חולה בית חולים
צילום: halfpoint

קיצור יום העבודה בבתי החולים יוצא לדרך בפריפריה: הוסכמו עקרונות מתווה הקיצור ושכר המתמחים

אורך יום עבודה מירבי לרופא המבצע תורנויות בבתי חולים בפריפריה בימות השבוע לא יעלה על 19 שעות, ועד 21 שעות מקסימום - במקום 26 שעות, כפי שהיה נהוג בעבר. מתווה קיצור העבודה יחל כבר ביום ראשון, ה-3 בספטמבר
אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה בית חולים הסכם

מזכירות ההסתדרות הרפואית אישרה הבוקר פה אחד את הסכם העקרונות שגובש אמש בין הנהגת ההסתדרות הרפואית בראשות פרופ' ציון חגי והממונה על השכר במשרד האוצר, מר אפי מלכין. ההסכם הוא המשכו של מו"מ ארוך ואינטנסיבי שההסתדרות הרפואית יחד עם ד"ר ניצן עטיה יו"ר ארגון המתמחים ניהלו מול משרד הממונה על השכר.

 

ההסכם יאפשר את יציאתו לדרך של מתווה קיצור יום העבודה בבתי החולים בפריפריה כבר ביום ראשון, ה- 3 בספטמבר, בהתאם לתיקון ההיתר הכללי הנוגע לשעות העבודה והמנוחה של הרופאות והרופאים בישראל. על פי ההבנות, יוענק, בין היתר, תשלום של 300% עבור "תורנות רבע" משלימה בת 4 שעות. הצדדים צפויים לחתום בימים הקרובים על ההסכם.

לפני כחודש חתם שר העבודה יואב בן צור על המתווה החדש שיחול בעשרה בתי חולים בפריפריה, מתוך תפיסה שיש לחזק את הרפואה באזורים הללו. כמו כן, אורך יום עבודה מירבי לרופא המבצע תורנויות בבתי חולים בפריפריה בימות השבוע לא יעלה על 19 שעות, ועד 21 שעות מקסימום - במקום 26 שעות, כפי שהיה נהוג בעבר. כמו כן, נקבעו תנאים מדידים להרחבת מתווה הקיצור למקצועות נוספים ולבתי חולים נוספים, וזאת כדי להבטיח מימוש והרחבת ההיתר לכלל בתי החולים בארץ תוך שמירה על היצע הרופאים בפריפריה. שר העבודה יואב בן צור, שחתם על החוק, אמר: "לאחר עבודה מאומצת עם כלל הגורמים המקצועיים, אנו מביאים מתווה מאוזן שיגדיר יעדים מדידים ליישום".

יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי: "הבוקר אפשר לברך על מהלך היסטורי שיוצא לדרך. מיום כניסתי לתפקיד היה זה יעד ברור, אולם התנאי לכך תמיד היה שמירה על תנאי השכר של הרופאים ועל איכות הטיפול הרפואי. אני רוצה להודות להנהגת הר"י וליו"ר ארגון המתמחים ד"ר ניצן עטיה על שיתוף הפעולה המלא ועל תרומתם להצלחת המשא ומתן לקיצור משך התורנות ומאידך שימור יכולת ההשתכרות. אנחנו יוצאים לדרך חדשה בזהירות ובדאגה רבה בשל המחסור ברופאים בארץ. אנו נעקוב בדריכות אחר היישום ועל כך שעקרונותיו לא יפגעו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קיצרו את יום העבודה אבל לא הוסיפו עובדים :) (ל"ת)
    יותם 30/08/2023 18:55
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.