על רפורמת יבוא המוצרים התקועה - ואיך מהלך פשוט יוזיל מחירים
עו"ד דנה טרינגל, לשעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות, בראיון לביזפורטל על הדרישות המופרכות למי שרוצה שרוצה לייבא מוצרים לישראל, התחרות החסרה בקרב הספקים, והמלחמה בין דיפלומט לגיא לרר. צפו בראיוןTV
"הבעיה כרגע שחסרה תחרות לא בתחום רשתות המזון והרשתות הקמעוניות, כי יש הרבה מאד שחקנים ושם אין בעיה. גם אם תביא עוד שבע רשתות חדשות זה לא יעזור לך כי הבעיה התחרותית היא במקטע הספקים שכולל מספר מאד מאד מצומצם של שחקנים", אומרת עו"ד דנה טרינגל-ליפקה, ראש מחלקת תחרות ורגולציה במשרד עורכי הדין יוסי לוי ושות', ומי שהייתה בעבר ראש תחום המזון ברשות התחרות. טרינגל-ליפקה מייצגת את רשת יינות ביתן שהתקשרה עם ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור שצפויה להיכנס לשוק הישראלי.
-מה הבעיה של רשת קמעונאית זרה שרוצה להביא לארץ את המותג הפרטי שלה?
"קרפור יכולה לפתוח סניפים תחת המותג קרפור, אבל היא לא יכולה להביא את אלפי המוצרים שלה שתחת המותג הפרטי שלה. במותג הזה היא מוכרת אלפי מוצרים במגוון תחומים, עוגיות, קורנפלקס, שמן זית, חיתולים לתינוקות, תחליף חלב, קוסמטיקה וטואלטיקה. הבעיה היא שמדינת ישראל לא מכירה בתקינה האירופאית. מוצרי קרפור עומדים בכל התקינה האירופאית אבל זה לא מספיק טוב לישראל. כדי להוסיף עוד שחקנים משמעותיים למקטע הספקים - ששם אנחנו בבעיה - צריך המון זמן והמון כסף. קרפור יכולה בזמן אמת להביא אלפי מוצרים לישראל - והרגולציה במדינת ישראל חוסמת אותה".
-על המדף כבר קיימת הרפורמה ביבוא שצפויה להיכנס בינואר 2023 שרק חסרה את חתימת שר הכלכלה אורנה ברביבאי. מה הרפורמה אומרת?
"הרפורמה מאמצת חלק מהתקנים האירופאיים לייבוא מזון, אבל היא לא מספיקה. אלף, היא לא נכנסה לתוקף ואנחנו מקווים שהיא תיכנס בתוקף בתחילת שנה כי יש אפשרות לדחות אותה בשמונה חודשים. דבר שני, גם אם תיכנס לתוקף, היא לא מאמצת לדוגמה את התקן שמחייב לרשום את הרכיבים על המוצר. יש תקן ישראלי שמדבר על איזה רכיבים צריכים להיות רשומים על כל מוצר. לתקן האירופאי יש רכיבים קצת שונים - בישראל יש שומן טראנס, באירופה אין. במקום לקחת את מה שכתוב על המוצרים האירופאים ולתרגם לעברית, צריכים להתחקות אחרי המתכון של כל אותם אלפי מוצרים, ללכת ליצרנים בחו"ל, להתחנן לקבל את המתכון - חלקם לא נותנים - וליצר רשימה חדשה. זה ייקח המון זמן והמון כסף. כל כסף כזה בסוף מועמס על המוצרים שיימכרו פה".
-לך יש איזה רעיון להקל במעט על הרגולציה הזאת?
"אני מציעה שמדינת ישראל ושרת הכלכלה יכירו בתקנים האירופאיים, שיבינו שאם לא מכירים בכל התקנים האירופאיים, אז אפשר להוציא אזהרת מסע לכל תושבי ישראל לא לנסוע לאירופה ולא לקנות בסופרים כי מאד מאד מסוכן. ששרת הכלכלה תגיד - יש לכם שנה, יש לנו צורך מיוחד ולהביא אלפי מוצרים עכשיו - יש לכם שנה פטור בה תתאימו את עצמכם בדיוק לתקנים ותעשו התאמות לתקנים הישראלים. זה יביא להוזלה ביוקר המחייה".
- האח הגדול מחזירה את רשת להוביל בפריים-טיים
- דיפלומט נגד לרר | אף פעם לא טוב לתקוף עיתונאי – ועוד פופולרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את מי משרת הקושי בכניסת התקנים הבינלאומיים לישראל, ומה דעתה על המהלך של דיפלומט ששלחה מכתב מאיים לגיא לרר? צפו בראיוןTV
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
