רון תומר התאחדות התעשיינים
צילום: צילום מתוך עמוד הטוויטר של רון תומר
פרשנות

למי באמת דואגים רון תומר והתאחדות התעשיינים?

התאחדות התעשיינים מבקשת מבנק ישראל לא להעלות את הריבית - למרות שהוא חייב לעשות זאת כדי לעצור את האינפלציה - אבל תחי הצביעות: התעשיינים טוענים שהם 'דואגים לחלשים', אבל האמת היא שהם דואגים לעצמם. אה - ורק כדאי לזכור שהאינפלציה פוגעת קודם כל בחלשים
נתנאל אריאל | (7)

הבנק המרכזי האמריקאי, הפד', העלה השבוע את הריבית פעם נוספת כדי להילחם באינפלציה הגואה במדינה. מתוך אותו חוסר ברירה, בנק ישראל גם הולך בעקבות הפד' ומעלה את הריבית בארץ, אם כי בקצב איטי יותר. הסיבה היא שלבנק ישראל יש יותר מרחב תמרון מכיוון שהאינפלציה בישראל עומדת על 4%, אל מול 9% בארה"ב.

המשמעות של אינפלציה היא שערך הכסף נשחק: כלומר, כל שקל שווה פחות ואפשר לקנות איתו פחות דברים. כולנו כבר מרגישים את זה בכיס, המחירים עולים לאורך ולרוחב השוק וכל המוצרים מתייקרים, חברות מעלות מחירים ויוקר המחיה עולה. לדוגמה - אם לפני אינפלציה אפשר לקנות מחשב נייד ב-3,000 שקלים, אז אחרי אינפלציה של 4% אותו מחשב יעלה כבר 3,120 שקלים, ובאינפלציה של 9% - אותו מחשב יעלה כבר 3,270 שקלים. כלומר השקל מאבד מערכו. ורק כדאי לזכור שוב שמדובר על עליות מחירים בכל השוק, כך שכל המוצרים מתייקרים. מעבר לכך - אינפלציה לא יורדת בשנים הבאות, היא נשארת והופכת להיות 'הנורמלי החדש', ואז היא ממשיכה לעלות שוב בשנה שאחרי ואז זה נהיה הנורמלי החדש, וכך שוב ושוב.

עד כמה אינפלציה זה מסוכן? מאוד. יש מי שטוענים שאינפלציה הייתה אחראית אפילו למלחמת העולם השנייה!

כדי להבין עד כמה אינפלציה שהולכת וגדלה היא דבר מסוכן מספיק לקרוא את הציטוט הזה של צ'רלי מנגר, שותפו של וורן באפט. לדבריו: "אינפלציה היא נושא רציני מאוד. אפשר לומר שזו הדרך שבה דמוקרטיות מתות". לא פחות! הסיבה היא שאינפלציה עשויה להגיע ל'היפר אינפלציה' - סחרור של עליית מחירים במשק שגורר עוד עליית מחירים ועוד עלייה, וכך מגיעים לאינפלציה של מאות אחוזים בשנה, כפי שקרה בישראל בשנת ה-80. מה שקרה הוא שאנשים קיבלו את המשכורת מספר פעמים בחודש, והלכו מהר להחליף את הכסף שקיבלו בכל דבר אחר, לפני שיאבד מערכו. האינפלציה המטורפת של אלפי אחוזים בגרמניה שבין שתי מלחמות העולם - כאשר המחירים במשק הוכפלו כל יומיים (!) היו לפחות לפי חלק מהדעות, אחת הסיבות ליציאה למלחמת העולם השנייה. כן, עד כדי כך.

בקיצור, אינפלציה זה לא משחק. "צריך להרוג אותה כשהיא עוד קטנה" אומרים הכלכלנים והם מתכוונים לכך. זה מסוכן מאוד ולא משחקים עם אינפלציה. 

אבל מה הקשר להתאחדות התעשיינים?

במשק הישראלי יש, כידוע, אינטרסנטים. הם לא רואים את התמונה הגדולה. היא לא מעניינת אותם (ואולי הם בוחרים במודע להתעלם ממנה?). הם 'שוכחים' שאינפלציה פוגעת קשות בציבור הרחב, קודם כל ובעיקר בשכבות החלשות. האינטרסנטים מנסים להגן על עצמם, על ליטרת הבשר שלהם, ולצורך כך הם משתמשים בהרבה סופרלטיבים, מלאי פאתוס, אבל מה שיש בהם זה בעיקר: דיס-אינפורמציה.

