נגה בריינס
צילום: משה בנימין

מדריך כניסה לעסקי ההונאה

מה צריך כדי להפוך לנוכלים בינלאומיים, למה חשוב לנוכלים להתעטף ביועצים ועורכי דין, ואיך סקס קשור לעניין? וגם - למה חשוב לאנשים הישרים להבין את הסממנים שצמודים לנוכלים ולהונאות
נגה בריינס | (14)

רבים מאתנו קוראים באתרי החדשות על מעלליהם של נוכלים שונים שגורפים לכיסם מליונים ולפעמים מליארדים, מבלים כמה שנים בבתי משפט ומשם ממשיכים לכלא או להונאה הבאה. אתם בטח שואלים את עצמכם, הי, אלה אנשים כמונו, פעמים רבות חסרי השכלה, כישורים או כריזמה כמו כל מאן דהוא, איך אנחנו יכולים להיכנס לעסקי ההונאה?  

לכן כשירות לציבור אנו מציעים מדריך למי שמתחיל את צעדיו הראשונים בעסקי ההונאה בארץ ובחו״ל. החדשות הרעות הן שכדי לעסוק בהונאה צריך הון ראשוני. כמו בתעשיות שונות, צריך כסף כדי לעשות כסף. זה מכשול עבור רבים מאתנו שמעוניינים להיכנס לעסקי ההונאה מטעמים כלכליים בעיקר, ולא מאהבת המקצוע. החדשות הטובות הן שאת שלב ההתמחות שלנו, שלהבדיל מהתמחויות אחרות כמו עריכת דין או ראיית חשבון או בישול זה שלב שמתגמל כלכלית, אפשר לעשות ללא עלות וכך לבנות לעצמנו שם בתחום.

לחסרי האמצעים אנו מציעים להתחיל מהבית – להונות את חבריכם ובני משפחותיכם, את המעסיקים שלכם ואת נותני השירותים. כך תצברו הון וגם תשתפשפו במקצוע. עם ההון התחלתי תוכלו להמשיך לשלב הבא.

לשלב הזה אתם זקוקים לעורך דין שיקים עבורכם מערכת מסועפת של חברות, חברות אחיות וחברות בנות בארץ ובמקלטי מס בחו״ל וחשבונות בנק מתאימים בארץ ובחו״ל. מי שחושש שלא יצליח למצוא עורכי דין שיסכימו לקחת חלק בהונאה שהרי מטבע הדברים מקצוע עריכת הדין כרוך בשמירה על החוק ודרישה לתום לב – אל תחששו. ניתן לראות שיש בארץ ובחו״ל מספר רב של עורכי דין שמסייעים לנוכלים ויש אף עורכי דין נוכלים. אותו דבר עם רואי חשבון.

שימו לב לא לרשום את החברות על שמכם אלא על שם קרובי משפחה. דרגת כשירות, מנטליות וגיל אינם חשובים במיוחד, אפשר גם להשתמש באנשים אקראיים שיש לכם את פרטיהם האישיים. מיטיבי לכת יכולים להשתמש בבני זוג וילדים בוגרים.

כשיש לכם ביד חברה וחשבונות בנק מומלץ לפנות לעיצוב גרפי לבניית לוגו ונייר מכתבים, שוב, הזדמנות טובה להשתפשף במקצוע ולהוציא מקסימום איכות וכמות ולהעלם אחרי קבלת החומרים בלי לשלם כסף.

עכשיו כשיש לכם ישות משפטית, פנקסי צ׳קים ולוגו, אתם מוכנים לשלב השני. שיכרו משרד וציוד בצ׳קים דחויים. הדרך הכי טובה לאפשר את ההונאה לאורך זמן היא במקום לתת תשלום ראשון ואז לבטל את הצ׳קים או לתת להם לחזור, להכניס רנדומליות לתשלומים – תשלום ראשון, שני, שלישי לא, רביעי וחמישי לא, אז לשלם חודשיים, להתנער חמישה... ככל שאתם מכניסים יותר רנדומליות בתשלום ומגוונים בתשלומים חלקיים, לא רק לבעלי המשרדים, אלא לכל החייבים שתצברו לאורך הדרך (וככל שתהיו אנשי מקצוע טובים יותר תצברו יותר ויותר חובות) כך הסיכוי להמשיך את ההונאה לאורך זמן גדל, כיוון שהאנשים להם אתם חייבים מתבלבלים משיטת התגמולים הזאת. כמו בקזינו, הם מחזיקים בתקווה שעוד מעט הכסף יגיע.

