דנה טירנגל
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

על רפורמת יבוא המוצרים התקועה - ואיך מהלך פשוט יוזיל מחירים

עו"ד דנה טרינגל, לשעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות, בראיון לביזפורטל על הדרישות המופרכות למי שרוצה שרוצה לייבא מוצרים לישראל, התחרות החסרה בקרב הספקים, והמלחמה בין דיפלומט לגיא לרר. צפו בראיוןTV

אלכסנדר כץ |

"הבעיה כרגע שחסרה תחרות לא בתחום רשתות המזון והרשתות הקמעוניות, כי יש הרבה מאד שחקנים ושם אין בעיה. גם אם תביא עוד שבע רשתות חדשות זה לא יעזור לך כי הבעיה התחרותית היא במקטע הספקים שכולל מספר מאד מאד מצומצם של שחקנים", אומרת עו"ד דנה טרינגל-ליפקה, ראש מחלקת תחרות ורגולציה במשרד עורכי הדין יוסי לוי ושות', ומי שהייתה בעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות. טרינגל-ליפקה מייצגת את רשת יינות ביתן שהתקשרה עם ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור שצפויה להיכנס לשוק הישראלי.

 

-מה הבעיה של רשת קמעונאית זרה שרוצה להביא לארץ את המותג הפרטי שלה?

"קרפור יכולה לפתוח סניפים תחת המותג קרפור, אבל היא לא יכולה להביא את אלפי המוצרים שלה שתחת המותג הפרטי שלה. במותג הזה היא מוכרת אלפי מוצרים במגוון תחומים, עוגיות, קורנפלקס, שמן זית, חיתולים לתינוקות, תחליף חלב, קוסמטיקה וטואלטיקה. הבעיה היא שמדינת ישראל לא מכירה בתקינה האירופאית. מוצרי קרפור עומדים בכל התקינה האירופאית אבל זה לא מספיק טוב לישראל. כדי להוסיף עוד שחקנים משמעותיים למקטע הספקים - ששם אנחנו בבעיה - צריך המון זמן והמון כסף. קרפור יכולה בזמן אמת להביא אלפי מוצרים לישראל - והרגולציה במדינת ישראל חוסמת אותה".

 

-על המדף כבר קיימת הרפורמה ביבוא שצפויה להיכנס בינואר 2023 שרק חסרה את חתימת שר הכלכלה אורנה ברביבאי. מה הרפורמה אומרת?

"הרפורמה מאמצת חלק מהתקנים האירופאיים לייבוא מזון, אבל היא לא מספיקה. אלף, היא לא נכנסה לתוקף ואנחנו מקווים שהיא תיכנס בתוקף בתחילת שנה כי יש אפשרות לדחות אותה בשמונה חודשים. דבר שני, גם אם תיכנס לתוקף, היא לא מאמצת לדוגמה את התקן שמחייב לרשום את הרכיבים על המוצר. יש תקן ישראלי שמדבר על איזה רכיבים צריכים להיות רשומים על כל מוצר. לתקן האירופאי יש רכיבים קצת שונים - בישראל יש שומן טראנס, באירופה אין. במקום לקחת את מה שכתוב על המוצרים האירופאים ולתרגם לעברית, צריכים להתחקות אחרי המתכון של כל אותם אלפי מוצרים, ללכת ליצרנים בחו"ל, להתחנן לקבל את המתכון - חלקם לא נותנים - וליצר רשימה חדשה. זה ייקח המון זמן והמון כסף. כל כסף כזה בסוף מועמס על המוצרים שיימכרו פה".

 

-לך יש איזה רעיון להקל במעט על הרגולציה הזאת?

"אני מציעה שמדינת ישראל ושרת הכלכלה יכירו בתקנים האירופאיים, שיבינו שאם לא מכירים בכל התקנים האירופאיים, אז אפשר להוציא אזהרת מסע לכל תושבי ישראל לא לנסוע לאירופה ולא לקנות בסופרים כי מאד מאד מסוכן. ששרת הכלכלה תגיד - יש לכם שנה, יש לנו צורך מיוחד ולהביא אלפי מוצרים עכשיו - יש לכם שנה פטור בה תתאימו את עצמכם בדיוק לתקנים ותעשו התאמות לתקנים הישראלים. זה יביא להוזלה ביוקר המחייה".

 

את מי משרת הקושי בכניסת התקנים הבינלאומיים לישראל, ומה דעתה על המהלך של דיפלומט ששלחה מכתב מאיים לגיא לרר? צפו בראיוןTV

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.