אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

האם בנק ישראל יעלה שוב את הריבית בשבוע הבא?

נתוני שוק העבודה מראים 3.1% אחוזי אבטלה, האינפלציה נשארה על 5%, נראה כי לנגיד לא תהיה ברירה ויצטרך להעלות שוב את הריבית שעומדת כרגע על 4.5%
אדיר בן עמי | (16)

האינפלציה השנתית 5%, מדד המחירים לצרכן הציג עלייה של 0.8%, כפול כמעט מהתחזית ונתוני שוב העבודה מראים 3.1% אחוזי אבטלה. כלומר, האינפלציה לא ירדה והשוק המקומי ממשיך להיות חזק. נראה כי לבנק ישראל לא תהיה ברירה אלא לעלות שוב את הריבית.

ריבית בנק ישראל עומדת כרגע על 4.5%, כלומר במידה ויוחלט על העלאה, זאת תהיה הפעם העשירית ברציפות ובקצב מהיר והיא תעמוד על הרמה הגבוהה ביותר מזה 15 שנה. מדובר בהחלטה קשה, מצד אחד ריבית גבוהה פוגעת במשק, מעלה את החזרי המשכנתא, בעלי עסקים ואזרחים לוקחים פחות הלוואות ועל ידי כך נגרמת האטה במשק. מהצד השני, העלאת ריבית היא כנראה הדרך היחידה לנצח את האינפלציה, למרות שכרגע גם זה עובד בצורה חלקית, האינפלציה גבוהה מאוד, אך עדיין לא מגיעה לרמות של ארצות הברית. 

העלאת ריבית נוספת תקשה מאוד על נוטלי המשכנתאות, כשתגדיל משמעותית את החזר המשכנתא החודשי ותקשה עוד יותר על משקי הבית לסיים את החודש. בהתאחדות יועצי המשכנתאות אמרו לאחר העלאת הריבית האחרונה בשיעור של 0.25%, כי ההחזר החודשי על משכנתא ממוצעת עלה ביותר מ-1000 שקל מאז שהחלו העלאות הריבית.

"יחס ההחזר מאיים לחצות את רף ה-40% המסוכן והמינוס של הציבור גדל ליותר מ-15,000 שקלים - אי מתן פתרונות הולמים יקרב את הקריסה שתפגע בתחילה בציבור ובהמשך גם ביציבות המערכת הבנקאית כולה", אמרו בהתאחדות.

גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות: "מדד אפריל סוגר לנו את הפינה – בנק ישראל יעלה בשבוע הבא את הריבית ב-0.25 נ"א לרמה של 4.75%, לפחות. בעוד שבעולם נראה כי החלו לראות שינוי כיוון, לפחות בשורה העליונה (אינפלציה כללית), ישראל עדיין לא ממש שם כאשר מדד אפריל היה לא פחות מדרמטי עם עליה של 0.8% וזאת לעומת ציפיות השוק שעמדו על 0.4%. ההפתעות המרכזיות במדד זה היו בראש ובראשונה סעיף נסיעות לחו"ל שזינק ב-8.8% ומעבר לו סעיף הדיור עלה ב-0.5%, ומחירי הפירות והירקות זינקו הרבה מעבר לצפוי."

עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים:

"מדד המחירים לצרכן בחודש אפריל עלה במפתיע באופן חד מהצפוי ב-0.8 אחוז (מול צפי לעלייה של 0.5%) כאשר מחצית מהתרומה למדד הגיעה מסעיפי הנופש בארץ ובחו"ל על רקע הפיחות בשקל לצד הביקושים הגבוהים לנופש בפסח. בנוסף נמשכה העלייה במחירי השכירות (את זה דווקא צפינו) וחלה עלייה גדולה מהעונתית במחירי המזון (סיום ההנחות לקראת פסח) העלייה קוזזה מעט בשל ירידה במחירי החשמל והמים והפחתת המס על משקאות ממותקים."

"התחזית הראשונית שלנו היא לעלייה של 0.6 אחוז במדד מאי בהובלת סעיף המזון (הכותרות מהעיתון מגיעות בסוף לצלחת שלנו), לצד עלייה עונתית במחירי הפירות וההלבשה. במדד יוני אנו צופים עלייה של כ-0.1 אחוז, כאשר ירידה עונתית במחירי ההלבשה, הפירות והירקות תתקוזז עם עלייה במחירי השכירות והתחבורה. חשוב לציין שלאור הירידה במחירי הנפט בעולם מחירי הבנזין צפויים לרדת ביוני. עם זאת ייתכנו שוב שינויים במס הבלו שיתפרסמו רק ברגע האחרון. האבטלה יורדת הצמיחה עולה והאינפלציה עדיין מאוד גבוהה. אנחנו מתקרבים לסוף תהליך עליית הריבית בישראל אך זה לא בהכרח יהיה כבר בשבוע הבא."

קיראו עוד ב"בארץ"

הכלכלן הראשי של לאומי:

"מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.8%, שיעור כפול מתחזית הקונצנזוס של 0.4% וגבוה מתחזית לאומי לעלייה בשיעור של 0.5%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-0.9% בהתאמה. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.7%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים, תחבורה (נסיעות לחו"ל), הלבשה והנעלה, תרבות ובידור, דיור ומזון. מתחילת השנה, כלומר שבמהלך ארבעה חודשים בלבד, מדד המחירים לצרכן והמדד ללא אנרגיה עלו ב-2.0%, כל אחד. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-2.1% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-1.9%."

