דנה טירנגל
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

על רפורמת יבוא המוצרים התקועה - ואיך מהלך פשוט יוזיל מחירים

עו"ד דנה טרינגל, לשעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות, בראיון לביזפורטל על הדרישות המופרכות למי שרוצה שרוצה לייבא מוצרים לישראל, התחרות החסרה בקרב הספקים, והמלחמה בין דיפלומט לגיא לרר. צפו בראיוןTV

אלכסנדר כץ |

"הבעיה כרגע שחסרה תחרות לא בתחום רשתות המזון והרשתות הקמעוניות, כי יש הרבה מאד שחקנים ושם אין בעיה. גם אם תביא עוד שבע רשתות חדשות זה לא יעזור לך כי הבעיה התחרותית היא במקטע הספקים שכולל מספר מאד מאד מצומצם של שחקנים", אומרת עו"ד דנה טרינגל-ליפקה, ראש מחלקת תחרות ורגולציה במשרד עורכי הדין יוסי לוי ושות', ומי שהייתה בעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות. טרינגל-ליפקה מייצגת את רשת יינות ביתן שהתקשרה עם ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור שצפויה להיכנס לשוק הישראלי.

 

-מה הבעיה של רשת קמעונאית זרה שרוצה להביא לארץ את המותג הפרטי שלה?

"קרפור יכולה לפתוח סניפים תחת המותג קרפור, אבל היא לא יכולה להביא את אלפי המוצרים שלה שתחת המותג הפרטי שלה. במותג הזה היא מוכרת אלפי מוצרים במגוון תחומים, עוגיות, קורנפלקס, שמן זית, חיתולים לתינוקות, תחליף חלב, קוסמטיקה וטואלטיקה. הבעיה היא שמדינת ישראל לא מכירה בתקינה האירופאית. מוצרי קרפור עומדים בכל התקינה האירופאית אבל זה לא מספיק טוב לישראל. כדי להוסיף עוד שחקנים משמעותיים למקטע הספקים - ששם אנחנו בבעיה - צריך המון זמן והמון כסף. קרפור יכולה בזמן אמת להביא אלפי מוצרים לישראל - והרגולציה במדינת ישראל חוסמת אותה".

 

-על המדף כבר קיימת הרפורמה ביבוא שצפויה להיכנס בינואר 2023 שרק חסרה את חתימת שר הכלכלה אורנה ברביבאי. מה הרפורמה אומרת?

"הרפורמה מאמצת חלק מהתקנים האירופאיים לייבוא מזון, אבל היא לא מספיקה. אלף, היא לא נכנסה לתוקף ואנחנו מקווים שהיא תיכנס בתוקף בתחילת שנה כי יש אפשרות לדחות אותה בשמונה חודשים. דבר שני, גם אם תיכנס לתוקף, היא לא מאמצת לדוגמה את התקן שמחייב לרשום את הרכיבים על המוצר. יש תקן ישראלי שמדבר על איזה רכיבים צריכים להיות רשומים על כל מוצר. לתקן האירופאי יש רכיבים קצת שונים - בישראל יש שומן טראנס, באירופה אין. במקום לקחת את מה שכתוב על המוצרים האירופאים ולתרגם לעברית, צריכים להתחקות אחרי המתכון של כל אותם אלפי מוצרים, ללכת ליצרנים בחו"ל, להתחנן לקבל את המתכון - חלקם לא נותנים - וליצר רשימה חדשה. זה ייקח המון זמן והמון כסף. כל כסף כזה בסוף מועמס על המוצרים שיימכרו פה".

 

-לך יש איזה רעיון להקל במעט על הרגולציה הזאת?

"אני מציעה שמדינת ישראל ושרת הכלכלה יכירו בתקנים האירופאיים, שיבינו שאם לא מכירים בכל התקנים האירופאיים, אז אפשר להוציא אזהרת מסע לכל תושבי ישראל לא לנסוע לאירופה ולא לקנות בסופרים כי מאד מאד מסוכן. ששרת הכלכלה תגיד - יש לכם שנה, יש לנו צורך מיוחד ולהביא אלפי מוצרים עכשיו - יש לכם שנה פטור בה תתאימו את עצמכם בדיוק לתקנים ותעשו התאמות לתקנים הישראלים. זה יביא להוזלה ביוקר המחייה".

 

את מי משרת הקושי בכניסת התקנים הבינלאומיים לישראל, ומה דעתה על המהלך של דיפלומט ששלחה מכתב מאיים לגיא לרר? צפו בראיוןTV

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חשבון חשמל (X)חשבון חשמל (X)

חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?

איך אפשר לחסוך 300-400 שקלים בשנה, מה קורה בשוק החשמל, ואיך לקבל הנחות גדולות יותר?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חשבון חשמל

חשבון החשמל שלכם יעלה בינואר. התעריף יעלה ב-1.5% ומדובר בכ-6 שקלים לחודש לצרכן ממוצע. מדובר על עלייה שנתית של כ-70 שקל בשנה. אולי לא סכם גדול, אבל כשעולים המחירים והתעריפים מכל הכיוונים זה מצטבר. אבל יש דרכים להוזיל את עלויות החשמל. חשבון ממוצע עשוי לרדת ב-300 שקלים בערך, אם תעברו לספקים החדשים. 

כ-350 אלף משקי בית ועסקים עברו לספקים החדשים ים, מדובר על פחות מ-10% ממשקי הבית והעסקים. הרוב ממשיך לשלם את התעריף של חברת החשמל, למרות שהוא יקר יותר. האפשרות לעבור לספקים החדשים קיימת כבר שנה וחצי, אבל אי אפשר להכתיר אותה כהצלחה. אין גם פרסום משמעותי, ומעבר להכל - אין תמריץ מספיק גדול (כ-25 שקל בחודש) ויש חשש לעבור מחברת החשמל. אנשים שרגילים לחברת החשמל ומרגישים בטוחים איתה, יסכימו וירצו לעבור, אבל התמריץ צריך להיות גדול יותר וצריך להסביר להם שאין שום שינוי בתשתיות.  

הספקים ממשיכים עם אותה אספקה ותשתית, שנותרת בבעלות חברת החשמל. ולמרות זאת המעבר איטי, אם כי בקצב הזה, נגיע למעל 500-520 אלף משפחות עוד שנה. מהפכות לא נעשות תוך יום, אולי זה הקצב שהשינויים האלו מחלחלים לציבור. בכל מקרה, המעבר פשוט: הזנת פרטי חשבון באתר הספק, אישור תוך יום-יומיים, ללא ניתוק או שינוי טכני.

הנחות של עד 400 שקלים בשנה

ההנחה נעה בין 5% ל-7% על רכיב האנרגיה. לצרכן ממוצע שמשלם 400 שקלים חודשיים (4,800 שקלים שנתיים), החיסכון השנתי עומד על 240-336 שקלים. במשקי בית עם צריכה גבוהה יותר החיסכון מגיע בקלות ל-400 שקל בשנה.

מעבר לכך, המסלולים המבוססים על שעות שיא (12:00-17:00) ושפל (23:00-7:00), מציעים פוטנציאל גבוה יותר: הנחות של 15% בשעות היום ו-20% בלילה, שיכולות להגיע ל-15-20% חיסכון כולל. ד