קיראו עוד ב"בארץ"

בכל ההתנהלות המקצועית שלכם יש לשמור על כמה עקרונות:

הימנעו משמירת מסמכים

מחקו התכתבויות

הבטיחו בע״פ והכחישו בכתב

אל תחתמו על כלום

צרו הרגשת דחיפות מעושה

אמצו ארשת סטטית של העלבות והיתממות כדי לעזור לכם לעגן תדמית מצליחה בעיני הציבור, השתמשו בשלל הכלים שגופי התקשורת מציעים לכם – אפשר להתחיל מעמודי התוכן השיווקי בעיתונים המודפסים, לעבור לרכישת ספוטים בתוכניות בוקר, להתקדם לקניית מקום ברשימות ״ארבעים מתחת לארבעים״ ולקנח בהפקת כנסים בהנחיית עיתונאים. מומלץ לקחת עיתונאי אמין יחסית עם הרבה חברים בתקשורת ולתת לו תפקיד בכיר עם תואר מפוצץ בשכר גבוה. ״העסיקו״ משרד יחסי ציבור. אלא ממילא לא בודקים בציציות.

מצאו לעצמכם סיפור נוגע ללב. אולי יש לכם קרוב משפחה חייל שנהרג או דוד חולה סרטן ובנו סביב הסיפור הזה עמותה והדגישו בכל ראיון בתקשורת כמה עסקי ההונאה הם רק לשם הכסף, אבל הלב שלכם נמצא באמת במטרה הקדושה שהצבתם לעצמכם. הכריזו על עצמכם כפמיניסטים, הדגישו שאתם מעסיקים בעיקר נשים, ספרו כמה שוויונית ההורות שלכם, רכשו קבוצת כדורגל או תמכו בכדורסל נוער, עדיף מוגבלים פיזית. בכל מקום בו אתם מתחייבים לשים כספי תרומה התנו זאת בהעמדת קרוב משפחה שלכם בתפקיד משמעותי.

הקצו מניות לסלבריטאים בתמורה לכך שיפרסמו שהם משקיעים או רוכשים אצלכם, מנו יו״ר ומנכ״ל שהם גנרלים או פוליטיקאים בדימוס, אלה לרוב רגילים לעשות מעט ולדבר הרבה עבור כסף רב וניסיונם העשיר בקבלת משכורת שכיר ובזבוז כספים שאינם שלהם בלי לקחת אחריות מהיכן הוא מגיע והאם הוא מגיע ליעדו עוזרים במקצוע שלכם. דאגו להקיף אותם בעוזרים וסמנכ״לים שהם מקרב קרובי משפחתכם.

הקפידו לקבל כספי השקעות בחברה במזומן או בעדיפות שנייה בצ׳קים לחשבונכם האישי ולקרובי משפחה או בעדיפות השלישית לספקים שלכם ובעדיפות האחרונה לעורכי דין שלכם ואחרונה ממש ממש לחברות שהקמתם. חלק מהמשקיעים שלכם לא ירצו לעשות זאת, אבל אתם יכולים למנוע את זה מראש אם תעמידו לרשות המשקיעים את עורכי הדין שלכם בשלב כתיבת הסכם ההשקעה. הסבירו להם שבגלל שיש אמון ביניכם לבינם וכולנו באנו כדי לעשות טוב ואנחנו אנשים ישרים, אתם מוכנים לממן את עורך הדין שיערוך את ההסכם. אנשים אוהבים לחסוך כסף על עורכי דין וכך הם ירגישו שקיבלו הטבה שוות ערך ועורכי הדין שלכם ידאגו שההסכם, שעליו כמובן לא תחתמו, יהיה בעיקר לטובתכם.

