חולה בית חולים
צילום: halfpoint

קיצור יום העבודה בבתי החולים יוצא לדרך בפריפריה: הוסכמו עקרונות מתווה הקיצור ושכר המתמחים

אורך יום עבודה מירבי לרופא המבצע תורנויות בבתי חולים בפריפריה בימות השבוע לא יעלה על 19 שעות, ועד 21 שעות מקסימום - במקום 26 שעות, כפי שהיה נהוג בעבר. מתווה קיצור העבודה יחל כבר ביום ראשון, ה-3 בספטמבר
אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה בית חולים הסכם

מזכירות ההסתדרות הרפואית אישרה הבוקר פה אחד את הסכם העקרונות שגובש אמש בין הנהגת ההסתדרות הרפואית בראשות פרופ' ציון חגי והממונה על השכר במשרד האוצר, מר אפי מלכין. ההסכם הוא המשכו של מו"מ ארוך ואינטנסיבי שההסתדרות הרפואית יחד עם ד"ר ניצן עטיה יו"ר ארגון המתמחים ניהלו מול משרד הממונה על השכר.

 

ההסכם יאפשר את יציאתו לדרך של מתווה קיצור יום העבודה בבתי החולים בפריפריה כבר ביום ראשון, ה- 3 בספטמבר, בהתאם לתיקון ההיתר הכללי הנוגע לשעות העבודה והמנוחה של הרופאות והרופאים בישראל. על פי ההבנות, יוענק, בין היתר, תשלום של 300% עבור "תורנות רבע" משלימה בת 4 שעות. הצדדים צפויים לחתום בימים הקרובים על ההסכם.

לפני כחודש חתם שר העבודה יואב בן צור על המתווה החדש שיחול בעשרה בתי חולים בפריפריה, מתוך תפיסה שיש לחזק את הרפואה באזורים הללו. כמו כן, אורך יום עבודה מירבי לרופא המבצע תורנויות בבתי חולים בפריפריה בימות השבוע לא יעלה על 19 שעות, ועד 21 שעות מקסימום - במקום 26 שעות, כפי שהיה נהוג בעבר. כמו כן, נקבעו תנאים מדידים להרחבת מתווה הקיצור למקצועות נוספים ולבתי חולים נוספים, וזאת כדי להבטיח מימוש והרחבת ההיתר לכלל בתי החולים בארץ תוך שמירה על היצע הרופאים בפריפריה. שר העבודה יואב בן צור, שחתם על החוק, אמר: "לאחר עבודה מאומצת עם כלל הגורמים המקצועיים, אנו מביאים מתווה מאוזן שיגדיר יעדים מדידים ליישום".

יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי: "הבוקר אפשר לברך על מהלך היסטורי שיוצא לדרך. מיום כניסתי לתפקיד היה זה יעד ברור, אולם התנאי לכך תמיד היה שמירה על תנאי השכר של הרופאים ועל איכות הטיפול הרפואי. אני רוצה להודות להנהגת הר"י וליו"ר ארגון המתמחים ד"ר ניצן עטיה על שיתוף הפעולה המלא ועל תרומתם להצלחת המשא ומתן לקיצור משך התורנות ומאידך שימור יכולת ההשתכרות. אנחנו יוצאים לדרך חדשה בזהירות ובדאגה רבה בשל המחסור ברופאים בארץ. אנו נעקוב בדריכות אחר היישום ועל כך שעקרונותיו לא יפגעו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קיצרו את יום העבודה אבל לא הוסיפו עובדים :) (ל"ת)
    יותם 30/08/2023 18:55
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.