כך, התבטא השבוע ד״ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים בתגובה להעלאת הריבית בארה״ב: ״יש לשמור על הריבית בישראל ללא שינוי ובכך למנוע פגיעה בעסקים ובשכבות החלשות. אני חוזר ומזכיר לבנק ישראל שהאינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מבארה״ב ועל-כן אין לפגוע בעסקים ובשכבות החלשות באמצעות העלאת ריבית נוספת ובכך להוביל את המשק למיתון. אני מקווה שהבנק יצליח להכיל את העלייה שם ולשמור את הריבית בישראל לעת עתה ללא שינוי״.

איפה רון תומר לא אומר אמת לציבור? האינפלציה שוחקת את הכסף של הציבור, וקודם כל של החלשים

רון תומר בעצם קורא לבנק ישראל לא לעשות שום דבר ולא לעצור את האינפלציה. אבל גרוע מכך - הוא משקר לציבור וטוען שדווקא אי העלאת הריבית טובה לציבור. ודאי שיש מחיר להעלאת ריבית, המשכנתאות מתייקרות למשל. אבל יש גם מחיר לאינפלציה, וכאמור - הוא הרבה יותר חמור: הכסף של הציבור נשחק, והכסף של מי נשחק קודם כל? נכון, של החלשים בחברה, אלה שגם כך השכר שלהם נמוך מלכתחילה, אלה שלא בהכרח יודעים איך לחסוך את הכסף, איך לשמור עליו שלא יישחק מהאינפלציה. אינפלציה היא "הרוצח השקט" של הכסף - היא נוגסת בו אט אט. ובשפה מקצועית - היא מס 'רגרסיבי', כלומר מס כזה שפוגע יותר בחלשים מאשר בעשירים (מי שמראש יש לו פחות, אחוז הפגיעה בו מתוך כלל ההכנסה גבוה יותר).

קיראו עוד ב"בארץ"

למה בעצם רון תומר לא אומר את האמת לציבור?

האמת היא שהסיפור פשוט. להתאחדות התעשיינים יש אינטרס. היא התרגלה לסם שהיה במשק במהלך 13 השנים האחרונות. הסם הזה נקרא ריבית אפסית, ומדובר בסם מאוד לא בריא. המשמעות היא שאין מחיר לכסף, אפשר לקחת הלוואות בריבית מאוד נמוכה ולשלם פחות החזרים. זה כמובן מגדיל את הרווחים של התעשיינים, ולכן עליית ריבית פוגעת להם ברווח. הם לא רוצים שזה יקרה ולכן הם מתנגדים להעלאת הריבית. לא כי באמת אכפת להם מהחלשים והעניים. לא באמת אכפת להם. אבל הם צריכים שזה יישמע יפה לציבור ולכן הם לא מספרים את האמת, אלא עוטפים את הדאגה לאינטרס האישי שלהם במילים יפות, שנשמעות יפה בתקשורת. אבל אל תקנו את המילים היפות האלה: הם לא דואגים לכם. הם דואגים לעצמם.

זו לא פעם ראשונה שהתעשיינים עושים זאת

זו לא מעידה חד פעמית. מדובר בשיטת העבודה שלהם: התעשיינים באופן קבוע מתלוננים שהשקל חזק מדי ושהדולר חלש מדי. הנה מבחר פנינים מההפחדות בשנתיים האחרונות: "היצוא בסכנת קריסה והממשלה שותקת. את הנזק ישלם המשק כולו", וגם "אסור להפקיר את התעשייה. בנק ישראל צריך למהר לרכוש דולרים", או "אם הקורונה לא שברה אותנו, שער הדולר ישבור", וגם "אנחנו בסופה שמאיימת להטביע את היצוא" ולבסוף: ""כשזה יתפוצץ, זה יתפוצץ לכולנו בפנים".

המטרה של כל ההפחדות הללו בסופו של דבר היא אחת - לגרום לממשלה לתת להם עוד כסף, עוד הטבות, עוד חסימה של תחרות, עוד דרכים לקחת כסף מהקופה הציבורית (כי זה כסף של כולם, כלומר של אף אחד באופן אישי ולכן אפשר לחלק אותו לכל דורש, כל עוד הוא צועק חזק). המטרה היא גם ללחוץ על בנק ישראל להוריד את הריבית - כדי להוזיל להם עלויות ולהגדיל את הרווחים. צריך לומר - בדרך כלל זה מצליח להם. בנק ישראל רוכש בשנים האחרונות כמויות עצומות של דולרים, המאזן שלו זינק ל-200 מיליארד דולר בתוך שנים ספורות, והבנק גם רשם על כך הפסדים של מיליארדים. למעשה, בנק ישראל הוא הבנק היחיד בישראל שהפסיד כסף בשנת 2021, וכאמור - מיליארדים.

