על רפורמת יבוא המוצרים התקועה - ואיך מהלך פשוט יוזיל מחירים
עו"ד דנה טרינגל, לשעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות, בראיון לביזפורטל על הדרישות המופרכות למי שרוצה שרוצה לייבא מוצרים לישראל, התחרות החסרה בקרב הספקים, והמלחמה בין דיפלומט לגיא לרר. צפו בראיוןTV
"הבעיה כרגע שחסרה תחרות לא בתחום רשתות המזון והרשתות הקמעוניות, כי יש הרבה מאד שחקנים ושם אין בעיה. גם אם תביא עוד שבע רשתות חדשות זה לא יעזור לך כי הבעיה התחרותית היא במקטע הספקים שכולל מספר מאד מאד מצומצם של שחקנים", אומרת עו"ד דנה טרינגל-ליפקה, ראש מחלקת תחרות ורגולציה במשרד עורכי הדין יוסי לוי ושות', ומי שהייתה בעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות. טרינגל-ליפקה מייצגת את רשת יינות ביתן שהתקשרה עם ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור שצפויה להיכנס לשוק הישראלי.
-מה הבעיה של רשת קמעונאית זרה שרוצה להביא לארץ את המותג הפרטי שלה?
"קרפור יכולה לפתוח סניפים תחת המותג קרפור, אבל היא לא יכולה להביא את אלפי המוצרים שלה שתחת המותג הפרטי שלה. במותג הזה היא מוכרת אלפי מוצרים במגוון תחומים, עוגיות, קורנפלקס, שמן זית, חיתולים לתינוקות, תחליף חלב, קוסמטיקה וטואלטיקה. הבעיה היא שמדינת ישראל לא מכירה בתקינה האירופאית. מוצרי קרפור עומדים בכל התקינה האירופאית אבל זה לא מספיק טוב לישראל. כדי להוסיף עוד שחקנים משמעותיים למקטע הספקים - ששם אנחנו בבעיה - צריך המון זמן והמון כסף. קרפור יכולה בזמן אמת להביא אלפי מוצרים לישראל - והרגולציה במדינת ישראל חוסמת אותה".
-על המדף כבר קיימת הרפורמה ביבוא שצפויה להיכנס בינואר 2023 שרק חסרה את חתימת שר הכלכלה אורנה ברביבאי. מה הרפורמה אומרת?
"הרפורמה מאמצת חלק מהתקנים האירופאיים לייבוא מזון, אבל היא לא מספיקה. אלף, היא לא נכנסה לתוקף ואנחנו מקווים שהיא תיכנס בתוקף בתחילת שנה כי יש אפשרות לדחות אותה בשמונה חודשים. דבר שני, גם אם תיכנס לתוקף, היא לא מאמצת לדוגמה את התקן שמחייב לרשום את הרכיבים על המוצר. יש תקן ישראלי שמדבר על איזה רכיבים צריכים להיות רשומים על כל מוצר. לתקן האירופאי יש רכיבים קצת שונים - בישראל יש שומן טראנס, באירופה אין. במקום לקחת את מה שכתוב על המוצרים האירופאים ולתרגם לעברית, צריכים להתחקות אחרי המתכון של כל אותם אלפי מוצרים, ללכת ליצרנים בחו"ל, להתחנן לקבל את המתכון - חלקם לא נותנים - וליצר רשימה חדשה. זה ייקח המון זמן והמון כסף. כל כסף כזה בסוף מועמס על המוצרים שיימכרו פה".
-לך יש איזה רעיון להקל במעט על הרגולציה הזאת?
"אני מציעה שמדינת ישראל ושרת הכלכלה יכירו בתקנים האירופאיים, שיבינו שאם לא מכירים בכל התקנים האירופאיים, אז אפשר להוציא אזהרת מסע לכל תושבי ישראל לא לנסוע לאירופה ולא לקנות בסופרים כי מאד מאד מסוכן. ששרת הכלכלה תגיד - יש לכם שנה, יש לנו צורך מיוחד ולהביא אלפי מוצרים עכשיו - יש לכם שנה פטור בה תתאימו את עצמכם בדיוק לתקנים ותעשו התאמות לתקנים הישראלים. זה יביא להוזלה ביוקר המחייה".
- האח הגדול מחזירה את רשת להוביל בפריים-טיים
- דיפלומט נגד לרר | אף פעם לא טוב לתקוף עיתונאי – ועוד פופולרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את מי משרת הקושי בכניסת התקנים הבינלאומיים לישראל, ומה דעתה על המהלך של דיפלומט ששלחה מכתב מאיים לגיא לרר? צפו בראיוןTV
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
