע שפוגעים בציוד שאמור לסייע לתצפת ולמה מראש הם יושבים כל כך קרוב לגבול.

 

תצפיתנית בגבול עזה פרסמה את שעבר עליה ברשתות החברתיות. "חברים שלי אני בסדר גמור ברוך ה', תודה לדואגים", כתבה בסטורי באינסטגרם. "הגעתי לסגירת שבת האחרונה שלי ובחלומות הכי רעים לא דמיינתי דבר כזה. קמתי למשמרת 4 בבוקר, משמרת שהתבררה כסיוט. לא חשבתי בחיים שאני אראה דבר כזה בתצפית. עשיתי כמיטב יכולתי עד שצלפו לי בפסקל. כולנו נלחמנו הכי טוב שאפשר, גדוד 51 שאני משתחווה בפניו, עשה הכול כדי להגן עלינו. כן הפתיעו אותנו ולא היינו מוכנים לזה, חצי סדק (סד"כ – סדר כוחות, א.ל.; הטעות במקור) בבית ברגילה של סוכות, סדק של סופ"ש ושום מידע מודיעיני בנוגע לזה.

במקביל, כשתיאוריות הקונספירציה מתחילות לרוץ ברשתות, נשמעים גם דיבורים על מתקפת סייבר שעזרה למחבלים לבצע את ההתקפה. אבל לפי מומחים בתחום, אין לכך שום עדות, כשבכיר לשעבר במערך הסייבר, שערך סיור באזור הלחימה רק לפני שבוע כדי לבדוק שם מערכות, אמר כי להערכתו לא הייתה מתקפה שכזו.

 

"לא שמעתי על תקיפות סייבר ואני בספק אם הן יכולות לקרות נגד מערכות הצבא, כי מהיכולות ההתקפיות שראינו בשנים האחרונות של היריבים שלנו, אני מעריך שהן בינוניות, אבל אני לא חושב שהם יכולים לבצע כזו מתקפה", אומר רם לוי, מייסד חברת הסייבר קונפידס, ומי שהוביל להקמת מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה ב-2011 ואף ניהל אותו.

 

"אם כן הייתה פה מעורבות מדינתית מאוד משמעותית ואני לא מאמין שיש כזו לאיראן, שגם אם הלוותה יכולות, נניח מרוסיה, אז זה לא מספיק, כי כדי לתקוף כל ארגון צריך יכולות מאוד גבוהות, צריך מודיעין שמגיע מתוך מערכת הביטחון, צריך לדעת אילו מערכות לתקוף וזה מורכב. כמעט כל התקיפות שקורות בישראל, זה נגד אירגונים שאין להם הגנות טובות ומדובר על כופר לשם כסף. ארגונים שתוקפים שלא למטרת כסף, צריכים להשקיע הרבה בעצמם הרבה מאוד זמן וכסף כדי לבצע את התקיפה בהצלחה", הוסיף.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

איזו קונספציה קרסה להערכתך במתקפה הנוכחית?

"ישראל אמנם נתפסת כמעצמת סייבר וכבר כשהקמנו את מערך הסייבר כתבנו שיהיו שצריך שלישראל יהיו יכולות שישפיעו בכל העולם, תוך יכולות לייצר מודיעין ברמה הגבוהה, אבל זה לא אומר שישראל היא מדינה מוגנת. יש תפיסה שגויה שאנחנו מוגנים. בהרבה מאוד מקומות אנחנו רחוקים מלהיות מוגנים.

 

"אם יהיה אירוע דומה לעזה מצד לבנון, המדינה צריכה את השוק הפרטי, אבל לא בטוח שהם יהיו שם. כרגע אני יודע שהרבה מאוד מעובדי הסייבר בחברות השונות גויסו לצו 8, ולא מעט מקומות מבקשים ממומחי סייבר לבוא להתנדב ולהגן על חברות.

 

מה הבעיות הקשות בתחום הסייבר הישראלי?

"כרגע אין נוהל חדירה לאומי, אין מספיק כוחות בתחום הסייבר, אין אחריות ברורה בחלוקה בין המערכים ומשרדי הממשלה השונים. אם יהיה עוטף עזה קיברנטי נהיה בבלאגן יותר גדול. כי התשתיות הצילו אותנו בקורונה, אבל אם יפגעו בהם במהלך לחימתי, הם לא יהיו שם להציל אותנו. זו יכולה להיות מכה לשוק הסייבר הישראלי ומה שעשו פה לחברות הסייבר ההתקפיות זו בורות. כשיש לכל אדם טלפון, בלי מרגלים, אין אופציה אחרת חוץ מלפרוץ לטלפון".

 

האם הפגיעה יכולה להערכתך לפגוע בשמה של תעשיית הסייבר הישראלית בעולם?

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    Grapes 10/10/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
    שמה של תעשיית הסייבר איתן, שמם של מוכרי רוגלות למדינות זרות מוכתם.
  • 9.
    יכולה ? מסתבר שהיא לא שווה כלום (ל"ת)
    אייל 09/10/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אקספרט 09/10/2023 10:22
    הגב לתגובה זו
    הם הצליחו בגדול.
  • 7.
    צאו מהבואה אנחנו נלחמים על הבית והחיים שלנו (ל"ת)
    אזרח 09/10/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דודי חתוכה 09/10/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
    הבנתם ... עכשיו הוא התקדם..קיבל את האחריות על הועדה לאנרגיה אטומית איזה אפס נתניהו
  • 5.
    זה בערך הדבר האחרון שכרגע מטריד את אזרחי ישראל (ל"ת)
    אנחנו במלחמה על הבית 09/10/2023 00:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    Five dollar ranch attack אתה יכול לעצור? (ל"ת)
    Yatz 08/10/2023 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עופרי 08/10/2023 20:43
    הגב לתגובה זו
    נתניהו המושחת אחראי לכל כך הרבה צער ומוות.... דרכו של הנוכל הרשלן לגיהינום מובטחת.
  • 2.
    שחצנות וקשקוש 08/10/2023 19:16
    הגב לתגובה זו
    הם עסוקים הקפלן להכין שלטים 8200 מפורק...
  • 1.
    שידאגו הסעודים (ל"ת)
    מתן 08/10/2023 17:57
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.