"בשנים עשר החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן המשיך ועלה ב-5.0%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלו ב-5.1%, כל אחד ומדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-4.3%. מחירי הדירות נותרו ללא שינוי ושיעור העלייה השנתי המשיך להתמתן לכ-11%. עליית המחירים צפויה להסתכם בכ-3.5-4.0% בשנת 2023, גבוה מהגבול העליון של יעד יציבות המחירים, זו שנה שנייה ברציפות. בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בהחלטה הקרובה של 22/5/23 ב-25 נ"ב לכל הפחות לכ4.75-5.00% ואיננו צפוי להתחיל בהפחתת ריבית בעתיד הנראה לעין".

בהעלאת הריבית האחרונה אמרו בבנק ישראל כי הם צופים שהתוצר יצמח בשיעור של 2.5% בשנת 2023 ובשיעור של 3.5% ב-2024. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים, המסתיימים ברבעון הראשון של 2024, צפוי לעמוד על 3.4%. עוד מסרו כי הריבית צפויה לעמוד על 4.75% בממוצע ברבעון הראשון של 2024.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חן 16/05/2023 09:23
    הגב לתגובה זו
    משפחות קורסות מה לא מובןןןן עצובב
  • מוטי 21/05/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק להעלות ב 0.25% צריך להעלות באגרסיביות צריך להעלות ב 1% כל החלטה ולאחר מספר העלאות, לאינפלציה לא יהיה מנוס מלהתחיל לרדת. ברור שכרגע, זה נראה כאילו אנחנו הורגים את עצמנו בהעלאת הריבית אבל זהו הכלי היחיד למלחמה באינפלציה ואם נקל על המשפחות שלקחו משכנתאות מופרזות על ידי אי העלאת ריבית אז אולי "קנינו" שנה שנתיים של שקט אבל האינפלציה תגיע לרמות שלא נוכל לחיות פה יותר... להעלות באגרסיביות, זאת התשובה היחידה
  • הנגיד חייב להעלות ריבית נוכח המדדים הגבוהים ונוכח 16/05/2023 10:02
    הגב לתגובה זו
    הנגיד חייב להעלות ריבית נוכח המדדים הגבוהים ונוכח תקציב המדינה המופקר. אם לא יעלה את הריבית אזי המדדים יקפצו עוד יותר והדולר יגיע ל 5₪ ויתדלק עליה של 15% במוצרי יבוא ואנו ניקלע למשבר עצום. המגיד הוא האדם השפוי והאחראי היחיד מול תטבי הבצע החובבנים בממשלה
  • 8.
    זולינס רון 16/05/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
    השקל חסר בסיס היום קניות ייסוד יקרות אין ערף לשקל עליית ריבית תביא את המשוכנים עם הלוואות לקריסה טוטאלית שוק הנדל"ן יבלם לחלוטין ,רצוי להבין שאין קבלנים שמתחילים בנייה בשל ריבית אז השוק הקיים יקרוס וגם מחירי הנדל"ן
  • 7.
    מעלה ריבית ב 0.5% (ל"ת)
    הנדלן לפני קריסה 16/05/2023 01:54
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שאול 15/05/2023 22:04
    הגב לתגובה זו
    בושה בושה בושה
  • אנונימי 15/05/2023 22:59
    הגב לתגובה זו
    זה חלק מהתוכנית להכניס אנרכיה
  • השמאל זה ערב רב.מיעוט אפסי שמחזיק בעיקר ההון בארץ. (ל"ת)
    אורית 16/05/2023 08:14
  • 5.
    גיל 15/05/2023 21:31
    הגב לתגובה זו
    ברכות לממונפים לא לשכוח לשלם חובות הופה לקום לעבודה מחר ב 6 בבוקר ולחזור ב 7 בערב ריפיט גם גם ביום למחרת
  • לא צריך לשמוח לאיד.. (ל"ת)
    יואל 15/05/2023 22:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צבי 15/05/2023 21:28
    הגב לתגובה זו
    הפיחות בשקל אחראי גם הוא על עליית האינפלציה.
  • 3.
    קונילמל 15/05/2023 21:21
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהירבית שם היתה 0 כל העולם היה חייב ללכת אחריהם, יקח 20 שנה לנסות לתקן את הטעות שלהם וכנראה שלא יצליחו, אנשים קנו דירות כאילו הם במכולת ולא חשבו על ההשלכות, בנוסף אנשים התרגלו חיות ברמת חיים גבוהה וחיו מהלוואות קנו רכבים מעבר ליכולת ויצאו לטיולים על חשבון ההלוואות, עכשיו כולם משלמים מחיר.
  • 2.
    [email protected] 15/05/2023 21:04
    הגב לתגובה זו
    יעלה יעלה גם בפעם אחרי ה22.5
  • 1.
    אבי 15/05/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
    אנשים בלי כסף קנו דירה מחסכונות שצברו במשך 20 שנה הוא ב 5 שנים עושה את זה. קודם שהוא יוריד מהמשכורת שלו הצבוע הזה.
  • הוא יכול לעשות פי כמה בשוק הפרטי (ל"ת)
    אניי 16/05/2023 01:54
    הגב לתגובה זו
  • צבי 15/05/2023 21:31
    הגב לתגובה זו
    הממשלות מבזבזות במשך שנים כספי ציבור- חרדים, התנחלויות, אין הסדר מדיני עם הפלסטינאים. משלמים על זה בכלכלה, בביטחון, גם בתקציבים למערכת הבריאות. אנשים התרגלו כאן לתור של חצי שנה לרופא מומחה או ניתוח. העם בחר ימין...קיבל מה שרצה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.

בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.