קיצור יום העבודה בבתי החולים יוצא לדרך בפריפריה: הוסכמו עקרונות מתווה הקיצור ושכר המתמחים
מזכירות ההסתדרות הרפואית אישרה הבוקר פה אחד את הסכם העקרונות שגובש אמש בין הנהגת ההסתדרות הרפואית בראשות פרופ' ציון חגי והממונה על השכר במשרד האוצר, מר אפי מלכין. ההסכם הוא המשכו של מו"מ ארוך ואינטנסיבי שההסתדרות הרפואית יחד עם ד"ר ניצן עטיה יו"ר ארגון המתמחים ניהלו מול משרד הממונה על השכר.
ההסכם יאפשר את יציאתו לדרך של מתווה קיצור יום העבודה בבתי החולים בפריפריה כבר ביום ראשון, ה- 3 בספטמבר, בהתאם לתיקון ההיתר הכללי הנוגע לשעות העבודה והמנוחה של הרופאות והרופאים בישראל. על פי ההבנות, יוענק, בין היתר, תשלום של 300% עבור "תורנות רבע" משלימה בת 4 שעות. הצדדים צפויים לחתום בימים הקרובים על ההסכם.
לפני כחודש חתם שר העבודה יואב בן צור על המתווה החדש שיחול בעשרה בתי חולים בפריפריה, מתוך תפיסה שיש לחזק את הרפואה באזורים הללו. כמו כן, אורך יום עבודה מירבי לרופא המבצע תורנויות בבתי חולים בפריפריה בימות השבוע לא יעלה על 19 שעות, ועד 21 שעות מקסימום - במקום 26 שעות, כפי שהיה נהוג בעבר. כמו כן, נקבעו תנאים מדידים להרחבת מתווה הקיצור למקצועות נוספים ולבתי חולים נוספים, וזאת כדי להבטיח מימוש והרחבת ההיתר לכלל בתי החולים בארץ תוך שמירה על היצע הרופאים בפריפריה. שר העבודה יואב בן צור, שחתם על החוק, אמר: "לאחר עבודה מאומצת עם כלל הגורמים המקצועיים, אנו מביאים מתווה מאוזן שיגדיר יעדים מדידים ליישום".
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי: "הבוקר אפשר לברך על מהלך היסטורי שיוצא לדרך. מיום כניסתי לתפקיד היה זה יעד ברור, אולם התנאי לכך תמיד היה שמירה על תנאי השכר של הרופאים ועל איכות הטיפול הרפואי. אני רוצה להודות להנהגת הר"י וליו"ר ארגון המתמחים ד"ר ניצן עטיה על שיתוף הפעולה המלא ועל תרומתם להצלחת המשא ומתן לקיצור משך התורנות ומאידך שימור יכולת ההשתכרות. אנחנו יוצאים לדרך חדשה בזהירות ובדאגה רבה בשל המחסור ברופאים בארץ. אנו נעקוב בדריכות אחר היישום ועל כך שעקרונותיו לא יפגעו.
- תרומה היסטורית של 180 מיליון דולר תקים את "מגדל התקווה" בבית החולים בילינסון
- בית חולים ציבורי חדש יוקם בבית שמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.קיצרו את יום העבודה אבל לא הוסיפו עובדים :) (ל"ת)יותם 30/08/2023 18:55הגב לתגובה זו
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