בכספי ההונאה מומלץ לרכוש נכסים ולרשום אותם על שם קרובי משפחה ולהשכיר את הנכסים האלה לחברות השונות שאתם מנהלים.

כל עוד אתם מקפידים להתערבב חברתית ומשפחתית עם מי שאתם חייבים לו כסף - בין אם הוא משקיע, ספק, לקוח או נציג של אחד מאלה, ע״י העסקת מקורבים שלהם בעסקים השונים, הזמנות למסיבות ומסעדות, טיולים משותפים לחו״ל ותרומות לבתי הכנסת החביבים עליהם וכמובן מערכות יחסים מיניות, כך תוכלו להחזיק את ההונאה לזמן ארוך יותר.

עכשיו, שימו לב שהיתרון הגדול בעסקי ההונאה הוא שהם לא מצריכים התמקדות בתעשייה מסוימת, מוצרים מסוימים או שירותים מסוימים וניתן להחיל אותם על כל דבר. ממוסכים, לשיווק רשתי, מוסדות דת, עמותות, השקעות, כריית אוצרות טבע, סיעוד, ציוד משרדי.. השמים הם הגבול!

שאו ברכה, אפרוחי הונאה יקרים. ישראל היא מקום מעולה עבורכם – אכיפה חלשה, משטרה מסוכסכת, פרקליטות מאוימת, עיתונות עצלנית וקל למרוח הליכים משפטיים לנצח נצחים. ובמקרה הכי גרוע, אנחנו כבר יודעים שרצפות בית הכלא הן מקלקר.

אז, מי תרצו שיגלם אתכם בעיבוד סיפור ההונאה למסך הקטן?

 

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    זה פטור ממס? (ל"ת)
    אמנון 24/01/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מפ 27/11/2022 17:27
    הגב לתגובה זו
    קצת יותר חזותי- ואנשים יקחו ברצינות
  • זה רעיון מעולה (ל"ת)
    נגה 27/11/2022 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    כתבה מעולה 27/11/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    בהתחלה צחקתי בהמשך בכיתי כי לצערנו ככה מתנהלים חלק גדול מהאוכלוסיה במדינת ישראל
  • 10.
    כתבה מעציבה (ל"ת)
    שלומי 27/11/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מודאג 27/11/2022 08:14
    הגב לתגובה זו
    עצוב מאד . מתברר שאסור לסמוך על חברים אפילו הקרובים ביותר כולם שקרנים ונוכלים
  • 8.
    מיה דיינמיקס 27/11/2022 06:18
    הגב לתגובה זו
    ממש מרשים עם מסר חד
  • 7.
    זה רק מוכיח שמערכת המשפט רקובה (ל"ת)
    ירון,,, 27/11/2022 03:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השוטר אזולאי 27/11/2022 02:50
    הגב לתגובה זו
    משטרת ישראל עוקבת אחרי כל מי שקרא את הכתבה הזו. אתם מסומנים!
  • 5.
    מה לעזאזל קראתי (ל"ת)
    אלי 26/11/2022 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראל999 26/11/2022 23:17
    הגב לתגובה זו
    אם אתם חושבים להיות עבריינים כדי לכם לבצע פשעים במדינתו אין אכיפה אין משטרה ואין משפט , וכשאלו קיימים הענישה קלה ביותר! ברוך בואכם למדינת גן עדן לפושעים
  • 3.
    כתבה מפרגנת בערוץ 12 עם קושמרו (ל"ת)
    ומומלץ 26/11/2022 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכתבה הכי גאונית אבר ?? אהבתי מאוד (ל"ת)
    ליאת 26/11/2022 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ... 26/11/2022 18:17
    הגב לתגובה זו
    כי עומד בראשה ארכי-נוכל מקצועי שפועל כבר שנים ולידו נוכלים אחרים, קטנים (ביטן) וגדולים (דרעי).
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.