אגב, הציבור הרחב בכלל מרוויח מהתחזקות השקל והיחלשות הדולר. המשמעות היא שהייבוא לארץ זול יותר: כל שקל קונה יותר. כך שכאשר אנשים רגילים מייבאים הם משלמים פחות כסף על אותם המוצרים והשירותים מחו"ל. אז לציבור זה דווקא טוב שהשקל נחלש. אבל האם התעשיינים יגידו את זה? בחיים לא. האם זה עובר להם בראש? אולי. אבל גם אם כן, הם לא יודו בכך ולא יגידו שזה דבר חיובי. הם לא חושבים על טובת הציבור הרחב, אלא על עצמם.

הנה עוד רשימה של אינטרסנטים בישראל שנוהגים כך, ומאכילים את הציבור הישראלי בשקרים, רק כדי לקדם את עצמם:

התעשיינים כמובן לא לבד. הסיפור הזה של אינטרסנטים שדואגים לעצמם ומספרים אגדות לציבור הישראלי נשמע לנו מוכר. אז הנה רשימה קצרה: זה נכון גם בהתנהלות הביריונית של הסתדרות המורים של יפה בן דוד - שדואגת לעצמה ולחברים הוותיקים שלה, ולא למורים החדשים. זו אותה התנהלות דורסנית של ההסתדרות של ארנון בר דוד, שדואגת גם היא לחברים ולמקורבים שלה - לוועדים הגדולים במשק - על חשבון כלל אזרחי ישראל. זה נכון גם לארגוני החקלאים שמתנגדים לפתיחת השוק לייבוא חופשי, כשבפועל הם חוסמים כל אפשרות להוזלת יוקר המחיה לציבור הישראלי. זה נכון גם במאבק שקיימו הרופאים הבכירים והמרצים הוותיקים באוניברסיטאות. וזה נכון גם לאנשי הקבע בצבא, שבמקום לדאוג לשכר החיילים הפשוטים שמרוויחים גרושים - דאגו שהממשלה תאשר להם תוספות לא חוקיות של מיליארד שקלים בשנה, בנוסף לפנסיות התקציביות השמנות שלהם, עד כדי כך ששר הביטחון בני גנץ (סליחה, הלוביסט האישי שלהם) נשכב על הגדר ונחלם בשביל החברים שלו.

זה לא באמת משנה מי היא אותה קבוצת לחץ אינטרסנטית. המשותף לכולם הוא הדאגה לקבוצת האינטרס על חשבון כלל הציבור הישראלי (ותמיד יש את הח"כים הפופוליסטים התורנים שיתמכו בהם). אופס, האמת העירומה נחשפה: מדובר בסופו של דבר בקבוצות לחץ אינטרסנטיות שמנסות לדאוג לעצמן, על חשבון כלל אזרחי ישראל. נותר רק להאמין ולקוות שבנק ישראל לא ייכנע לפופוליזם של התאחדות התעשיינים, ולא יעצור את המהלך להורדת האינפלציה מוקדם מדי.

תגובת נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר: ״אירועי שלוש השנים האחרונות למדו את כלכלת העולם שיעור חדש. תפישות כלכליות ותיקות נזנחו, למדיניות מעודכנת שמטרתה להתמודד עם אירועים אלו וכך גם נדרש כיום. אין ספק שאינפלציה היא רעל לכלכלה ופוגעת בחלשים ואולם האינפלציה הנוכחית שונה מאינפלציות העבר בכך שהיא בעיקרה אקסוגנית- מושפעת מגורמים חיצוניים כמו התייקרות חומרי הגלם והאנרגיה בעולם כולו.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יאיר 31/07/2022 10:16
    הגב לתגובה זו
    הכוח הופך אותם למונופוליסטים בתחומם ואין ספק שזה תורם ליוקר המחייה .
  • 6.
    שרגא 30/07/2022 16:25
    הגב לתגובה זו
    הקטר של הכלכלה שיש לעודד ולתמוך בהם .. חייבים במקביל להחליש מונופולים כוחניים ולשכלל את התחרות .
  • 5.
    למי הוא צריך לדאוג ? 30/07/2022 12:58
    הגב לתגובה זו
    הוא בצדק דואג לתעשיינים . הוא נבחר לתפקיד בהיותו אדם רציני וראוי .
  • 4.
    לעשות מה שהוא אומר - רק הפוך (ל"ת)
    קוקו לא מאילת 30/07/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מילים כדורבנות, ישר כוח! (ל"ת)
    אינפלציה מסוכנת 29/07/2022 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחרת איך רון תומר יוכל לקנות פנטהאוז ב 50 מיליון? (ל"ת)
    אני 29/07/2022 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני 29/07/2022 15:56
    הגב לתגובה זו
    בשכבות בינים, בלוקחי משכנתאות, כולם עבודים על כולם.
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.