על רפורמת יבוא המוצרים התקועה - ואיך מהלך פשוט יוזיל מחירים
עו"ד דנה טרינגל, לשעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות, בראיון לביזפורטל על הדרישות המופרכות למי שרוצה שרוצה לייבא מוצרים לישראל, התחרות החסרה בקרב הספקים, והמלחמה בין דיפלומט לגיא לרר. צפו בראיוןTV
"הבעיה כרגע שחסרה תחרות לא בתחום רשתות המזון והרשתות הקמעוניות, כי יש הרבה מאד שחקנים ושם אין בעיה. גם אם תביא עוד שבע רשתות חדשות זה לא יעזור לך כי הבעיה התחרותית היא במקטע הספקים שכולל מספר מאד מאד מצומצם של שחקנים", אומרת עו"ד דנה טרינגל-ליפקה, ראש מחלקת תחרות ורגולציה במשרד עורכי הדין יוסי לוי ושות', ומי שהייתה בעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות. טרינגל-ליפקה מייצגת את רשת יינות ביתן שהתקשרה עם ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור שצפויה להיכנס לשוק הישראלי.
-מה הבעיה של רשת קמעונאית זרה שרוצה להביא לארץ את המותג הפרטי שלה?
"קרפור יכולה לפתוח סניפים תחת המותג קרפור, אבל היא לא יכולה להביא את אלפי המוצרים שלה שתחת המותג הפרטי שלה. במותג הזה היא מוכרת אלפי מוצרים במגוון תחומים, עוגיות, קורנפלקס, שמן זית, חיתולים לתינוקות, תחליף חלב, קוסמטיקה וטואלטיקה. הבעיה היא שמדינת ישראל לא מכירה בתקינה האירופאית. מוצרי קרפור עומדים בכל התקינה האירופאית אבל זה לא מספיק טוב לישראל. כדי להוסיף עוד שחקנים משמעותיים למקטע הספקים - ששם אנחנו בבעיה - צריך המון זמן והמון כסף. קרפור יכולה בזמן אמת להביא אלפי מוצרים לישראל - והרגולציה במדינת ישראל חוסמת אותה".
-על המדף כבר קיימת הרפורמה ביבוא שצפויה להיכנס בינואר 2023 שרק חסרה את חתימת שר הכלכלה אורנה ברביבאי. מה הרפורמה אומרת?
"הרפורמה מאמצת חלק מהתקנים האירופאיים לייבוא מזון, אבל היא לא מספיקה. אלף, היא לא נכנסה לתוקף ואנחנו מקווים שהיא תיכנס בתוקף בתחילת שנה כי יש אפשרות לדחות אותה בשמונה חודשים. דבר שני, גם אם תיכנס לתוקף, היא לא מאמצת לדוגמה את התקן שמחייב לרשום את הרכיבים על המוצר. יש תקן ישראלי שמדבר על איזה רכיבים צריכים להיות רשומים על כל מוצר. לתקן האירופאי יש רכיבים קצת שונים - בישראל יש שומן טראנס, באירופה אין. במקום לקחת את מה שכתוב על המוצרים האירופאים ולתרגם לעברית, צריכים להתחקות אחרי המתכון של כל אותם אלפי מוצרים, ללכת ליצרנים בחו"ל, להתחנן לקבל את המתכון - חלקם לא נותנים - וליצר רשימה חדשה. זה ייקח המון זמן והמון כסף. כל כסף כזה בסוף מועמס על המוצרים שיימכרו פה".
-לך יש איזה רעיון להקל במעט על הרגולציה הזאת?
"אני מציעה שמדינת ישראל ושרת הכלכלה יכירו בתקנים האירופאיים, שיבינו שאם לא מכירים בכל התקנים האירופאיים, אז אפשר להוציא אזהרת מסע לכל תושבי ישראל לא לנסוע לאירופה ולא לקנות בסופרים כי מאד מאד מסוכן. ששרת הכלכלה תגיד - יש לכם שנה, יש לנו צורך מיוחד ולהביא אלפי מוצרים עכשיו - יש לכם שנה פטור בה תתאימו את עצמכם בדיוק לתקנים ותעשו התאמות לתקנים הישראלים. זה יביא להוזלה ביוקר המחייה".
- האח הגדול מחזירה את רשת להוביל בפריים-טיים
- דיפלומט נגד לרר | אף פעם לא טוב לתקוף עיתונאי – ועוד פופולרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את מי משרת הקושי בכניסת התקנים הבינלאומיים לישראל, ומה דעתה על המהלך של דיפלומט ששלחה מכתב מאיים לגיא לרר? צפו בראיוןTV
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
