הכותל, ירושלים כיפת הזהב
צילום: Istock

יום ירושלים שמח: כמה תושבים גרים בבירה ומהיכן מהגרים אליה?

להיכן עוזבים הצעירים? מהי התפלגות האוכלוסיה בבירה, ושיעור הפריון? המשתתפים בכח העבודה - נמוך מהממוצע הארצי; אבל בסך הכל כמעט 90% מתושבי ירושלים מרוצים מחייהם

ירושלים, בירת ישראל, היא העיר הגדולה במדינה. ביום ירושלים עומד מספר התושבים בה על 972 אלף איש. במהלך שנת 2021, גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-13.9 אלף תושבים. לאוכלוסייה נוספו כ-21 אלף איש כתוצאה מריבוי טבעי ועוד כ-3,800 איש כתוצאה ממאזן הגירה בין-לאומית. 10,900 איש נגרעו מאוכלוסיית העיר כתוצאה ממאזן הגירה פנימית שלילי (מספר העוזבים את ירושלים ליישובים אחרים בישראל עולה על מספר העוברים אל ירושלים).

בני ברק, בית שמש ותל אביב-יפו הם היישובים העיקריים שמהם מהגרים לירושלים. בית שמש, תל אביב-יפו וביתר עילית הם היישובים העיקריים שאליהם עוברים העוזבים את העיר.

בקרב היהודים בני 20 ומעלה בירושלים (2020): 35% מגדירים את עצמם חרדים; 22% – דתיים; 25% – מסורתיים; 18% – חילונים.

שיעור הפריון הכולל (מספר ילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בירושלים עמד על 3.79 ילדים לאישה, גבוה מהממוצע הארצי (2.90). גיל האם הממוצע בלידה ראשונה בירושלים נמוך בכ-3 שנים מהממוצע הארצי – 24.8 לעומת 27.7, בהתאמה. משק בית ירושלמי מונה 3.84 נפשות בממוצע, לעומת ממוצע ארצי של 3.23 נפשות.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בירושלים ב-2021 היה 48.8%, לעומת 61.8% בממוצע הארצי. 89% מהמועסקים תושבי ירושלים עובדים ביישוב מגוריהם. כמעט שני שלישים (64%) מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה גרים בעיר מאז לידתם, לעומת 33% בממוצע הארצי.

בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21) למדו בבתי הספר היסודיים בחינוך עברי בירושלים 84,283 תלמידים, מהם כ-57 אלף תלמידים בפיקוח החרדי, כ-14.6 אלף בפיקוח הממלכתי-דתי וכ-12.6 אלף בחינוך הממלכתי. כמחצית (52.5%) מהסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה במחוז ירושלים, היו תושבי המחוז.

88% מהירושלמים בני 20 ומעלה מרוצים מחייהם (בדומה לשיעור הארצי – 90%): 96% מהיהודים ו-75% מהערבים. 90% מתושבי ירושלים המועסקים מרוצים מעבודתם (91% בכלל האוכלוסייה). 85% מתושבי ירושלים משתמשים באינטרנט (כולל באמצעות הטלפון הנייד).

בשנת 2020, 112.3 אלף תושבי ירושלים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. שיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית תושבי ירושלים עמד על 118.9 ל-1,000 נפש, נמוך מעט משיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית ישראל (122.3 ל-1,000 נפש).

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת 2019 כ-2.5 אלף מתושבי ירושלים עמדו לדין במשפטים פליליים. מתוכם כ-2.1 אלף הורשעו בדין (83.6%). שיעור המורשעים בדין בקרב תושבי ירושלים בני 12 ומעלה עמד על 3.1 לאלף נפש (נמוך מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל – 4.0 לאלף נפש). 89.3% מתושבי ירושלים בני 20 ומעלה חשים ביטחון באופן כללי (במידה רבה או במידה רבה מאוד), בדומה לממוצע הארצי (88.0%).

בשנת 2021 החלה בנייתן של כ-3,175 דירות בירושלים, עלייה של 31.6% לעומת שנת 2020. לשם השוואה, בכלל הארץ הייתה עלייה של 13.0%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 30/05/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
    או "העיר הבעייתית בתבל" כל הכבוד לצורת ניהולה ע"י משה לאון
  • 2.
    מני 30/05/2022 06:20
    הגב לתגובה זו
    להרגיש כל החיים שאתה בסוג של עונש,אם זה בכבישים ואם זה בתור למשהו.שאתה כל הזמן חייב משהו למישהו. לראות חרדים וערסים מימינך ומשמאלך. זהו. יצאתי מזה.
  • 1.
    בן 29/05/2022 19:05
    הגב לתגובה זו
    עיר דוחה מלוכלכת וענייה. מלאה בערבים והחרדים. מי רוצה לחיות בעיר הזו? עיר של מלחמות שלא נגמרות.
  • אבל יש אווירה (ל"ת)
    ירושלמי 30/05/2022 07:14
    הגב לתגובה זו
  • שלומציון 29/05/2022 23:55
    הגב לתגובה זו
    ירושלים של זהב
  • איש חכם 29/05/2022 23:53
    הגב לתגובה זו
    אולי גדול ועלוב
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.